גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאמץ אחד יותר מדי – על משבר הסושיאל של סלקום

בסלקום יכלו לבחור במגוון רחב של דרכים אחרות להביע הזדהות ולהעביר את המסר, אך הדרך שנבחרה בפועל ואשר התכתבה - בין אם בכוונה ובין אם לאו - עם שביתת המחאה במגזר הערבי עצמו, היא שיצרה את המשבר שהפך לחזות הכול

מנכ"ל סלקום, אבי גבאי / צילום: כדיה לוי
מנכ"ל סלקום, אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

אחת מהסוגיות השכיחות והנפיצות ביותר בעולם הפרסום והשיווק בכלל, וזה הדיגיטלי בפרט, נסובה סביב השאלה עד כמה חברות מסחריות צריכות או אמורות לקדם אג'נדות ציבוריות כאלה ואחרות - או שמא עליהן להתמקד אך ורק בהגדלת שורת הרווח התחתונה שלהן. מחד, יש פעמים שבהן ההחלטה לעשות כן יכולה להתברר כמבריקה, כפי שקרה למשל עם המודעה האיקונית של קולין קאפרניק אשר כיכב בקמפיין של נייקי - ומאידך יש מקרים שבהם החלטה דומה יכולה להתברר כבעלת השלכות כלכליות ותדמיתיות שליליות, כמו שניתן לראות, לכל הפחות עד כה, במקרה של סלקום השבוע.

למי שפספס, אזכיר רק כי לאחר שבסלקום הודיעו על כוונתם להפסיק לשעה אחת את העבודה כאקט מחאה ותמיכה ב"דו-קיום, אחווה ואהבת חינם" כהגדרתם, המהלומה התדמיתית-כלכלית הגיעה בדמות מכת פטיש תלת-שכבתית: החל משיח שלילי בלתי נגמר אשר נבלע בין החיזוקים החיוביים שהחברה קיבלה, דרך ירידה בשער המניה (ירידה שהגיעה בשיאה ליותר מ-4%) וכמובן דיווחים על אלפי מנויים שבחרו להתנתק מסלקום ולעבור למתחרים.

עוד מוקדם להעריך כיצד תתאושש החברה מהמשבר שפקד אותה, אבל אין ספק כי מבחינה מקצועית-תדמיתית ניתן לומר שניתן היה למנוע אותו - או לחילופין ולכל הפחות לנהל אותו טוב יותר. כדי להבין מה בדיוק קרה כאן, צריך לשים את האצבע על שלוש נקודות מרכזיות:

החטא הקדמון - היעדר נוכחות דיגיטלית

קודם כל ולפני הכול, חשוב לזכור ולהתחיל בכך שלחברת הסלולר סלקום (להבדיל מחברת הבת/אחות סלקום TV), אין בכלל נוכחות בפייסבוק או ברשתות החברתיות האחרות, ובהיעדר נוכחות מסודרת, עקבית ומקצועית בפלטפורמות שבהן מתנהל השיח המשמעותי ביותר כיום, הכתובת הייתה על הקיר.

לפני כמה שנים, כאשר שאלתי את מקבלי ההחלטות הבכירים בסלקום לפשר ההחלטה שלהם, נאמר לי כי הם מעדיפים להימנע מפתיחת עמוד פייסבוק כדי למנוע את הפיכתו לכותל של תלונות ושיח שלילי.

גם אם נשים בצד את העובדה שמדובר בחשיבה ארכאית שלא מתאימה לעידן המודרני בו הרשתות החברתיות הן חלון הראווה של החברה, הרי שבמקרה הספציפי הזה העובדה שאין לסלקום אפילו עמוד פייסבוק עסקי מתפקד, מנעה מהם לנהל את המשבר בצורה נכונה ומושכלת.

ההחלטה שהתקבלה - מאוחר מדי, רחוק מדי

לגופו של עניין, החלטת סלקום לעצור את העבודה לשעה אחת כמחאה על המצב הפנים-חברתי בישראל במהלך המבצע הצבאי, הנמצא נכון לרגע כתיבת הדברים עדיין בעיצומו, היא החלטה שנלקחה מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות הקצרות וארוכות-הטווח. מהצד זה נראה כאילו חברת סלקום התעוררה באיחור, בהשוואה למשל לבנק הפועלים שהוביל קמפיין דו-קיום אליו נרתמו חברות רבות אחרות במשק, והאיחור הזה הוא שיצר את הלחץ אשר התניע שרשרת החלטות מוטעית שלא קראה נכון את הלך הרוח הציבורי - בטח ובטח כשהתותחים עוד רועמים.

מרביתו המוחלט של הציבור הישראלי תומך במבצע "שומר החומות", במיוחד על רקע התמונות הקשות מהעימותים בערים המעורבות, ואילו הפסקת (שלא נומר שביתת) המחאה הזו נתפסה כמהלך פוליטי, שכמובן זכה לתהודה בעקבות הגינויים של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', "הצל" ואחרים.

בסלקום יכלו לבחור במגוון רחב של דרכים אחרות להביע הזדהות ולהעביר את המסר, אך הדרך שנבחרה בפועל ואשר התכתבה - בין אם בכוונה ובין אם לאו - עם שביתת המחאה במגזר הערבי עצמו, היא שיצרה את המשבר שהפך לחזות הכול.

התגובה שאחרי - אימפולסיביות במירעה

לבסוף, גם התגובות שנכתבו על-ידי "ועד עובדי קבוצת סלקום" בדקות ובשעות שאחרי התפשטות האירוע כמו אש בשדה קוצים, לא סייעו להנמכת הלהבות - אלא דווקא להלהטתן. השימוש המקומם במילה "לינץ'" במטרה לתאר את ההתנגדות למהלך של החברה, ותיוג המתנגדים כ"קבוצה קיצונית", היו מיותרים לחלוטין בלשון המעטה.

במקום לנסות ולתקוף את המתנגדים, יכלה החברה לנסות ולהסביר טוב יותר את הרציונל שמאחורי ההחלטה. יתרה מזאת, במקרים כאלה נכון היה להגדיל ולעשות שימוש במסר וידאו של אחד ממקבלי ההחלטות בכבודו ובעצמו, מאשר להסתפק בפוסט פייסבוק שנכתב גם הוא בלהט הרגע.

לפני כשלוש שנים מנכ"ל CARE נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות הלחץ הציבורי על החברה לאחר התמיכה הפומבית שהביע בעהד תמימי. ספק אם מנכ"ל סלקום אבי גבאי צריך להתחיל לארוז, אבל אין ספק שהוא יכול היה וצריך היה לעשות יותר - בין אם במניעת המשבר מבעוד מועד ובין אם בניהולו בזמן אמת.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומרצה המתמחה בתכנון ויישום אסטרטגיה דיגיטלית, ניהול קמפיינים ומשברים ברשת

עוד כתבות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה למשקיעים מוסדיים לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט מתחזקות; מניות הסייבר והתוכנה נופלות

ה-S&P 500 יורד בכ-1% ● וול סטריט מגיבה היום לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● נובו נורדיסק צוללת בקרוב ל-15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין נסחר סביב 66 אלף דולר, לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● מחירי המתכות היקרות עולים ● הביטקוין יורד ומחירו נע סביב 65 אלף דולר

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית ב-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים במחיר 1.4 מיליארד שקל

חברות נדל”ן מרכזיות התמודדו על שבעת המגרשים בחלק הראשון של הבסיס המתפנה, שיכלול בסופו של דבר כ־10,000 יחידות דיור ● בעירייה מדווחים על הכנסות של 1.4 מיליארד שקל כבר בשלב הראשוני

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים