גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רכש גומלין בתחום הרפואי: מה שעובד במטוסים יכול לעבוד בתרופות

אכיפה יעילה של רכש גומלין בתחום הרפואה תזרים כספים וידע הנדרשים מאוד לתעשיית מדעי החיים בישראל

שוק הביומד / צילום: Shutterstock
שוק הביומד / צילום: Shutterstock

מגזר חברות מדעי החיים זכה לכותרות רבות בתקופת משבר הקורונה, ורבות מהחברות הקשורות למשבר צמחו והתפתחו. גם הכסף מצוי בשפע בשוק ההון ובקרנות, עבור חברות מסוימות. עם זאת, חברות רבות נותרו מאחור, ולמעשה עלה דווקא הקושי של חברות בתחום מדעי החיים לגייס כספים ולהמשיך לשרוד בתקופת משבר הקורונה.

אחד הכלים המרכזיים בהם ממשלת ישראל יכולה וצריכה לפעול לתיקון מידיי של הדבר היא באמצעות רכש גומלין. יש אפילו כללים קיימים לכך, אבל משום מה בתחום מדעי החיים, הם לא נאכפים היטב.

רכש גומלין משמעותו שבכל פעם שמדינה רוכשת ציוד בהיקף רחב מספק זר, ומוציאה בכך כספים ומשרות מחוץ לגבולותיה, היא מחייבת בתמורה את אותו ספק לבצע רכש בשיעור מסוים מן העסקה בתוך אותה המדינה. הכללים בתחום כבר עובדים היום היטב כשמדובר ברכש בטחוני, אבל לא באותה מידה של הצלחה ברכש ביומד.

פעולה נכונה במישור זה תזרים כספים רבים למגזר הביומד ואולי חשוב עוד יותר תייצר קשרי תעשייה חשובים בין חברות ענק רב-לאומיות לבין חברות ישראליות בתחום חשוב זה.

תקנות חובת מכרזים (חבות שיתוף-פעולה תעשייתי), תשס"ז-2007, מחייבות את המדינה, וכן תאגידים ממשלתיים וקופות-חולים, לכלול בכל מכרז בהיקף של 5 מיליון דולר או יותר, חובה על ספק זר לבצע רכש גומלין בישראל בהיקף של 20-35% מערך המכרז (בתחום האזרחי); אולם בפועל, למרות שחובות אלה מיושמות ונאכפות במגזר הביטחוני והאזרחי, הן כמעט ואינן נאכפות בתחום הרפואי ואינן מופעלות כמעט במכרזים לרכישת תרופות וציוד רפואי.

כדי להמחיש את הבעיה כדאי לעיין בנתונים הבאים המרתקים שמפרסמת הרשפ"ת (הרשות לפיתוח שיתופי-פעולה תעשייתיים במשרד הכלכלה): סך המימושים של ספקי החוץ הפעילים שהתחייבו לרכש גומלין בישראל לאורך השנים עומד על 33.2 מיליארד דולר, מתוכם מומשו בשנת 2020 כ-4.28 מיליארד דולר! וכ-550 מיליון דולר הוזרמו לחברות בפריפריה. מדובר במימושים מרשימים מאוד, שמזרימים חמצן ופעילות למעל 900 חברות בישראל. עם זאת, מקומם של חברות מדעי החיים ומגזר הרפואה נשכח לגמרי, ובשנת 2020 נהנו 4 חברות בלבד מרכש גומלין בסך של כ-120 מיליון דולר בלבד, מתוך 4.28 מיליארד דולר.

חשוב להדגיש: רכש הגומלין הביטחוני אומנם הזרים לחברות ישראליות רבות הון רב, אולם לא פחות חשובים מאלה הם הקשרים והידע שצברו בזכות כך. מגזר מדעי החיים משווע לכסף, אך לא פחות מכך - הוא משווע לשיתופי-פעולה, יכולות ניהוליות וקשרים רב-לאומיים. אכיפה וטיפול נכון ברכש הגומלין במגזר הרפואי יכולים להזרים למגזר מדעי החיים את כל אלה: כסף, ניהול וקשרים בינלאומיים קריטיים.

אז מדוע זה לא מתרחש? מדיונים שערכנו אנו בארגון IATI עם הרשפ"ת, אנו מבינים כי הרשפ"ת מתקשה לאכוף את הדרישה לשיתוף-פעולה תעשייתי, בעיקר בקופות-החולים ובגלל הביזור בין הגופים השונים בישראל המבצעים רכש בתחום הרפואי, וזאת למרות ועל אף שכל אותם גופים הם גופים הממומנים למעשה על-ידי הממשלה.

כיום אנחנו מובילים פעילות בתיאום וביחד עם הרשפ"ת לצורך עבודת מטה משותפת על-מנת לקדם יישום אפקטיבי של החובה לשיתוף-פעולה תעשייתי, בפרט בתחום מדעי החיים.

אנו סבורים כי על-מנת לקדם מימוש יעיל של שיתוף-פעולה תעשייתי בתחום הביומד, יש לפעול בדחיפות בשני מישורים: במישור הממשלתי, על הרשפ"ת ומשרד הבריאות לפעול בשיתוף-פעולה, מול קופות-החולים ובתי החולים, על-מנת לוודא כי דרישות החוק לשיתוף-פעולה תעשייתי מקוימות, וכן למנוע מעקפים אפשריים לדרישות אלה.

במישור העסקי, ה-IATI לקחה על עצמה לקדם חיבורים סינגרטיים בין ספקים זרים לבין חברות מקומיות בתחום הביומד, על-מנת שהדרישה לשיתוף-פעולה תעשייתי תמומש ביעילות ובאופן שמפיק ערך הן לספקים הזרים והן לתעשייה המקומית.

אנו משוכנעים שאם כללי רכש הגומלין ייאכפו במגזר הרפואה, הדבר יזרים כסף רב לתעשיית מדעי החיים, וגם ספקי החוץ שיחויבו בו ייהנו מאוד מיכולות המו"פ האדירות שקיימות בקרב חברות מדעי החיים והאקדמיה בישראל בתחומים אלה.

הכותב הוא מנכ"ל ביולייט ויו"ר משותף (מדעי החיים) IATI

עוד כתבות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הסנקציה החדשה של ארדואן: חוסם פטור ממכס על סחורות לישראל דרך אירופה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה