גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון שם ברקס לתוכנית הבנייה הענקית בהרצליה. מי הבאה בתור?

החלטת העליון לבטל את פרויקט הענק אפולוניה תשפיע לטענת מומחים על פרויקטים גדולים אחרים שעומדים בפני התנגדויות מטעמי איכות הסביבה ● המטרו, המיזם בתל השומר, תעש השרון, תוכנית המתאר הארצית למחצבות - כל אלו עלולים לחזור לשלב התכנון ולהתעכב בחודשים ארוכים ואף שנים

הדמיית תוכנית אפולוניה. 2,687 יח"ד בהמתנה / צילום: רשות מקרקעי ישראל
הדמיית תוכנית אפולוניה. 2,687 יח"ד בהמתנה / צילום: רשות מקרקעי ישראל

האם פרויקטים תכנוניים גדולים, שכבר יצאו לדרך, עשויים לחזור לשולחן התכנון ולהתעכב בחודשים ואף בשנים ארוכות? הסוגיה הזאת עולה לאחר פסיקת בית המשפט העליון בסוף השבוע, שקבע בהחלטה דרמטית לבטל את הפקדתה של תוכנית תמ’ל/ 1004/ א’, המציעה בינוי אלפי יח"ד צפונית להרצליה, ולהחזירה לתכנון מחדש.

ההחלטה התקבלה בהרכב של שבעה שופטים בדיון נוסף וקבעה כי לפני תוכנית אפולוניה, שנחשבת לשנויה במחלוקת מבחינה סביבתית, יש לערוך בדיקה של מקורות הזיהום. כלומר, לפני התכנון ולא בשלב הביצוע.

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס אמנם רק למקרה זיהום הקרקע באפולוניה, אך משמעותו רחבה הרבה יותר ותהיה תקפה בדיונים על תוכניות אחרות בהן יש מפגעים מסוגים שונים - כך גם טוענים מומחים עימם שוחחנו לצורך הכתבה. מפגע סביבתי מוגדר כזיהום או פגיעה באופן שגורם לשינוי לרעה של פני הסביבה ותהליכים טבעיים. בין שלל המפגעים: זיהום אוויר, זיהום ים וחופים, זיהום קרקע, ואף רעש חזק ממקורות שונים.

השלכות עתידיות

המשמעות האופרטיבית היא עצומה: תוכניות ענק מקודמות, שהוגשו בגינן התנגדויות, השגות, או עררים, יאלצו לחזור לשולחן התכנון.

תוכנית הבנייה באפולוניה שאושרה על ידי הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור) במרץ 2016, היא יוזמה של רשות מנהל מקרקעי ישראל ורשות הטבע והגנים לבניית 2,687 יחידות דיור על פני 992 דונמים.

המתחם ממוקם צפונית לשכונת נוף ים בהרצליה, מזרחית לגן הלאומי אפולוניה ובחלקו, על שטח מפעל תע"ש נוף-ים, שפעל במקום וייצר חומרי נפץ, תחמושת ואבק שריפה. תסקיר סביבה ראשוני שנערך במקום בשנת 1996 גילה חומרי נפץ, הדברה, דלק ועוד. בבדיקות שנערכו בשנת 2016 נמצאו בקרקע חריגות מערכי הסף של המתכות ארסן, כרום וניקל.

עמותת "אדם טבע ודין", יחד עם סיעת "הירוקים" במועצת העיר הרצליה, עתרו כבר בשנת 2006 לבג"ץ בעקבות העדר הטיפול בזיהום בשטח. בשנת 2015 התקבל פסק הדין של בג"ץ שכלל התחייבות של המדינה לסיים את סקרי הקרקע הנדרשים עד 2016, ועד 2019 לסיים את טיהור הקרקע, ללא תלות בהתקדמות קצב שיווק הקרקעות במתחם.

בעקבות כך הוגשו ארבע עתירות לבית משפט לעניינים מנהליים, שקבע כי אישור התוכנית יבוטל. ביוני 2019 ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב וקבע כי הוותמ"ל לא צריך לדון בתוכנית מחדש. 'אולם, באופן חריג ויוצא דופן, החליט בית המשפט העליון, ביוני 2020 לאפשר דיון נוסף בתוכנית.

ביקורת על התוכנית

פסק הדין של שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, מיום חמישי האחרון, ביקר את אופן קידום התוכנית: "בהינתן הזיהומים החמורים שקיימים במתחם, כמו גם העדר מניעה לאסוף את הנתונים, הפגם האמור בהליך קבלת החלטות הוועדה יורד לשורש המעשה המנהלי. דחיית קבלת הנתונים לשלב הביצוע של התוכנית, והותרת הדיון בהשלכותיהם לצוות המלווה, לא מרפאת את הפגם האמור, והיא מוסיפה ופוגעת בשיתוף הציבור, העומד בלב ההליך התכנוני".

"אין זה אפשרי לכרוך את שיקום הקרקע בהליך התכנוני ללא בחינת השלכותיו על פיתוח הקרקע המוצע בתוכנית".

עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואורלי אריאב מייצגים תושבים במאבק נגד תוכנית הבנייה באפולוניה: "פסק הדין חיזק את מקומם של שיקולי סביבה וטבע...ההשלכות הרוחביות הן כי מעתה, במצבים של חוסר ודאות לגבי השלכות סביבתיות של התוכנית על השטח או השפעה של השטח על התוכנית, לא ניתן יהיה לתכנן בהתאם לשיטת ה"סמוך" שהשתרשה בשנים האחרונות בארץ, ולהשאיר את ההתמודדות עם ההשלכות הללו לשלבים מאוחרים יותר".

בעקבות פסק הדין בעניין אפולוניה, גלובס פנה לארבעה מומחים הפעילים בנושאים סביבתיים, בניסיון להבין את השלכותיה על כמה מהפרויקטים התכנוניים הגדולים שצפויים לצאת בקרוב לעבודה בשטח - מפרויקט הנדל"ן בתל השומר ועד לאישור הרחבת מחצבות כרייה ברחבי הארץ. כולם תמימי דעים כי ההחלטה של בג"צ לא פחות מדרמטית ועשויה להחזיר אותן אל שולחן התכנון.

המטרו בגוש דן: "דגל אדום שישפיע על ההתנגדויות במטרו"

היקף: 3 קווים להסעת מאות אלפי אנשים ביום

המטרו בגוש דן. היקף: 3 קווים להסעת מאות אלפי אנשים ביום

סוגיית המטרו בגוש דן היא כמובן מרכזית - לאור היקף הפרויקט וחשיבותו. קו אחד (M3) כבר אושר בוועדות התכנון ומחכה לאישור ממשלה, כך שייתכן כי המשמעות המרכזית של החלטת אפולוניה נוגעת לשני הקווים הבאים.

עו"ד ענת בירן שמייצגת עשרות מתנגדים לתוכנית המטרו בגוש דן אומרת כי: "בעלי נכסים וגם ועדות מקומיות טענו על המטרו שיותר מדי בדיקות פרטניות נדחות לשלב התוכניות המפורטות ושלב ההרשאה לביצוע, כאשר, בשלבים האלה אין שיתוף ציבור.

הכוונה היא למשמעויות הקונסטרוקטיביות של חפירה מתחת לבתים, או קרינה, וגם זיהום קרקע-אלה טענות שנטענות בהרבה מאד מקומות לאורך צירי המטרו. לפי מה שראיתי רוב הטענות האלה נדחו על ידי החוקרת לשלב הביצוע. לדעתי, פסה"ד של אפולוניה מרים דגל אדום וישפיע בשמיעת ההתנגדויות של קווי המטרו".

תוכנית המחצבות והכרייה: "השופטים החליטו לחכות לפס"ד אפולוניה"

היקף: 121 מחצבות ברחבי הארץ

תוכנית המחצבות והכרייה. היקף: 121 מחצבות ברחבי הארץ / צילום: שלומי יוסף

גם תוכנית המתאר הארצית להרחבת כל המחצבות בישראל (121 אתרים בסה"כ) - עשויה לעמוד בעקבות פסיקת אפולוניה לבחינה מחודשת. "עקרונות תוכנית המתאר הארצית שהוגשה ב-2015 היו שניתן להגדיל כמעט כל מחצבה קיימת. אחד האתרים החדשים זה שדה בריר, ליד ערד.

כל הרחבה של מחצבה קיימת מקרבת את המחצבה לתושבים", אומר עו"ד תומר מירז. "טענתי שלא יכול להיות שלא בדקו במסגרת ההנחיות לתסקירים סביבתיים את פוטנציאל המפגעים והשפעתם על בריאות הציבור. ב-2017 נתן בית המשפט העליון צו מניעה ועצר את ההרחבה של כל המחצבות.

היום אנחנו ב-2021, והיינו אמורים להגיע לדיון מסכם בחודש פברואר. בעיקבות הדיון הזה השופטים הודיעו לנו שהכל נעצר ושימתינו להכרעה בנושא אפולוניה. אני מעריך שתמ"א 14 ב' תוחזר לשולחן השירטוטים".

פרויקט תל השומר: "קודם אישרו, עכשיו יצטרכו לחזור לאחור"

היקף: תוכנית של 10,000 יח"ד

פרויקט תל השומר. היקף: תוכנית של 10,000 יח"ד / צילום: אלי יהב

עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של עמותת אדם טבע ודין: "עד היום, מבחינת המדינה, כשבאו לתכנן שטח יש בו זיהום, בין אם קל או כבד, הייתה התעלמות מהעניין. מעכשיו ואילך, בכל שטח שיש בו זיהום, יצטרכו לאסוף את הנתונים. זה אומר, בין היתר, שתכנון כל כך זריז, כמו שהוותמ"ל, זה שתכנן את אפולוניה, אוהב לעשות - לא יתקיים".

בעניין פרויקט הבנייה בתל השומר - תוכנית שכוללת 10,000 יח"ד וכבר אושרה - אומר עו"ד בן ארי: "התוכנית אושרה למרות שהזיהום שיש שם, מאז ימי הבריטים, וגורם לזיהום מקורות מים רבים, גם מחוץ לשטח תל השומר, לא נבדק. לא ידועים איזה חומרים יש, לא יודעים איזה שטחים מנטרלים לתקופות כאלה ואחרות - אבל קודם כל אישרו את התוכנית. הדיון בתוכנית עוכב כדי להמתין לפסה"ד אפולוניה, והולך לחזור לבית המשפט".

מפרץ חיפה: "יצטרכו לחזור ולטפל קודם בזיהום"

היקף: 83 אלף יח"ד ושטח לתעסוקה ומסחר

מפרץ חיפה. היקף: 83 אלף יח"ד ושטח לתעסוקה ומסחר / צילום: בר - אל

גם הקמת מפרץ החדשנות באזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה, עשוי באופן טבעי להתעכב בעקבות סוגיית החלטה בנושא פרויקט אפולוניה. "ההצהרות של רשות מנהל מקרקעי ישראל הן שהשטח אמור להגיע אליו יוקמו שכונות מגורים, ובזיהום נטפל אח"כ.

החלטת בית המשפט בעניין אפולוניה שינתה את התמונה", אומר עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של עמותת אדם טבע ודין. "הם יצטרכו לטפל קודם כל בזיהום, לעשות תסקיר השפעה על הסביבה, לדעת איזה חומרים יש שם, לכמה זמן השטחים האלה יושבתו מבחינת היכולת להשתמש בהם. צריך לזכור שאם אתה מתכנן הרחבה של פארק הקישון אז הטיפול שאתה אמור לעשות בקרקע שונה אם אתה עושה שם מגורים. זה סיפור מאוד מסובך לנקות את כל השטחים האלה".

תע"ש השרון: "שיטת ה'יהיה בסדר' התגלגלה מהמדרגות"

היקף: 3,600 יח"ד בהרצליה, רמה"ש, הוד השרון

תעש השרון. היקף: 3,600 יח"ד בהרצליה, רמה"ש, הוד השרון / צילום: תמר מצפי

פרויקט גדול נוסף שעומד בפני מחלוקת בעקבות עניינים סביבתיים הוא בניית 3,600 יח"ד על 7,500 דונמים בתחום השיפוט של הערים הרצליה, רמת השרון, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון.

יו"ר עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) רוני רום: "עמותת אחל"ה נאבקת במדינה בדיוק בסוגיית הזיהומים ושמירה על בריאות הציבור בכל הקשור למתחם תע"ש השרון, ששטחו גדול פי 12 משטח מתחם תע"ש נוף ים ומזוהם לאין שיעור הרבה יותר ממנו.

"ההחלטה שדנה בזיהומי מתחם תע"ש, מציבה את האינטרס הבריאותי בראש סדר העדיפויות, ובולמת את המדינה ברגע האחרון. עד היום, המדינה ביקשה לרתום את העגלה לפני הסוסים וניסתה לקדם תוכנית נדל"נית, על חשבון בריאות הציבור, לפני ביצוע סקר סביבתי וסקר סיכונים. למעשה, בית המשפט גילגל את נציגי המדינה ואת שיטת ‘יהיה בסדר’ מהמדרגות".

עוד כתבות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון