אנשים מעל גיל 60 במקסיקו נמצאים בהשגחה לאחר שקיבלו חיסון לקורונה של אסטרהזנקה / צילום: Associated Press, Marco Ugarte
מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי ופרויקטור הקורונה נחמן אש אמרו היום (ד') ב"גלי צה"ל" כי ישראל פועלת לבטל את הסכם רכישת החיסונים מחברת אסטרהזנקה הבריטית. במסגרת ההסכם, המדינה קיבלה אופציה לרכישה של 10 מיליון מנות חיסון עוד לפני שהושלם הפיתוח שלו. סכום ההסכם לא פורסם, אולם חיסוני האסטרהזנקה נמכרים בעולם במחירים משמעותית זולים מאלה של פייזר ומודרנה.
אולם, הסתבר כי החיסון של אסטרהזנקה הוא כנראה גם פחות יעיל מהחיסונים של פייזר ומודרנה, ועלה חשש כי הוא גורם לתופעת לוואי נדירה, שלא נצפתה בחיסונים הללו. כעת לאחר שישראל כמעט והשלימה את חיסון האוכלוסייה הבוגרת בחיסון של פייזר, ושריינה מן החברות פייזר ומודרנה מלאי חיסונים נוסף, שצפוי להספיק גם לחיסון בני נוער וילדים אם וכאשר יתקבל אישור לכך, ואפילו לתת מנת דחף שלישית אם יהיה בהמשך צורך בכך (כרגע זה כלל לא בטוח). על הרקע הזה, נראה כי אין צורך עוד בחיסונים של אסטרהזנקה, ואנשי משרד הבריאות אמרו זאת היום במפורש.
פגיעה תדמיתית נוספת עבור אסטרהזנקה
ישראל חתומה על הסכם מול פייזר, אשר מעניק לישראל קדימות בתור לחיסונים של פייזר עד הגעה לחיסוניות עדר בארץ, בתמורה להיותה של ישראל "מדינה לדוגמה" שמחסנת כמעט באופן בלעדי בחיסונים של פייזר, ולכן כל ירידה בתחלואה כאן במקביל להמשך הסרת המגבלות, יכולה ברמה סבירה של ודאות להיזקף לזכות החיסון. שני הצדדים כבר קיבלו את רוב התועלת מן ההסכם הזה. בישראל רוב המבוגרים שרצו להתחסן כבר עשו זאת, ואכן התרחיש האופטימי של פתיחת המשק ללא עלייה בתחלואה מתממש.
אולם, למרות שההסכם של פייזר עדיין בתוקף, קשה להסתמך רק על חברה אחת. ברגע האמת, אם יהיה באמת צורך בחיסון חדש לווריאנט חדש, או בחיסון נוסף, ייתכן וחברה מסויימת תהיה מוגבלת בכושר יצור, ייתכן ותהיה אצלה תקלה, ייתכן ותתגלה בחיסון שלה תופעת לוואי מפתיעה, או שהמדינה שבה היא פועלת תלאים את החיסונים המיוצרים בשטחה. לכן נראה כי ישראל לא מיהרה לשחרר את ההסכם עם אסטרהזנקה, עד שהייתה בטוחה ששריינה אופציה למנות נוספות מול פייזר ומודרנה.
יש לציין כי כאשר ישראל שריינה את החיסונים של מודנרה ואסטרהזנקה, עדיין לא היה ידוע אילו חיסונים יצליחו בניסויים. החיסון של אסטרהזנקה הוצע במחיר זול משמעותית, בכמות גדולה (בניגוד למתחרותיה, החברה מייצרת גם אצל שותפים ברחבי העולם), ובשיטת שינוע פשוטה, ולכן היה הגיוני לשריין אותו מראש, כפי שעשו מדינות רבות. החיסון של פייזר שוריין במחיר גבוה אחרי שתוצאות הניסוי הראשונות כבר נחשפו. רק בזכות ההסכם הייחודי והמבנה המתאים של ישראל להוות "מדינה לדוגמה", הצליחה ישראל לשים יד על כמות מספקת מחיסון זה.
אף שישראל לא השתמשה עד כה בחיסון של אסטרהזנקה, הפסקת ההסכם עשויה להיות פגיעה תדמיתית נוספת עבור החיסון, שנראה כאמור פחות יעיל ואולי גם פחות בטוח מן החיסונים של מודרנה ופייזר.
הניסוי הקליני הגדול הראשון שערכה החברה הניב תוצאות יעילות לא מלהיבות של כ-70% (בהיעדר חיסונים אחרים אלה היו יכולות להיות תוצאות מלהיבות, אבל הן מחווירות ליד התוצאות של מודרנה ופייזר, שעומדות על כ-95%). ניסוי נוסף שערכה בארה"ב הניב תוצאות ביניים שבהן נצפתה יעילות של 79%. ניתוח נוסף שכלל נתונים מעודכנים יותר, הגיע לשיעורי יעילות של 76%. החברה עדיין מחכה לנתוני היעילות המלאים.
במקביל עלו שאלות לגבי אפשרות שהחיסונים של אסטרהזנקה ושל ג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקאית, הפועלים בטכנולוגיה דומה של שילוב חלק מווירוס הקורונה על גבי וירוס נשא תמים, גורמים לעיתים נדירות מאוד (כאחד למיליון) לקרישי דם, שיכולים להיות מסוכנים. תופעות אלה לא נצפו בחיסונים של מודרנה ופייזר, וגם לגבי החיסונים של אסטהזנקה וג'ונסון הקשר עדיין לא הוכח, אולם בשילוב עם היעילות המופחתת, הם הפחיתו גם את הביקוש העולמי לחיסונים.
בעיה נוספת איתה מתמודדת אסטרהזנקה קשורה למלאי החיסונים שביכולתה לספק, לאחר שהיא לא עמדה במכסת החיסונים שהבטיחה למדינות שרכשו ממנה. האיחוד האירופי רכש 120 מיליון מנות חיסון לאספקה ברבעון הראשון של השנה, ואילו החברה סיפקה בפועל 30 מיליון ברבעון הראשון, וכנראה תספק עוד 70 מיליון במהלך הרבעון השני.
על רקע שיקולי הבטיחות, הוחלט ברוב מדינות האיחוד האירופי להקצות את החיסון של אסטרהזנקה רק למבוגרים, שעלולים להיות בסיכון משמעותי אם לא יקבלו חיסון כלשהו בקרוב, ובינתיים לא להציע אותו לצעירים יותר. ייתכן ויומלץ גם למבוגרים לערבב בין מנה של אסטרהזנקה למנה של פייזר או מודרנה, כדי להגביר את היעילות, אם כי זה פרוטוקול שמעולם לא נוסה בהרחבה ולא נבדק בניסוי קליני. אגב, למרות כל זאת האיחוד הכריז כי עבור האדם היחיד, כנראה שהחיסון באסטרהזנקה, במצב שבו נמצאת המגפה כעת באירופה, עדיין עדיף על אי התחסנות.
על רקע השילוב בין שיקולי היעילות, הבטיחות ובעיות האספקה, האיחוד האירופי רמז כי לא יחדש את החוזים עם אסטרהזנקה וימתין לחיסונים של פייזר ומודרנה, ולחיסונים נוספים שעשויים להגיע לשוק בהמשך. האיחוד נמצא כעת במו"פ עם פייזר, בתקווה לרכוש ממנה 1.8 מיליארד חיסונים, לאספקה עד 2023.
ההעדפה של האיחוד ומדינות נוספות לחיסונים של פייזר ומודרנה לעומת החיסונים האחרים שקיימים כרגע בשוק, מחזקת את החשיבות בחתימה על הסכמי שריון כמות סבירה של מנות להמשך, גם אם כרגע יש סיכוי גבוה שכלל לא נצטרך יותר מנות מכפי שדרוש לחסן את אוכלוסיית הילדים.
איך תושפע התיירות הנכנסת?
הצרות של אסטרהזנקה מעניינות גם בהקשר של תיירות מישראל ואליה. ישראל תצטרך להחליט אם היא מקבלת מתחסנים בחיסון של אסטרהזנקה כמחוסנים לצורך תיירות לתוך המדינה, וכן אם היא מגדירה מדינות שחוסנו בעיקר בחיסון של אסטרהזנקה כמדינות 'ירוקות'. לכך עשויות להיות גם השלכות פוליטיות.
כמו כן, כיוון שהחיסון של אסטרהזנקה הוא הזול והיה אמור להיות גם הזמין ביותר, הוא היה אמור להיות כלי משמעותי בדיכוי המגפה ברמה העולמית, גם במדינות פחות עשירות. כרגע נראה כי המגפה תמשיך להשתולל בעולם עוד כמה שנים טובות. אפילו קמפיין החיסונים באירופה מתעכב בגלל המחסור בחיסון זה, ונראה כי אירופה לא תהיה "ירוקה" בזמן הקרוב.
בריטניה היא היום ה"מדינה לדוגמה" של אסטרהזנקה, שמעוניינת להדגים באמצעותה שהחיסון שלה בכל זאת מצליח לדכא את המגפה. בריטניה מחסנת גם בפייזר ולאחרונה החלה לחסן גם במודרנה, אולם אסטרהזנקה הוא החיסון העיקרי שלה והוא זה שמוצע לצעירים שמעוניינים להתחסן כבר עכשיו במקום לחכות עוד כמה חודשים עד סיום התחסנות אוכלוסיית המבוגרים. בינתיים, אסטרהזנקה הדגימה יעילות לחיסון שלה בשליטה במגפה במחוזות מסויימים בבריטניה בהם הוצע חיסון זה בלבד, אולם בריטניה גם הייתה עד לאחרונה בסגר, ולכן קשה לדעת בדיוק מהי ההשפעה של החיסון ברמת השליטה במגפה באוכלוסייה. בחודשים הקרובים יהיה אפשר לבחון זאת.