לואיס פל / צילום: תמונה פרטית
לואיס (לו) פל הוא אחד השמות המיתולוגיים בתעשיית הביומד הישראלית. בשנות ה-90 המאוחרות של המאה הקודמת ובתחילת המילניום, היו השמות לואיס פל ופרופ' שלמה בן חיים מילים נרדפות להצלחות ענק בתחום המכשור הרפואי, שותפים שרשמו אקזיטים מרשימים זה אחר זה והציבו רף חדש של ציפיות וחלומות בסקטור הזה. אלא שאז קרסה לפתע השותפות ביניהם.
לפי מסמכים שנחשפים כעת במסגרת תביעות הדדיות בין פל לפרקליטיו לשעבר (ראו מסגרת), ב-2005 הזמין בן חיים את פל למסעדה והודיע לו שהוא מעוניין לפרק את השותפות ולצאת לדרך עצמאית. בתצהיר שהגיש פל, הוא טוען שבן חיים אף מסר לו דרך מכרים משותפים כי "יהרוס אותו". "היינו מאוד קרובים, כמו אחים", נאנח פל בראיון ראשון לתקשורת זה 15 שנה. "או אולי כמו אב ובן, כי אני מבוגר ממנו בהרבה. כששלמה עבר ניתוח, הוא היה בביתי במשך שבועות, ביקרתי אותו בבית החולים כל יום".
מה הוביל להידרדרות ביחסים שהיו קרובים כל כך? פל מעדיף לא לפרט. במסגרת הליך גישור, הוא ובן חיים הגיעו לפשרה כספית אחרי פירוק השותפות, שערבבה מאוד את הנכסים של השניים. בתביעה שהגיש פל ב-2012, הוא טען שבן חיים סירב להעביר אליו מניות של חברת הענק האמריקאית ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהחזיק בנאמנות. בן חיים טען מנגד שפל חייב לו כספים על השקעות שביצע עבורו בחברות מסוימות. זה נגמר בפשרה, אבל הסכסוך הוליד אחד אחר, בין פל לבין עורכי הדין שייצגו אותו, והסאגה המשפטית נמשכת.
"המבריקים לא היו מצליחים בלעדיי"
לצד בן חיים, היו לפל שותפים נוספים באותה קבוצה מיתולוגית של יזמי ביומד. ביניהם האחים מוטי ורפי ביאר ואורן גלוברמן. "אני הפכתי כמה אנשים בארץ לעשירים", אומר פל. "תמיד אהבתי מאוד לעבוד עם אנשים מבריקים. שלמה הוא אחד האנשים המבריקים ביותר שהכרתי.
"אני לא מבריק כמו האנשים האלה, אני גם לא המנהל הכי טוב ברמה התפעולית. אבל יש לי היכולת לגרום לדברים לקרות, ואני חושש שאם לא הייתי בתמונה, הם היו עדיין מאוד מבריקים אבל לא היו מתרגמים את הרעיונות שלהם להצלחות כאלה. אני חושש שהם לא כל כך הבינו את זה".
לפל יש היום רשת של חברים טובים חדשים, הכוללת בין היתר את הישראלי ד"ר אורי גייגר, שמוביל את קרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית אקסלמד. השניים השקיעו יחד בחברת קוג'נטיקס, שנמכרה ב-240 מיליון דולר ב-2018. "אני מת על אורי", הוא אומר. "הוא גאון. אני אף פעם לא משקיע בקרנות הון סיכון, אבל בקרן שלו השקעתי".
פל רכש את מעמדו המיתולוגי בישראל לאחר שהוביל עם שותפיו שורה של חברות ביומד לאקזיטים מוצלחים. ב-1996, יחד עם בן חיים ושותפים נוספים, מכר את אינסטנט, שפיתחה טכנולוגיה להכנסת סטנטים ללא ניתוח, למדטרוניק תמורת 200 מיליון דולר.
שנה מאוחר יותר מכרו השניים את ביוסנס, שהוקמה על בסיס המצאה של בן חיים ופיתחה טכנולוגיה למיפוי תלת ממד של הלב בזמן אמת, לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 427 מיליון דולר. אלה היו סכומים מלהיבים לתעשיית המכשור הרפואי באותן שנים. ביוסנס הפכה לאחת החברות המרכזיות בקבוצת ג'ונסון אנד ג'ונסון, ולמרכז פיתוח משמעותי בחיפה. עד היום החברה נחשבת הצלחה גדולה והיא ממשיכה להתבסס על המוצרים שפותחו אז.
בשנים הבאות מכרו פל ובן חיים, יחד ולחוד, חברות מכשור רפואי נוספות, בסכומים קטנים יותר. יזמים שעבדו איתם אמרו עליהם משפטים כמו "החבירה אליהם הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי והדבר הכי קשה שקרה לי", והשניים היו מושא ללא מעט ביקורת. המסמכים במשפט המתנהל כעת מול פרקליטיו של פל חושפים את סגנון התקשורת שלו. אין לו בעיה להשתמש בשפה יומיומית מאוד בתכתובות רשמיות, לכנות אנשים "אידיוטים" בפניהם או בתארים חריפים יותר מאחורי גבם, בתכתובת עסקית רשמית, שהוגשה כאמור בהליך. מנגד, הוא מביע התלהבות בקלות, מדבר באופן גלוי על רגשותיו החיוביים כלפי שותפיו הנוכחיים, עלבונו מהפגיעות שספג משותפים קודמים, ועל החששות שלו.
איך בכלל הגעת לתחום המכשור הרפואי?
"בשנות ה-70 הייתי משקיע בוול סטריט. השוק עלה וירד, לי נולד אז בן ראשון וחשבתי שאולי כדאי שאשקיע בתחום יותר יציב. כשהשוק היה חזק, הביצועים של תחום המכשור הרפואי היו טובים, ובשוק חלש עדיין הייתה לתחום רצפה. העלייה בתוחלת החיים העלתה את הביקוש למכשור רפואי ללא תלות במצב הכלכלי של הציבור. התחלתי כמה חברות עם שותף יפני, ואז עם פרופ' מוריס בוכביינדר מאוניברסיטת סטנפורד, שיצר את הקשר שלי לטכניון. כך פגשתי את מוטי ביאר. התחלנו את חברת אינסטנט, הצלחנו להנפיק ואז למכור אותה, והיתר היסטוריה.
"עסקנו אז בקרדיולוגיה, זו הייתה תקופה טובה לקרדיולוגיה. ביוסנס הייתה אחת ההצלחות הגדולות, ושלמה המציא את זה. היום ג'ונסון אנד ג'ונסון רושמים מהחברה הזאת מיליארדי דולרים בהכנסות. הם השאירו את הפעילות בישראל, והתרחבו בצורה בלתי רגילה, ושלומי נחמן, שהיה אז המנכ"ל, הפך לאדם חשוב מאוד בג'ונסון אנד ג'ונסון. ישראלים נוספים הפכו בכירים בחברה הזו. כולנו מאוד שמחנו על זה".
מה היו הסיבות להצלחה בעיניך?
"פגשתי בזמן הנכון ובמקום הנכון את האנשים הכי מבריקים. זו הייתה תקופה מדהימה למכשור הרפואי".
"גוגל תהיה מובילה בבריאות"
בסוף העשור הראשון של המילניום החלה תקופה פחות טובה למכשור הרפואי. "תעשיית הביוטק פתאום התפוצצה, וכולם עזבו את המכשור הרפואי ועברו לשם. תחום המכשור הרפואי קצת נכבה. עכשיו הוא חוזר. מדטרוניק וג'ונסון אנד ג'ונסון מצליחות מאוד. החיבור בין המכשור לבין הביוטק, שנולד עם הסטנט המצופה בתרופה, והשילוב בין המכשור הרפואי לבריאות הדיגיטלית - זה העתיד".
פל מעריך שדווקא תחום הרפואה מרחוק, שהיה מאוד חם בתקופה האחרונה, עומד להתקרר, "כי באמת הוא התחמם מעל ומעבר", כדבריו. "עכשיו התחום החם הוא ביג דאטה ובינה מלאכותית, ואני מעורב בשתי חברות בתחום הזה בארה"ב - אחת בתחום הריאות והאחרת בתחום המוח. לכאורה חסם הכניסה בתחום הזה הוא נמוך, אבל האלגוריתמים חייבים להתבסס על כמויות עצומות של מידע.
"אני חושב שמוצרים לבישים יהיו תחום מדהים. היום אפשר לעשות ECG בטלפון, מוצר אחר אומר לך כשאת מתייבשת. הבעיה היא שגוגל ואפל בפנים. זה קשה כי אתה חייב להתאים את עצמך למגמות שהן מכתיבות. אבל זה גם טוב כי הן אולי יקנו אותך. גוגל היא מובילת עולם הבריאות של השנים הקרובות. בעתיד רק כירורגיה תהיה בבתי החולים, וכל השאר יקרה בבית".
תחום נוסף שפל מאמין בו הוא רובוטיקה. "כל החברות הגדולות קנות חברות בתחום הזה. זה שוק ענק, ואני לא חושב שהוא בתמחור יתר כרגע. רובוטיקה, יחד עם בינה מלאכותית ונוירומודולציה (גירוי עצבי), ישנו את עולם המכשור הרפואי של העתיד".
מה השיטה שלך לבחור חברות?
"שום שיטה. אם אני אוהב את האנשים והרעיון נראה לי, אני הולך על זה. זה לגמרי אינטואיטיבי. נשרפתי כמה פעמים. לפעמים עובדים עליך. אם אתה אדם פתוח שאוהב אנשים ואתה לא מגן על עצמך, אתה נפגע, אבל יש לי גם המון חברים. אני ביישן מבפנים ואקסטרוברט כלפי חוץ, ולא הייתי רוצה להיות מישהו אחר. עשיתי כמה טעויות, אבל בשורה התחתונה, בחרתי טוב. אין משקיע שלא טעה ונכשל. הון סיכון הוא סיכון".
מה התרומה שלך לחברות שאתה מעורב בהן?
"אני יודע לנהל צוות. זה היתרון שלי. יש בישראל הרבה אנשים שיש להם סיבה ורצון לעזור לי. בכל אקזיט שעשיתי נתתי לאחרים ליהנות, ולכן הם יחזרו אליי. אם עשיתי 300 מיליון דולר, אני יכול להשאיר 25 לצוות. לי זה כבר לא ישנה, ולהם זה ישנה מאוד".
"אתם כל כך פוריים בתעשייה בישראל"
בחודש יוני יתחיל שלב העדויות במשפט שמתנהל כעת בישראל, ופל יגיע להעיד. למרות הנסיבות, הוא מחכה להגיע לכאן. זו הזדמנות מבחינתו גם לעשות עסקים. "אני מאוד אוהב את ישראל ואת התעשייה החזקה שלכם. אני מעורב היום בכמה חברות. כל החוויה הזאת עם עורכי הדין הרסה לי את מצב הרוח", הוא אומר, אבל הוא עדיין מתעניין בתעשייה המקומית, בעיקר בתחומים כמו נוירולוגיה, קרדיולוגיה, אורתופדיה והשילוב ביניהם לבין ביוטק ובינה מלאכותית.
החברות הישראליות שבהן הוא מעורב פועלות היום מתחת לרדאר התקשורתי. אחת מהן היא Cardiac Implants, המפתחת שתלים להחלפה של מסתמי לב או לטיפול בהם, אחד התחומים החמים והמורכבים בעולם הקרדיולוגיה. חברה אחרת שפל מעורב בה היא Synapstim שייסד ששי סלומון, המפתחת מערכת לגירוי עצבי, תחילה לטיפול בהפרעות בשלפוחית השתן. חברה נוספת היא Vensica, גם היא בתחום שלפולית השתן, שהוקמה על ידי יזם בשם אבנר גבע. "את יודעת שאבא שלו הוא המפקד שפוטר על ידי ברק כשלא הסכים להיכנס ללבנון?", אומר פל. "ואני דווקא מאוד אוהב את ברק. הוא איש חכם מאוד ונחמד, ואשתו גם".
"אני בטוח שיש מאות חברות בארץ שאני לא מודע אליהן, כי אתם כל כך פוריים", אומר פל. "הלוואי שיהיה שלום, תוכלו להיות השווייץ של המזרח התיכון".
הסכסוך שאינו נגמר: תביעות הדדיות בין פל לעורכי דינו לשעבר
הסכסוך הכספי בין לואיס פל לשלמה בן חיים אמנם הגיע לכדי פשרה, אולם בהמשך לו מתנהלות תביעות הדדיות בין פל לבין עורכי הדין שייצגו אותו ממשרד עורכי הדין גורניצקי. עורכי הדין טוענים שפל התחמק מתשלום שכר הטרחה שנקבע, ואילו פל טוען שהם המעיטו מחשיבותם של ניגודי עניינים שהיו מצויים בהם.
הסיפור מתחיל בתביעה שהגיש פל נגד פרופ' שלמה בן חיים ובה טען שהוא מחזיק בנאמנות מניות שקיבל בעסקת המכירה של ביוסנס לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-1997. פל שכר את עו"ד עופר צור ממשרד גורניצקי (שבראשותו עומד היום עו"ד פיני רובין) כדי שיצליח לקבל עבורו את המניות שבן חיים החזיק עבורו בנאמנות. עו"ד צור התחייב להוביל את ייצוגו של פל תמורת שכר טרחה של 35% מהסכום שיושג, נוסף על תגמול על פי שעות.
אלא שאז דרש פרקליטו של בן חיים, דורי קלגסבלד, כי משרד גורניצקי לא ייצג את פל בשל ניגוד עניינים - התברר שהמשרד טיפל בעבר גם בתכנון המס של כמה חברות של בן חיים. משרד גורניצקי פנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, וזו השיבה כי אכן יש חשש לניגוד עניינים.
פל טוען שצור אמנם חשף בפניו את העניין בשלב הזה, אך הפחית מחשיבותו וטען בפניו כי אין מניעה שימשיך לייצגו. צור פנה לבית המשפט באמצעות משרד עו"ד צברי-פרקש והודיע על התפטרותו מייצוגו של פל, ובמקביל הגיע להסכמה עם פרקליטיו של בן חיים שהוא (צור) ייצג את פל רק בהליך הפשרה ולא במשפט.
על הרקע הזה טוען פל כי במקום לייצג אותו באסרטיביות ובאופן לא מתפשר, החל צור ללחוץ עליו להגיע לפשרה. בתצהיר לבית המשפט פל חושף מייל שכתב אז, ובו ציין בפני גורם שלישי כי "עופר לוחץ עליי להתפשר. אני מרגיש כאילו הוא בצד של שלמה". על פי עדותו של פל (המגובה בחוות דעת מומחה של עו"ד יורם זליכה), נכנס משרד גורניצקי למעשה לניגוד עניינים נוסף. היה לו אינטרס להעדיף פשרה על פני הליכה למשפט, משום שרק כך היה יכול לייצג את פל אישית ולקבל את שכר הטרחה.
פל לקח לבסוף עורך דין אחר, ירון הורוויץ ממשרד נשיץ ברנדס, ואיתו המשיך עד להשגת הפשרה עם פל. לאחר שפורסם דבר הפשרה ומידע על אקזיט נוסף שעשה פל, תבע משרד גורניצקי את חלקו בסכום הפשרה, דמי ההצלחה בסך 32 מיליון שקל. המשרד גם טוען בתביעה, בנוגע לטענות על ניגוד עניינים, כי הוא "היה בדעה כי אין בכך שום ניגוד עניינים והדבר דווח לפל בזמן אמת". פל טען בתגובה כי לא היה להם חלק בהצלחה ולכן הגיש תביעת נגד בסך 45 מיליון שקל. הוא מיוצג כעת על ידי עוה"ד גיא גיסין ויואל פרייליך ממשרד גיסין ושות'.
ממשרד גורניצקי נמסר בתגובה: אין בכוונתנו להתייחס להליכים משפטיים תלויים ועומדים, פרט לכך שהטענות שמעלה מר פל, הן חסרות בסיס וכל אחיזה במציאות, שתכליתן להתחמק מתשלום שכר טרחה המגיע לנו בגין ההישג הדרמטי שהשגנו עבור מר פל בתיק. אנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט יידרש לכלל הסוגיות שהועלו ויעלו בפניו וישפוט על פי שיקולו המקצועי.
לואיס פל
משקיע ביומד אמריקאי, בן 77, נשוי ("49 שנה!") • בוגר תואר ראשון במדעי המדינה בברוקלין קולג' ("זה היה בית ספר חינמי, כי ההורים שלי היו מהגרים ממזרח אירופה, אך מאוד מוערך") • התחיל את דרכו במכירת ביטוח כאיש מכירות בחברה בתחום הניתוחים • ב-1979 הקים את החברה הראשונה העצמאית שלו בתחום האנדוסקופיה, שנמכרה לבסוף • מאז שנות ה-70 הוא משקיע עצמאי בחברות ביומד
החברות הבולטות שפל השקיע בהן בישראל
■ אינסטנט
פיתוח: סטנט אורולוגי מה עלה בגורלה: נמכרה למדטרוניק ב-200 מיליון דולר
■ ביוסנס
פיתוח: מערכת לצריבה של רקמת הלב ומערכת הנחיה לטיפול
מה עלה בגורלה: נמכרה ב-1997 לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-427 מיליון דולר במניות
■ דיסק או טק
פיתוח: שתלים אורתופדיים לגב מה עלה בגורלה: נמכרה ב-2006 לקייפון, היום חלק ממדטרוניק, ב-220 מיליון דולר
■ קונג'טיקס
פיתוח: טיפול בשלפוחית רגיזה מה עלה בגורלה: נמכרה ב-2018 ב-240 מיליון דולר ללאבורי הקנדית
■ קורינדוס
פיתוח: רובוט לרפואה מרחוק מה עלה בגורלה: נמכרה לפיליפס ב-1.1 מיליארד דולר