רפי רותם / צילום: איל יצהר
מאות אוהדים של הפועל תל אביב הצטופפו מחוץ לאיצטדיון בלומפילד ביפו, שבו עמד להיפתח ב-20 ביוני 2020 הדרבי נגד מכבי תל אביב, ללא קהל. האוהדים חיפשו ברחוב סמוך קיר שעליו יוכלו להקרין ישירות את המשחק. ניידת משטרה גדולה, המכונה "סוואנה", הגיעה לאירוע.
השוטר ע', המוכר למשתתפים בכינוסים, בהפגנות ובמחאות בזכות זקנו הג'ינג'י, יצא מהסוואנה וסרק בעיניו את קהל אוהדי הפועל. הוא יירט את רפי רותם. רותם הוא אדם מוכר למשטרה, עובד רשות המסים לשעבר שהתלונן על שחיתות ברשות ועל טיוחה, והורשע בהטרדת עובדי ציבור עשרות פעמים. הרשעתו נידונה בימים אלה בהליך מיוחד של דיון נוסף בבית המשפט העליון. השוטר ניגש ישירות לרותם, אחז בכתפו והוביל אותו לרכב המשטרתי. זה התחיל בחיפוש סטייל אמריקה עם רגליים פשוקות. עד כאן המגע מצולם ומתועד.
בהמשך הכניס השוטר את רותם לסוואנה, שחלונותיה הצדדיים אטומים. רותם דרש שיוכנס שוטר נוסף ועד מלווה לתוך הרכב המשטרתי. זה לא קרה. בתוך הסוואנה, טוען רותם, השוטר נגע באופן משפיל באיבר מינו והיכה אותו באגרופים בחזהו.
כשיצא מהסוואנה התקשר רותם, לדבריו, למספר מכרים וסיפר להם על האירוע. רותם נבדק בפוליגרף של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ונמצא דובר אמת לגבי התקיפה כלפיו. הוא מסר למח"ש שמות של ארבעה עדים, אך אלה לא זומנו למח"ש למסירת עדות.
תגובות סותרות
רותם, כאמור, התלונן למח"ש. אולם בדיקת גלובס מעלה תהיות באשר לסטטוס של הבדיקה. ממח"ש נמסר כי טרם התקבלה החלטה בנוגע לבדיקה. "לאחרונה התבצעו השלמות חקירה בתיק וטרם התקבלה החלטה", כך לפי הודעת מח"ש. אולם במשטרה טוענים כי התלונה בוררה, ונמצא כי אין בטענותיו של רותם ממש.
מהמטה הארצי של המשטרה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, טענותיו של רותם נבדקו במח"ש - גוף חיצוני למשטרה - ונמצא כי אין בהן ממש. על רקע משחק הדרבי התל אביבי בכדורגל שהתקיים אשתקד, עשרות אוהדים התקהלו מחוץ לאצטדיון עוד בטרם פתיחת המשחק. המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים באזור וביצעה אכיפה הכוללת בדיקות לאיתור אמצעים אסורים ומסוכנים, ובכללם חזיזים שנתפשו על חלק מהאוהדים.
"בשלב מסוים, אחד האוהדים (רותם, מ' ל') עורר חשד בהתנהגותו, ולכן בוצע חיפוש חיצוני על גופו בהסכמתו. זאת, לצורך שלילת נשיאת אמצעים מסוכנים וללא קשר לזהותו. במהלך החיפוש יצר פרובוקציה בניסיון להכשיל את הבדיקה, ובסיומה שוחרר. הניסיון למחזר טענות שנבדקו כאמור - לא הופכת אותן לאמת".
פיצוי על מעצר
האירוע בבלומפילד הוא לא האירוע הראשון של אלימות משטרתית נגד רותם. בספטמבר 2020 פסק לטובתו השופט, ד"ר מנחם קליין, פיצוי של 200 אלף שקל בגין מעצר ברוטלי. "ההחלטות לזמן את רותם לחקירה, לאזוק אותו במהלך החקירה ולשחרר אותו בתנאים, היו רצף החלטות לא סבירות, וטענותיו של רותם מקובלות עליי", פסק בית המשפט.
"אני מאמין לרותם כי בסופו של האירוע הופעל עליו לחץ לחתום על מסמך המאשר שלא נגרם לו כל נזק כתנאי לשחרורו המיידי, בניסיון להעלים את מסכת האירועים שהתרחשה. גם בכך חטאה משטרת ישראל.
"גם אם איני יכול לקבוע אם הופעלה אלימות בכוונת מכוון, משיקולים זרים ולא למטרת החיפוש, הרי שאני מקבל את הטענה כי בחיפוש הופעל כוח מוגזם יתר על המידה... אין לקבל את טענת המדינה כי היה צורך בחמישה שוטרים כדי למנוע נזק לרותם, ובסופו של יום רותם מוצא את עצמו עם חבלות קשות ומובא לחדר מיון".
על תא המעצר שבו הושם רותם אמר השופט כי "לא היו תנאים בסיסיים, והוא אינו ראוי לשמש תא מעצר".
דיון בעליון
רותם, שהיה קצין מודיעין ביחידת החקירות של רשות המסים, הוביל קבוצה של 15 חוקרים ואנשי ביקורת ברשות, שהחל מ-2005 פנו לגופים שונים. זאת, בדרישה לחקור תופעות שחיתות לכאורה בצמרת הרשות ובצמרת יחידת החקירות שלה, בהן קשרים עם ארגוני פשיעה, רצח מקור מודיעיני, טיוח פרשת פרקליטות מחוז תל אביב לשעבר רות דוד והתעלמות מפניותיו ותלונותיו של רותם.
המחאה של רותם על כך שתלונותיו לא טופלו כראוי ועל סגירת תיקי החקירה שנפתחו בעקבותיהן, נמשכת עד היום. היא מתנהלת בעיקרה בפקסים, ברשתות החברתיות ובמסרונים טלפוניים חריפים, נגד בכירים במשטרה ובפרקליטות.
המילים הבוטות והבולטות במסרים אלה הן "אתם מושחתים" ו"אתם מטייחים פשעים". בין השאר הטריד רותם את שופט השלום מנחם מזרחי בעת שהיה פרקליט. מזרחי טיפל בתלונת רותם על השחיתות בצמרת הרשות והחליט יחד עם פרקליטת המחוז דאז רות דוד לסגור את התלונה.
רותם נעצר ועוכב על-ידי שוטרים כ-20 פעמים בעילות מעצר שונות, וכן הועמד לדין והורשע בעבירות של "העלבת עובד ציבור" ו"הטרדה באמצעות מתקן בזק".
בינואר האחרון קיבלה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את בקשת רותם לקיים דיון נוסף בעניינו. הדיון יהיה בהרכב של שבעה שופטים, ויהיה זה הגלגול הרביעי בו ידון בית משפט בעניינו של רותם.
באמצעות עו"ד רווית צמח רותם ביקש לקיים דיון נוסף על-מנת לדון בסוגיות המשפטיות שקבעו שופטי העליון, נעם סולברג, יוסף אלרון ואלכס שטיין, בעניינו. סולברג ושטיין קבעו, בדעת רוב, כי אין לאפשר במשפט הפלילי לבחון את סבירות ומידתיות שיקול-הדעת של התביעה. בחינה זו מכונה "דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים".