מרים פרץ ויצחק (בוז'י) הרצוג / צילום: רפי קוץ, שלומי יוסף
אלו אולי הבחירות לנשיאות הכי פחות מתוקשרות בהיסטוריה של ישראל. התזזית במערכת הפוליטית והסיכויים להרכבת ממשלה מאפילים על המרוץ שמתקיים במסדרונות הכנסת בדרך לבית הנשיא ויגיע לשיאו ביום רביעי בשעה 11 בבוקר במליאת הכנסת. אז, יתכנסו חברי הכנסת ה-24 לבחור את הנשיא ה-11 של מדינת ישראל מאחורי פרגוד: יו"ר הסוכנות היהודית יצחק בוז'י הרצוג או כלת פרס ישראל מרים פרץ. רק אם אחד מהם יזכה ברוב מוחלט (61) הוא ייבחר לתפקיד, ולא, ייערך סיבוב בחירה נוסף כבר באותו היום שבו יידרש הזוכה לרוב יחסי בלבד.
בעוד פרץ נהנית מתמיכה רחבה בציבוריות הישראלית על פי הסקרים האחרונים שהתפרסמו בכלי התקשורת, הרצוג נהנה מתמיכה רחבה בין חבריו לשעבר בכנסת ונחשב למועמד בעל הסיכויים הגבוהים יותר לנצח. ולמרות זאת, לבחירות לנשיאות ובעיקר לתוצאות כמובן, יש נטייה להפתיע בעיקר משום שמדובר בבחירות חסויות. חבר כנסת שמתחייב בפני מועמד שיתמוך בו, יכול לעשות ככל העולה על רוחו כאשר הוא נכנס מאחורי הפרגוד.
בשבועות האחרונים עובדים פרץ והרצוג יומם וליל כדי להבטיח את בחירתם. השניים קיבלו לשכה בכנסת מהרגע שבו גייסו למעלה מעשר חתימות והתמודדותם הוכרזה. הם נמצאים בה רוב שעות היום בניסיון להבטיח את קולות חברי הכנסת. פגישה נערכה גם בין נתניהו לבין שני המועמדים והוא ציין בפניהם את חופש ההצבעה שניתן לחברי הליכוד. באופן דומה ראשי הסיעות בכנסת לא מיהרו להצהיר תמיכה במי מהמועמדים מה שעשוי לתרום לאפקט ההפתעה במעמד ספירת הקולות.
פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה משווה בין מדינות עם שיטות נשיאותיות כמו ארה"ב וארגנטינה, שם הנשיא הוא "הבוס הפוליטי" (וגם בצרפת שהיא כמעט נשיאותית), לבין מדינות עם שיטה פרלמנטרית שבהן יש מלך או מלכה, לבין מדינות עם שיטה פרלמנטרית שבהן יש נשיא טקסי שמוגדר בתור ראש מדינה, כמו אצלנו.
"בישראל חוק לא נכנס לתוקף עד שנשיא חותם עליו, אבל מעולם לא קרה שנשיא לא חתם על חוק", אומר פרופ' קניג ומוסיף "הנשיא אצלנו יחסית חלש אפילו ביחס למדינות שבהן יש נשיאים טקסיים כמו אצלנו, באירלנד, בפינלנד ובגרמניה".
הסמכות המרכזית: חנינות
בין סמכויותיו הרשמיות אך הלא חיוניות של הנשיא הישראלי: חתימה על חוקים לפני כניסתם לספר החוקים, קבלת נשיאים בביקורם בארץ, השבעת יו"ר כנסת, נאום פתיחת אירועי יום הזיכרון בכותל, הענקת פרסי ישראל, הענקת גביע המדינה בכדורסל וכדורגל ועוד.
אחד מתפקידי הנשיא הוא הטלת המנדט להרכבת ממשלה על אחד מהמועמדים המומלצים לאחר מערכת בחירות. גם התפקיד הזה נחשב טכני בעיקרו, ועל פי רוח החוק על הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על מי שקיבל את רוב ההמלצות, ללא הפעלת שיקול דעת או שיקולים נוספים.
אחד התפקידים המשמעותיים של הנשיא הוא הענקת חנינות. ריבלין עשה שימוש מיוחד בסמכותו למתן חנינות והשתמש בו לראשונה באופן אקטיבי לקידום ערכים חברתיים באמצעות חמישה מתווים ולא רק כמענה לבקשות שהוגשו למחלקת חנינות במשכנו.
לכבוד יום העצמאות ה-70 הושק מתווה חנינות מיוחד, שכלל הקלה בעונשי מאסר, עונשי קנסות ומחיקת מרשם פלילי. ריבלין הביא אז לשחרור 100 אסירים. מתווה נוסף היה מחיקת מרשם פלילי לחיילים שנדונו בפלילים טרם שירותם הצבאי ומשרתים שירות צבאי, כדי לסייע להם להשתלב בשוק העבודה בתום שירותם. לאורך כהונתו של ריבלין נמחקו באופן זה הרישומים הפליליים של כ-350 חיילות, חיילים ומשרתי השירות הלאומי אזרחי.
מתווה נוסף הוא מחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה על רקע דו"ח פלמור (הוועדה למיגור הגזענות). הנשיא פרסם קול קורא לבני העדה האתיופית, שנשפטו בעבר בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי ולא הוטל עליהם עונש של מאסר בפועל ואחד נוסף כדי לעודד יציאה ממעגל הזנות עבור מי שנדונו בעבר בבית משפט בגין עבירות על רקע הימצאותם במעגל הזנות. מתווה מיוחד הונהג לאחרונה על רקע משבר הקורונה להקלה בעונשי קנסות, עבור בעלי חובות, שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע משבר הקורונה ומתקשים לשלם את חובם.