גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת השבעת ממשלה חדשה, יש מלחמה אחת שצה"ל הולך לנצח בה. בוודאות

השבוע נתן הרמטכ"ל אביב כוכבי נאום הכנה נגד קיצוץ אפשרי בתקציבו • המפה הפוליטית הנוכחית מבטיחה סביבה תקציבית נוחה לצבא, אבל מישהו בכל זאת יצטרך לשלם את מחיר הקיצוצים: משרדי הממשלה האחרים

הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: Associated Press, Oded Bality
הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: Associated Press, Oded Bality

נאומו של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי השבוע פתח את המאבק נגד קיצוץ אפשרי בתקציב הביטחון, לקראת הקמתה הצפויה של הממשלה.

לכוכבי יש ממה לחשוש. הגירעון התקציבי עולה על 10%, ולמרות שהוא התקזז מעט בשל גידול בהכנסות במיסים, אם הממשלה החדשה תרצה לפעול במדיניות מוניטרית ופיסקאלית אחראית, יהיה עליה לאזן את התקציב.

על הגירעון הזה יש להוסיף את ההוצאות הצפויות בשל ההסכמים הקואליציוניים, כאשר רק אלה עם רע"מ משמעם הוצאה של כ-10 מיליארד שקל בכל שנת תקציב. על כך יש להוסיף סעיפים שבהם אין תקצוב מובהק במספרים, כמו חינוך חינם לגיל הרך ועוד הבטחות קואליציוניות.

אבל הנה הספויילר - איך שהדברים נראים ולפי הנפשות הפועלות, כוכבי יכול להיות רגוע, לא יהיה קיצוץ של ממש, אם בכלל, בתקציב הביטחון של מדינת ישראל.

משקל הביטחון יורד

נחזור לנאומו של כוכבי בעצרת לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק. היה זה נאום כלכלי בכוונת מכוון, ופרט על כל נים אפשרי במאבק על התקציב. הוא הדגיש: "מדינת ישראל חייבת ותהיה חייבת להמשיך ולהבטיח את עוצמתו של צה״ל. באיכות המשרתים קודם כל, ושנית בתקציבים סבירים, שמאפשרים לו לספק את המענה הזה. אי אפשר לעשות את כל זה בלי כסף. הצבא יקר. וזה רק הולך ונהיה יקר יותר עם השנים. טנק יותר יקר, מטוס הרבה יותר יקר." וכאן עשה את הטוויסט שמראה כי בפועל חלקיות תקציב הביטחון מכלל הקציב ירדה לאורך השנים: "ולמרות כל זאת - וטוב שכך - בשנת 1981, 31% מהתקציב היה ביטחון. עשור לאחר מכן 22%. היום - פחות מ-12% מתקציב המדינה זה ביטחון".

הוא הדגיש את התמורות של הצבא למדינה: "צה"ל גם תורם לביטחון הלאומי כשהוא מחזק את המרקם החברתי ותורם למשק ולכלכלה ישירות ובעקיפין. כיפת ברזל, במחקרים של בנק ישראל ומשרד האוצר, חסכה 100 מיליון שקל בעמוד ענן, 300 מיליון שקל בצוק איתן וקרוב לחצי מיליארד בשומר החומות".

בדקנו את הדברים ואכן יש הערכות (אם כי לא מחקרים מעמיקים), לפיהן ההגנה של כיפת ברזל חוסכת למדינה כסף רב. עם זאת יש לומר כי זהו טיעון מורכב - כי ללא כיפת ברזל אולי צה"ל היה פועל אחרת. אולי מפיל את חמאס ברצועה ומסיר כליל את האיום הזה שעולה לנו כסף רב. גם מחירה של כיפת ברזל והטילים המיירטים (50-80 אלף דולר היחידה) לא הובאו כאן בחשבון.

כוכבי העלה עוד טיעונים לתרומה של הצבא: "צה"ל משחרר מדי שנה 2,500 טכנאים והנדסאים. משחרר מדי שנה 2,000 אנשי מקצועות הדיגיטל והתקשוב, 600 בוגרי סייבר, 300 תוכניתנים, 100 דאטה אנליסטים, 1,000 אנשי חילוץ והצלה, 200 סייעות לרופאי שיניים והרשימה עוד ארוכה. צה״ל הוא קטר לתעשיות, לפרנסה לכלכלה״.

מי יפגע בחלשים?

וכמובן כמו בכל מאבק כלכלי טוב, מביאים גם את החלשים, שעלולים להיפגע ראשונים בשל קיצוץ אפשרי: "חוות השומר זה מקום בו אנחנו מרכזים ומטפלים בחיילים עם קשיי הסתגלות - מקבלת לשורותיה כל שנה 1,500 איש. רובם הגדול מסיימים את ההכשרה והשירות. עשרות רבות יוצאים לפיקוד ולקצונה. במציאות מקבילה ואלטרנטיבית - לאן היו מתגלגלים? צה"ל נותן להרבה מאוד אנשים הזדמנות שנייה".

הוותיקים שביננו יזכרו שיותר מפעם אחת איימו בצה"ל לסגור את חוות השומר ופרויקט "נערי רפול" במהלך מאבקי למניעת קיצוצי תקציב.

ייאמר מיד כי יש אמת רבה בטיעונים הללו. מצבנו הביטחוני מורכב מאוד, והערך המוסף של צה"ל לכלכלה עצום. הן בהכשרת כוח האדם לשוק העבודה האזרחי, הן בפיתוח התעשיות הביטחוניות, ולא רק הן, ובתחומים רבים נוספים, לרבות הפרויקט החשוב של חוות השומר. עם זה, יש בתקציב הביטחון, ובצה"ל במיוחד, לא מעט מקום לקיצוצי שומנים במקומות פחות יעילים. סוגיית תקצוב צה"ל בקורונה, למשל, זכתה לביקורות חריפות על מה שנראה כבזבזנות בשכירת יועצים חיצוניים, מפקדות נרחבות וכפילויות מול משרדי ממשלה.

כוכבי לא לבד במאבקו, בשעה שבצד השני, זה שידרוש גם מצה"ל להתגייס למאמץ הכלכלי של התאוששות המשק בהתייעלות ובקיצוץ שומנים, אין הרבה גייסות.

שר הביטחון בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר, ראש ממשלה חליפי כמעט לשעבר ודמות בכירה במיוחד בממשלה חסרת הניסיון המתהווה, ישתמש במעמדו זה למנוע קיצוץ של ממש. גם לו כבר כמה התבטאויות בנושא, ולמעשה ינקוט דרך הפוכה של דרישה לתוספת תקציב בשל מבצע "שומר חומות" והחשש מהתעצמות איראנית מחודשת בשל חזרתה הצפויה של טהראן להסכם הגרעין.

הפוליטיקאים לא יתעמתו

ראש הממשלה הראשון ברוטציה, נפתלי בנט, היה גם הוא כזכור שר ביטחון, יש לו אוריינטציה ביטחונית, וכדי למנוע זעזועים בקואליציה יימנע מלהיגרר לעימותים. ואם נתניהו ראש ממשלה חזק ועם ראש כלכלי מובהק הגדיל את תקציב הביטחון, אז בנט חסר הניסיון לא יהיה זה שיקצצו.

שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן היה גם הוא שר ביטחון, ואף שיש באמתחתו לא מעט רפורמות, אין לו עניין בעימות ישיר זה עם גנץ והממסד הביטחוני.

נותר יאיר לפיד - העומד בראש המפלגה הגדולה ביותר וראש הממשלה החלופי. לפיד היה שר אוצר, מכיר את הבעיות הכלכליות ואמור להיות הסמן האזרחי בצמרת הממשלה. האם יעמוד בעימות מול צה"ל ומשרד הביטחון? ספק. ראשית, שלמותה של הקואליציה היא אינטרס עליון. שנית, גם לפיד לא הצטיין במשרד האוצר ברפורמות כואבות ואמיצות.

איך הגדירה את זה פקידה בכירה בשירות המדינה - פוליטיקאים הם כמו דובוני איכפת לי כשזה מגיע לקופה הציבורית. רוצים להיות נחמדים עם כולם.

והפקידים? למרות המהלומות שספגה הפקידות הבכירה באוצר בשנים האחרונות, ראשי האגפים באוצר יצטרכו להיות שבעתיים שומרי הקופה הציבורית. במאבק התקציבי מול משרד הביטחון. האם יקבלו את גיבויו של ליברמן? לא בטוח.

בסופו של דבר התקציב הגדול במדינה - תקציב הביטחון בהיקף של כ-70 מיליארד שקל לא צפוי לקיצוץ של ממש, והמשמעות תהיה, הגדלת הקיצוץ הצפוי במשרדים האחרים.

עוד כתבות

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

חבר הכנסת אחמד טיבי יומן השבוע, כאן ב', 04.02.26 / צילום: איל יצהר

עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?

ח"כ אחמד טיבי אמר ששיעור הרצח בחברה הערבית גבוה ביחס לעולם ● הנתונים מראים שהוא צודק - ויש רק שלוש מדינות שרשמו שיעורי רצח גבוהים יותר ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד המנהל המורשה של סלייס?

בשלטי חוצות שעלו בת"א ובנתיבי איילון מופיעות התקפות אישיות נגד רו"ח אפי סנדרוב, המוביל בשנתיים האחרונות את המהלכים לאיתור והשבת 850 מיליון שקל בכספי עמיתים שנעלמו ● סנדרוב: "נסיונות הכפשה שקריים לא ירתיעו אותי"

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות ● שוק העבודה במספרים, מדור חדש

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ"ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: "החפיר של המניות הללו נפרץ"

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה צפויה לאשר: שדה תעופה בינלאומי יוקם בציקלג שבנגב

לאחר שנים של מחלוקות, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון בישראל ● ההכרעה התקבלה בדיון שקיים ראש הממשלה עם שרת התחבורה ובכירים נוספים, חרף הסתייגויות מקצועיות וביקורת בענף התעופה