גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי הן הערים עם הכי הרבה התחלות בנייה, ולמה זה לא בהכרח חדשות טובות

באר יעקב, חריש, נתיבות ושדרות הן הערים עם הכי הרבה התחלות בנייה יחסית למספר התושבים • בהנחה שכל הדירות שנבנות בהן אכן יאוכלסו, האם הרשויות המקומיות יוכלו לעמוד בצמיחה המואצת ולתת לתושבים שירותים ברמה מספקת?

בנייה חדשה בבאר יעקב.  רק לפני עשור היו בה 10,000 תושבים בלבד / צילום: Shutterstock
בנייה חדשה בבאר יעקב. רק לפני עשור היו בה 10,000 תושבים בלבד / צילום: Shutterstock

בעשור הקודם הייתה המועצה המקומית באר יעקב עיירה שמנתה כ-10,000 תושבים. כיום היא מונה כבר כ-28 אלף תושבים, ודירות רבות צפויות להתאכלס בה בשנים הקרובות. ניתוח נתוני הלמ"ס מעלה כי באר יעקב, שבשנה שעברה החלה בה הקמת 1,229 יחידות דיור, היא היישוב הצומח ביותר במדינה, שכן מדובר בהתחלת בנייה אחת על כל 44 תושבים קיימים.

אחרי באר יעקב ברשימת היישובים הצומחים ניצבת העיר חריש, שבה נבנתה יחידת דיור חדשה לכל 30 תושבים, אחריה נתיבות - שבה הוחל בהקמת יחידת דיור אחת לכל 28 תושבים, והעיר שדרות - שבה החלו בהקמת דירה אחת לכל 25 תושבים.

 

מניתוח הנתונים עולה כי באזורי הביקוש, קריית אונו ורמת גן הן ערי המרכז היחידות שהצליחו להתברג לרשימת הערים המובילות בהתחלות הבנייה ל-1,000 איש, עם 24 ו-16 התחלות בנייה לכל 1,000 איש, בהתאמה.

לשם השוואה, תל אביב מציגה נתון נמוך יחסית עם 7.5 התחלות בנייה ל-1,000 איש. פתח תקווה וכפר סבא נמצאות בתחתית הרשימה עם 1.7 ו-1.3 התחלות בנייה ל-1,000 איש בהתאמה.

את הניתוח ערכה שמאית המקרקעין נחמה בוגין, והוא ממחיש עד כמה תוכנית מחיר למשתכן משפיעה על מפת הבנייה בישראל. ערים קטנות שמשופעות בקרקעות זמינות לבנייה של רמ"י זינקו במספר יחידות הדיור שהוקמו בהן בשנים האחרונות, בלי קשר לגודל המקורי של היישוב - ובלי קשר ליכולתו לשאת את תוספת התושבים.

נחמה בוגין, שמאית מקרקעין / צילום: עמית ישראלי

התחלות הבנייה מחייבות את הרשויות להעניק פתרונות לתושבים הוותיקים והחדשים, לשדרג את התשתיות הקיימות ולבנות מוסדות ציבור נוספים. השאלה אם הרשויות יכולות לעמוד בכל המטלות שעליהן, היא שאלת מפתח לעתיד המקום.

בחזרה לבאר יעקב: זו ניצבת כאמור במקום הראשון מבחינת היחס, עם 44.2 התחלות בנייה של דירות חדשות לכל 1,000 תושבים. יש פער משמעותי בינה לבין שאר הערים. קצב הצמיחה המהיר של באר יעקב ימשיך להיות מהיר, כי בנוסף ל-1,229 הדירות שהוחל בהקמתן בשנה שעברה, יש עוד כ-1,100 דירות שהוחל בהקמתן ב-2019-2018. ב-2017 חתמה העיר על הסכם גג שאמור להוסיף לה בסך הכול 45,000 תושבים.

הבנייה: לא ממוקדת באזורי הביקוש

בוגין: "התחלות הבנייה ל-1,000 איש ממחישות עד כמה יש ניתוק בין ההיצע לביקוש. מחד אני שמחה לראות שבאר יעקב הנמצאת במרכז ונחשבת ליעד מבוקש יחסית מובילה את הערים הצומחות. מנגד אי אפשר להתעלם מכך שכמות התחלות הבנייה בשאר ערי הביקוש רחוקות מלהרשים. הבנייה בפריפריה חשובה מאוד לאור גידול האוכלוסייה, אולם רואים כי אין הלימה בין ההיצע לביקוש במקומות אלו".

לדברי בוגין, דווקא בשנת הקורונה הייתה אפשרות לנצל את המשבר הנוכחי ולהוביל לשינוי משמעותי בתקנות חירום בתחום הבנייה, ואולם הנושא לא מומש. "לפי הנתונים אפשר להבין שמחירי הדיור באזורי הביקוש ימשיכו להאמיר גם בשנים הקרובות, משום שאין מספיק התחלות בנייה ביחס לביקוש באזורים אלו. כדי להעניק פתרון שיעצור את יוקר המחיה יש להקל ברגולציה, לקדם כדאיות כלכלית לפרויקטים רחבי היקף של התחדשות עירונית ולקצר באופן דרסטי את קבלת ההיתרים לבנייה".

במחקר שנערך לפני שנתיים הזהיר משרד הפנים מקריסה כלכלית של רשויות מקומיות אם לא יינקטו צעדים, שכן רבות מהן אינן נערכות לתהליכי העיור המואצים.

1,200 דירות חדשות בבאר יעקב משמען כ-4,000 משפחות חדשות לפחות שיתיישבו בעיר בעוד כשנתיים-שלוש, כשהפרויקטים החדשים יאוכלסו, כלומר תוספת של 14% לאוכלוסיה הקיימת. זאת בעוד הגידול השנתי הממוצע של רשויות מקומיות בישראל מגיע ל-2%. בבאר יעקב היו ב-2016 5,354 דירות, ואחרי כל הבניות שהיו ואלה שעוד יבוצעו בה היא תמנה 17 אלף דירות. מועצה מקומית קטנה תהפוך לעיר בינונית בתוך שנים ספורות.

באר יעקב אינה לבד, והמחקר העלה כי מקומות כמו מעלות, שדרות וטירת הכרמל יגדילו את האוכלוסיות שלהן ב-14%-15% על כל אלף דירות שיתווספו להן, מכוח הסכמי הגג. מיד אחריהן יגיעו אלעד, נתיבות ואופקים, שיוסיפו לתושביהן 13%-14%. כך שברור שהתואר "העיר הצומחת ביותר", אינו בהכרח מכוון להיות חיובי.

לא פלא לפיכך שמדי פעם שומעים על ראשי רשויות שמחליטים על דעת עצמם להקפיא הוצאת היתרי בנייה לפרויקטים בשטחם, ומתנים את המשך ההיתרים בסיוע ממשלתי.

החשש: "פחי זבל של יחידות דיור"

התוצאה של צמיחת יתר כזו, שחורגת מהנורמה של 2% בשנה, כמעט שלא יכול להיות אחרת מאשר צרות, סבור הכלכלן המוניציפלי והבלוגר יוגב שרביט.

יוגב שרביט, כלכלן מוניציפלי / צילום: יח"צ

שרביט מכנה את הערים עם הצמיחה המואצת "פחי זבל של יחידות דיור". לדבריו, הן נולדו כתוצאה מכך שהדרג הפוליטי החליט להאיץ את הבנייה, ופנה למקומות שבהם יש קרקעות רבות של רמ"י שניתן להקים עליהן אלפי יחידות דיור. כך קודמו עליהן תוכניות מהירות כמו תוכניות ותמ"ל, הקרקעות שווקו במהירות. רבות מהרשויות המקומיות לא הבינו את המשמעויות ההרסניות של הבנייה המואצת על היישוב.

לרוב הדבר הזה מבוצע בערים קטנות בפריפריה, ואולם שרביט מצביע דווקא על עיר מבוססת במרכז הארץ, קרית אונו, שבה בוצע "התרגיל" הזה כבר לפני כעשור: "לקריית אונו הוסיפו כמה אלפי יחידות דיור לפני כעשור, משום שמחוז תל אביב חיפש היכן להקים דירות ולקרית אונו לא הייתה תוכנית מתאר ולא היה שם מישהו עם עמוד שדרה שיתנגד. לכן זרקו שם אלפי דירות בלי הכרה", הוא מספר.

אם בוחנים את מה שקורה בעיר, ניתן למצוא בו חשש למה שעתיד להתרחש בערים הצומחות של 2020, שרובן הרבה יותר חלשות ממנה: "אם תבחן את התקציב של העירייה ואת ההכנסות שלה וההוצאות שלה לתושב והמאזן הכללי, תראה שמדובר בעירייה שתלויה מאוד בארנונה למגורים וההוצאה שלה לתושב נמוכה ביחס למה שהתושבים משלמים שם, והארנונה גבוהה", אומר שרביט.

הסכמי הגג שנחתמו בשנים האחרונות, שבמסגרתם התחייבה המדינה לממן תשתיות נרחבות ביישובים בתנאי לתוספת אלפי יחידות דיור בכל אחד מהם, היו אמורים לעגן את הגידול הבלתי מבוקר ברשויות הללו, אולם התברר כי חלק ניכר מהרשויות המקומיות שנמצאות בהליכי גידול מואצים אינן בנויות ארגונית וניהולית לצומח במהירות שכזו.
באר יעקב החלה את הצמיחה המואצת שלה שנים לפני הסכמי הגג. "מאז 2013 יש להם חשב מלווה", אומר שרביט.

לצורך זה נוצרו הסכמי הגג, לא?
"הסכמי גג פותרים לרשויות המקומיות את הבעיה של כספי הפיתוח, שבדרך כלל מתקבלים כמה שנים אחרי שיווק הקרקעות. בהסכמי הגג הם ניתנים במועד שיווק הקרקעות, כלומר הקדימו את כל התהליך בשנה וחצי-שנתיים. אבל זה לא פותר את בעיית המימון השוטף של המוסדות אלא רק של הפיתוח".

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הנפט עולה ב-2%, נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"