גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין המהומות, הרקטות והממשלה אני עדיין מנסה לחפש דירה

אני קצת מבין את נתניהו שמוכן לוותר על הרבה, ובלבד שלא לעזוב את המעון בבלפור ● הדירה שאני גר בה לא שלי, כמו שבלפור הוא לא הבית שלו, אבל אחרי כל השנים באותו הבית, תסכימו, לפעמים תחושות השייכות והבעלות יכולות קצת להתבלבל בתוך הראש

תל אביב / צילום: Shutterstock, phaustov
תל אביב / צילום: Shutterstock, phaustov

א. לא קלים הימים. אני מותח קו עבה ומדכדך בין שתי שיחות שהייתי חלק מהן השבוע. הראשונה התפתחה בעקבות הכתבה שלי בסוף השבוע שעבר על ספיר בנדה ז"ל, בן ה־25 שנהרג בתאונת קורקינט בתל אביב, השנייה התרחשה על מסך הטלפון שלי בעודי אוכל פלאפל במרכז המסחרי הישן של שדרות בתחילת השבוע: בתגובה לפוסט שעסק במצוקתם של ילדי עוטף עזה בעיתות הסלמה, כתב אחד מהמגיבים בזעם משהו כמו: מגיע לכם על זה שתמכתם בהתנתקות.

מתחתיו, כתב אחר באותו הזעם ממש: מגיע לכם על זה שאתם מצביעים לביבי. את כמות התגובות שהכילו גרסאות שונות וכועסות ל"מגיע להם" שקיבלתי לכתבה שלי על מותו הטרגי של רוכב הקורקינט הפסקתי לספור.

זה לא השבוע הראשון שלי באינטרנט, כן? שום דבר ממה שהובא לעיל לא חדש או חריג. החריגות היחידות היו שבמקרה הייתי שם. אם לא הייתי עובר בצומת ומדבר עם חבריו ובני משפחתו, בכלל לא בטוח שמותו של רוכב קורקינט היה מפריע את שגרת יומי, בטח לא התגובות עליו. זאת האמת.

ואם לא הייתי אוכל פלאפל בשדרות תוך כדי שאני צופה בילדי שדרות חוזרים מבתי הספר וקורא אנשים שאומרים שמגיע להם לרוץ לממ"דים ולפתח חרדות, התגובות לעיל בכלל לא היו מזיזות לי. גם זאת האמת. עוד תדר של רעש לבן בקקפוניה האינסופית של סתם יום רגיל.

במקום זה היה לי העונג המסוים מאוד של לשבת מול אב לשלוש בנות בקיבוץ נחל עוז ולשמוע אותו מקריא את התגובות הנ"ל. זו הייתה חוויה מוזרה. יודעים מה, הייתם צריכים להיות שם. אני מסרב להאמין שיש ישראלי שבאמת שמח ככה מכל הלב על מצוקתו של ילד בעוטף עזה או צוהל על מותו של רוכב קורקינט, כולל המגיבים. זאת אולי הבעיה: לא הייתם איתי שם, זה הכול.

הקו העבה והמדכדך שמחבר בין שתי השיחות יכול היה בקלות להיות הכביש הישראלי; כבר אין יציאה מהבית שלא הופכת לסרט מלחמה, כולל עשן עולה מרכבים הפוכים בצידי הדרכים החסומות, החפורות, וכל נסיעה כוללת לפחות שלוש־ארבע חוויות סף־מוות.

אם אני בכביש 4, לא אכפת לי מתאונה בכביש 6 ואם אני בכביש 5 לא אכפת לי מה קורה בכביש מספר 1. כל אחד לבד, נלחם על חייו, מקלל את האמ-אמא של כל השאר. בינינו, גם אני. אמנם סגנון הנהיגה שלי רגוע ובטוח, כאילו אני על קלנועית, אבל הפה - פורמולה 1! למעשה, יש לי סט של קללות מיוחדות שהמצאתי לנהגים מסוכנים שאני משתמש בהן אך ורק כשאני לבדי, ובחלונות סגורים. מעודי לא שיתפתי בהן נפש חיה, הן פשוט אכזריות מדי בשביל להשתחרר לאוויר העולם. מדובר במילים שיכולות לשרוף את האוזניים שלכם. אחרי זה צריך לשטוף את האוטו.

כך או אחרת, בואו נחזור לנושא, שתי השיחות הנ"ל הותירו אותי מרוקן למדי. ככה זה יהיה מעכשיו? שאלתי את עצמי בתוגה, יהיה אכפת לי רק מהדברים שאני רואה ומהאנשים שאני פוגש ומכיר ומסכים איתם, וכל השאר יעבור מאחוריי ומצדדיי? מצטער, עניתי לעצמי, איזה מין חיים הם אלה? איך אפשר לראות את העולם דרך צינור צר כל כך? מדובר בגזרה שאני לא יכול ולא מוכן לעמוד בה.

אני רוצה להיות בכל מקום ושיהיה אכפת לי מהכול. איך עושים את זה? אין לי מושג. כמו כולם גם אני מלא ברגשות שליליים, עד שלפעמים בא לי אני לא יודע מה לעשות וכל הזמן אני מרגיש שדופקים אותי.

צריך לנשום עמוק, לכעוס פחות, לתרגל אמפתיה.

ב. לא קלים הימים. בין המהומות והרקטות והממשלה אני עדיין מנסה לחפש דירה. לא ברור לי איך אצליח לעשות את זה - כדי למצוא דירה אתה צריך לעזוב הכול; את האישה, הילדים, המשפחה, החברים, הכלבה, התחביבים, העבודה והתקווה, ולהתמסר אך ורק למרוץ האבוד מול הכסף הגדול שזורם לתוך העיר כמו צונאמי והמחירים שעולים בקצב הריביות של השוק האפור.

זה כל כך מתסכל, בחיי; בעבר כתבתי פה שרוב הבתים שגרתי בהם בתל אביב כבר נהרסו, כאילו שמישהו מנסה למחוק את עקבותיי. החיפוש הזה כמו רומז שהעיר כבר לא רוצה אותי ושכמותי.

תכלס, אני קצת מבין את נתניהו שמוכן לוותר על כל כך הרבה, כמעט על הכול, כולל על התואר הנכבד, ובלבד שלא לעזוב את הבית בבלפור. נדמה שזו נותרה דרישתו העיקרית. אנחנו עברנו לדירה הזו קצת לפני שנתניהו עבר לבלפור בפעם השנייה, ואתם יודעים בדיוק כמוני וכמוהו כמה חפצים וזיכרונות והרגלים צוברת משפחה בתקופה ארוכה שכזו. זו לא הדירה שלי כמו שזה לא הבית שלו, הוא יודע את זה כמו שאני יודע את זה, אבל אחרי כל השנים באותו הבית, תסכימו, לפעמים תחושות השייכות והבעלות יכולות קצת להתבלבל בתוך הראש. טבעי.

כשאני חושב על זה פתאום, יש יותר דברים משותפים לנתניהו ולי מאשר מפרידים; שנינו גברים, ישראלים, יהודים, לשנינו יש ילדים, שנינו שונאים לעבור, לשנינו אין אפשרות לעזוב הכול ולהתמסר לחיפוש בית חדש, אבל בעיקר - שנינו משתפים הרבה יותר מדי אנשים בהתלבטויות הנדל"ניות שלנו, רבים אף טוענים ששנינו, ראש הממשלה ואני, אבל בעיקר אני, גוררים מדינה שלמה לסחרור מטורף של ארבע, אולי חמש, מערכות בחירות, ומטריפים את כל המערכת הפוליטית בישראל - וכל זה רק כדי לא להיאלץ ולעזוב את הבית.

במישור הזה, ובמישור הזה בלבד, אני מבין את נתניהו: רק מהמחשבה על כל האריזות והמתח והלחץ, והמריבות, ומה לעשות עם כל הספרים - אצלו זה צ'רצ'יל, אצלי פסואה - ודברים אובדים ודברים נשברים ובפעם הראשונה שאתה יוצא לשתות עם חברים אתה חוזר בטעות לבית הישן ומנסה לפתוח את הדלת ומבפנים לא מבינים מה קורה ושנים אחר כך הדואר לא מגיע.

אז כן, במישור הזה, ובמישור הזה בלבד, אני חש מעין שותפות גורל עם ראש הממשלה ומשפחתו. ואפילו חש אמפתיה קלה כלפיו. בשאר המישורים אני מאחל לו שייצא מהבית מבלפור וימצא בית נחמד, וכמה שיותר מהר. לא תכננתי שדווקא הוא יהיה הראשון שייקרה בדרכי, ההלך הבודד הנודד בשבילי האמפתיה הארוכים והמפותלים. יש הראויים ממנו בהרבה לאותו הרגש, אבל אתם יודעים מה אומרים: האצבעות מחליטות מה כותבים, הרגליים מחליטות לאן הולכים ואתה בדרך כלל לא יכול לבחור מה יביא השביל, רק לקבל את רצון הדרך. יש לי אמפתיה לכל מחפשי הדירה באשר הם, ולכל בני האדם בכלל. אם אתם מהסוג הראשון, של המחפשים, שלחו קצת אמפתיה דרך המחשבה. אני מבטיח לקבל אותה ולפזר הלאה.

ושיהיו ימים קלים יותר.

עוד כתבות

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על "התרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי