כנס חדשנות של תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, השבוע.
קרב פנים-אירופי מתנהל בשבועות האחרונים בבריסל בנוגע לשאלה אם לאפשר לגופים ישראלים השתתפות מלאה בתוכנית הדגל של המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי - "הורייזן אירופה". זוהי התוכנית התשיעית בסדרת "הורייזן" של האיחוד האירופי, ובעוד ישראל נהנתה עד כה מגישה בלתי-מוגבלת לרוב חלקיה, הנציבות האירופית הגישה באחרונה הצעה שכוללת אפשרות למנוע מישראל לקחת חלק באספקטים מסוימים בתוכנית החדשה - כמו מחשוב קוואנטי - בשם הלכידות שהאיחוד צריך להפגין כלפי חוץ ושיקולי ביטחון.
מנגד, גרמניה, דנמרק ומדינות אחרות חברו כדי לערער על שינוי זה - שתקף לכל 16 "מדינות האסוסיאציה" המשתפות פעולה עם האיחוד בתחומים שונים, ובמיוחד לתעשייה ולאקדמיה בשווייץ ובבריטניה. גרמניה נאבקת בשבועות האחרונים כדי לאפשר לשלוש המדינות (ישראל, שווייץ ובריטניה) גישה בלתי מוגבלת לרוב חלקי התוכנית, ששוויה הכולל עומד על 95.5 מיליארד אירו לשבע שנים. על הפרק נמצאים סכומי עתק - מחשוב קוואנטי הוא תחום מחקר הדורש השקעה רבה וגם שימוש בתשתיות מחקר יקרות במיוחד. התקציב שיוקצה לו במסגרת התוכנית החדשה נאמד במיליארדי אירו.
ההכרעה בעניין צפויה בשבועות הקרובים, והתוכנית אמורה להיכנס לתוקף עוד השנה. היא מחליפה את תוכנית "הורייזן 2020", שפעלה מאז 2014 במשך שבע שנים. ישראל הצטרפה לתוכנית זו למרות דרישת האיחוד האירופי לכלול סעיף המונע השקעה בשטחים הכבושים, בשל חשיבותה למדע הישראלי. לפי הערכות שפורסמו בבריסל, חוקרים וחברות ישראליות זכו במענקים בשווי של יותר מ-1.2 מיליארד אירו במהלך אותן שנים. בתוכנית השישית שפעלה לפניה קיבלו מדענים ישראלים מענקים בשווי 850 מיליון אירו, בעוד התרומה של ישראל עמדה על כ-500 מיליון אירו בלבד. לפי גורמים בכירים בקהילה המדעית בישראל, חשיבות התוכנית היא בשיתוף-הפעולה עם אוניברסיטאות, חברות וגופים מאירופה, והאפשרות להשתמש במתקנים יקרים המיועדים למדע בסיסי.
"עבודת הערכה שעשינו בשנתיים האחרונות לבדוק את ההשפעה של השותפות בתוכניות 'הורייזן' לאורך השנים מצאה שהיה להן השפעות כמעט מהפכניות על האקדמיה הישראלית", אמרה ל"גלובס" נילי שלו, סמנכ"לית המערך הבינלאומי ברשות החדשנות ומנכ"לית ISERD (המינהלת הישראלית למו"פ האירופי) - הגוף האחראי על שיתוף-הפעולה בתחומי המחקר והפיתוח עם האיחוד האירופי.
לדבריה, ההשפעות החיוביות שנמדדו היו בתחומי "ההשקעה במחקר, איכות המחקר, חיזוק מקום האקדמיה ב'ליגה של הגדולים', והחיבור והאינטגרציה בין האקדמיה הישראלית לקהילת המחקר האירופית". "גם מבחינת התעשייה, מצאנו שההשפעה של התוכנית משמעותית וכוללת השקעה ארוכת טווח במו"פ, שיפור איכות המוצר, קיצור הזמן לשוק, חדירה לשווקים בינלאומיים ושיפור פוטנציאל הצמיחה העתידי של החברה", מוסיפה שלו, "לפיכך הכסף שמושקע בתוכנית הורייזן וחוזר ממנה כמענקים לתעשייה ולאקדמיה משדרג את הערך שלו כחלק מהתהליך".
לישראל יש שיתוף-פעולה מוצלח עם האיחוד האירופי במסגרת תוכניות "הורייזן" מאז שהצטרפה אליהן באמצע שנות ה-90. הן אחראיות למחקר ישראלי בשורה רחבה של נושאים - החל מקולנוע והיסטוריה, דרך פיזיקה בסיסית ועד לביולוגיה ולשיתופי-פעולה מסחריים בין חברות ישראליות לאירופיות בתחומי מחקר ופיתוח שהוגדרו כחשובים לאיחוד. ב-2018, עוד לפני השקת התוכנית החדשה, החל שיתוף-פעולה בין ישראל לאיחוד בנושא המחשוב הקוואנטי, אחד מתחומי המדע המבטיחים ביותר - והיקרים ביותר מבחינת השקעה - שגם ישראל הציבה כיעד אסטרטגי לפיתוח.
שיתוף-פעולה זה מתנהל בהצלחה בשנים מאז, ולכן היו מי שהופתעו כאשר הנציבות האירופית הציגה לפני כחודשיים סעיף שמאפשר למדינות האיחוד למנוע השתתפות של מי ממדינות האסוסיאציה בתחום זה, לפי טיוטות של תוכנית המחשוב הקוואנטי שהודלפו. "גם בהסכמים קודמים לנציבות האירופית היתה את היכולת להגביל גישה לתחומים מסוימים בתוכנית רק למדינות החברות", מסבירה שלו, "והם עשו זאת, בתחום החלל למשל. מה שהשתנה כעת הוא שכנראה יש כוונה לעשות זאת גם בתחום המחשוב הקוואנטי, שבו ישראל ומדינות אסוציאציה נוספות כמו שווייץ ובריטניה פעילות וכבר משתפות פעולה עם האיחוד האירופי". כאמור, האוניברסיטאות הישראליות שותפות כבר כיום לתת-תוכנית בתחום המחשוב הקוואנטי שהאיחוד האירופי השיק ב-2018, מתוך ציפייה להמשיך ולהשקיע בתחום במסגרת "הורייזן אירופה". כעת, ייתכן שהמימון ייעצר, מה שעשוי לגרור השלכות כבדות על מימון תחום מחקר זה בישראל. לפי הערכות, ישנם לפחות 20 פרויקטים בתחום המחשוב הקוואנטי המקבלים מימון מהאיחוד האירופי בישראל כיום.
מהצד הישראלי יש מי שתולים את השינוי הזה ב"ברקזיט", וברצון של מדינות האיחוד להראות לממלכה המאוחדת שאין "עסקים כרגיל" עם האיחוד אחרי הפרישה. מאחורי הקלעים, הודלף כי בעיקר הצרפתים הם אלו שדחפו לשינוי, משום שמחשוב קוואנטי עשוי להיות קשור לסוגיות של ביטחון לאומי, וכי הדבר משתלב עם גישתם להקים צבא התערבות אירופי ולדאוג ללכידות גדולה יותר - תקציבית וגם ביטחונית - של האיחוד האירופי.
הצעת ההחלטה שלא לכלול את ישראל, וגם לא את שווייץ - מובילה עולמית בתחום החדשנות והמחקר האקדמי בתחום זה - עוררה סערה מהרגע שפורסמה. לא רק גרמניה ומדינות אחרות, אלא גם מדענים וחוקרים מרחבי אירופה ביקרו את ההחלטה להפסיק את שיתוף-הפעולה עם חוקרים משלוש המדינות. בשלב מסוים נשקל לאפשר רק לשווייץ גישה לפרויקטים בתחום המחשוב הקוואנטי, בעוד שבריטניה וישראל יישארו בחוץ. ואולם, בשבועות האחרונים התקוממו כמה מהמדינות החברות באיחוד - ובראשן גרמניה - והן דוחפות כעת לשינוי גורף של ההחלטה. הפסקה לגבי ההחרגה אולי תהיה קיימת, אך לא תחול על תחום זה.
משרד החינוך והמחקר הגרמני אישר ל"גלובס" כי גרמניה "תומכת בהשתתפות מלאה של שווייץ, ישראל ובריטניה בתוכנית 'הורייזן אירופה'. "מדינות אלה היו באופן מסורתי שותפות חשובות מאוד, ויש להמשיך את התפקיד הזה גם בעתיד. במיוחד משום יש להן ניסיון יוצא דופן בתחום טכנולוגיית הקוואנטים", אמר ל"גלובס" בכיר במשרד.
המשרד הגרמני עדכן כי "גרמניה נמצאת בקשר קרוב עם מדינות אחרות באיחוד האירופי ועם הנציבות האירופית בנושא (ההשתתפות). יש תמיכה רחבה בעמדת גרמניה. אנחנו מניחים כי הנציבות האירופית תגיש בפגישה הבאה של הוועדה טיוטה מתוקנת, וכי יימצא קונצנזוס בין החברות במהירות". גורמים ישראלים אומרים כי הם מודעים ו"מעריכים" את ההתגייסות הגרמנית לטובת המדע הישראלי.
אך סדר הזמנים של הדיונים הקרובים אינו ברור. "חשוב לציין שהתוכנית שלנו (הורייזן אירופה) פתוחה לעולם, וכי שיתוף-פעולה בינלאומי יוצר מצוינות מדעית", מסרה דוברת הנציבות האירופית ל"גלובס". "כל הגבלה תיעשה תמיד בהסכמה בין מדינות האיחוד ותכיר בהסכמים בילטרליים קיימים. הן (ההגבלות, א"א) יהיו יוצאות דופן ויישמרו למינימום האפשרי ההכרחי". מעבר לכך, מסרה, "הדיונים בנושא עדיין נמשכים".
גורמים דיפלומטיים בבריסל מדברים מאחורי הקלעים על הצורך של האיחוד האירופי לפתח עצמאות אסטרטגית, ולא לאפשר גישה למדינות שכנות לטכנולוגיה או לפיתוחים שיכולים לשמש אותו באופן בלעדי. הם מציינים כי גם למדינות האסוציאציה אין גישה גם תוכנית החלל האירופית (שממומנת במקביל על-ידי תקציב המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי המוגבל רק לחברות) וכי האיחוד אימץ מנגנונים דומים בתוכניות קודמות.
שינוי נוסף שכוללת התוכנית החדשה היא סיום המנגנון שאיפשר למדינות לקבל יותר מענקים מהתרומה שלהן לתוכנית (שנקבעה על-פי התמ"ג) - כפי שישראל עשתה בעקביות בשנים האחרונות. מעתה יחושב סך המענקים שיקבלו גופים ומוסדות אקדמיים ועסקיים בכל מדינה, והיא תצטרך להעביר תקציב זהה למימון התוכנית. המשמעות היא כי התרומה הישראלית תצטרך לעלות ככל שהמדע הישראלי והחברות הישראליות יהיו מוצלחות יותר בקבלת מענקים מהתוכנית. אחרי שינוסחו פרטי התוכנית הסופיים, יהיה פרק זמן של כמה חודשים - אולי עד סוף השנה - בו מדינות אסוציאציה כמו ישראל ינהלו משא ומתן על הצטרפות, למרות שבפועל נמשך שיתוף-הפעולה המדעי גם בימים אלה של אי-ודאות.
השאלה הגדולה היא אם סוגיית המחשוב הקוואנטי תהיה חלק מתחומי המחקר שבהם ישראל תוכל להגיש הצעות או לא. לגבי השאלה אם תוכנית "הורייזן אירופה" משתלמת לישראל גם ללא השתתפות בתחום המחשוב הקוואנטי, ענתה שלו: "מדובר בתוכנית רחבת היקף, עם הרבה מאוד תחומי מחקר ותקציב אדיר. הנציבות ומדינות האיחוד הצהירו שוב ושוב כי התוכנית פתוחה לעולם, וכי הדבר מעודד מצוינות מדעית וטכנולוגית. אנחנו מצפים לשותפות מלאה בכל האספקטים של התוכנית".