בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על גזר הדין של אלון חסן, יו"ר ועדי עובדי נמל אשדוד לשעבר. העליון קבע כי חסן, שהורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים, ירצה חצי שנה של עבודות שירות, זאת במקום עונש של 150 שעות לתועלת הציבור, אותו גזר עליו בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
ערעורו של חסן על עצם ההרשעה נדחה. "דין ערעורה של המדינה להתקבל. בשונה מן הנטען, העבירות שבהן הורשע המערער הן חמורות כשלעצמן. בעבירות מסוג זה, שעניינן פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי, הגישה אמורה להיות מחמירה. ממילא, האפשרות של אי-הרשעה היא אפשרות השמורה למקרים נדירים, אשר המקרה דנן באופן מובהק אינו נמנה עמהם.
"כמו כן, הנחת היסוד ביחס לענישה בעבירות חמורות של טוהר המידות מהסוג שבו הורשע המערער, היא שדרך המלך אמורה להיות מאסר בפועל. המערער הדגיש את האופן שבו נפגע מההליך המשפטי. אולם, לצד זאת יש להזכיר את נקודת המוצא: היותו עובד ציבור בעל מעמד בכיר במקום העבודה שבו היה משולב, כזה ש'על-פיו יישק דבר'. כרום המעמד כך גודל האחריות, וכך חומרתה של הסטייה מן השורה".
עוד נקבע בפסק הדין כי "מקובלת עלינו עמדת המדינה כי בעבירות מסוג זה, כאשר הן מתייחסות למעשים חמורים מהסוג שבו הורשע המערער, המדיניות העונשית הראויה אמורה לכלול מאסר בפועל. ודאי שאלה הם פני הדברים ביחס לעבירות שוחד, אשר במקרה הרגיל תצדיק אף מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. עם זאת, בשינויים המחויבים, הדברים נכונים גם ביחס לעבירות מרמה והפרת אמונים חמורות מהסוג שבו הורשע המערער בפסק הדין הקודם, כפי שאלה משתקפות בדעת הרוב... זאת במיוחד בשים לב לרום מעמדו של המערער... הם מחייבים מאסר בפועל, ולו כזה הניתן לריצוי בעבודות שירות".
המדינה עצמה לא ביקשה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת בהתחשב באופן שבו התגלגל ההליך המשפטי. "חקירת המשטרה בתיק החלה לפני כשבע שנים, ואף הייתה כרוכה במעצרו של המערער. כפי שתואר, היקפו של כתב האישום שהוגש נגד המערער היה רחב, והוא הואשם בביצוע עבירות רבות וחמורות. בסופו של ההליך הורשע המערער בעבירות שהן אומנם חמורות, אך הן רחוקות מרחק ניכר מהמסכת הפלילית הסבוכה שבה הועמד לדין מלכתחילה. ניהול המשפט ארך כחמש שנים, בארבע ערכאות. במכלול הנסיבות המתוארות, אף המדינה הכירה בכך שהאיזון המתבטא בריצויו של עונש מאסר בדרך של עבודות שירות נראה הולם יותר".
את פסק הדין כתבה השופטת דפנה ברק-ארז, אליה הצטרפו השופטים ג'ורג' קרא ודוד מינץ.
חסן זוכה ב-2018
במרץ 2018 זיכה בית המשפט המחוזי זיכה את חסן מכל העבירות שיוחסו לו, לאחר שמיעת ראיות. המדינה ערערה כאמור על זיכויו לעליון. במסגרת ערעורה זנחה המדינה את תביעתה להרשעת המערער במכלול העבירות שיוחסו לו, וביקשה להרשיעו רק בעבירות של מרמה והפרת אמונים בחלק מהפרשות המופיעות בכתב האישום.
המדינה הדגישה בערעורה כי היא אינה חולקת על מרבית קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, ועל כן היא מתמקדת בהשגות על קביעותיו הנורמטיביות.
בשלהי 2019 קיבל העליון, בדעת רוב, את ערעור המדינה והרשיע את חסן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים ובשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. זיכויו של חסן מיתר העבירות שיוחסו לו נותר על כנו, והתיק הושב לבית המשפט המחוזי לצורך גזירת עונשו.
בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת טיעונים לעונש, דחה את עתירת המערער להימנע מהרשעתו, אך לצד זאת השית עליו ענישה מקלה ביותר במתכונת של צו שירות לתועלת הציבור.
