השקל הדיגיטלי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
ועדת ההיגוי של בנק ישראל, בראשות המשנה לנגיד אנדרו אביר, מגבירה את מאמציה לבחינה אפשרית של הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (Central Bank Digital Currency) - השקל הדיגיטלי.
הוועדה פרסמה היום (ג') קול קורא שמשרטט את מאפייניו של השקל הדיגיטלי העתידי, ומדגישה כי טרם הוחלט האם להנפיק את השקל הדיגיטלי. בכל מקרה, התוכנית הפעולה מהווה שינוי של 180 מעלות לעומת המלצות הבנק מלפני שלוש שנים שלא להנפיק מטבע דיגיטלי.
ב-2017 מינתה נגידת בנק ישראל בזמנו קרנית פלוג צוות לבחינה של מטבעות דיגיטליים, שפסל באותה עת את הנפקת המטבע הדיגיטלי "בעתיד הקרוב". עם זאת, בנק ישראל לא יכל להישאר אדיש לשינויים המשמעותיים בשוק התשלומים בישראל ובעולם (כמו למשל כניסת אפל פיי בשבוע שעבר). בבנק ישראל מכירים בשינויים ביחס של בנקים מרכזיים בעולם לאפשרות של הנפקת מטבע דיגיטלי, וכותבים כי כדי שאכן תצא לפועל ההנפקה שכזו, התועלת צריכה לעלות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים.
בניגוד לביטקוין, שהוא ומטבעות כדוגמתו לא משויכים למדינה מסוימת, וחלקם מתאפיינים בכך שאין גורם מרכזי שמנהל אותם, מאחורי השקל הדיגיטלי יש כתובת - בנק ישראל. ישנם גם קווי דמיון בין מטבעות קריפטו לבין השקל הדיגיטלי, אם יונפק, כמו היכולת לבצע את התשלום באופן מיידי מבלי שהמעורבות של צד שלישי תעכב את סופיות התשלום.
בבנק ישראל מתייחסים לתנודתיות הגבוהה שמאפיינת את המטבעות הדיגיטליים, שהופכת אותם ללא מתאימים לבצע את אחד מתפקידיו הבסיסיים של הכסף כאמצעי תשלום. בבנק ישראל כותבים כי השקל דיגיטלי יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 למזומן או שקל בחשבון הבנק - מה שצפוי לספק את היציבות והוודאות הכלכלית שמספק כסף המונפק על ידי הבנק.
בניגוד לקריפטו: הפרטיות לא תישמר
מבחינתה הפרטיות בנק ישראל לא יאפשר פרטיות מוחלטת בניגוד לשימוש במטבעות כמו הביטקוין, וזאת על מנת לעמוד בהלימה עם כללי איסור הלבנת הון וכדי לא לפגוע במאמצי הממשלה לגבות מסים. עם זאת, תיתכן פרטיות מסויימת מול ספקי תשלום וגורמים מסחריים, כך מסבירים בבנק ישראל.
על פי המודל השקל הדיגיטלי יישא ריבית אפס, אך תישמר האפשרות הטכנולוגית לשנות זאת בעתיד. ככל שהשקל הדיגיטלי אמור לשמש כאמצעי תשלום, ולא כאמצעי לחיסכון ושמירת ערך, אין היגיון בכך שיישא ריבית, כך מסבירים בבנק ישראל. ומה יקרה כאשר המדיניות המוניטרית תחזור לסביבת ריבית חיובית? הרי שבמידה והשקל הדיגיטלי יישא ריבית הדבר עשוי להגביר את הזליגה של חסכונות הציבור מפיקדונות בנקאיים וייאלץ את הבנקים לאתר מקורות יקרים יותר לצורך מתן אשראי. ועדת ההיגוי מצאה כי נכון שהשקל הדיגיטלי יישא ריבית אפס, ולא ישמש ככלי מוניטרי.
בבנק ישראל מציינים כי אפשרות זו עשויה להיות דיפרנציאלית, למשל שהיא תחול רק מעל יתרת החזקה מסוימת של לקוח, או רק ללקוחות מסוימים (כמו גופים פיננסיים או משקיעים זרים, בשונה ממשקי בית). עלות הביצוע תשלום תהיה אפסית או זניחה, כך שהמודל של ספקי התשלום יתבסס על הצעת שירותים נוספים.
הגישה המסתמנת, כמקובל בקרב בנקים מרכזיים בעולם, היא שהבנק המרכזי לא יספק את המטבעות הדיגיטליים ישירות לציבור, אלא באמצעות גופים מהמגזר הפרטי, כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות פינטק, טכנולוגיה או פיננסים בינלאומיות ומקומיות להן היכולת לנהל את הממשקים הדרושים מול מיליוני משקי בית.
יתמוך במעבר לכלכלה הדיגיטלית ובמאבק בכלכלה השחורה
הנפקת המטבע כרוכה בסיכונים, ובראש ובראשונה, לערער את יציבותה של המערכת הפיננסית. הרי אם הציבור יאמץ את השקל הדיגיטלי בהתלהבות רבה, זה עלול להביא להמרה של פיקדונות העו"ש בשקל דיגיטלי, מה שעלול לייצר בעיה, שכן צמצום הפיקדונות עו"ש יביא לצמצום האפשרות למתן אשראי על ידי הבנקים.
באירופה, למשל, הבנק המרכזי שבחן את הנפקת המטבע הדיגיטלי טען כי בסביבת הריבית השלילית ייתכן שיהיה צורך להטיל ריבית שלילית על האירו הדיגיטלי כדי למנוע זליגה מהפיקדונות מהבנקים המסחריים למטבע הדיגיטלי ופגיעה אפשרית בתמסורת המדיניות המוניטרית.
בדומה לכך, בבנק ישראל מזהירים כי הסיכון העיקרי הוא הסיכון לפגיעה בתיווך הפיננסי, ומעלים את האפשרות שהבנקים יאלצו לייקר את האשראי בשל הירידה בהיצע המקורות. עוד הזהירו כי בתרחיש קיצון של חשש ליציבותו של בנק כזה או אחר, היכולת "לברוח" בקלות יחסית אל השקל הדיגיטלי עלולה להאיץ את המשבר.
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב מתייחסת לסיכוני סייבר ופרטיות, וגם לסיכונים למוניטין של הבנק המרכזי. לכן יחכו לראות בבנק ישראל את ההחלטות שיתקבלו בבנקים מרכזיים אחרים בנושא.
מנגד, בצד היתרונות, מטבע דיגיטלי מבית היוצר של בנק ישראל, ובכל בנק מרכזי שייבחר להנפיק, צפוי ליצור אלטרנטיבה נוספת לאמצעי התשלום בעידן הדיגיטלי - מה שעשוי להפחית את העלות מביצוע פעולות תשלום, ויתמוך בכניסת שחקנים חדשים למערך התשלומים, (מה שכבר קורה בפועל, ראו הבנק הדיגיטלי). בנוסף, במידה והציבור יאמץ גם מטבעות כאלו של בנקים מרכזיים אחרים, כך יפחת הסיכון ליציבות הפיננסית ולריבונות המוניטרית.
יתרון נוסף, לפי בנק ישראל, הוא היכולת לספק תשתית מתאימה לכלכלה הדיגיטלית בעתיד, כזו שתוכל להיות הבסיס שעליו יפותחו תשלומים חכמים בעולם ה'אינטרנט של הדברים' (IOT) ועוד. יתרון נוסף, לפי בנק ישראל, הוא היכולת להבטיח את היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה, שכן מערך שכזה ייבנה כתשתית נפרדת, שאינה תלויה, או תלויה באופן מוגבל, במערכות התשלומים הקיימות.
עוד מציינים בבנק ישראל בצד היתרונות, כי המשק יוכל להפיק תועלת "לא מבוטלת" מכך שהעלות של תשלומים בשוק בינלאומי תפחת, היעילות והמיידיות שלהם תגבר, ואי הוודאות והסיכון שבביצוע התשלום יפחתו. עוד כותבים בבנק בצד היתרונות כי המטבע הדיגיטלי כן יסייע לשמור על רמה מסוימת של פרטיות; ולתמוך במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק ב"כלכלה השחורה".
מבחינת הטכנולוגיה, המודל של בנק ישראל לא קובע בשלב זה האם המערכת תתבסס על טכנולוגיות DLT, או על טכנולוגיות של רישום מרכזי, אך מגדיר שבנק ישראל כן יעמיד את התשתית הבסיסית שתאפשר למגזר הפרטי לפתח על גבה יישומים חדשניים. בנוסף, תתאפשר המרה מלאה ומיידית בין שקל דיגיטלי לאמצעי התשלום הקיימים, והמערכת תתמוך בהמרה למט"ח וממט"ח.
בבנק ישראל מעריכים כי השקל הדיגיטלי יצטרך לשמש את המשק הישראלי בעשורים הבאים, שעשויים לכלול התפתחויות שמוקדם בכדי לחזות, ולכן על המערכת להיבנות באופן שיתאים למערכות בעתיד. אפשר יהיה להשתמש בשקל הדיגיטלי לא רק באמצעות טלפונים ניידים, אלא במגוון אמצעים, כולל "אמצעים פשוטים", ויתאפשר תשלום גם במצב בלתי מקוון. ייתכן שממשק התשלום יפעל באופן דומה לאלו של אפליקציות התשלומים הסלולריות, כאשר תתאפשר המרה מיידית ממזומן לדיגיטל לבין פיקדונות עו"ש, וניתן יהיה לטעון את הארנק השקלי בהעברה בנקאית, כרטיסי חיובי ומארנק דיגיטלי אחר.
בשורה התחתונה, המאפיינים של המטבע הדיגיטלי עשויים להשתנות, ואין וודאות שאכן המטבע יונפק. לפי בנק ישראל, לא מן הנמנע שאת היתרונות של המטבע הדיגיטלי ניתן יהיה להשיג עם מערכת התשלומים הקיימת. אך אפשר להעריך שאת המגמה עשויים לקבוע הבנקים המקבילים בעולם גם יחד, ואז לבנק ישראל תהיה תוכנית סדורה, שעוד פתוחה להצעות ייעול מצד הגורמים הרלוונטיים, שאותה אפשר יהיה לשלוף מהמגרה.