גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל הגיש ביום ראשון לוועדת הכלכלה של הכנסת את דוח יישום הוראות חוק נתוני אשראי. הדיווח השנתי נועד לבחון את תפעול מאגר נתוני אשראי עליו אחראי הבנק, אך בנוסף מעניק תמונה מעניינת על שוק האשראי הצרכני שעובר תהפוכות רבות בשנים האחרונות. המאגר כולל פרטים על ההתנהלות הפיננסית, בדגש על עמידה בהחזר חובות ותשלומים ונועד להגדיל את התחרות במתן האשראי. בסוף 2020 כלל המאגר את פרטיהם של 6.25 מיליון אנשים, עלייה של 3% לעומת 2019.

בעבר, כולנו קיבלנו אשראי מהבנק בו התנהל חשבון העו"ש שלנו. הבנק היה בעל המידע הרב ביותר עלינו, והיה יכול לתמחר את הסיכון במתן ההלוואה באופן טוב יותר מכל גוף אחר. הקמת מאגר נתוני האשראי מאפשרת ללווים חוץ-בנקאיים לקבל מידע על העמידה שלנו בהתחייבויות שונות, דרך לשכות נתוני האשראי שקיבלו רישיון מבנק ישראל, ועל ידי כך להציע הצעות יותר מותאמות ותחרותיות. אז איך נראה שוק האשראי בישראל בעידן מאגר נתוני האשראי?

1. בסך-הכול אנחנו בסדר

מתוך כלל המופיעים במאגר, ל-92% ישנו דירוג, וליתר אין מספיק נתונים כדי לבסס דירוג. מבין כל הדירוגים שניתנו, 78% מוגדרים על ידי בנק ישראל כטובים עד מצויינים. עוד 14% מוגדרים כסבירים ורק 8% מוגדרים כנמוכים עד נמוכים מאוד. דבר זה מעיד על מוסר התשלומים הגבוה של הציבור הישראלי. בסך-הכול הרוב המכריע של האנשים מקפיד לשלם את חובותיו בזמן ולהתנהל בצורה אחראית. דבר זה ניכר גם בתקופת הקורונה, בה ניתנה אפשרות לדחיית הלוואות, אך רוב ההלוואות שנדחו חזרו להיפרע מוקדם יותר מתקופת הדחייה המרבית שניתנה.

בשנת 2020 ביקשו 6,883 אנשים מהבנק למחוק את המידע אודותיהם, כך שלא יינתן להם דירוג. לפי החוק, כל אחד רשאי לבקש מהבנק למחוק את היסטוריית המידע עליו. כך, אנשים שלהם פיגורים בתשלומים, יכולים לבחור שלא להיכלל במאגר. המחיקה היא מוחלטת - כלומר, גם המידע החיובי וגם המידע השלילי נמחק. בתקופת הקורונה צצו חברות רבות אשר הציעו תמורת תשלום שירות של מחיקת ההיסטוריה מהמאגר, למרות שכל אחד יכול לעשות זאת בעצמו ללא עלות. דבר זה, בתוספת קשיים תזרימיים בתקופת הקורונה, הקפיץ את הבקשות למחיקה - שעמדו ב-2019 על 1,530 בלבד. עם זאת, מהר מאוד חלחלה התובנה כי המחיקה פוגעת יותר מאשר הנתונים השליליים, ובשנת 2020 התקבלו 7,160 בקשות לחזרה מהמחיקה.

2. הבנקים עדיין שולטים, כוח המיקוח התחזק

בשנת 2020 חלה ירידה של כ-4% באשראי שהעמידו הגופים השונים כהלוואות צרכניות לציבור. הירידה החדה ביותר הייתה במרץ ובאפריל - עם פרוץ מגפת הקורונה, ולאחר מכן נרשמה התאוששות. חלקם של הבנקים באשראי לצרכנים עומד על 88%, כ-5% מהאשראי ניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי, 6% על ידי חברות אשראי חוץ-בנקאי ו-1% על ידי הגופים המוסדיים. השליטה האבסולוטית של הבנקים בתחום ברורה, אך ממחקר שערך בנק ישראל עולה כי המאגר נועד בעיקר להגדלת כוח המיקוח של הצרכן ול"פריקות הסל הפיננסי של הבנקים", או במילים פשוטות: ניתוק הקשר בין המקום בו מנוהל העו"ש לבין מוצרים פיננסים אחרים. כך, בעוד שב-2019 שיעור הצרכנים שלקח הלוואה מגוף שבו לא מתנהל העו"ש שלו עמד בממוצע על 15%, ב-2020 כבר מדובר על 20%. לשם השוואה, 45% מנוטלי המשכנתאות עשו זאת לא בבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש.

בנק ישראל גם בדק את הצעות הריבית שקיבלו מהבנק שלהם לקוחות שמנהלים חשבון עו"ש בבנק אחד. לקוחות אלו מכונים על ידי בנק ישראל "לקוח שבוי". הבנקים מציעים ללקוחות אלה אשראי בפרמיה עודפת של 0.88% ללקוחות צעירים (עד גיל 29), כאשר לקוחות מבוגרים (גילי 45-65) משלמים את התוספת הנמוכה ביותר - 0.45%. לפי נתוני בנק ישראל, הפרמיה העודפת הצטמצמה מאז פתיחת מאגר נתוני האשראי בכל הגילאים, אך השינוי המובהק היה בקרב גילאי 45-65 אשר מראש שילמו את הפרמיה העודפת הנמוכה ביותר. בנק ישראל בחן את הפרמיה העודפת גם לפי נתונים כלכליים-חברתיים המתבססים על מקום המגורים. כאן התגלה כי הפרמיה העודפת הצטמצמה אצל אלו שהיו זקוקים לה - מי שמתגוררים ביישובים המדורגים בינוני ובינוני-נמוך לפי האשכול הכלכלי-חברתי.

3. בפריפריה אין פנסיה

הדוח גם בחן אילו מלווים בולטים לפי חלוקה גיאוגרפית. בעוד שביישובים בעלי מעמד חברתי-כלכלי גבוה בולטים המלווים המוסדיים, האשראי ממקורות חוץ-בנקאיים בולט בעיקר ביישובים בעלי מעמד חברתי-כלכלי נמוך. הגופים המוסדיים מעניקים את האשראי הזול ביותר מקרב נותני האשראי החוץ-בנקאיים, בפער ניכר מהגופים האחרים. זאת, בשל העובדה כי האשראי ניתן כנגד בטוחה - כספי הפנסיה או ההשתלמות שמנוהלים אצלם.

עם זאת, כדי לקבל מהם אשראי, התנאי הראשוני הוא שתהיה ללווה פנסיה או קרן השתלמות. החלוקה שמציג בנק ישראל לסוגי הלווים לפי פיזור גיאוגרפי מראה כי הלווים החלשים ביותר פונים למלווים היקרים ביותר, וככל הנראה הם עושים זאת כיוון שאין להם נכסים פנסיוניים מספיקים שמולם ניתן לקחת אשראי מהמוסדיים.

4. השימוש במינוס הצטמצם

נכון לדצמבר 2020, 53% מהמאגר, שהם 1.5 מיליון חשבונות, לא היו במשיכת יתר. 34.5% היו במינוס אך בתוך המסגרת, ו-12.5% שהם כ-350 אלף חשבונות היו במינוס מחוץ למסגרת.

יתרת החובה הממוצעת עומדת על 12.5 אלף שקל, כאשר בתקופת הקורונה חלה ירידה בשימוש במינוס בשיעור ממוצע של כאלף שקל. הירידה נשמרה לאורך כל 2020. ההסבר לירידה הוא מעבר לאשראי קצוב, כלומר הלוואה, במקום המינוס. למעבר זה יש הגיון כלכלי, שכן הריבית הממוצעת על מינוס בתוך המסגרת עומדת על 8.5%, לעומת 5% ריבית ממוצעת על הלוואה. עם זאת, לקיחת הלוואה על מנת לסגור את המינוס מכבידה על ההתנהלות השוטפת, ואם לא מתבצע שינוי הרגלים כלכליים, מהר מאוד ניתן להגיע למצב של מינוס חדש לצד ההלוואה. שיעור ניצול המסגרות אגב, עולה ביישובים החלשים יותר מבחינה חברתית-כלכלית.

5. ההתמחות הפיננסית הבאה

עוד מראה הדוח זינוק בביקוש לדוחות ממאגר נתוני אשראי על ידי מיופי כח - יועצי משכנתאות, יועצים עסקיים, ויועצים לכלכלת המשפחה. ההיקף עדיין נמוך, ב-2020 הופקו כ- 7,000 דוחות ליחידים ו-2,000 לתאגידים, אך שיעור הדוחות שהופקו על ידי מיופי כח זינק מ-18% ב-2019, ל-48% ב-2020. דבר זה מראה על התערבות מקצועית עולה של בעלי המקצוע הפיננסיים בדרך התנהלות האשראי, בסיוע בהשגת אשראי זול ומתאים יותר, ובאיתור ושינוי הרגלים בעייתיים שמובילים לדירוג נמוך יותר.