גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת השבעת ממשלה חדשה, יש מלחמה אחת שצה"ל הולך לנצח בה. בוודאות

השבוע נתן הרמטכ"ל אביב כוכבי נאום הכנה נגד קיצוץ אפשרי בתקציבו • המפה הפוליטית הנוכחית מבטיחה סביבה תקציבית נוחה לצבא, אבל מישהו בכל זאת יצטרך לשלם את מחיר הקיצוצים: משרדי הממשלה האחרים

הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: Associated Press, Oded Bality
הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: Associated Press, Oded Bality

נאומו של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי השבוע פתח את המאבק נגד קיצוץ אפשרי בתקציב הביטחון, לקראת הקמתה הצפויה של הממשלה.

לכוכבי יש ממה לחשוש. הגירעון התקציבי עולה על 10%, ולמרות שהוא התקזז מעט בשל גידול בהכנסות במיסים, אם הממשלה החדשה תרצה לפעול במדיניות מוניטרית ופיסקאלית אחראית, יהיה עליה לאזן את התקציב.

על הגירעון הזה יש להוסיף את ההוצאות הצפויות בשל ההסכמים הקואליציוניים, כאשר רק אלה עם רע"מ משמעם הוצאה של כ-10 מיליארד שקל בכל שנת תקציב. על כך יש להוסיף סעיפים שבהם אין תקצוב מובהק במספרים, כמו חינוך חינם לגיל הרך ועוד הבטחות קואליציוניות.

אבל הנה הספויילר - איך שהדברים נראים ולפי הנפשות הפועלות, כוכבי יכול להיות רגוע, לא יהיה קיצוץ של ממש, אם בכלל, בתקציב הביטחון של מדינת ישראל.

משקל הביטחון יורד

נחזור לנאומו של כוכבי בעצרת לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק. היה זה נאום כלכלי בכוונת מכוון, ופרט על כל נים אפשרי במאבק על התקציב. הוא הדגיש: "מדינת ישראל חייבת ותהיה חייבת להמשיך ולהבטיח את עוצמתו של צה״ל. באיכות המשרתים קודם כל, ושנית בתקציבים סבירים, שמאפשרים לו לספק את המענה הזה. אי אפשר לעשות את כל זה בלי כסף. הצבא יקר. וזה רק הולך ונהיה יקר יותר עם השנים. טנק יותר יקר, מטוס הרבה יותר יקר." וכאן עשה את הטוויסט שמראה כי בפועל חלקיות תקציב הביטחון מכלל הקציב ירדה לאורך השנים: "ולמרות כל זאת - וטוב שכך - בשנת 1981, 31% מהתקציב היה ביטחון. עשור לאחר מכן 22%. היום - פחות מ-12% מתקציב המדינה זה ביטחון".

הוא הדגיש את התמורות של הצבא למדינה: "צה"ל גם תורם לביטחון הלאומי כשהוא מחזק את המרקם החברתי ותורם למשק ולכלכלה ישירות ובעקיפין. כיפת ברזל, במחקרים של בנק ישראל ומשרד האוצר, חסכה 100 מיליון שקל בעמוד ענן, 300 מיליון שקל בצוק איתן וקרוב לחצי מיליארד בשומר החומות".

בדקנו את הדברים ואכן יש הערכות (אם כי לא מחקרים מעמיקים), לפיהן ההגנה של כיפת ברזל חוסכת למדינה כסף רב. עם זאת יש לומר כי זהו טיעון מורכב - כי ללא כיפת ברזל אולי צה"ל היה פועל אחרת. אולי מפיל את חמאס ברצועה ומסיר כליל את האיום הזה שעולה לנו כסף רב. גם מחירה של כיפת ברזל והטילים המיירטים (50-80 אלף דולר היחידה) לא הובאו כאן בחשבון.

כוכבי העלה עוד טיעונים לתרומה של הצבא: "צה"ל משחרר מדי שנה 2,500 טכנאים והנדסאים. משחרר מדי שנה 2,000 אנשי מקצועות הדיגיטל והתקשוב, 600 בוגרי סייבר, 300 תוכניתנים, 100 דאטה אנליסטים, 1,000 אנשי חילוץ והצלה, 200 סייעות לרופאי שיניים והרשימה עוד ארוכה. צה״ל הוא קטר לתעשיות, לפרנסה לכלכלה״.

מי יפגע בחלשים?

וכמובן כמו בכל מאבק כלכלי טוב, מביאים גם את החלשים, שעלולים להיפגע ראשונים בשל קיצוץ אפשרי: "חוות השומר זה מקום בו אנחנו מרכזים ומטפלים בחיילים עם קשיי הסתגלות - מקבלת לשורותיה כל שנה 1,500 איש. רובם הגדול מסיימים את ההכשרה והשירות. עשרות רבות יוצאים לפיקוד ולקצונה. במציאות מקבילה ואלטרנטיבית - לאן היו מתגלגלים? צה"ל נותן להרבה מאוד אנשים הזדמנות שנייה".

הוותיקים שביננו יזכרו שיותר מפעם אחת איימו בצה"ל לסגור את חוות השומר ופרויקט "נערי רפול" במהלך מאבקי למניעת קיצוצי תקציב.

ייאמר מיד כי יש אמת רבה בטיעונים הללו. מצבנו הביטחוני מורכב מאוד, והערך המוסף של צה"ל לכלכלה עצום. הן בהכשרת כוח האדם לשוק העבודה האזרחי, הן בפיתוח התעשיות הביטחוניות, ולא רק הן, ובתחומים רבים נוספים, לרבות הפרויקט החשוב של חוות השומר. עם זה, יש בתקציב הביטחון, ובצה"ל במיוחד, לא מעט מקום לקיצוצי שומנים במקומות פחות יעילים. סוגיית תקצוב צה"ל בקורונה, למשל, זכתה לביקורות חריפות על מה שנראה כבזבזנות בשכירת יועצים חיצוניים, מפקדות נרחבות וכפילויות מול משרדי ממשלה.

כוכבי לא לבד במאבקו, בשעה שבצד השני, זה שידרוש גם מצה"ל להתגייס למאמץ הכלכלי של התאוששות המשק בהתייעלות ובקיצוץ שומנים, אין הרבה גייסות.

שר הביטחון בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר, ראש ממשלה חליפי כמעט לשעבר ודמות בכירה במיוחד בממשלה חסרת הניסיון המתהווה, ישתמש במעמדו זה למנוע קיצוץ של ממש. גם לו כבר כמה התבטאויות בנושא, ולמעשה ינקוט דרך הפוכה של דרישה לתוספת תקציב בשל מבצע "שומר חומות" והחשש מהתעצמות איראנית מחודשת בשל חזרתה הצפויה של טהראן להסכם הגרעין.

הפוליטיקאים לא יתעמתו

ראש הממשלה הראשון ברוטציה, נפתלי בנט, היה גם הוא כזכור שר ביטחון, יש לו אוריינטציה ביטחונית, וכדי למנוע זעזועים בקואליציה יימנע מלהיגרר לעימותים. ואם נתניהו ראש ממשלה חזק ועם ראש כלכלי מובהק הגדיל את תקציב הביטחון, אז בנט חסר הניסיון לא יהיה זה שיקצצו.

שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן היה גם הוא שר ביטחון, ואף שיש באמתחתו לא מעט רפורמות, אין לו עניין בעימות ישיר זה עם גנץ והממסד הביטחוני.

נותר יאיר לפיד - העומד בראש המפלגה הגדולה ביותר וראש הממשלה החלופי. לפיד היה שר אוצר, מכיר את הבעיות הכלכליות ואמור להיות הסמן האזרחי בצמרת הממשלה. האם יעמוד בעימות מול צה"ל ומשרד הביטחון? ספק. ראשית, שלמותה של הקואליציה היא אינטרס עליון. שנית, גם לפיד לא הצטיין במשרד האוצר ברפורמות כואבות ואמיצות.

איך הגדירה את זה פקידה בכירה בשירות המדינה - פוליטיקאים הם כמו דובוני איכפת לי כשזה מגיע לקופה הציבורית. רוצים להיות נחמדים עם כולם.

והפקידים? למרות המהלומות שספגה הפקידות הבכירה באוצר בשנים האחרונות, ראשי האגפים באוצר יצטרכו להיות שבעתיים שומרי הקופה הציבורית. במאבק התקציבי מול משרד הביטחון. האם יקבלו את גיבויו של ליברמן? לא בטוח.

בסופו של דבר התקציב הגדול במדינה - תקציב הביטחון בהיקף של כ-70 מיליארד שקל לא צפוי לקיצוץ של ממש, והמשמעות תהיה, הגדלת הקיצוץ הצפוי במשרדים האחרים.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ מטיל מכסים מדורגים על שמונה מדינות אירופיות

על רקע ניסיונותיו העקביים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, הוא הודיע אמש על הטלת מכסים נוספים נגד שורת מדינות אירופיות, ביניהן צרפת, גרמניה ובריטניה ● החרפת הטון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר מספר מדינות שלחו כוחות צבאיים אל האי

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

"עשו לנו מחטף": בענף התעופה הישראלי מודאגים מהפרויקט שיכניס למדינה מיליארדים

בעוד כשנה יחל פינוי שדה התעופה בהרצליה לטובת הקמת שכונה שתכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים ● אלא שתפקידו כיום קריטי: הוא מכשיר בשטחו את מרבית הטייסים לחברות הגדולות, משמש לניסויים לתעשיות הביטחוניות ומאפשר סיוע בחירום ● פתרונות בינתיים אין, ובענף מודאגים: "ייקח עשור לבנות חלופה ראויה"

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בפגישתם במאר-א-לגו / צילום: AP, Alex Brandon

טראמפ ונתניהו שוחחו שוב בנושא איראן - בפעם השנייה בתוך יומיים

בנו של השאה: "טבחו בעם האיראני - כמו סדאם חוסיין ובשאר אסד, ח'מינאי ביצע פשעים נגד עמו. המשטר יפול - זאת לא שאלה של אם אלא של מתי" ● הבית הלבן ממשיך להתלבט לגבי דרך הפעולה הטובה ביותר - האפשרות של תקיפה נותרת על השולחן ● דובר צה"ל פרסם הבהרה באשר לרמת כשירותו של צה"ל: "בשבועות האחרונים חיזקנו יכולות והגברנו את המוכנות בכל הגבולות" ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה השנתית עמדה ב-2025 על 2.6%; שינוי כיוון בדיור: המחירים חזרו לטפס

האינפלציה נותרה בחודש דצמבר ללא שינוי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו עליות: הלבשה והנעלה, ירקות ופירות, דיור ותחבורה ● מחירי הטיסות לחו"ל התייקרו בשיעור בולט של 4.1% ● סעיפים בהם נרשמו ירידות: תרבות ובידור וסעיף המזון ● מחירי הדירות עלו ב-0.7% בנובמבר, לאחר שמונה חודשים רצופים של ירידות

הממונה על התחרות מיכל כהן ושר הכלכלה ניר ברקת / צילום: כדיה לוי, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בג"ץ יקיים דיון נוסף בהליך להדחת הממונה על התחרות

נשיא העליון עמית קיבל את בקשת היועמ"שית ונציב שירות המדינה לקיים דיון נוסף בפסק הדין מיולי האחרון, שאישר לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בבקשתו של שר הכלכלה ברקת להדיח את מיכל כהן ● עמית: "השלכות רחבות על הליכי הפסקת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי"

כריך בעגלת הקפה גן עד / צילום: אילון פמיליה

גם אנחנו לא האמנו שב־22:00 יש כזה תור למאפייה באמצע עיר

קינוח מושחת שמוגש במשתלה, גלריה עם אמנות ישראלית מתחלפת ומאפיית לחמים מיתולוגית שהתור משתרך אליה גם בחצות ● סיור מפתיע ברמת השרון

ד''ר ג'רמי פוגל ואסף דוקטור ב''הצלחת של הארץ המובטחת''. מסע לאוכל קדום / צילום: יח''צ

הסדרה החדשה שחושפת מה היה בצלחת של היהודים הקדמונים

סדרת הדוקו החדשה של כאן 11 יוצאת למסע תרבותי־קולינרי מהמקרא ועד ימינו, ובוחנת כיצד חומרי הגלם, ההלכות והרגלי האכילה עיצבו את הזהות היהודית - מהלחם והמן במדבר ועד המטבחים היהודיים הגלובליים וארוחת הערב הישראלית

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

אפקט וויקס: האם הדרישה לחזור לעבוד מהמשרד תיתן בוסט לשוק?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

מומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק / צילום: Shutterstock

השינוי בתקן 21: המומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק

השמאי הממשלתי פרסם הנחיות חדשות לבדיקת כדאיות כלכלית בהתחדשות עירונית. מומחים מסבירים מה משמעות השינויים

אירוע משפיענים 30 Power Awards בוושינגטון, ינואר 25' / צילום: Reuters

הלוביסטים החדשים של וושינגטון: המשפיענים שהחוקים לא חלים עליהם

בעלי אינטרסים תאגידיים וזרים משלמים לכוכבי אינטרנט תומכי־טראמפ לקדם אג'נדות ● בזמן שהרגולציה לא קיימת, "לוביסטים" מדור ה־Z מחליפים את חליפות היוקרה בסרטוני טיקטוק וקוצרים הון ● ממיתוג מחדש של מריחואנה ואנרגיה ירוקה ועד "פרויקט אסתר" של ישראל: כך פועל מנגנון משומן שעוקף את כל חוקי השקיפות

ירושלים / צילום: Shutterstock

המחירים חזרו לעלות? זה הנתון שיותר מדאיג בשוק הדיור

מחירי הדירות רשמו בחודשים אוקטובר-נובמבר עלייה של 0.7%, לאחר שמונה חודשים רצופים של ירידות ● אך הנתונים היותר מדאיגים מגיעים דווקא משוק השכירות: מדד הדיור רשם בחודש דצמבר עלייה של קרוב לאחוז - השיעור הגבוה ביותר מכל מדדי דצמבר ב-15 השנים האחרונות

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

אמיר השמטפור / צילום: shore&wave

מה מחפש בישראל מולטי-מיליונר יליד איראן שרוצה לרפא סרטן דרך האף?

אמיר השמטפור, מוסלמי יוצא איראן, הוא משקיע ותיק שעשה את הונו מהשבחת חברות ביוטק בשוק האמריקאי ● עכשיו הוא מגיע לישראל עם NeOnc, שמפתחת תרופה לסרטן המוח הניתנת דרך האף ● בראיון הוא מספר על הפגישה עם נתניהו שהקימה לו אויבים, הזיכרונות מארץ הולדתו וגם האמונה ששתי המדינות ינהיגו יחד את המזרח התיכון

גליה באר–גבל / צילום: רון קדמי

היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00

כילדה נסעה שלוש שעות ביום לבית הספר, בצבא שירתה בפרקליטות, ולמרות שלמדה משפטים כי זו "תעודת ביטוח", היצר העסקי גרם לה לשנות כיוון ● אז היא פנתה למנכ"לית לאומי לשעבר: "הכרתי את רקפת רוסק-עמינח, וכשהיא הודיעה שהיא עוזבת את הבנק, הרמתי אליה טלפון" ● שיחה קצרה עם גליה באר-גבל, שותפה־מנהלת בקרן Team8

עידן נסימי / צילום: שי בראל

"אם רוצים להוריד את יוקר המחיה, זה אפשרי. הבעיה היא שלאף אחד אין אינטרס"

עידן נסימי נכנס לתפקידו כמנכ"ל הסופר החברתי מבית ההסתדרות אחרי שניהל את חברת הגז של קבוצת דלק, וכולם סביבו חשבו שזו טעות ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע החליט להצטרף באמצע המלחמה, למה הוא מאמין במותג הפרטי, כיצד התמודד עם הספקים הגדולים, מה חשב כשראה שהקמעונאיות הגדולות "מחקות" אותו - ואיך הרגיש כשארנון בר דוד נעצר

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

סופית: השקעת הענק של שותפויות הגז בהרחבת פיתוח לוויתן ב-2.4 מיליארד דולר

שותפויות מאגר לוויתן, שברון, ניו-מד ורציו, החליטו סופית להשקיע בהגדלת ההפקה במאגר לקדוח שלוש בארות נוספות, במטרה להגיע ליכולת הפקה של עד 21 BCM בשנה במחצית השנייה של 2029 ● ההחלטה התקבלה לאחר הסכם יצוא הגז הענק למצרים בהיקף של כ-12% מעתודות הגז של ישראל ובהיקף כספי של 35 מיליארד דולר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; מיקרון ונובו נורדיסק עלו

המשקיעים המשיכו לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות באיראן, כאשר לפי הדיווחים האחרונים, בכירים אמריקאיים מסרו שהנשיא טראמפ דחה את ההחלטה על תקיפה בשלב זה ● המסחר ננעל אתמול בעליות, לאחר יומיים רצופים של ירידות ● באירופה נרשמו ירידות ברקע המתיחות הגאופוליטית

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ וחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח