הגיע הזמן להפנים: אסור ששביתה תשמש כנשק פוליטי
הלחימה במבצע "שומר החומות" זלגה גם לתחום יחסי העבודה בישראל. לאחרונה הצהיר ועד עובדי חברת החשמל שעובדי החברה לא יתקנו קווי חשמל ותקלות בעזה עד שיוחזרו לישראל הבנים החטופים. בוואטסאפ רצים מסרים על מפגן כוח נשי שיתקיים בשבוע הבא, במסגרתו נשים מכל הארץ יפסיקו את עבודתן לשעה, יקיימו שיחות ויצטלמו עם שלטי מחאה נגד האלימות. אם לוקחים בחשבון גם את השביתה בחברה הערבית שהתקיימה בעקבות הכרזת ועדת המעקב של ערביי ישראל, ניתן לזהות פה התחלה של מגמה מדאיגה מאוד במסגרתה עובדים נוקטים עיצומים על רקע מטרות פוליטיות ולמעשה פוגעים במעסיקים.
שביתה היא זכות יסוד במדינת ישראל. ככזו נקבעו לגביה שורה של עקרונות וכללים, ובראשם העקרון שהשימוש בה ייעשה במקרה של סכסוך בין מעסיק ובין עובדיו, ובתנאי שהסכסוך הוא בנושא הקשור ליחסי העבודה ולתנאי העבודה. מדובר בכלי בעל השלכות מרחיקות לכת, היכול להשפיע גם על הציבור כולו, ולכן הסמכות להשתמש בזכות השביתה מוקנית רק לצדדים לסכסוך, כלומר למעסיק או לארגון העובדים. אין הכוונה לוועד הפועל במקום העבודה, כי אם לארגון אשר עומד מאחוריו, למשל הסתדרויות העובדים השונות, ארגוני המורים, ארגוני הרופאים וכן הלאה.
עוד חשוב להבהיר, כי עובדים לא יכולים להפתיע מעסיקים עם צעדים חד-צדדיים כאלו או אחרים. יש להודיע על שביתה 15 ימים מראש, ויש ליידע לגביה את הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד העבודה, והכל כדי שהצדדים יוכלו להידבר עוד בטרם תפרוץ השביתה, לעיתים בסיוע של גורם מתווך.
במקרים מסוימים, אם מהלך ההידברות אינו נושא פרי, ואם המעסיק סבור שהשביתה אינה חוקית או לא מוצדקת, הוא רשאי לנצל את פרק הזמן כדי לפנות לבית הדין לעבודה ולנסות למנוע את השביתה המתוכננת באמצעות צו שיפוטי. יש גם מקרים שבהם המעסיק מנצל את הזמן לצורך היערכות לקראת השביתה המתוכננת ולשם מזעור נזקים.
עובד שלא בא לעבודה בגלל הנחיית ארגון פוליטי מבצע עבירה כפולה
עובד שלא מגיע לעבודה בהתאם להנחיה של ארגון פוליטי או גוף שהוא לא ארגון עובדים יציג, הוא לא עובד ששובת כי אם עובד שמבצע עבירה כפולה - הוא נעדר בלא רשות, וגם מקיים הנחיות של צד שלישי אשר פוגעות במקום העבודה. צעד שכזה הוא בטח לא שביתה ובטח שאיננו לגיטימי. אין מקום בכלל לעשות שימוש במינוח של שביתה לתיאור אירועים שכאלו, והאנלוגיה בין ההנחיות הללו ובין המינוח שביתה היא לא במקומה.
הכרזת ועדת המעקב של ערביי ישראל אינה נוגעת כהוא זה ליחסי העבודה או לתנאי העבודה של עובדי המגזר הערבי בכללותו ולכן מדובר בהנחיה בלתי חוקית שניתנה מטעם ארגון פוליטי. באותו האופן, ההודעה של וועד עובדי חברת החשמל היא כזו שאין מקומה ביחסי עבודה, ולא במקרה פרסמה חברת החשמל הודעה המתנערת מהנחיה זו. גם שביתת הנשים המתוכננת אינה מגיעה מצד ארגון עובדים, ולכן היא איננה בגדר שביתה. בכל הכבוד הראוי, ומבלי למעט חלילה בחשיבות או בצדקת עמדה זו או אחרת, יחסי העבודה במדינת ישראל אינם יכולים להפוך לכלי ניגוח לשם קידום אג'נדות פוליטיות.
כולנו עדים לכך שעוברים עלינו זמנים לא פשוטים, אך קהילת המעסיקים במדינת ישראל לא יכולה להיות הראשונה תמיד לספוג או להכיל מאבק כזה או אחר. בפרט נכונים הדברים בשעה שמדובר במאבק שלא המעסיק עצמו גרם לו. כך היה במאבק בקורונה, וכך נכון גם עכשיו במאבק הלאומי.
הכותבת היא עו"ד המתמחה בייצוג מעסיקים, ראש תחום דיני עבודה ושותפה מייסדת במשרד בכר שבתאי עורכי דין
