אביב צידון / צילום: יח"צ
גם בגיל 65, היזם הסדרתי אביב צידון עדיין מקווה לשנות את העולם, ועושה רושם שהוא רחוק שנות אור מלצאת לפנסיה, עם שלל יזמויות ורעיונות שהוא מקדם במרץ.
לצד מעורבות בחברה המפתחת מטוס נוסעים חשמלי (אוויאיישן), ובחברה שבעקבות התפשטות הקורונה החלה לפתח בדיקות מהירות ולייצר דאטה לווירוס ולנוגדנים שלו (רפיד ביו פס), תחום מרכזי שצידון מקדיש לו כבר כמה שנים חלק ניכר ממשאביו הוא של ייצור ואגירת אנרגיה נקייה, באמצעות חברת פינרג'י.
"אני משקיע מהוני וממרצי בחברה כבר יותר מ-10 שנים, ולא נשברתי בכל התקופה, כי אני מסתכל על גודל ההבטחה של נגישות לאנרגיה לא אורגנית, ואפשרות לצרוך חשמל מבלי לזהם", מספר צידון בראיון לגלובס. "אני מאמין שנוביל מהפכת אנרגיה עולמית, ולכן שם אני משקיע את הכסף ואת המרץ שלי, משום שאני חושב שאנשים יעברו להשתמש בדלק לא אורגני".
את פינרג'י הנפיק צידון בבורסה בת"א בחודש פברואר האחרון, אז גייסה החברה כ-200 מיליון שקל, לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל "אחרי הכסף", המשקף לחלקו של צידון בחברה (כ-20%) שווי של כ-200 מיליון שקל.
עד ההנפקה גייסה פינרג'י קרוב ל-240 מיליון שקל, בין היתר מענקית האנרגיה ההודית אינדיאן אויל (עמה יש לפינרג'י מיזם משותף של מחקר, פיתוח ומכירת מערכות שפיתחה) ומחברת אלטן אירופה הנסחרת בבורסת פריז.
על השקעתו האישית בחברה אומר צידון כי "מה שהגיע ממני זה גם מהכיס שלי וגם בזכות השם שלי. במהלך הדרך לקחתי הלוואות, סיכנתי חברים, והגעתי להנפקה עם כ-30% מהון החברה. אני משקיע בפינרג'י את כל מה שצריך".
"לא רוצה להיות שוב מנכ"ל"
כשלושה חודשים לאחר השלמת גיוס ההון הראשוני לטובת פעילותה של פינרג'י, ותחילת המסחר במניותיה בשוק ההון המקומי, צידון מתפנה לספר על העתיד שהוא רואה לעסקיה - כחברה שתוביל מהפכה בשוק האנרגיה העולמי, וחולק תובנות נוספות מעולמו כיזם.
צידון, המשמש כיו"ר פינרג'י, הוא כאמור יזם ותיק ורב פעלים, שבעברו שירת כטייס קרב בחיל האוויר. עד שנת 1999, עת היה בן קצת יותר מ-40, כבר הספיק להקים ולפתח מספר חברות טכנולוגיה (המוכרת שבהן - מפתחת הסימולטורים BVR). אבל אז החליט "מטעמים אישיים" לקחת פסק זמן מהחיים העסקיים.
כשחזר, כ-5 שנים לאחר מכן, החליט צידון "לא לעשות מה שעשיתי פעם. לא רציתי להיות שוב מנכ"ל, אלא מייסד ומשקיע שמסייע לפתור מודל עסקי. בזכות הגיל, היום אני כבר יודע איפה היתרון שלי, וזה בלהקים צוות מחובר ומעולה. זה גם מה שמאחד את הדברים שאני עושה עכשיו. החוכמה היא לא להיות עשיר - הקו שמלווה אותי זה להיות מסוגל למתוח את הקפיץ, לשים את הצעצוע על המסילה ולראות שהוא נוסע".
עוד הוא מוסיף כיום לגבי הגישה לעסקיו, כי "חשוב לי שהחברה תדע להסתדר בלעדיי, ובעיני זה גם חשוב למשקיעים בפינרג'י לדעת את זה. כלומר שהם לא צריכים לחשוש לגבי מה יקרה לחברה אם פתאום אחליט שאני רוצה לטוס להוואי ולגדל שם קוקוס".
"סטארט-אפ" בן 12 שנה
פינרג'י, בתמצית, עוסקת בפיתוח מערכות אנרגיה מבוססות סוללות מתכת-אוויר, ולמעשה מדובר על ייצור אנרגיה חשמלית בעזרת מתכות - אלומיניום ואבץ. כפי שהחברה מציינת בתשקיף שפרסמה לקראת ההנפקה, היזם צידון שעומד מאחוריה הוא "יזם מוכח עם רקורד של הקמה וניהול למעלה מ-10 חברות טכנולוגיה, וממציא של כ-15 פטנטים".
כמי שהקים שלל חברות ומיזמים עד היום, בעיקר בתחומים הקשורים לעולם הטכנולוגי, אומר צידון כי "המקצוע של הקמת סטארט-אפ הוא מאוד לא הוגן, כי אם הוא נכשל - זה 100% עליך. אתה מקים חברת סטארט-אפ משום שאתה מזהה צורך. אבל הסיכוי שלה להצליח הוא נמוך מאוד, כ-5%, ועדיין אתה צריך לגייס לחברה כמה עשרות מיליוני דולרים ואתה מדולל".
מבין שלל היזמויות והעסקים של צידון, פינרג'י, כך נראה, היא יצור קצת חריג בנוף. אמנם הנפקתה בבורסה רכבה על גל הביקושים יוצא הדופן לחברות טכנולוגיה רעננות בעלות רעיון חדשני ופוטנציאל עתידי לכיבוש שוק, אולם עם רקורד של 12 שנות פעילות היא אינה יכולה להיחשב כחברה צעירה, ומנגד היקפי פעילותה והכנסותיה עדיין מצומקים, ברמה של כמה מיליוני שקלים בודדים בשנה.
נראה שצידון רחוק מלהיות מודאג מכך. הוא מדגיש כי זו הגישה שהחליטה פינרג'י לאמץ, במתכוון: "קשה לנו להראות שאנחנו נמצאים בשלב מאוד מתקדם, והאסטרטגיה שלנו היא להצליח בשלב המאוחר ביותר, בהתאם לרגולציה. לפינרג'י כבר יש מכירות, אבל מעט, משום שאין לה את המפעל שיודע לייצר בסדרי הגודל הנכונים. לכן, כשחתמתי לדוגמה על הסכם מול סלקום, מכרתי להם הכי מעט שיכולתי, כי אני מפסיד על זה כסף. אז כשאתה מסתכל על כמה מכרנו, זה קשור לאסטרטגיית השיווק שלנו, לא לפוטנציאל".
למה החלטתם להנפיק דווקא כעת?
"כי נגמר לי הכסף. אם היו לי עוד 50 מיליון דולר לשים, לא הייתי בא לבורסה. כבר הקמתי כמה חברות ולא כולן הלכו לבורסה, אבל אני חושב שלהביא את פינרג'י לבורסה היה רעיון מעולה, ואולי עוד שנתיים כבר נרצה לעשות לה רישום כפול בחו"ל - כי ישראל לא תדע לאכול את הגודל שלה אם נצליח".
עוד לדברי צידון, "אחת מהסיבות העיקריות להנפקה היא לצורך הקמת המפעל שלנו, בכפר סבא. 1,000 מערכות אנחנו יודעים לייצר בעבודת יד, אבל כדי להפוך את זה לתעשייתי צריך מפעל, ולשם כך צריך לגייס כסף".
בעניין ההנפקה מוסיף עמנואל לוי, המשנה למנכ"ל פינרג'י, כי "בהיבטים מסוימים פינרג'י מאוד מתאימה לבורסה בת"א, כי לא באנו להגיד שאנחנו רוצים כסף למימון מו"פ, אלא למפעל שהוא בהקמה, ולמכירות שצריך להאיץ. פנינו לציבור כדי שיממן לנו את ה'סקייל אפ' לא את הסטארט-אפ".
צידון: "הגענו לציבור עם מוצר שאנחנו כבר מוכרים, אבל במקום למכור ממנו במאות בארץ, אנחנו רוצים למכור אותו במאות אלפים בכל העולם. זה פרויקט מאוד ברור שאנחנו יודעים להסביר אותו למשקיעים, ואת הצורך שלנו בכספי הציבור בבורסה כדי ליישם אותו".
לצד ההכנסות המצומקות, פינרג'י הציגה בשנתיים האחרונות (2019-2020) הפסדי ענק המתקרבים יחד ל-280 מיליון שקל, כשחלק עיקרי מההפסד הוא חשבונאי ומיוחס להשפעת שערוך כתבי אופציה והטבה בגין הקצאת מניות חסומות לעובדים ונושאי משרה.
ההפסדים הגדולים לא צריכים להטריד את המשקיעים?
צידון: "אני בשמחה רושם הפסד בפינרג'י על זה שהעובדים מחזיקים מניות שהם לא שילמו עליהן, כדי שיהיה להם אכפת מהחברה, וגם ולא ישנו בלילה בגלל זה אם צריך. אם מסתכלים על עובדי פינרג'י, כמה מהם נשארים לאורך כל הדרך, והעובדה שכיום כ-50 עובדים מחזיקים בכ-10% מהחברה בשווי של כ-100 מיליון שקל - זה ייצור ערך בעיני".
"בחרנו בשוק הגיבוי, ובו נכנסנו לטלקום"
קשה לעצור את צידון כשהוא מדבר על כוחה של פינרג'י לשנות את המשוואה בעולם האנרגיה. לדבריו, "יש לנו תוכנית גדולה לשנות את העולם בהסתכלות על אנרגיה זמינה וחשמלית בעזרת מתכות. המודל העסקי שלנו הוא גם למכור את הבטריה שאנחנו מייצרים, וגם לגבות כל חודש דמי מנוי עבורה. אנחנו מציעים טכנולוגיה אחרת לשוק קיים, שהצרכים שלו ברורים היטב ושמאורגן רגולטורית. בסוף, כשהלקוחות רואים שזה עובד ושהם חוסכים כך עלויות, הם לא ירצו לקנות את המוצר הישן.
"כדי לעשות משהו גדול צריך לעשות מהלך גדול", הוא מדגיש. "צריך לפתור את הבעיה לכל אורך המערכת, ואף אחד לא רוצה להיות ראשון. כמו לדוגמה בתעשיית הרכב, צריך לחשוב גם על תחנות הדלק וגם על מפעלי המכוניות. הודו היא המדינה הראשונה שהחליטה לאמץ את הטכנולוגיה שלנו באופן גורף באמצעות מיזם משותף, שבמסגרתו ישמשו תחנות הדלק של אינדיאן אויל לטובת החלפת האלומיניום במערכות שפיתחה החברה, וכל זאת תחת המטריה של הממשלה ההודית.
למי מיועד המוצר שלכם?
"לכל דבר שצריך חשמל, בין שזה גנרטור באוניה, מנוע של רכב או מטוס, עמודי תקשורת סלולרית ועוד".
ואיך מגיעים לשווקים האלה?
"בחרנו בשוק הגיבוי, שם החלטנו להיכנס לטלקום; מכרנו מוצר לסלקום, יש לנו פיילוט עם אריקסון, ועכשיו סיכמנו על פיילוט בהודו עם אחת מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם. אבל הפעילות בשוק הזה יכולה להתרחב למקומות נוספים כמו קניונים, מגדלי משרדים, חוות שרתים ועוד, עם מוצרים שישמשו אלטרנטיבה לגנרטורים.
"הרגל השנייה שלנו היא כאמור עולם התחבורה החשמלית, שם החלטנו להיכנס להודו כדי להשיג אקו-סיסטם שלם, עם יצרני רכב, חברת האנרגיה אינדיאן אויל ויצרני אלומיניום מקומיים".
כפי שפינרג'י מסבירה בדוחותיה, החברה עוסקת בתכנון ופיתוח מערכות "לייצור, גיבוי, אגירה ואספקת אנרגיה", ומתמקדת בעיקר ב"פיתוח טכנולוגיה פורצת דרך וראשונה מסוגה לייצור סוללות מתכת-אוויר, שמפיקות אנרגיה חשמלית מאלומיניום ואבץ".
סוללת מתכת-אוויר, לפי פינרג'י, "הינה סוללה המפיקה אנרגיה חשמלית מהתגובה הכימית בין מתכת, מים וחמצן מהאוויר החופשי", וסוללות האלומיניום-אוויר שפיתחה החברה "משמשות כמקור אנרגיה נקי שאינו פולט מזהמים לסביבה וכן יעיל, חכם וחסכוני".
לדברי צידון, כדי לייצר אלומיניום צריך חשמל, וזו הסיבה שמייצרים אותו במקומות שבהם יש עודף של חשמל, כמו קנדה, נורבגיה ורוסיה. הוא מסביר כי "מה שפינרג'י עושה זה טכנולוגיה שמאפשרת להוציא את החשמל מהאלומיניום בחזרה, דרך ריאקציה שמתרחשת במערכות שלנו".
לפי צידון, לטכנולוגיה שמפתחת פינרג'י יש כבר היסטוריה לא קצרה. "זהו תחום מוכר במדע ומדברים עליו כבר הרבה מאוד שנים", הוא אומר. "במשבר הנפט שהיה בשנות ה-70 של המאה הקודמת חיפשו דרכים אחרות להפיק אנרגיה, והדרך הזו הייתה אחת מהן, אבל אז לא הצליחו ונטשו את הניסיון. אנחנו חזרנו לתחום בעקבות מחקר שנעשה באוניברסיטת בר-אילן בתחילת שנות ה-2000, וממחקר תיאורטי עברנו לשלב הבא של לייצר מהרעיון מערכת ומוצר שעובד".
כריש, טייס ופרדסן: "אני סקרן סדרתי"
הגם שעיקר הכותרות סביב צידון בחודשים האחרונים נוגעות להנפקתה ופעילותה של פינרג'י, מדובר כאמור ביזם ותיק, שידע הצלחות וגם כישלונות בחברות טכנולוגיה שבהן היה מעורב, ושלפרק זמן מסוים אף שימש כמנטור ליזמים בתוכנית הריאליטי "הכרישים".
לדבריו "אולי מציגים אותי כיזם סדרתי, אבל אני סקרן סדרתי, ורואה הרבה תהליכים. הרבה פעמים אני שואל על משהו 'למה לא עושים את זה?' ובודק למה זה לא עובד. אם יש רעיון שאתה חושב שהוא טוב, כנראה שיש סיבה לכך שלא עושים אותו, וזה נדיר ששוכחים רעיון כזה, כמו מה שקרה עם האלומיניום. אבל זה דבר נכון לעשות בדיקה מחודשת על כישלון שנרשם לפני כל כך הרבה שנים".
את פרסומו הראשון בעולם העסקי קיבל צידון בחברת BVR, המפתחת ומייצרת סימולטורים לאימון, תחקור והדרכה, אותה הקים בשנת 1987 יחד עם חברו לקורס טיס, ירון שיינמן.
כחמש שנים לאחר שמכר את החזקותיו ב-BVR לחברת אלישרא מקבוצת כור תמורת כ-7 מיליון דולר, ופרש כאמור לתקופה קצרה מעולם העסקים, צידון שב אליה ב-2004 כדי להציל את החברה מחיסול, לאחר שחובות כבדים לבנקים, ירידה דרמטית בצבר העבודות והפסדים מתמשכים גרמו לאלישרא להחליט על סגירתה.
לימים סיפר, בשפתו הציורית, כי "מכרתי פרדס ברווח יפה. יום אחד אני עובר לידו, ורואה שהעצים מתייבשים ושהתפוזים הצטמקו. שמעתי שמחר רוצים למכור את הגזעים לפחמים, ואני יודע איפה נמצא השיבר שיידע לעשות שוב תפוזים.
"יונתן קולבר (אז בעל השליטה בכור, א' ל') אמר לי שאם אני רוצה לקנות את BVR, שאבוא למשרדו עם צ'ק ועם נציג מקבוצת המשקיעים שאיתי. באתי לכור עם צ'ק של 900 אלף דולר ועם בני אורי. לפני הפגישה אמרתי לאורי שכדי להעריך את מידת הנכונות של כור למכור, נעשה ניסיון: ננהל שיחה שבה לא נעלה את נושא הרכישה ביוזמתנו. אם קולבר יעלה אותו תוך פחות מ-15 דקות, יש לנו אור ירוק.
"בתחילת הפגישה סיפרתי לקולבר שאורי הוא נציג המשקיעים, מאחר שאת המשאב העיקרי שלי, שהוא זמן, אני מבלה עם ילדיי. משם עברנו לדבר על קיר טיפוס שהקמנו בספורטק בתל-אביב. בשלב הזה קולבר אמר לי 'בוא ניגש לעניין'. אורי הסתכל בשעון ואמר לי 'שש דקות'".
בשנת 2009, כחמש שנים לאחר רכישתה של BVR על-ידי צידון ושותפיו, הוא מכר את נכסיה באקזיט נאה תמורת כ-34 מיליון דולר לידיה של חברת המערכות הביטחוניות אלביט.
בשנת 2015 הקים צידון את חברת אוויאיישן (Eviation), המפתחת מטוס נוסעים חשמלי, ועל פי פרסומים ב-2019 רכשה חברה סינגפורית, באמצעות השקעה בחברה, 70% ממניות אוויאיישן לפי שווי חברה של כ-110 מיליון דולר.
בימים האחרונים נסע צידון לארה"ב כדי לטוס על המוצר שהחברה מפתחת. לדבריו, "זה כמו טסלה רק בשמיים. מטוס ל-9 אנשים, שטס במהירות של כ-450 קמ"ש, ועוד שלוש שנים נוכל לטוס איתו מפה לפאפוס".
אביב צידון
בן 65, נשוי ואב לארבעה ● הקים במהלך השנים יותר מ-10 חברות טכנולוגיה, בהן: פינרג'י, אוויאיישן ו-BVR, ומחזיק בכ-15 פטנטים ● בעבר שימש כשופט בתוכנית הטלוויזיה "הכרישים"
פינרג'י
פועלת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות לייצור ואגירת אנרגיה נקייה המבוססת על טכנולוגיית אלומיניום-אוויר ועל טכנולוגיית אבץ-אוויר ● החברה הוקמה בשנת 2009 על ידי אביב צידון, המשמש גם כיו"ר ● מנכ"ל החברה הוא דוד מאייר ● בשנת 2020 רשמה פינרג'י הכנסות בכ-3 מיליון שקל והפסד של כ-111 מיליון שקל