גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת השבעת ממשלה חדשה, יש מלחמה אחת שצה"ל הולך לנצח בה. בוודאות

השבוע נתן הרמטכ"ל אביב כוכבי נאום הכנה נגד קיצוץ אפשרי בתקציבו • המפה הפוליטית הנוכחית מבטיחה סביבה תקציבית נוחה לצבא, אבל מישהו בכל זאת יצטרך לשלם את מחיר הקיצוצים: משרדי הממשלה האחרים

הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: Associated Press, Oded Bality
הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: Associated Press, Oded Bality

נאומו של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי השבוע פתח את המאבק נגד קיצוץ אפשרי בתקציב הביטחון, לקראת הקמתה הצפויה של הממשלה.

לכוכבי יש ממה לחשוש. הגירעון התקציבי עולה על 10%, ולמרות שהוא התקזז מעט בשל גידול בהכנסות במיסים, אם הממשלה החדשה תרצה לפעול במדיניות מוניטרית ופיסקאלית אחראית, יהיה עליה לאזן את התקציב.

על הגירעון הזה יש להוסיף את ההוצאות הצפויות בשל ההסכמים הקואליציוניים, כאשר רק אלה עם רע"מ משמעם הוצאה של כ-10 מיליארד שקל בכל שנת תקציב. על כך יש להוסיף סעיפים שבהם אין תקצוב מובהק במספרים, כמו חינוך חינם לגיל הרך ועוד הבטחות קואליציוניות.

אבל הנה הספויילר - איך שהדברים נראים ולפי הנפשות הפועלות, כוכבי יכול להיות רגוע, לא יהיה קיצוץ של ממש, אם בכלל, בתקציב הביטחון של מדינת ישראל.

משקל הביטחון יורד

נחזור לנאומו של כוכבי בעצרת לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק. היה זה נאום כלכלי בכוונת מכוון, ופרט על כל נים אפשרי במאבק על התקציב. הוא הדגיש: "מדינת ישראל חייבת ותהיה חייבת להמשיך ולהבטיח את עוצמתו של צה״ל. באיכות המשרתים קודם כל, ושנית בתקציבים סבירים, שמאפשרים לו לספק את המענה הזה. אי אפשר לעשות את כל זה בלי כסף. הצבא יקר. וזה רק הולך ונהיה יקר יותר עם השנים. טנק יותר יקר, מטוס הרבה יותר יקר." וכאן עשה את הטוויסט שמראה כי בפועל חלקיות תקציב הביטחון מכלל הקציב ירדה לאורך השנים: "ולמרות כל זאת - וטוב שכך - בשנת 1981, 31% מהתקציב היה ביטחון. עשור לאחר מכן 22%. היום - פחות מ-12% מתקציב המדינה זה ביטחון".

הוא הדגיש את התמורות של הצבא למדינה: "צה"ל גם תורם לביטחון הלאומי כשהוא מחזק את המרקם החברתי ותורם למשק ולכלכלה ישירות ובעקיפין. כיפת ברזל, במחקרים של בנק ישראל ומשרד האוצר, חסכה 100 מיליון שקל בעמוד ענן, 300 מיליון שקל בצוק איתן וקרוב לחצי מיליארד בשומר החומות".

בדקנו את הדברים ואכן יש הערכות (אם כי לא מחקרים מעמיקים), לפיהן ההגנה של כיפת ברזל חוסכת למדינה כסף רב. עם זאת יש לומר כי זהו טיעון מורכב - כי ללא כיפת ברזל אולי צה"ל היה פועל אחרת. אולי מפיל את חמאס ברצועה ומסיר כליל את האיום הזה שעולה לנו כסף רב. גם מחירה של כיפת ברזל והטילים המיירטים (50-80 אלף דולר היחידה) לא הובאו כאן בחשבון.

כוכבי העלה עוד טיעונים לתרומה של הצבא: "צה"ל משחרר מדי שנה 2,500 טכנאים והנדסאים. משחרר מדי שנה 2,000 אנשי מקצועות הדיגיטל והתקשוב, 600 בוגרי סייבר, 300 תוכניתנים, 100 דאטה אנליסטים, 1,000 אנשי חילוץ והצלה, 200 סייעות לרופאי שיניים והרשימה עוד ארוכה. צה״ל הוא קטר לתעשיות, לפרנסה לכלכלה״.

מי יפגע בחלשים?

וכמובן כמו בכל מאבק כלכלי טוב, מביאים גם את החלשים, שעלולים להיפגע ראשונים בשל קיצוץ אפשרי: "חוות השומר זה מקום בו אנחנו מרכזים ומטפלים בחיילים עם קשיי הסתגלות - מקבלת לשורותיה כל שנה 1,500 איש. רובם הגדול מסיימים את ההכשרה והשירות. עשרות רבות יוצאים לפיקוד ולקצונה. במציאות מקבילה ואלטרנטיבית - לאן היו מתגלגלים? צה"ל נותן להרבה מאוד אנשים הזדמנות שנייה".

הוותיקים שביננו יזכרו שיותר מפעם אחת איימו בצה"ל לסגור את חוות השומר ופרויקט "נערי רפול" במהלך מאבקי למניעת קיצוצי תקציב.

ייאמר מיד כי יש אמת רבה בטיעונים הללו. מצבנו הביטחוני מורכב מאוד, והערך המוסף של צה"ל לכלכלה עצום. הן בהכשרת כוח האדם לשוק העבודה האזרחי, הן בפיתוח התעשיות הביטחוניות, ולא רק הן, ובתחומים רבים נוספים, לרבות הפרויקט החשוב של חוות השומר. עם זה, יש בתקציב הביטחון, ובצה"ל במיוחד, לא מעט  מקום לקיצוצי שומנים במקומות פחות יעילים. סוגיית תקצוב צה"ל בקורונה, למשל, זכתה לביקורות חריפות על מה שנראה כבזבזנות בשכירת יועצים חיצוניים, מפקדות נרחבות וכפילויות מול משרדי ממשלה.

כוכבי לא לבד במאבקו, בשעה שבצד השני, זה שידרוש גם מצה"ל להתגייס למאמץ הכלכלי של התאוששות המשק בהתייעלות ובקיצוץ שומנים, אין הרבה גייסות.

שר הביטחון בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר, ראש ממשלה חליפי כמעט לשעבר ודמות בכירה במיוחד בממשלה חסרת הניסיון המתהווה, ישתמש במעמדו זה למנוע קיצוץ של ממש. גם לו כבר כמה התבטאויות בנושא, ולמעשה ינקוט דרך הפוכה של דרישה לתוספת תקציב בשל מבצע "שומר חומות" והחשש מהתעצמות איראנית מחודשת בשל חזרתה הצפויה של טהראן להסכם הגרעין.

הפוליטיקאים לא יתעמתו

ראש הממשלה הראשון ברוטציה, נפתלי בנט, היה גם הוא כזכור שר ביטחון, יש לו אוריינטציה ביטחונית, וכדי למנוע זעזועים בקואליציה יימנע מלהיגרר לעימותים. ואם נתניהו ראש ממשלה חזק ועם ראש כלכלי מובהק הגדיל את תקציב הביטחון, אז בנט חסר הניסיון לא יהיה זה שיקצצו.

שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן היה גם הוא שר ביטחון, ואף שיש באמתחתו לא מעט רפורמות, אין לו עניין בעימות ישיר זה עם גנץ והממסד הביטחוני.

נותר יאיר לפיד - העומד בראש המפלגה הגדולה ביותר וראש הממשלה החלופי. לפיד היה שר אוצר, מכיר את הבעיות הכלכליות ואמור להיות הסמן האזרחי בצמרת הממשלה. האם יעמוד בעימות מול צה"ל ומשרד הביטחון? ספק. ראשית, שלמותה של הקואליציה היא אינטרס עליון. שנית, גם לפיד לא הצטיין במשרד האוצר ברפורמות כואבות ואמיצות.

איך הגדירה את זה פקידה בכירה בשירות המדינה - פוליטיקאים הם כמו דובוני איכפת לי כשזה מגיע לקופה הציבורית. רוצים להיות נחמדים עם כולם.

והפקידים? למרות המהלומות שספגה הפקידות הבכירה באוצר בשנים האחרונות, ראשי האגפים באוצר יצטרכו להיות שבעתיים שומרי הקופה הציבורית. במאבק התקציבי מול משרד הביטחון. האם יקבלו את גיבויו של ליברמן? לא בטוח.

בסופו של דבר התקציב הגדול במדינה - תקציב הביטחון בהיקף של כ-70 מיליארד שקל לא צפוי לקיצוץ של ממש, והמשמעות תהיה, הגדלת הקיצוץ הצפוי במשרדים האחרים.

עוד כתבות

עמית גל, המפקח על הביטוח / צילום: שלומי יוסף

רשות שוק ההון תדרוש מחברות המימון לחשוף את תגמול יועצי המשכנתאות

הרשות צפויה לפנות למספר דו־ספרתי של חברות חוץ בנקאיות כדי לקבל נתונים על שכר יועצי המשכנתאות ● ברקע: טענות בשוק על תשלומים באמצעות טיסות לחו"ל וחופשות בבתי מלון

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Jose Luis Magana

קרע פנימי ולחץ של טריליון דולר: מאחורי מצב החירום ב–OpenAI

הכרזת ה"קוד האדום" של סם אלטמן לאחר השקת מודל ה־AI החדש של גוגל, חשפה מחלוקת עמוקה לגבי זהות OpenAI ● כעת, בחברה מנסים לשמור על צמיחה בזמן שהמתחרות מחזקות מעמדן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לקראת החלטת הריבית; הביטקוין זינק

נעילה מעורבת באירופה ● מיקרוסופט תשקיע 17.5 בבינה מלאכותית בהודו ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● הביטקוין מזנק ב-4% ל-94,000 דולר, האתריום קופץ ב-8% ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

בעלי המניות של צים בדרישה לדירקטוריון: לפטר את מנכ"ל החברה

בחברת הספנות, שמתנהלת כבר שנה ללא בעל שליטה, מתפתח בשבועות האחרונים מאבק פרוקסי סוער ● צחי אברהם, אחד מבעלי המניות:"חברי הנהלה מנסים לרכוש את החברה בפחות מסך המזומנים בקופה" ● בעלי המניות קוראים לדירקטוריון להפסיק את כהונת המנכ"ל גליקמן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

ג'ארד קושנר מצטרף למאבק על האחים וורנר. האם עסקת נטפליקס בסכנה?

במהלך שעשוי לאיים על עסקת נטפליקס לרכישת האחים וורנר שאושרה לאחרונה, פרמאונט מגישה הצעה נגדית ומביאה עימה חיזוק בלתי צפוי - קרן Affinity Partners שבה שותף ג'ארד קושנר ● ברקע: הסתייגות הנשיא טראמפ מהכוח הרב שהרכישה עשויה להביא לנטפליקס

איגודי עובדים מפגינים בלונדון / צילום: Reuters, PA Images

ממשלת בריטניה מקדמת חוק שיעשה מהפכה בזכויות עובדים

הממשלה הבריטית משיקה את "חוק זכויות העובדים", המוגדר כ"שדרוג המשמעותי ביותר מזה עשור" בתחום ● "סוכנות לעבודה הוגנת" תאכוף את החוקים ● בין היתר, תוענק זכות לחופשת מחלה מהיום הראשון, ותוכניות להתמודדות עם הפסקת המחזור יוצעו לנשים בגיל המעבר

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה