לוחם השחיתות רפי רותם מערער: "הרשעתי מהווה מכה אנושה לחופש הביטוי ומסכלת חשיפת שחיתויות"

חושף השחיתויות ברשות המסים, שהורשע בהעלבת עובדי ציבור, טוען כי היה זכאי לביטול האישום נגדו בשל "הגנה מן הצדק"

לוחם השחיתות, רפי רותם, מערער לביהמ"ש המחוזי בת"א הן על הרשעתו בהעלבת עובד ציבור ועל העונש של 9 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים שנגזר עליו. באוקטובר 2016 הורשע רותם - עובד לשעבר של רשות המסים שחשף התנהלות מושחתת לכאורה בגוף הממשלתי - בשורה של עבירות בבית משפט השלום, בהן "העלבת עובדי ציבור", "הטרדה באמצעות מתקן בזק", וכן ב"הפרת הוראה חוקית" של שופט להפסיק לפנות לעובדי ציבור.

בערעור - שהוגש באמצעות עו"ד איתן ענבר - מודגש כי רותם, שהיה קצין מודיעין ביחידת החקירות של רשות המסים, ממשיך לנהל את מלחמתו למיצוי חשיפת השחיתות ברשות. לטענת רותם, שופט השלום, דניאל בארי, שגה כשלא ביטל את כתב האישום נגדו, נוכח העובדה שלא נערך לו שימוע; כשאיפשר את ניהול המשפט מבלי שלרותם יש ייצוג של עו"ד אלא הוא ייצג את עצמו; כשהחליט שלא לאפשר לרותם לנהל חקירה נגדית מלאה וראויה; כשייחס יסוד נפשי של מחשבה פלילית לרותם, במקום לראות בהתבטאויותיו תוצאה של מי ששרוי במצב של כורח או צידוק.

פגיעה באמון הציבור

טענתו המרכזית של רותם בערעור היא שהוא היה זכאי לביטול כתב האישום על בסיס "הגנה מן הצדק". "אחרי שש שנים של טיוח התלונות", נאמר בערעור, "ושמיעת המילים שחזרו וחוזרות על עצמן גם היום: 'העניין בטיפול', ולאחר שנשאר ברחוב רק בגלל מחדלי הממסד והבטחות השווא שניתנו לו שיגנו עליו - לא יכול עוד רותם לשאת את שנעשה לו, את טיוח הפשעים שנעשו נגד הציבור, את תפירות התיקים נגדו, את המעצרים האלימים של המשטרה, את הקינטורים על היותו 'הומלס', והגיב, ללא איומים, במילים: 'מושחתים' ו'המקום שלכם בכלא' - ומילים אלה אינן עילות למעצר אדם".

בערעורו טוען רותם כי פסק-הדין בבימ"ש השלום "מהווה מכה קשה ואנושה לחושפי שחיתויות ומסכל חשיפת שחיתויות ומיצוי הדין בעניינם; מאיין והופך לאות מתה את כל דברי החקיקה שבחוקים השונים שנועדו לעודד חשיפת שחיתות ולהגן על החושפים; הופך לאות מתה את העיקרון, כי מצופה מנציגי רשויות אכיפת החוק להיות בעלי סף סיבולת משמעותית להתבטאויות מעליבות; ומהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי ואיום ממשי על זכות יסוד זו.

עוד טוען רותם כי פסק-הדין בעניינו "צפוי להשפיע על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק נוכח התופעה המסוכנת והרת אסון שהתגלתה במלוא עוזה, במסגרתה מערכת אכיפת החוק מעדיפה לרדוף את חושף השחיתות, במקום לערוך בדק בית יסודי אצלה פנימה ולנקות את האורוות".

בסיומו של כתב הערעור מודגש, כי "בפרשה זו נחשף ביהמ"ש להתרחשויות מוזרות ולהתנהלות עבריינית לכאורה של עובדי ציבור. כאשר זהו מצב הדברים העגום שנחשף - אין זה מתקבל על הדעת, עם כל הכבוד, שבימ"ש השלום לא החליט להעביר את שורת הנושאים הבעייתיים שהתבררו, לחקירת המשטרה, תוך הוראה לדווח לביהמ"ש על תוצאות החקירה. יש לקוות שביהמ"ש המחוזי ישלים את שהחסיר בימ"ש השלום".

חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות

כתב האישום נגד רותם, שאותו הגישה התביעה המשטרתית, כלל 23 סעיפי אישום, רובם בגין "העלבת עובד ציבור" - למשל, מילים כמו "מושחת", "מטייח תיקים", ו"אתה פושע", ששלח רותם במסרונים ובפקסים לשורה של קציני משטרה, פרקליטים בשירות המדינה, בכירים ברשות המסים ובנציבות שירות המדינה. פניות אלו בוצעו בלשון חריפה, ובהן טען רותם לטיוח חקירות וחיפוי על שחיתות.

בין היתר, שלח רותם מסרים למנהל יחידת החקירות ברשות המסים, רפי עמיאל; לשופט השלום מנחם מזרחי, שהיה סגנה של פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, רות דוד - וזאת כאשר השניים החליטו לסגור את תיק החקירה בתלונתם של רותם וחבריו ל"קבוצת ה-15" - כינוי שלו זכו 15 חוקרים ברשות המסים שדרשו להקים ועדת חקירה על השחיתות לכאורה בצמרת הרשות המסים; ולבכירה בפרקליטות המדינה, עו"ד נחמה זוסמן.

רותם, שקיבל ממבקר המדינה הכרה כחושף שחיתות וייצג בביהמ"ש את עצמו, למעשה ניהל מאבק להוכיח בביהמ"ש את מה שלטענת "קבוצת ה-15" טויח על-ידי המשטרה, הפרקליטות, מבקר המדינה ונציבות שירות המדינה.

לאחר שלרותם הובהר כי הגנת 'אמת דיברתי' אינה חלה בהליך הפלילי, ציין השופט בארי בהכרעת הדין כי "תיק זה מעלה בכל חריפותו את המתח הקיים בין חופש הביטוי, חופש השמעת הביקורת נגד עובדי ציבור לבין יכולת עובדי הציבור לתפקד. ככל חופש, גם חופש זה אינו בלתי מוגבל. הוא עשוי להתנגד בזכויות יסוד אחרות, כגון פרטיות וכבוד האדם. רותם, בתיק זה, הפר את האיזון". רותם הורשע במספר עבירות, אך גם זוכה מסעיפי עבירות של איומים על קציני משטרה, בכירים ברשות המסים ובכירה בפרקליטות, וכן זוכה מעבירת הטרדת עד.

צרו איתנו קשר *5988