הנאסד"ק בניו יורק
חברת כלל ביוטכנולוגיה , הנסחרת בתל אביב לפי שווי של כ-390 מיליון שקל, מדווחת כי הוגשה טיוטת תשקיף לא פומבית להנפקה של חברת SPAC בנאסד"ק, שתפעל לגייס 100 מיליון דולר לצורך השקעה במיזוג או ברכישה של חברה ישראלית הפועלת בתחום מדעי החיים (בין השאר בתחומי הביוטכנולוגיה, פיתוח תרופות, רפואה דיגיטלית וטכנולוגיה רפואית).
בהודעתה לבורסה חשפה כלל ביוטכנולוגיה (שבשליטת המיליארדר לן בלווטניק) את שמו של המיזם, Cactus Acquisition Corp (קקטוס) ואת שותפיה למהלך - חברה הקשורה לקבוצת CBG בראשות המיליארדר הבריטי וינסנט צ'נגוויז, וקרן IBF המשקיעה בתחום הביומד ומנוהלת על-ידי יובל קבילי, פרופ' דיוויד סידרנסקי ועידו צעירי.
כל אחד מן הצדדים יחזיק כשליש מה-SPAC, והקבוצה כולה תקבל 20% מחלקו של ה-SPAC בחברה הממוזגת, כאשר חלק זה ייקבע במו"מ בין החברות בעת המיזוג. כל שלוש השותפות ב-SPAC הן משקיעות מבוססות בתחום הביוטק בישראל, ולקבוצה כולה יש גישה לחברות פוטנציאליות שיכולות להתמזג לתוך ה-SPAC והיכרות טובה עימן.
דרושה: חברה למיזוג
יו"ר החברה יהיה חומי שמיר, לשעבר מנכ"ל חברת גיוון אימג'ינג, שנמכרה לקובידיאן (היום חלק ממדטרוניק) לפי שווי של כמיליארד דולר. שמיר עמד לאחרונה בראש חברת Luminex האמריקאית, שנמכרה לחברת Satasorin. עופר גונן, מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה, יהיה מנכ"ל ה-SPAC. לרוב, לאחר המיזוג נשארת האחריות הניהולית בידיים של הנהלת חברת המטרה.
גיוס של 100 מיליון דולר משמעותו שה-SPAC מחפשת חברה שתתמזג עימה לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים לחברת המטרה. רוב חברות ה-SPAC בנאסד"ק מחפשות חברות גדולות יותר, בשווי של מעל מיליארד דולר, כלומר קקטוס נמצאת בעמדה ייחודית מול חברות מדעי החיים הרלוונטיות. עדיין לא ידוע אם חברת המטרה תהיה בתחום התרופות, המכשור הרפואי, האבחון או הבריאות הדיגיטלית.
מספר חברות פורטפוליו של כלל ביוטכנולוגיה כבר הגיעו לשוק ההון האמריקאי, בדרך כלל באמצעות הנפקה. עם אלה ניתן למנות את גמידה סל (שנסחרת לפי שווי של 380 מיליון דולר), מדיוונד (124 מיליון דולר), כמומאב (231 מיליון דולר) וניאון, שהתמזגה בעסקת מניות לביונטק, שפיתחה את החיסון לקורונה שמשווק על-ידי חברת פייזר. חברה נוספת של כלל ביוטכנולוגיה, אליסיו, מועמדת כעת להנפקה.
IBF שותפה גם היא בגמידה סל, והביאה לשוק ההון את חברת איילה פרמצבטיקה , הנסחרת לפי שווי של 146 מיליון דולר. כלומר, לשתי השותפות יחד ניסיון מסוים בשוק ההון האמריקאי, וכך גם לצ'נגוויז, שהשקיע בחברות רבות בתחומים שונים, בישראל ובעולם.
SPAC: אין פעילות, יש כסף
חברות SPAC הן חברות ללא פעילות, המגייסות כסף בבורסה במטרה למזג לתוכן חברות קיימות תוך פרק זמן מוגדר, אחרת יידרשו להחזיר את הכסף למשקיעים. זהו אחד הטרנדים הבולטים בוול סטריט מאמצע 2020, ומאות חברות SPAC גייסו כסף, והודיעו על רכישות - גם בישראל.
במקביל לחברות טכנולוגיה ישראליות שמתמזגות לתוך חברות SPAC הצטרפו לטרנד גם יזמים מקומיים בולטים, והודיעו על הקמת חברות SPAC שמגייסות כסף בוול סטריט ומתמקדות בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית למציאת יעד לרכישה.
חמש חברות SPAC כאלה גייסו בחודשים האחרונים למעלה ממיליארד דולר במצטבר, מתוכן שלוש חברות הן של אנשי ION, בהובלת יונתן קולבר וגלעד שני. עוד שלוש חברות SPAC הגישו תשקיפים לגיוס של 700 מיליון דולר במצטבר, אך טרם ביצעו גיוס - גפן לנדא של בני לנדא ודודי ויסמן, כתר1 של אורן דוברונסקי ו-Israel Amplify Program של חמי פרס ואשר לוי.