בית המשפט העליון אישר לקיים דיון נוסף בעניינו של רפי רותם

הדיון יהיה בהרכב של שבעה שופטים, ויהיה זה הגלגול הרביעי בו ידון ביהמ"ש בעניינו של רותם, עובד רשות המסים לשעבר • הסנגוריה הציבורית הצטרפה להליך כ"ידידת בית משפט", ולשכת עוה"ד ביקשה להצטרף

רפי רותם / צילום: שלומי-יוסף
רפי רותם / צילום: שלומי-יוסף

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, קיבלה את בקשתו של רפי רותם, עובד רשות המסים לשעבר שהורשע בהטרדת עובדי ציבור עשרות פעמים, לקיים דיון נוסף בעניינו. הדיון יהיה בהרכב של שבעה שופטים, ויהיה זה הגלגול הרביעי בו ידון בית המשפט בעניינו של רותם. הסנגוריה הציבורית הצטרפה להליך כ "ידידת בית משפט", ולשכת עורכי הדין ביקשה להצטרף.

רותם, חושף השחיתות ברשות המסים, הועמד לדין בעבירות של "העלבת עובד ציבור" ו"הטרדה באמצעות מתקן בזק". זאת, בעקבות מאבק עיקש בטענה לחשיפת שחיתות ברשות המסים. במסגרת זו עלב, הטריד והשמיץ בכירים במערכת אכיפת החוק, לאחר שלטענתו תלונותיו לא טופלו כראוי ולאור סגירתם של תיקי החקירה שנפתחו בעקבות תלונותיו. בין השאר הטריד את שופט בית משפט השלום מנחם מזרחי, בעת שהיה פרקליט וטיפל בתלונה על השחיתות בצמרת רשות המסים והחליט יחד עם פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד לסגור את התלונה.

רותם ביקש לקיים דיון נוסף על-מנת לדון בסוגיות המשפטיות שנקבעו על-ידי שופטי בית המשפט העליון נעם סולברג, יוסף אלרון ואלכס שטיין. סולברג ושטחים קבעו בדעת רוב כי אין לאפשר במשפט הפלילי בישראל לבחון את סבירות ומידתיות שיקול-הדעת של התביעה. בחינה זו מכונה "דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים".

רותם ביקש, באמצעות עורכי דינו רווית צמח, עמית ניר ואיתן ענבר, לדון בשאלה האם בית משפט בהליך פלילי יכול לבחון את סבירות החלטת הרשויות להעמיד לדין כחלק מטענה של "הגנה מן הצדק" ומכוח עיקרון "השיוריות המשפט הפלילי".

בבקשה לדיון נוסף טען רותם, באמצעות עורכי דינו, כי "החסינות שהעניק פסק דינם של כבוד השופטים סולברג ושטיין לתובעים בשר ודם בפני ביקורת מינהלית שיפוטית בפלילים, יש בה כדי לפגוע בשלטון החוק. שיקול-דעת של תובע אינו יכול להיות בלתי מבוקר וחסין מביקורת שיפוטית".

טענת "הגנה מן הצדק" מאפשרת לבית המשפט לזכות נאשמים במצב שהרשויות פגעו בזכויותיהם באופן כה קיצוני, המצדיק לבטל את כתב האישום נגדם. סולברג ושטיין ביטלו את הביקורת המינהלית במסגרת המשפט הפלילי, תוך שציינו כי "חקיקה שיפוטית שמורה למצבים נדירים שבהם החסר זועק והשינוי מתחייב".

השופט אלרון היה בדעת מיעוט וקבע כי יש מקרים המצדיקים את השימוש בעילת הסבירות בדין הפלילי על-מנת להגן על נאשמים.

התיק נגד רותם עבר גלגולים רבים - תחילתו בשנת 2015, אז הועמד רותם לדין והורשע בבית משפט השלום ב-15 עבירות של "העלבת עובד ציבור" ו-ב20 עבירות של "הטרדה באמצעות מתקן בזק", בגינן נגזר עליו מאסר על-תנאי. בערעור לבית המשפט המחוזי בוטלו עבירות ההטרדה באמצעות מתקן בזק, ורותם זוכה מעבירות העלבת עובד ציבור. עם זאת, נותרה על כנה הרשעתו של ב-3 סעיפים של הפרת הוראה חוקית. העונש שונה בדרך של קיצור משך זמן המאסר על-תנאי.

במסגרת הערעור ברשות לבית המשפט העליון הורשע רותם מחדש ב-20 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, תוך שנקבע כי "ההחלטה להעמיד לדין את המשיב אינה לוקה בחוסר סבירות המקים לזכותו הגנה מן הצד שבגינה יש לבטל את האישומים נגדו".

מעורכי דינו של רותם, רווית צמח, עמית ניר ואיתן ענבר, נמסר: "אנו מברכים על החלטת כבוד הנשיאה אסתר חיות לקבל את בקשתנו לדיון נוסף בפסק הדין, וסבורים כי פסק הדין שניתן בעניינו של רפי רותם אינו יכול להיוותר על כנו".

דנ"פ 5387/20

צרו איתנו קשר *5988