משכנתאות / צילום: Shutterstock
"אנחנו נמצאים בסיבוב מחודש של משבר הדיור, ובדרך לעליית מחירים", כך אמר שר השיכון החדש זאב אלקין בכנס של התאחדות הקבלנים שהתקיים בשבוע שעבר. הוא אף הקביל את המצב הנוכחי למלחמת ששת הימים ואמר שהרע - מלחמת יום כיפור - עוד לפנינו. "הממשלה שהייתה משותקת לחלוטין פספסה את ענף הדיור", סיכם בדבריו.
אלקין אולי אומר את הדברים כדי לחדד את כשליו של קודמיו בבחינת "מכאן אפשר רק לעלות", אך עם הנתונים אי אפשר להתווכח: מחירי הדיור בישראל מצויים בעלייה חדה ומתמדת בשנה האחרונה, והסוף לא נראה באופק. מדד מחירי הדירות עלה ב-5.6% בשנה, אבל העליות האמיתיות החלו פחות או יותר בחגי תשרי האחרונים, אז קצב העליות עלה מדרגה ואולי אף שתיים, וכיום הוא אינו רחוק מ-10%.
הציבור - למוד אכזבות מכך שהמחירים יירדו בשלב כלשהו - כבר אינו יושב על הגדר אלא קונה דירות כעת, מחשש שבעתיד המחירים יהיו גבוהים אפילו יותר. התוצאה היא שגם המשכנתאות הגיעו לשיא באחרונה. בחודש מאי 2021 נלקחו 9.5 מיליארד שקל במשכנתאות - שיא חודשי של כל הזמנים. קצב לקיחת המשכנתאות השנתי מתקרב במהירות ל-100 מיליארד שקל. מדובר בהיקף שגבוה בכ-9% מהשיא הקודם, שנרשם במרץ שנה שעברה.
זו אינה מגמה ישראלית בלבד. מחירי הנדל"ן מסביב לעולם מציגים סימני בועה מהסוג שלא נראה מאז התקופה שקדמה למשבר הפיננסי של 2008, כך על פי בלומברג אקונומיקס. ניו זילנד, קנדה ושבדיה מדורגות כשווקי הנדל"ן הבועתיים ביותר בעולם, בהתבסס על מדדי מפתח. גם בריטניה וארצות הברית נמצאות בחלק העליון של דירוג הסיכון.
מדוע זה קורה? האם מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות ועד מתי ומה הממשלה החדשה צריכה לעשות כדי להתמודד מולם? וגם: מה צריכים לדעת נוטלי המשכנתאות בעת הזו? כל התשובות בפרק של השבוע בפודקאסט "הצוללת של גלובס".