גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הערבים באמת רוצים לבטל את חוק קמיניץ?

הערבים לא רוצים בניה לא מוסדרת ולא רוצים הריסה - הערבים רוצים לבנות כחוק וליהנות מתשתיות ומאיכות חיים כאזרחי המדינה היהודים ● הדרישה הייתה ועודנה להתייחס לאזרחים הערביים כאזרחים שווים ● ביטול חוק קמיניץ, יחד עם עוד מגוון מהלכים, הוא מימוש לזכות האזרחים הערביים לשוויון

המדינה השתמשה בחוק קמיניץ כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בהם / צילום: Shutterstock, leospek
המדינה השתמשה בחוק קמיניץ כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בהם / צילום: Shutterstock, leospek

הדרישה לבטל או לתקן את חוק קמיניץ מוצגת בתקשורת ובציבור כוויתור מצד המדינה על המאבק בבניה לא מוסדרת בחברה הערבית, וכרצון של החברה הערבית להמשיך ולבנות בצורה לא מוסדרת. זו הסתה ועיוות לעובדות ולמציאות. גם אם הערבים לא דורשים את ביטול החוק, מוצדק לבטל את החוק. חוק קמיניץ הוא חוק לצרכים פוליטיים וגזעניים והוא לא אמור להישאר עוד רגע בספר החוקים של המדינה אם היא עדיין רואה את עצמה דמוקרטית.

ראשית כל, האזרחים הערביים לא רוצים לבנות בצורה לא מוסדרת. אין לאזרח הערבי נטייה ביולוגית לבנות ללא היתר. המדינה היא זו שאילצה רבבות אזרחים ערבים לבנות בצורה לא מוסדרת מן הטעם הפשוט שהיא לא אישרה תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות 70 שנה ולא העמידה בפני האזרחים הערביים חלופות בנייה דיור. למרבית הישובים הערביים אין עד היום תוכניות מתאר עדכניות ותוכניות לבניה המדביקות את קצב הגידול הטבעי בישובים. כלומר, הבניה הלא מוסדרת בישובים הערביים היא תוצר "טבעי" של הכשל האמיתי והוא חוסר התכנון המתארי בישובים.

חוסר התכנון היה התכנון עצמו

חוסר התכנון בישובים הערביים במשך עשרות שנים היה החלטה מודעת מצד המדינה. חוסר התכנון היה התכנון עצמו. חוסר התכנון הכניס את בעלי הקרקעות למלכוד, והפך את הערבים לעבריינים בעל כורחם. חוק קמיניץ מעניש את האזרחים הערביים על המלכוד שהמדינה הכניסה אותם אליו, ובצורה דורסנית ובלתי אנושית. החוק הפך את הקורבן לעבריין ואת האשם, המדינה, לחף מפשע. חוק קמיניץ לא מכיר בזכות לדיור, בזכות למשפחה ובזכות למימוש עצמי. חוק בלי זכויות. חוק שרואה את האבן ולא רואה את האדם. חוק שמקדש הריסה ולא מקדש תכנון וזכויות אזרח ואדם.

אולם, הפגיעה אינה רק בציבור הערבי. החוק פוגע גם בבתי המשפט ומנטרל את מערכת השפיטה. קמיניץ ראה בבתי המשפט, שמעכבים הריסה ומתחשבים בנסיבות המקרה, בעיה. חוק קמיניץ נועד לפתור בעיה זו. לכן, הפך חוק קמיניץ את אכיפת החוק בתחום התכנון והבניה לאכיפה מינהלית ולא באמצעות בתי המשפט. החוק העניק לפקחי היחידה הארצית כלים מינהליים רבים ורחבים להריסת מבנים ולקנוס אזרחים בלי משפט.

על פי החוק, פקח, לא שופט, מוסמך להוציא לבניין צו הריסה ללא משפט. לפי החוק, פקח, לא שופט, מוסמך לקנוס אדם במאות אלפי שקלים ללא משפט. החוק גם הגביל וצמצם את סמכות בתי המשפט להקפיא צווי הריסה, והפך את בתי המשפט לחותמת גומי. בעקבות זאת, מאז חוק קמיניץ נהרסו אלפי מבנים וניתנו קנסות מינהליים בסך של 80 מיליון שקלים, והכל ללא משפט! זו ודאי לא אכיפת חוק במדינה דמוקרטית. זה לא שלטון חוק, זה שלטון בלי חוק.

הבעיה של הנגב אינה הבנייה הלא מוסדרת

כמו כן, אם נבטל את החוק, לא "נאבד את הנגב" כפי שטוענים המתנגדים להקפאת החוק. הבעיה של הנגב אינה הבנייה הלא מוסדרת. בנגב קיימת בעיה קניינית וסכסוך על הקרקע כשהמדינה לא רוצה להכיר בתביעות הבעלות של התושבים בקרקע וכתוצאה מכך היא אפילו לא מכירה בקיומם על הקרקע. מכאן נולד המונח "ישוב לא מוכר". אלה ישובים קיימים בשטח, זה עשרות שנים, אך המדינה, בלקסיקון הרשמי שלה, אינה מכירה בקיומם. הם על המפה, אך לא במפה של הממשלה. כתוצאה מכך, חיים כיום, בשנת 2021, מאות אלפי תושבים בדואיים בנגב, ללא מים, חשמל ותשתיות ובפחונים.

כמה וועדות ציבוריות קראו למדינה להתעשת ולפתור את הבעיה של ישובים אלה. גם בג"ץ, בתיקים שנגעו לנגב, קרא למדינה לפתור את הסכסוך עם האוכלוסייה הבדואית והדגיש כי האזרחים הבדואיים הם אזרחים שווים. לכן, מימוש חוק קמיניץ בישובים הבדואים בנגב הוסיף שמן למדורה במקום לכבות אותה. המדינה השתמשה בחוק כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בישובים. כלומר, המדינה רוצה לבטל את בעיית הישובים הבלתי מוכרים על ידי מחיקתם דרך חוק קמיניץ.

חוק קמיניץ נולד כחוק פוליטי. חוק קמיניץ נחקק באותה התקופה שבה נחקק חוק הלאום, והוא נועד מלכתחילה ובלי בושה, כמו חוק הלאום, לפגוע בחברה הערבית. ראש הממשלה נתניהו והשרה (לשעבר) שקד, הודו, מתי שזה שירת את האינטרסים הפוליטיים שלהם, שהחוק הדורסני נועד לפגוע בחברה הערבית ולא ביהודים שבטעות הוא נאכף עליהם, והם אף הבטיחו, מתי שזה שירת את האינטרסים הפוליטיים שלהם, להקפיא את החוק ככל שהוא נאכף בישובים היהודים. זו הודאה מצד יצרני החוק שאין המדובר בחוק אלא בכלי רדיפה והדרה של החברה הערבית. לכן הדרישה אינה לביטול החוק אלא לביטול רדיפה והתעמרות כלפי החברה הערבית.

הערבים לא רוצים בניה לא מוסדרת ולא רוצים הריסה. הערבים רוצים לבנות כחוק וליהנות מתשתיות ומאיכות חיים כיתר אזרחי המדינה היהודים. הדרישה הייתה ועודנה להתייחס לאזרחים הערביים כאזרחים שווים. ביטול חוק קמיניץ, קידום וסיום התכנון ביישובים הערביים וההכרה בישובים הבדואים הלא מוכרים, הוא מימוש לזכות האזרחים הערביים לשוויון, ככל שהמדינה מתייחסת אליהם כאזרחים וכשווים. אם כן, צריך לבטל את חוק קמיניץ לא למען הערבים, אלא למען הדמוקרטיה ככל שרוצים שיישאר ממנה דבר בישראל.

הכותב הוא עו"ד ודוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב ומומחה לענייני תכנון ודיור בישראל

עוד כתבות

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

הנשיא טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

טראמפ: "ייתכן ותהיה עסקת חטופים עד שבוע הבא"

גורם ישראלי אישר כי ישראל קיבלה את המסמך ופרטיו נלמדים, לפי הדיווחים, חמאס העביר תשובה שכוללת "בקשה לתיקונים קלים" • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?