יבול אבוקדו / צילום: Shutterstock
יודע חקלאי פיקח כי האבוקדו הפך בשנים האחרונות לאחד מהגידולים החקלאיים הרווחיים ביותר בישראל, ובהתאם קצב הנטיעות של עצי הפרי הירוק גדל משמעותית ברחבי הארץ בשנים האחרונות, על חשבון זני פרי רווחיים פחות (הדרים למשל).
גם בחברת המטעים והנדל"ן מהדרין, שהייתה מזוהה במשך שנים ארוכות עם פעילותה בתחום ההדרים, מזהים את הפוטנציאל הגלום בגידול אבוקדו. וכפי שהיא מציינת בדוחותיה הכספיים, החברה "כמעט וחדלה מנטיעות חדשות של פרדסים ונוטעת בעיקר זני אבוקדו".
סקירת הדוחות של מהדרין ממחישה זאת, וממנה עולה כי בשנה האחרונה כ-60% מהיקף הנטיעות החדשות שלה היו של מטעי אבוקדו, בהיקף של כ-650 דונם, מתוך קצת יותר מ-1,050 דונם שנטעה בסך-הכול בשנת 2020. כך, שטחם הכולל של מטעי האבוקדו של מהדרין מגיע כבר לכ-7,500 דונם, קרוב ל-20% משטחי המטעים שיש לה בסך-הכול. האבוקדו הוא גם מרכיב מרכזי בהכנסותיה של מהדרין, ובשנה האחרונה היווה כ-30% מהמחזור, שהמרכיב העיקרי בו הוא עדיין מכירות הדרים (קרוב ל-50% מההכנסות).
"זה יעשה טוב גם לחקלאות שלנו בישראל"
כעת החליטה מהדרין להרחיב את פעילות גידול האבוקדו שלה גם לחו"ל, ובמסגרת זו חתמה על הסכם במרוקו - מהלך שיוביל אותה לגדל לראשונה פירות מחוץ לישראל. במסגרת ההסכם, שנחתם מול חברה מרוקאית עימה יש כבר למהדרין שיתוף-פעולה, הצדדים יחכרו קרקע של לפחות 5,000 דונם במדינה, וישקיעו יחד בפעילות כ-30 מיליון שקל (כ-80 מיליון דירהם מרוקאי) בשלוש שנות הפעילות הראשונות.
תחילת הפעילות כפופה לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים להקמת
החברה המשותפת ולחכירת המטע מממשלת מרוקו. למיטב ידיעת מהדרין, שמחזיקה 51% במיזם, יכולת התפוקה המקסימלית של המטע צפויה להיות עד כ-10,000 טון אבוקדו בשנה. את האבוקדו שיצמח ישווקו מהדרין ושותפתה בעיקר לאירופה, בעוד שהפירות שלא יתאימו ליצוא יימכרו במרוקו.
שאול שלח, מנכ"ל מהדרין, הסביר כי "כדי לגדול, מהדרין צריכה להפוך לחברה שעיקר הפעילות שלה אמנם עדיין בישראל, אבל לייצר לעצמה מקורות פעילות נוספים ולגדל במקומות אחרים. זה יעשה טוב גם לחקלאות שלנו בישראל, כי כך נוכל לתת שירות טוב יותר כל השנה ללקוחות שלנו באירופה".
לדבריו, "מרוקו היא מדינה שיש בה תנאי גידול טובים, עם עלויות הרבה יותר נמוכות מאשר בישראל, והיא גם קצת יותר קרובה לשווקים העיקריים שלנו באירופה. המהלכים הבאים שלנו בחו"ל יהיו במדינות חצי הכדור הדרומי, שבהן מלבד עלויות נמוכות יותר גם נוכל לגדל פרי שההבשלה שלו היא בתקופות שבהן אין פרי בישראל". שלח מעריך כי על בסיס ההסכם הנוכחי שנחתם, הפעילות במרוקו תוכל להוות כרבע מהיקף פעילות האבוקדו של מהדרין.
מדוע הפך האבוקדו ל"להיט" מבין הפירות והירקות?
שלח: "הביקוש והצריכה של האבוקדו בעולם במגמת עלייה, כי הפרי נחשב 'סופר פוד', ואנשים מאוד אוהבים אותו בתור אוכל. באירופה, בארה"ב ובכל העולם רוצים אבוקדו, וגם בארץ הצריכה שלו גדלה.
"בתקופה הזו, גם אנחנו כמו אחרים מגדילים את שטחי האבוקדו, אבל זה ברור לכולם שבאיזשהו שלב ההיצע ידביק את הביקוש, כי יש נטיעות עצומות בכל העולם. היום כולם רוצים אבוקדו, אבל בשלב מסוים זה ישתנה. בחקלאות תמיד נוצר מצב שבו הביקושים מפסיקים לעלות, אבל ההיצע עוד ימשיך לגדול בגלל הנטיעות הגדולות. אז יום אחד יעקרו חלק ממה שנוטעים היום, משום שזה כבר לא יהיה כלכלי".
"במחירי מים ועבודה - אנחנו הרבה יותר יקרים מהמתחרים"
למרות הביקושים הגדלים לאבוקדו, בסיכומה של 2020 הציגה מהדרין שחיקה של 11% בהכנסותיה ממכירות הפרי הלוהט, שהסתכמו ב-351 מיליון שקל, מתוך היקף מכירות כולל שהתקרב ל-1.2 מיליארד שקל.
בעניין זה שלח אומר כי "ב-2020 התרחשו דברים חד-פעמיים שלא קשורים לביקוש. בעקבות הקורונה ביצענו את השינויים הנדרשים כדי שניפגע פחות, ובעוד המכירות ברשתות לצרכנים הפרטיים נמשכו, בשוק המוסדי, המכירות למסעדות וקייטרינג נחתכו. עכשיו הסתיימה עונה נוספת של אבוקדו וצמחנו בה מאוד, ונמשיך לגדול".
האבוקדו הוא הגידול הרווחי ביותר שלכם?
"האבוקדו הוא רווחי, ובחקלאות זה לא דבר טריוויאלי למצוא גידולים רווחיים. אבל גם באבוקדו יש שבועות מסוימים בעונה שבהם המחירים פתאום צונחים, והרבה פעמים נאלצים למכור את הסחורה במחיר נמוך יותר. אין משהו קבוע וחד-משמעי.
"בארץ יש תקופות שהמחירים עולים לרמות לא סבירות, אבל בעולם זה הרבה יותר מתון. באירופה יש כל השנה אבוקדו, ויש תקופות שבהן המחיר גבוה ואחרות בהן הוא נמוך, לפי ההיצע. בעונה הישראלית של האבוקדו, המחירים בשנה האחרונה היו קצת יותר גבוהים משנה שעברה".
לדברי שלח, "אנחנו החקלאי הכי גדול בישראל ויצואן החקלאות הגדול בישראל, אבל זה לא תחום פשוט להיות בו. אנחנו רוצים קודם כל שההדרים יהיו רווחיים, אבל זה קשה בארץ עם עלות המים הגבוהה מאוד. במרוקו מחיר המים הוא זניח לעומת המחיר בארץ, ועם זה אנחנו צריכים להתחרות. המים זה ההוצאה העיקרית, לצד עבודת אדם. בשני הדברים המרכזיים האלה אנחנו הרבה יותר יקרים מכל מי שמתחרה בנו".
הוא מוסיף כי "כרגע על הפרק עומדת גזרה פוטנציאלית של העלאת מחירי המים בישראל, ואם היא תצא לפועל הדבר עלול לפגוע אנושות בחקלאות ובייצור החקלאי. יש ירקות שהגזרה הזו תייקר אותם מאוד, והדבר יתגלגל לצרכן, וזה עלול להרוג חלק מהגידולים, הפרדסים והחקלאות. אם נרצה להמשיך להתקיים, אז סביר שנתח הפעילות שלנו בחו"ל יגדל. צריך להוריד את מחירי המים בישראל".
שחיקה בהכנסות וברווחים ב-2020
מהדרין, כאמור, עוסקת בעיקר בחקלאות וכן היא מספקת שירותי אחסון בצינון של פירות, ירקות ומוצרים נוספים. כן מחזיקה מהדרין בנכסים מניבים, בשטח של כ-44.5 אלף מ"ר, רובם הגדול בשימושה. מרבית מכירותיה מיועדות ליצוא, אולם יש לה גם פעילות משמעותית בישראל.
בסיכום 2020 הכנסות מהדרין נשחקו ב-9% והתקרבו ל-1.2 מיליארד שקל. בשורה התחתונה הרווח הנקי צלל ב-80% והתקרב ל-3 מיליון שקל, אחרי שב-2019 נהנתה בין היתר מעליית שווי נכסיה.
באותה שנה גם נרשמו שינויים בשליטה בחברה, בשל חוק הריכוזיות שאילץ את בעלות המניות הגדולות בה - קבוצת הביטוח הפניקס וחברת הנדל"ן נכסים ובניין - לחלק את החזקותיהן בה כדיבידנד בעין לבעלי המניות. כיום בעלת המניות הגדולה במהדרין היא דסק"ש, עם 44.5% מההון, ולצידה המשקיע בני ברון, המחזיק בכ-22% מהמניות.