לפני שלוש שנים ניצבה תעשיית הרכב החשמלי האירופית בפני מה שנראה כמשבר קיומי. יצרני הרכב הסינים איימו לכבוש כל חלקה טובה בשוק, ובמיוחד בפלח החשמלי, בזכות יתרון משמעותי בעלויות הייצור וסבסוד ממשלתי. הפתרון של קבוצת פולקסווגן לבעיה היה "אם אינך יכול להילחם בהם הצטרף אליהם". כלומר, להעביר את הייצור של דגמי מפתח חשמליים מאירופה לסין ולייצא אותם משם לאירופה תוך ניצול העלויות הנמוכות בסין.
● מבחן דרכים | עם מחיר פתיחה אטרקטיבי: לרכב הקוראיני הזה יש סיכוי לתת פייט לסינים
● השבוע בענף הרכב | יבואני הרכב ממתינים לפתיחת תעלת סואץ ונמל אילת - ובינתיים מיבאים דרך נמל עקבה
הפיילוט של הקונספט החדש היה הקרוס־אובר החשמלי החדש קופרה טווסקאן, ופולקסווגן הקימה עבורו פס ייצור חדש במפעל שלה באנחווי, בו היא מייצרת כלי רכב חשמליים עבור השוק הסיני. אלא, שחודשיים לאחר שהחלו המסירות של הרכב באירופה, ברבעון השלישי של 2024, הטיל האיחוד האירופי מכסים גבוהים על כל כלי הרכב החשמליים שמיובאים מסין - מה ש"הפיל" עליו מכס מצטבר של כמעט 32%. לישראל, לעומת זאת, הרכב מגיע ללא כל מס מפלה, אבל הוא מתמודד בפלח שהפך לאחד הצפופים בשוק. את הנישה שלו הוא מנסה לפלס באמצעות מיצוב ועיצוב ספורטיבי שפונה לקהל צעיר שרוצה רכב חשמלי "אחר".
עיצוב חיצוני
חיצונית העיצוב ממלא היטב את הייעוד. לרכב יש מראה אגרסיבי עם פרופורציות רחבות ונמוכות יחסית וחרטום "כועס", שמשלב פנסי חזית צרים ומלוכסנים עם יחידות תאורה מתוחכמות ויחידת פגוש גריל ענקית ומושחרת, שנראית כמו לוע פעור של חיית טרף. את העיצוב הדרמטי משלים מכסה מנוע קדמי, שמשתפל בזווית חדה ובמרכזו הסמל המוכר של קופרה, שבלילה זורח באור יקרות.
פרופיל הצד נשלט על ידי קשתות גלגלים ענקיות, שבגרסת המבחן חיפו על חישוקי 21 אינץ' עצומים בשני גוונים, שעוטים עליהם גומי ספורטיבי בחתך סופר נמוך. עמוד הגג האחורי נמתח לאחור בקו "מהיר" ומשתלב עם זווית חדה בזנב מסיבי וגבוה, שגם הוא מעוטר ביחידות תאורה מוחצנות. התוצאה היא נוכחות כביש שמושכת תשומת לב ממרחק של קילומטרים.

פנים הרכב
מפתן הכניסה לתא הנוסעים ממוקם בגובה נוח אבל עם גובה כולל של 1.6 מ' בלבד ועמודי גג קדמיים שנוטים בזווית חדה אחורה, נוסעים גבוהים נדרשים לשמור על ראשם בעת הכניסה והיציאה.
הדרמה של העיצוב החיצוני נמשכת גם בתא הנוסעים עם דיפון קדמי מושחז שזורם מדלת לדלת, עם קונסול מרכזי דמוי Y במרכז ופתחי אוורור שנראים כמו עיניים של דמות קומיקס מרושעת בצדדים. כל העסק מואר בלילה בתאורת אווירה מאיימת, שכוללת אפילו נקודות אור בדיפוני הדלתות. התוצאה היא תחושה של עמדת משחקים ל"גיימרים". אפילו מושבי הספורט העמוקים הזכירו לנו כיסאות למכורים למשחקי מחשב.
מערך הפיקוד עצמו מוכר לנו מדגמי הדור האחרון של פולקסווגן וסקודה, וכולל מסך מולטימדיה מלבני גדול ועבה במרכז ולצידו מסך לוח מחוונים טרפזי קטן. מערכת ההפעלה ברורה וקלה לתפעול עם תפריטים גדולים ומאורגנים היטב ושורה של תפריטי קיצורי דרך בתחתית המסך.
ההגה מצויד במתגים לשליטה מהירה במצבי הנהיגה, ופרט להם יש רק מעט מתגים פיזיים בסביבת הנהג. כגיבוי יש מערכת פיקוד קולית שאמורה לתמוך גם בעברית, אבל מספקת בעיקר אתנחתות מילוליות משעשעות. עדיף להישאר עם האנגלית.
תנוחת הישיבה מרגישה נמרצת ותכליתית ומציבה את הנהג קרוב יחסית לאספלט בהשוואה לרכבי קרוס־אובר בממדים דומים. המרחב הפנימי מכובד, במיוחד מאחור, עם הרבה מרחב לרגליים ולכתפיים ולראש של שני מבוגרים. הנוסע השלישי במרכז יצטרך להסתפק במושב צר עם מסעד נוקשה יחסית.
תא המטען עמוק ושטוח ועם נפח של 540 ליטר לפני קיפול המסעד האחורי, וימלא את רוב המטלות המשפחתיות. החלון הצר של הדלת האחורית מגביל את הראות לאחור ומשום מה אין לו מגב. כפיצוי, יש מערכת מצלמות היקפית יעילה.
איכות החומרים והייצור גבוהה עם כמות סבירה של משטחי דיפון רכים, חיפויים בצבע ברונזה וטקסטורות מעניינות של משטחי הפלסטיק. גם בידוד הרעשים הוא אחד הטובים בפלח. האבזור התקני מכובד וכולל גג זכוכית פנורמי קבוע עם כיסוי נגלל, מערכת קול רצינית וכל הפיצ'רים המקובלים בפלח.
מנוע וסוללה
כראוי לרכב מבית מותג ספורט/ביצועים, הטווסקאן מוצע בשתי גרסאות חזקות יחסית. אנחנו לקחנו למבחן את גרסת ה־VZ הבכירה עם הנעה כפולה ושני מנועים חשמליים בהספק משולב של 340 כ"ס.
הספק כזה לא נראה מרשים בהשוואה לחלק מהסיניות בפלח, שמתהדרות בהספקים של 400-600 כוחות סוס. אבל בפועל קשה למצוא מישהו שיתלונן על הביצועים של ה־VZ. הרכב מאיץ מאפס ל־100 ב־5.5 שניות ותגובת הדוושה ללחיצה חדה בכל מצבי התכנות. הכוח עובר לגלגלים מיידית ובמצב התכנות הספורטיבי הוא גולש קדימה על גל מסיבי של מומנט ומשאיר את רוב התנועה הרחק מאחור.
הדגם כפול המנועים מגיע עם סוללה של 77 קילוואט־שעה ועם טווח מוצהר של עד 516 ק"מ, נתון מכובד לגרסת ביצועים. גם כאן, כמקובל, הפעלת המיזוג על קירור או חימום חותכת עשרות אחוזים מהטווח המוצהר. אבל במזג אוויר מתון, כמו בסתיו הישראלי האביבי בו נערך המבחן, אפשר להשיג ללא קושי 450 ק"מ אפילו אם מנצלים את פוטנציאל הביצועים. מנגד היינו שמחים לקבל מערכת חזקה יותר לאחזור אנרגיית הבלימה.
על הכביש
הטווסקאן מיוצר בסין אבל בפרק התנהגות הכביש הוא מרגיש אירופי מלוטש ואנין, בדיוק כמו שהיינו מצפים מהמותג קופרה. ההיגוי כבד, מהיר ומאוזן ומעביר מידע מדויק על הכביש לקצות אצבעות של הנהג. נטיית הגוף בפניות כמעט לא מורגשת והצמיגים הענקיים אוחזים בכביש כמו רכבת על מסילה. למרות משקל של 2.33 טונות אפשר להשתעשע איתו על כבישים מתפתלים כמו איזו קופה אתלטית. בקיצור, תענוג למבינים. הבאג היחיד בחבילה הוא דוושת בלם שמשדרת תחושה מלאכותית ולא עקבית.
עם סט קיצוני של חישוקי 21 אינץ' עם צמיגים בחתך "40, ספיגת הזעזועים של הגרסה הבכירה נוטה לצד הנוקשה. אבל היא עדיין טובה במונחים של רכב ספורט והמתלים סופגים היטב מהמורות עירוניות בזכות שליטה אלקטרונית בבולמי הזעזועים, שהיא בלעדית לגרסה הזו.
מחיר
המחיר של טווסקאן חד מנועי מתחיל בכ־243 אלף שקל ומגיע עד 290 אלף שקל לגרסה הספורטיבית כפולת המנועים. ציידי מציאות יוכלו למצוא אותו גם ב"אפס קילומטר" עם הנחות מכובדות. זוהי טריטוריית מחיר של טסלה Y ושל כמה מתחרות סיניות, שחלקן גדולות ומאובזרות יותר. אבל הערך המוסף האמיתי של המכונית הזו, מלבד העיצוב שהוא שאלה של טעם, הוא ההוכחה שבחירה ברכב חשמלי היא לא בהכרח ויתור על הנאה מנהיגה. שאפו.
חלק מהמתחרות
טסלה Y לונג ריינג' AWD
287 אלף שקל לגרסת הלונג ריינג' כפולת המנועים של Y החדשה. הספק של 506 כ"ס והאצה מאפס ל־100 קמ"ש ב־4.8 שניות. טווח מוצהר של עד 568 ק"מ, תא נוסעים מרווח ואיכותי ותא מטען ענק

טסלה Y לונג ריינג' AWD / צילום: יח''צ
זיקר 7X קריפטון
290 אלף שקל לגרסה כפולת ההנעה של הקרוס־אובר החשמלי הסיני. ממדים מכובדים, תא נוסעים מפואר ומרווח ותא מטען גדול. הספק של 646 כ"ס והאצה מאפס ל־100 ב־3.8 שניות. טווח עד 544 ק"מ

זיקר 7X קריפטון / צילום: יח''צ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.