גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טיפול במיסוי, תשתיות והימורים: תיקונים אפשריים בספורט, גם כשהשמיכה קצרה

השר חילי טרופר שנשאר לקדנציה נוספת יודע שתקציב הספורט שבידיו מצומצם וגם יישאר כזה ● עם זאת, הוא יכול להגדיל את האפשרויות שעומדות בפניו ובפני הספורט הישראלי, בין היתר השוואת תנאי המיסוי של שחקנים ישראלים וזרים והגדלת ההכנסות מהימורים

לינוי אשראם באליפות העולם בהתעמלות אמנותית בבולגריה / צילום: Reuters, SPASIYANA SERGIEVA
לינוי אשראם באליפות העולם בהתעמלות אמנותית בבולגריה / צילום: Reuters, SPASIYANA SERGIEVA

משרד הספורט הוא לא מהחשובים בכל הקשור לתקציב: כ-800 מיליון שקל בלבד, 0.2% מתקציב המדינה, וזה פחות או יותר מה שמדינת ישראל חושבת על הספורט שלה.

מה יכול לעשות השר חילי טרופר בקדנציה השנייה שלו במשרד התרבות והספורט כדי לשפר את המצב? קודם כל, העובדה שהוא ממשיך במשרד היא דבר חשוב - הוא למד בשנה האחרונה להכיר את המשרד ובעיקר להבין שאין בו כסף משמעותי וגם לא יהיה. הוא בכל זאת השיג רשת ביטחון לקבוצות הספורט (130 מיליון שקל) שסייעה לצלוח את הקורונה ובעיקר החזיר בהצהרות החשובות שלו את המשמעות של ספורט עבור כולנו - הרגעת האווירה מזוהמת במגרשים.

חילי טרופר / צילום: שלומי יוסף

עם זאת, טרופר יכול להוציא לפועל כמה רפורמות ותוכניות שישנו את תרבות הספורט בישראל. חלק מהן יכולות להזרים כסף משמעותי לספורט, וחלק רק נועדו להפסיק עיוותים של שנים. להלן שלוש נקודות לטיפולו של השר:

1. ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

זה לא הכסף עצמו, הרי כמה מיליוני שקלים מכספי הספורטאים הזרים לא יעשירו את המדינה. זה פשוט עניין של צדק בסיסי.

מדינת ישראל הפכה את הספורטאים הישראלים לסחורה לא רצויה בארצם, בעיקר כי המיסוי עליהם גבוה. מאז 1998 תוקן החוק שקובע כי המס המרבי לספורטאי זר בישראל יעמוד על 25%. בפועל ההטבה הזאת משמעותית עוד יותר - ספורטאי חוץ זכאי לניכוי ממס של דמי השכירות ששילם או הוצאות לינה, וכן הוצאות על ארוחות עד תקרה מסוימת (הוצאות אלה מופחתות מההכנסה החייבת).

הטיעון ההיסטורי היה שמדובר בהטבה שנועדה לשפר את הספורט בישראל ולקרב אותנו לרמות האירופיות. אז התקדמנו לאירופה? האם עלינו לאיזה טורניר גדול בכדורגל? בפועל ספורטאים ישראלים יושבים על ספסל, וכדורסלנים זרים באים לסיבוב קצר שגורם לקבוצות להעדיף אותם בגלל שיעור מס נמוך יותר.

בענף הכדורסל יש כיום כמעט 30 אלף ספורטאים תחרותיים פעילים. כל ספורטאי רביעי במדינה הוא כדורסלן. בסיס הפירמידה הרחב הזה לא מייצר למעלה כלום, מאחר שכדורסלן הישראלי בוגר מפסיק להיות אטרקטיבי, מאחר שחל עליו מס מרבי של 50%. תוסיפו עוד עלויות פנסיה, ביטוח לאומי וכו' - ובאמת אין טעם להעסיק ישראלים.

הדרך ההגיונית ביותר היא לבטל באמצעות חוק ההסדרים הקרוב את הטבות המס ספורטאים זרים. זה כבר כמעט קרה כמה פעמים, ובסופו של דבר בגלל לחץ של בעלי קבוצות וראשי ליגות נפל.

פתרון ביניים יכול להיות כזה שיעמוד במבחן הנאמנות - בעלי קבוצות רואים רק הטבת המס ולא מעוניינים ביצירת שייכות של שחקן לקבוצה ומחליפים זרים כמו גרביים? אין בעיה, הטבת המס תתבטל רטרואקטיבית אם השחקן לא ישלים לפחות שתי עונות באותה קבוצה.

לפי דוח של מחלקת המחקר הכנסת בנושא המיסוי של ספורטאים זרים מ-2017, הטבות המס לספורטאים זרים ב-2015 ו-2016 נאמדו ב-10 מיליון שקל בשנה. כסף לא גדול אמנם, אבל יש כאן עניין של עשיית צדק. תנאי פתיחה שווים לכולם, ומי שטוב ימצא את דרכו לשחק.

אף כדורסלנית לא תרצה לעשות את כל הדרך מגיל 6-7 כדי לגלות בגיל 20 (אחרי שנאלצה לקבל במשך שנתיים שכר מקסימלי לחיילת של כ-4,000 שקל) שעל המשבצת שלה יש כדורסלנית זרה שנהנית ממיסוי נמוך יותר.

2. השקעה בתשתיות ופחות בספורטאים

מי שייקח לידיו את המלצות של משרד הפנים לרשויות המקומיות ולעיריות בנושא מתקני ספורט יראה שהפערים דמיוניים. האוכלוסייה בישראל גדלה משמעותית וגם בניית מתקני ספורט לא מצליחה לסגור את הפער. גם אם ילדים רוצים להתאמן, יש חוסר במגרשי כדורגל, באולמות כדורסל, במגרשי טניס, באולמות התעמלות. הפתרון שכולם התאהבו בו הוא "מגרש/אולם רב-תכליתי". פתרון שאומר - יש פה מתקן, עם תאורה, סלים, שערים, יאללה שחקו עליו מה שבא לכם.

אבל מה לעשות שיש היום בישראל כ-60 ענפים שונים שהמדינה מכירה בהם לצורכי תקצוב. חלק מהמתקנים אמורים להיות ייעודיים לענף מסוים. מי שרוצה מוזמן לצאת אחר הצהריים לערים השונות ולראות איך מתנהלים אימונים - באולם כדורסל המחולק לשלושה מתקיימים במקביל אימונים לשלוש קבוצות שונות בענף ההתעמלות.

במקום אחר בעיר אין אפילו אולם כזה, אז אחרי שנה של הסעות לצד השני של העיר ההורים מוותרים וכופים פרישה על הילד או הילדה. במגרשי כדורגל משחקים לרוחב ולא לאורך בגלל עומס של קבוצות שמתאמנות. המשמעות: נער שמתאמן כל השבוע לרוחב המגרש מגיע למשחק בסוף השבוע ומגלה שהמשחק מתקיים - לא ייאמן - על מגרש שלם לאורך. על בריכות שחייה, מגרשי טניס או ענפים מקצועיים, אבל פחות פופולריים, אין מה לדבר בכלל. בחלק מהרשויות המקומיות הפעילות תלויה בשאר הרוח של המדריכים - מי שיצליח לשים יד על פריקסט או מחסן ולהכניס אליו כמה מזרנים יוכל לייצר לעצמו תשתית לחוג ג'ודו.

הבעיה היא לא במתקנים המשמעותיים. יש תחושה שהמצב של מתקני הספורט במדינה הוא טוב, כי בעשור האחרון נבנו או שופצו כמה אצטדיונים ואולמות גדולים ומשמעותיים - אבל ברמת הבסיס, איפה לקיים אימונים, החוסר הוא נוראי.

למרות שהמדינה משקיעה מעל רבע מיליארד שקל בשנה על תוכנית המתקנים, חלק גדול מהעיריות לא מסוגלת לגשת לבניית מתקנים. לחלק מהן אין יכולת לשים את 30% הנדרשים מהן מעלות המתקן (חלקן במאצ'ינג), אחרות מוותרות בגלל מחסור בשטחים לבניית מתקני ספורט. לאחרות יש סדרי עדיפויות אחרים.

משרד הספורט חייב לפתח מנגנון יצירתי שיחייב עיריות להשקיע בתשתיות ספורט. להקטין משמעותית לתקופת זמן מסוימת את היקף המאצ'ינג של העיריות. ויותר חשוב - להחליט שהזרמת כסף לתשתיות חשובה לפחות בשנים הבאות יותר מהזרמת כסף לפעילות של קבוצות ולספורטאים. עד שלא יהיו בישראל תשתיות ספורט שסוגרות לפחות חלק מהפער - אין משמעות לכסף שמפזרים על ספורטאים.

3. פתיחת שוק הימורי הספורט

בישראל קיים מונופול הימורי ספורט של הטוטו ווינר. נכון להיום נותק הטוטו באופן מוחלט מהספורט, והכסף שהוא מייצר עובר ישירות לתקציב המדינה. בפועל זה לא לגמרי מדויק - על בסיס הכסף שהטוטו מייצר עבור המדינה, פחות או יותר באותו סכום (וקצת יותר) מתקצבת המדינה את הספורט בחזרה.

הבעיה עם הטוטו ידועה: העובדה שהוא מונופול, ובמקביל מופעל עליו פיקוח שמחייב אותו בשיעור רווח גבוה שיחזור למדינה ומצד שני בשמרנות על משחקים חדשים (הימורים תוך כדי משחק למשל), הופכים אותו ללא-אטרקטיבי עבור מהמרים. בצינור הלא-אטרקטיבי הזה מהמרים היום בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנה.

כך נוצר מצב שהציבור מוצא את דרכו להמר במקומות אחרים. כמה כסף הולך על הימורים לא חוקיים? 5 מיליארד שקל, 10 מיליארד, 20 מיליארד. שלל מספרים נזרקו לאוויר בשנים האחרונות. לא משנה מה הסכום המדויק, כל אחד מהמספרים מראה כי הסכום בהימורים לא חוקיים עולה על זה שעובר בצינורות ההימורים החוקיים של המדינה.

עכשיו צריך להחליט מה עושים. אפשר להתחיל להפסיק לפחד מהמילה האיומה "הימורים". כן, אנשים מהמרים. הם עושים את זה בבורסה, בהשקעה בכסף וירטואלי, בכל מקום. הימורי ספורט הם לא דבר רע יותר או פחות ממכר מאשר כל הימור/השקעה אחרת.

בארה"ב נפתח ב-2018 בחסות החלטת בית המשפט העליון שוק הימורי הספורט שעד אותה שנה היה מותר רק בנבאדה. התוצאה: במקום שוק הימורים לא-חוקי בשווי עשרות מיליארדי דולרים בשנה, שפעל ב-49 מדינות לצד נסיעות הימורים חוקיות ללאס וגאס, התחילו המדינות לפתוח שעריהן למהמרים.

ניו ג'רזי הפכה תוך שנתיים למדינת הימורי הספורט של ארה"ב, והותירה את נבאדה מאחור. ויותר חשוב מזה - חברות הימורים, כדי להיכנס לשוק, התחילו לפרסם באצטדיונים ומשלמות לקבוצות ספורט עבור הסכמי חסות. כסף חדש נכנס לספורט המקצועני במיליארדי דולרים בשנה. וגם המדינות השונות התחילו ליהנות, ממש כמו נבאדה, מפעילות של בתי הימורים.

בישראל אנחנו תקועים בשנות ה-50. המדינה מפסידה את כספי המהמרים שהולך להימורים "שחורים". מה לעשות? לתת רישיונות למפעילים פרטיים של הימורים. אפילו לתקופת ניסיון של 4-5 שנים. לתת לווינר להתחרות בגופים הללו - הכסף שיישאר כאן מהימורים (שגם ככה מתקיימים) יילך לקופת המדינה וישקף מחדש את התקציב שהמדינה מעבירה לספורט. קבוצות ספורט יוכלו ליהנות מחסויות של חברות הימורים. אם המדינה לא נותנת כסף דרך תקציב הספורט לפחות שתיתן להתפרנס דרך הפחתה של חסמים.

מבחינה מיניסטריאלית צריך קצת אומץ להסביר איך פותחים, אלוהים ישמור, את שוק ההימורים או מאפשרים הימורים אטרקטיביים יותר. מצד שני, אין ספק שהכי קל לא לעשות.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?