גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשדיקטטורות מתלוננות על "התערבות בעניינים פנימיים" זה בדיוק הסימן שלנו להתערב

התלונות הקולניות ביותר של "התערבות בעניינים פנימיים" באות מדיקטטורות כסין או ונצואלה או מארצות שלטון דמוקרטי סמכותני כהודו ● אבל גם מדמוקרטיות עם עור דק, כמו ארה"ב וישראל

המוני הודיים מצטופפים בנהר בעיר הארידדוואר בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, KSB
המוני הודיים מצטופפים בנהר בעיר הארידדוואר בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, KSB

סמיואל ג'ונסון, המסאי המבריק המתואר לפעמים כאבי האנגלית המודרנית, העניק לנו את אחת המימרות הפוליטיות השנונות והמכאיבות ביותר. "פטריוטיות", הוא אמר, "היא מִפלטו של הנבל".

פטריוטיות, כמובן, אינה מפלטו של הנבל בתור שכזאת. נבלים משתמשים בה, אבל גם הרבה אנשים טובים. מה שלא כן "עניינים פנימיים". אני מרשה לעצמי לטעון ש"עניינים פנימיים" הם בדיוק נמרץ מפלטו של הנבל, ואין להם שימוש אלא לצורכי נבלה.

את צירוף המלים הזה הניב הצורך של שליטים להדוף תלונות על דיכוי בשטחים הנתונים למרותם. עליית הליברליזם באמצע המאה ה-19 והתפשטות העיתונות העמידו משטרי דיכוי על הכוונת. יעדים מפורסמים של סקרנות ושל ביקורת היו הקיסרות הרוסית, הקיסרות העות'מנית הגוועת, הקיסרות הסינית השוקעת, ורפובליקות צעירות ואלימות באמריקה הלטינית ובים הקריבי. הביקורת הייתה תמיד תערובת מסובכת של כוונות טובות, של התחסדות ושל ציניות אימפריאלית.

המבקרים בוודאי האמינו ביתרונותיה הנתונים של הציוויליזציה המערבית ובחשיבות של הקרנת זיווה על הפראים (לשיטתם). אבל הם גם השתמשו בביקורת כתירוץ להתקפות, לפלישות ולסיפוחים. אלה הסבורים שיש להם מנדט דתי או מוסרי לשפר את העולם נטלו לעצמם את החירות לכפות אמות מידה ותבניות התנהגות שלא התיישבו עם היסטוריה, עם תרבות ועם גיאוגרפיה.

כש"פנימיים" כבר לא פנימיים

ההיסטוריה של "עניינים פנימיים" היא אפוא מסובכת למדי. יהודים חשבו שרדיפת בני עמם ברוסיה הצארית ובגרמניה הנאצית אינה עניין פנימי. אבל הרבה מערביים, באירופה ובאמריקה, לא הסכימו. איש לא חשב ברצינות על החרמת האולימפיאדה של ברלין, ב-1936. אבל בסוף 1938, ארה"ב הנמיכה את דרג הייצוג שלה בברלין בעקבות הפוגרום שאנחנו מכנים ליל הבדולח.

מתי "עניינים פנימיים" חדלים להיות פנימיים? הקהילה הבינלאומית ניסתה לקבוע כללי התנהגות בעקבות מלחמת העולם השנייה, בייחוד באמצעות אמנות לכיבוד זכויות אדם. רוב החותמות עליהן מעולם לא לקחו אותן ברצינות.

התלונות הקולניות ביותר של "התערבות בעניינים פנימיים" בזמננו באות מדיקטטורות (סין, ונצואלה, בורמה, ערב הסעודית) או מארצות עם שיטת שלטון דמוקרטית סמכותנית (הודו, טורקיה, הונגריה ואחרות). אבל הן באות גם מצד דמוקרטיות עם עור דק, האוהבות לבקר אבל אינן אוהבות להתבקר. ארה"ב וישראל נמצאות בקהל הזה.

בלתי מתקבל על הדעת הרעיון שלממשלות, נבחרות או לא-נבחרות, יש הזכות לנהוג באזרחיהן ככל העולה על רוחן מפני שזה "עניין פנימי". האומנם טבח של מפגינים לטובת דמוקרטיה בבורמה הוא עניינם של גנרלים תאבי-בצע, שהדיחו ממשלה דמוקרטית נבחרת? והאומנם כליאתם של מיליון מוסלמים במחנות ריכוז ("חינוך מחדש") בחבל שינג'יאנג הוא עניינו הפנימי של המשטר הסיני, שמעולם לא העמיד את עצמו לבחירות?

אבל אלה אינם העניינים הפנימיים היחידים הצריכים להטריד אותנו. בימים האלה ממש, העניין הפנימי הלא-פנימי החשוב ביותר הוא טיפולן של ארצות בנגיף הקורונה. אין שום דבר "פנימי" בעניין הזה; לא רק מפני שעצם הלגיטימיות של ממשלות נבחנת על יסוד טיפולן בבריאות האזרחים, אלא מפני שלטיפולן יש השפעה על חיים ומוות מחוץ לגבולותיהן.

מה עוללו ברזיל והודו

קחו לדוגמא את ברזיל. שאננותו של הנשיא ז'איר בולסונארו לקוביד מעמידה אותו בקטגוריה של הקיסר נירון, זה הפורט על הנבל בשעה שעירו עולה בלהבות. לב מי אינו נכמר על הברזיליאנים. אבל מחדלי בולסונארו אינם מסתיימים בגבולות ברזיל. הוא הפך את ארצו לחממה של מוטציות. "הוואריאנט הברזילי" מהלך אימים על כל ארץ, כולל ארצות שהצליחו לחסן חלק ניכר מאזרחיהן.

ומה על ענייניה הפנימיים של הודו? בסוף השנה שעברה היא שכנעה את עצמה שהיא נחלצה מן המשבר, אולי מכוח חיסון עדרי, אולי מפני שההודים מחוסנים באופן טבעי מפני פגיעתם של נגיפים, אולי בגלל האקלים.

תהיה אשר תהיה הסיבה, ממשלת הודו, או בעצם ממשלות הודו (29 מדינות), השליכו את זהירותן לרוח. אפילו כאשר התחילו להתרבות הסימנים של "גל שני" או "שלישי", ממשלת הודו לא עשתה כל ניסיון למנוע השתתפות המונית בחגים דתיים. "המונית" בהודו היא תמיד הרבה יותר המונית מבכל מקום אחר. 1.3 מיליון מאמינים הצטופפו בשבוע שעבר במקווי מים בעיר קדושה ששמה הארידוואר, רובם הגדול בלי מסכות, קרובים כדי נגיעה. השכל הישר של שלטונות הודו עמד בספק. מספר ההידבקויות היומי הוא עכשיו הגדול בעולם, הודים מדברים לא סתם על מוטציה, אלא על "מוטציה כפולה".

כולנו עלולים לשלם את המחיר. אבל בשעה שדמוקרטיות מערביות תובעות דין וחשבון על רצח מפגינים, על כליאת אנשי אופוזיציה, על דיכוי חופש הדיבור, הן אינן תובעות דין וחשבון על דיכויה של בריאות הציבור.

ענייני הפנים של אריתריאה

לפני שקמה הגדר לאורך גבול מצרים, ישראלים למדו את התוצאות הדרמטיות של "עניינים פנימיים". הדיכוי האכזרי באריתריאה הבריח המונים אל מעבר לגבול, בחיפוש נואש אחר מִקלט. ישראל, הואיל והעדיפה (באופן לא-בלתי-מובן) את קשריה הביטחוניים עם אריתריאה, לא ניסתה לטפל בשורש הסתננותם של פליטיה. ממשלות ישראליות ביכרו מאז ומעולם שלא להתבונן בענייני הפנים של ארצות שהן רצו ביקרן. צריך להגיד שזו דרך העולם, אבל מפעם לפעם אנחנו זקוקים לתזכורות שדרך העולם יכולה להיות נפסדת ומזיקה.

עכשיו, לאחר שמר נתניהו הודיע כי ישראל הפכה למעצמה, אולי כדאי שהיא תְּפַתח דוקטרינה של מדיניות חוץ, שלא תסתפק בטובות הנאה דו-צדדיות ותכלול גם תיקון עולם. אולי המהלך הראשון יהיה יוזמה לאמנה בינלאומית נגד אי-התערבות בענייני פנים.

עוד כתבות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק