גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: זכותו של עו"ד לקבל שכ"ט לא גוברת על חילוט, ודינו ככל נושה

ביהמ"ש העליון דחה בחלקו ערעור שהגישו ד"ר משה ויינברג ועו"ד אפרים ווגדן, אליהם הצטרפה לשכת עורכי הדין, וקבע כי אין הבדל בין נשייה של עורך דין לבין נשייה של כל גורם אחר

בניין בית המשפט העליון בירושלים / צילום: Shutterstock
בניין בית המשפט העליון בירושלים / צילום: Shutterstock

בית המשפט העליון דחה בחלקו ערעור שהגישו ד"ר משה ויינברג ועו"ד אפרים ווגדן, אליהם הצטרפה לשכת עורכי הדין: בערעור נדונה השאלה אם זכותם של עורכי דין לשכר טרחה גוברת על האינטרס הציבורי שבתפיסת כספי נאשם בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, לשם חילוט הכספים, היה ויורשע בתום ההליך הפלילי המתנהל נגדו.

הערעור הופנה כלפי החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לדחות את בקשת עורכי הדין להעביר לרשותם שכר טרחה המגיע להם לטענתם בגין ייצוג משפטי, מכספים שנתפסו במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד חברת ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ, שיוחסו לה עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

עורכי הדין ייצגו את החברה בהליך אזרחי נגד חברת רכבת ישראל בע"מ (להלן: רכבת ישראל), בסופו נפסקו לטובתה 8 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה. בין לבין, ובמנותק מההליך המשפטי בין החברה לרכבת ישראל, הוגש נגד החברה ובעליה כתב אישום המייחס להם עבירות שוחד, מס, רישום כוזב במסמכי תאגדי והלבנת הון, במסגרתן החזיקו על-פי הנטען ברכוש אסור בשווי של כ-230 מיליון שקל.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בקשה לחילוט רכוש החברה, והוגשה בקשה למתן סעד זמני לתפיסת רכוש החברה בשווי כולל המוערך בכ-7.5 מיליון שקל, עד להכרעה בהליך הפלילי.

המחוזי: זכות חוזית בלבד

בשלהי 2019 שלח עו"ד ויינברג מכתב לרכבת ישראל, בדרישה לתשלום הכספים שנפסקו לטובת החברה בצירוף הצמדה, ריבית ותשלומי מע"מ, אולם רכבת ישראל סירבה לדרישת התשלום, תוך שהפנתה לסעד הזמני שניתן בהחלטת בית המשפט המחוזי.

עורכי הדין הגישו בקשה ל"שחרור" כ-2.5 מיליון שקל מתוך הכספים שנפסקו לטובת החברה. זאת, לטענתם, על-פי "הסכם שכר טרחה" שנכרת בשנת 2009 בין החברה לבין עו"ד ד"ר משה ויינברג בשם משרד עורכי דין אשר בראשו הוא עומד.

בית המשפט המחוזי דחה ביולי 2020 את בקשת עורכי דין, וקבע כי הם מחזיקים בזכות חוזית בלבד כלפי החברה - ולא בזכות קניינית או מעין קניינית כפי שנטען על-ידם; וכי אין בזכות זו כדי לגבור על מעמד המדינה לעניין חילוט הכספים ותפיסתם לשם כך.

כנגד החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אולם ערעור זה נדחה בעיקרו.

לטענת עורכי הדין של החברה, אלמלא הייצוג המשפטי שניתן על-ידם, החברה לא הייתה זוכה בתביעה - וממילא לא הייתה בידי המדינה כל אפשרות לבקש לחלט את פירותיה; מנגד, באי-כוח המדינה טענו כי יש לדחות את הערעור, תוך שהם סומכים את ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. מלבד זאת העלו עורכי הדין טענות רבות נוספות.

העליון: אין הבדל בין נשייה של עורך דין לבין כל נשייה אחרת

בית המשפט העליון קבע כי לעניין זה אין הבדל בין נשייה של עורך דין לבין נשייה של כל גורם אחר. "איני רואה כל טעם להבחין בין חובותיו של נאשם או נידון כלפי עורך דינו לבין חובותיו כלפי נושים אחרים לעניין חילוט הכספים. במקרים שבהם עורך הדין אינו מצביע על זיקה משמעותית לכספים, הרי שאין בטענתו לזכות בהם כדי לגבור על האינטרס הציבורי שבתפיסתו או חילוטו".

עם זאת, השופט יוסף אלרון ציין כבדרך אגב כי ייתכן ששונים הם פני הדברים במקרים שבהם נאשם מוכיח כי הגנתו בהליך הפלילי עלולה להיפגע אם לא יתאפשר לו לעשות שימוש בכספים שנתפסו למימון הגנתו, כאשר אין כל זיקה ישירה בין כספים אלה לבין העבירות המיוחסות לנאשם. זאת, לאור חשיבותה של זכות הייצוג בהליך הפלילי.

בפסק הדין נכתב כי "במקרה דנן, המערערים אינם מצביעים על נכס כלשהו המצוי בידיהם, כי אם על התחייבות מצד החברה לשלם למשרדו של עו"ד ויינברג שיעור מוסכם מתוך הסכום שיתקבל במסגרת ההליך המשפטי שניהלה נגד רכבת ישראל".

השופט עופר גרוסקופף כתב כי עורכי הדין אכן תרמו בעבודתם להיווצרות הכספים, ואולם בתרומה זו לבדה, כשאינה מלווה בהסדר חוזי או סטטוטורי מתאים, אין כדי להקנות לנושה מעמד קנייני או מעין קנייני.

עם זאת, גרוסקופף כתב כי ניתן להתחשב בעורכי הדין של החברה כפי שניתן להתחשב בכל צדדים שלישיים שאינם בגדר בעלי זכויות קנייניות או מעין קנייניות ברכוש, ולאזן בין האינטרסים של צדדים אלה לבין האינטרסים העומדים ביסוד הבקשה למתן סעד זמני שיאפשר את החילוט.

השופט ניל הנדל כתב גם הוא כי אין בסיס לטענה לפיה זכותם של עורכי דין לקבלת שכר טרחה, שונה במהותה מזכותם של נושים אחרים להיפרע מן החברה. "זאת, בין אם מדובר בתביעות הנוגעות בהליכי חדלות פירעון, פירוק או חילוט".

לדבריו, עבודתו ושליחותו של עורך הדין היא ייחודית במובנים רבים, ונודעת לה חשיבות משמעותית בקרב מיוצגיו, בית המשפט ומערכת הצדק בכללותה - על כך אין עוררין. "יחד עם זאת, במצב של תחרות בין נושים, לא מצאתי עיגון בדין להבחין בין עורך דין המצפה לקבלת שכר טרחתו כפי שהוסכם בינו ובין לקוחו, היינו: החייב, ובין כל ספק שירות אחר אשר נקשר עם החייב בקשר חוזי".

כך לדברי הנדל, שהסביר כי אין באמור משום הבעת עמדה במישור הכללי, הגורעת מההערכה כלפי עבודתם של ציבור עורכי הדין, חשיבותה ותרומתה. אולם עיקרון יסוד בדיני נשייה הוא שוויון בין הנושים. "עיקרון זה מבוסס על ההכרה בכך שחיוב בדין הוא חיוב בדין. ייתכנו מצבים שבמסגרתם, בשל נסיבות שונות, נושה יזכה לעדיפות. אך יש להקנותה רק כאשר זו מעוגנת בדין. בעצם העיסוק בעריכת דין, לא סגי".

לבסוף כתב השופט הנדל כי "אינני מתעלם מטענת עורכי הדין כי קיימת זיקה מיוחדת בין כספי החילוט ובין שכר עבודתם. אך כל עוד המחוקק לא מכיר בזכותם לקבלת שכר כזכות קניינית או מעין קניינית, ומנגד עומדים שיקולים כבדי-משקל כגון השוויון בין הנושים והאינטרס הציבורי נגד פשיעה כלכלית - לא מצאתי מקום לקבל את הערעור".

עו"ד ערן גולן, משנה לראש לשכת עורכי הדין ויו"ר ועדת הצטרפויות להליכים משפטיים הגיב לפסק הדין ואמר כי בהמשך לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון בעניין תשלום לנושה המצליח להגדיל את קופת הפירוק, דעת הרוב קבעה כי פסיקת בית המשפט המחוזי שאפשרה למדינה לחלט את כל שכר הטרחה שגויה, וכי עורכי הדין שייצגו את ביבי כבישים על בסיס הצלחה זכאים כבר עתה לתשלום חלקי של שכר הטרחה וזאת בשל כך שאלמלא עבודתם כלל למדינה לא היה מה לחלט.

לדבריו, "בית המשפט העליון אף הורה למחוזי לקחת במסגרת שיקוליו את התעריף המינימאלי של הלשכה. אילו צו החילוט היה ניתן בשלב מוקדם בהליך של חברת ביבי כבישים, הרי שהיה צורך לשלם עבור ייצוג משפטי שיגן על הסכומים שנפסקו לטובת ביבי כבישים, תשלום שלא נעשה לא על ידי המדינה ולא על ידי ביבי כבישים. הלשכה סבורה כי עמדת המדינה ולפיה ניתן לחלט שכר טרחה במקרים שכאלו מצריכה מחשבה מחדש ובכוונתה להמשיך ולעמוד על זכויותיהם של ציבור עורכי הדין בעניין".

עוד כתבות

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: שני חיילים נהרגו מפגיעת כטב"ם במטולה

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • אחרי הודעת חמאס, צה"ל החל בפעילות ממוקדת במזרח רפיח • לשכת רה"מ: ממשיכים במקביל גם במו"מ • גורם אמריקני: יש לממשל חששות לגבי מבצע גדול ברפיח, אך לא נראה שזה מה שקורה בשלב זה • התרעות בעוטף עזה: 6 רקטות נורו לשדרות, שברי יירוט נפלו בחצר בית; צה"ל תקף את מרחב השיגור • כל העדכונים 

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

5 דברים לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ויושפע מההתפתחויות הבטחוניות ● השקל התחזק מול הדולר, 3.71 שקלים ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" ● עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע