צבי מרום, מנכ"ל ומייסד באטמ / צילום: שלומי יוסף
בישראל כבר עברנו למשבר הבא, אבל בעולם הקורונה היא עדיין "עסק טוב", והיא צפויה להמשיך להיות כזו בשנים הקרובות. חברת הטכנולוגיה באטמ , שהוסיפה לפורטפוליו המוצרים שלה אשתקד, במהירות מרשימה, מגוון מוצרים לקורונה, ממכשירי הנשמה ועד ערכות בדיקה, אומנם נסחרת היום במחיר הנמוך בכ-37% מזה שבו נסחרה בקיץ 2020, לפני שהגיעו החיסונים, אבל עדיין מדובר בזינוק של 200% כמעט לעומת השווי במרץ 2000, עם פרוץ המשבר. בשווי שוק של 1.8 מיליארד שקל באטמ היא עדיין מהמרוויחות הגדולות של הקורונה.
לאחרונה הודיעה באטמ כי התקשרה עם רשויות הבריאות באיטליה, כדי לספק שני סוגים של בדיקות מהירות: בדיקת רוק בביצוע עצמי על-ידי הנבדק ובדיקת אנטיגן מהירה במיוחד (8-15 דקות). הבדיקות ישמשו לביצוע סקרי תחלואה בבתי ספר ובבתי אבות, אך גם את נבחרת איטליה לאולימפיאדה ביפן, שם יידרשו בוודאי בדיקות קורונה תדירות.
באטמ פועלת בתחומים של רשתות תקשורת וסייבר ומכשור רפואי. הפעילות של החברה בתחום הקורונה הובילה בשנת 2020 לגידול של 49% בהכנסותיה, לסכום של 183 מיליון דולר ולרווח נקי של כ-10 מיליון דולר, לעומת כ-4 מיליון דולר בשנה שקדמה לה.
מייסד ומנכ"ל החברה, צבי מרום, אמר בעבר כי באטמ לא בהכרח מכוונת להרוויח מהמגפה, אלא להביא פתרון שיאפשר לה ולכלל התעשייה לחזור לפעול. בסופו של דבר - היא הרוויחה לא רע בכלל, ושוב הוכח כי מרום, תעשיין בעל חושים חדים, יודע להתאים את עצמו לטרנד ולייצר ממנו ביזנס תוך זמן קצר (רווחי יותר או פחות).
כעת באטמ רוצה לקחת את פעילותה בתחום אבחון המחלות הנשימתיות הלאה. לקראת חורף 2021-2022 היא מתכננת לשווק בדיקות שמאפשרות להבדיל בין קורונה, שפעת - שצפויה לעשות קאמבק אחרי הורדת המסיכות, ומחלות נשימתיות אחרות. לאחרונה הודיעה החברה על השלמת פיתוח ערכה לאבחון שחפת.
במקביל, היא ממשיכה בפיתוח המוצרים שלה בתחום סילוק אשפה ביולוגית ובתחום רשתות התקשורת. החברה מצליחה זה כעשור לנהל את שתי הפעילויות, רשתות תקשורת ומכשור ואבחון רפואי, בלי התנגשות ביניהן.
לחברה תוכניות נוספות סביב הקורונה, לטווח ארוך. היא שוקדת על פיתוח בדיקה של הקשר בין ביטוי של גנים מסוימים הקשורים למערכת הלב וכלי הדם. "החשש", אומר מרום, "הוא שחלק ממי שחלו בקורונה לא יודעים שהם זכו כך בפגיעה ארוכת-טווח בלב, ולא יודעים שהם צריכים לשמור על עצמם".
מרום מתכוון לבדוק באותה צורה גם את מי שקיבלו חיסונים, אשר היה חשש כי גם הם, במקרים מאוד נדירים, פוגעים בלב או במערכת הקרישה. בדיקה כזו, אם אכן יסתבר שהיא בעלת ערך רפואי, יכולה להפוך את הקורונה משוק זמני לשוק ארוך-טווח.
"את בנט אני כבר לא משייך להייטק"
אבל למרום, שבעבר העסיק בבאטמ את ראש הממשלה בנימין נתניהו, יש עוד נושא שחשוב לו לדבר עליו: הערכתו כי את הגנרלים בפוליטיקה המקומית עשויים להחליף בשנים הקרובות אנשי הייטק.
"גם כשהייתי יו"ר איגוד ההייטק, ראיתי שיש יותר ויותר אכפתיות לגבי כלל המדינה. אנשי ההייטק רוצים להיות מעורבים יותר מבעבר באופן שבו המדינה מתנהלת. עד מלחמת ששת הימים, רוב המנהיגים היו עולים שבאו מחו"ל עם השכלה וללא עבר צבאי. המלחמה העלתה את קרנם של אנשי הצבא, ואכן הצבא משך אליו באותו הזמן את הכישרונות הכי גדולים.
"ככל שההייטק הופך יותר ויותר למנוע של הכלכלה הישראלית, ברור שהמצטיינים משתייכים לשם. ומי מביניהם שאכפת לו, ויש לו גם יכולות מנהיגות, די ברור שיימשך למוקדי ההשפעה. ניר ברקת, יזהר שי, אראל מרגלית לדוגמה".
נפתלי בנט?
"את בנט אני כבר לא משייך להייטק, הוא פוליטיקאי מקצועי".
מה מאפיין את כניסת אנשי ההייטק לפוליטיקה?
"אלה אנשים משכילים עם יכולות, שמאמינים במריטוקרטיה. זו הבעיה העיקרית בשירות הציבורי שלנו, הנתק בין תפקידים ובין האנשים שיכולים לבצע אותם".
האם אנשי ההייטק יודעים להבין באמת את הצרכים של כלל המגזרים במדינה? זה מגזר שיש בו דומיננטיות של ציבורים מסוימים - גברים, יהודים אשכנזים, לא מהפריפריה.
"להגיד שההייטק מייצג רק חלק קטן מהעם, זה שטויות. הוא פתוח לכל המגזרים. הרבה אנשים למדו את התחום בצבא, ומצאו לעצמם מקצוע לחיים. המפתח הוא בחינוך, ואנשי ההייטק רוצים להשפיע על מערכת החינוך, אם כי יש לה כושר התנגדות גדול. קשה מאוד לשנות אותה.
"בתקופת הקורונה מעל 100 מפעלי תעשייה והייטק נרתמו כדי להעביר שיעורים לתיכונים, וזה לא נעשה לצורך פרסום. לא קרה שפניתי למנכ"ל של חברה טכנולוגית וביקשתי ממנו שיירתם לפעילות ואמרו לי לא. האם זה מספיק? לא. אבל אפשר להתניע תהליכים".
"המדינה שלנו היא מאוד מתוקנת"
הערכים האלה של תחום ההייטק - השכלה, כסף, חוקים ברורים של מדינה מתוקנת - לפעמים נראה שיש ערכים אחרים חזקים יותר. ערכי זהות ומסורת, למשל, דברים שחשובים לאנשים יותר מחברה מתפקדת ועשירה, ממדינה מפותחת.
אתה מדבר על מריטוקרטיה, מדינה שמעריכה את ההצטיינות, אבל האם הסולם שעל פיו נמדדת ההצטיינות זהה עבור כולם? יש מי שיגידו שמנהלים מההייטק מקדמים את שמירת הסדר הקיים - בכסות של מריטוקרטיה.
"מריטוקרטיה זה לאו דווקא לקדם יכולות שמובילות לרווח בכסף, אלא השכלה, יכולות ביצועיות, וכל מה שצריך כדי להנהיג. הקריטריון שתקבעי כחשוב למדינה, הוא זה שאנשים בשלטון יקדמו אם יש להם יכולת ואם יש להם מוטיבציה לדאוג למדינה ולא לעצמם.
"כל מה שאני אומר הוא שמגזר ההייטק משך אנשים ברמה גבוהה עם השכלה גבוהה ועם פחות נטייה לקטטות. צריך למשוך גם למגזר הציבורי. אבל האווירה במגזר הציבורי מרחיקה אותם".
מרום מוסיף: "את אומרת שיש מי שלא רוצים פה מדינה מתוקנת? המדינה שלנו היא מאוד מתוקנת עם בעיות ספציפיות שאפשר לטפל בהן. יש מדינות הרבה יותר מקולקלות. אפילו ארה"ב הגדולה, אפילו גרמניה, ה'מתוקנות' שלהן קיימת בראש של אנשים. לישראל יש בעיות אבל הן בנות-תיקון. צריך לתקן אותן ולא להשוות למדינות אחרות".
ממשלה מעולם ההייטק הייתה מנהלת את משבר הקורונה טוב יותר? ומה לגבי המשבר הנוכחי?
"משבר הקורונה לא נוהל היטב. לגבי החיסונים לבדם נעשתה עבודה טובה באופן יוצא דופן. את הפעילות לפיתוח חיסון במכון הביולוגי היה צריך להאיץ, ואולי עוד אפשר. יש להם גם נוגדנים מצוינים, באיכות יוצאת דופן לעומת כל דבר אחר שנתקלנו בו.
"אגב, אני אמנם פרו חיסון אבל נגד חיסון לילדים כרגע, כי עקרון יסוד ברפואה הוא 'קודם כל אל תזיק'. מציע לא להיחפז בעניין הזה. אם יסתבר שהקורונה שבה להתפשט בקרב ילדים והיא מסכנת אותם, אני אשמח כמובן לעדכן את דעתי בהתאם לעובדות החדשות. בינתיים, נראה לי נכון הרבה יותר לבדוק בתי ספר ולעצור התפרצויות, במקום לחסן".
אולי כי אתה משווק בדיקות?
"נו באמת. פרנסתי בשפע, לא מזה פרנסתי. אני חי במדינה הזו".
לגבי הטיפול במשבר הביטחוני הוא פחות נחרץ. "אני לא יודע אם אנשי ההייטק היו יכולים לטפל בזה אחרת. אבל אני בטוח שיש דרך לטפל בקבוצות של פרחחים, בלי להרוס את המרקם החברתי".
כשאנשי ההייטק ילכו לטפל בצורכי המדינה, מציע מרום לבנות בארץ את אומת הביומד. "יהודים הם קודם כל רופאים". והבעיה של העתיד? "חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. גם בתחום הזה באטמ רוצה להיות שחקנית משמעותית".
באטמ
הוקמה בשנת 1992 ופועלת בתחום של רשתות תקשורת, סייבר ומכשור רפואי ● נסחרת בשווי שוק של 1.8 מיליארד שקל ● תוצאותיה בשנת 2020: הכנסות של 183 מיליון דולר, רווח של 10 מיליון דולר