מניית חברת הטכנולוגיה אקסיליון איבדה תוך יומיים קרוב ל-50% מערכה, והדגימה פעם נוספת את הסיכון הרב הטמון בהשקעה בחברת טכנולוגיה בעלת פעילות בוסרית, מהזן שמציף בשנה האחרונה את הבורסה בת"א.
אקסיליון תחבורה חכמה עוסקת בפיתוח מערכות מבוססות בינה מלאכותית (AI) המאפשרות "ניהול אופטימלי של תנועה בערים", ובכך מסייעות הן להפחתת זיהום והן לבטיחות התנועה.
החברה הצטרפה למסחר בבורסה באמצעות מיזוג לשלד בורסאי לקראת סיומה של 2020, ותוך זמן קצר הפכה לאחד מלהיטי הבורסה, עם תשואה דמיונית של יותר מ-2,000% תוך חודשים ספורים, שתודלקה בהייפ האדיר שנרשם סביב חברות הטכנולוגיה במהלך משבר הקורונה.
קפיצת הערך האדירה שלחה את אקסיליון לשווי מרשים של 1.3 מיליארד שקל, ואת מנייתה להיכלל בחלק ממדדי הדגל של הבורסה (ת"א 90) תוך חודשים ספורים מאז שהחלה להיסחר, כל זאת כשהיקפי פעילותה זעומים, עם הכנסות שנתיות של כמה מיליוני שקלים בודדים.
אולם באחרונה התהפך הגלגל והסנטימנט השלילי סביב אקסיליון הלך והתגבר, עם רצף של דיווחים שליליים. עם הירידות מהימים האחרונים השלימה מנייתה צלילה של קרוב ל-90% מתחילת השנה ומרמת השיא שלה, כך שהיא משקפת לחברה שווי נוכחי של כ-150 מיליון שקל בלבד.
תחזיות אופטימיות מדי מול תוצאות חלשות
לא רק המשקיעים הופתעו מצלילת המניה. זמן קצר טרם גל הירידות האחרון, ביום חמישי שעבר, העניקה חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, במסגרת פרויקט האנליזה של הבורסה בת"א, מחיר יעד של כ-16 שקל למניית אקסיליון - גבוה בכ-70% ממחיר השוק בעת פרסום האנליזה וגבוה פי 3 (כ-200%) מערכה הנוכחי (אחרי הקריסה), הנע סביב 5 שקלים.
מקרה זה חושף באופן מובהק את הניתוק הקיים פעמים רבות בין התחזיות האופטימיות שמוצגות ברבות מהאנליזות הנכללות במסגרת הפרויקט, שבמקרים רבים שמות דגש על הפוטנציאל הגלום בפעילות החברות המסוקרות, ועל התחזיות שהללו מציגות באשר לעתידן הוורוד. זאת כשבפועל מוצגות בינתיים תוצאות כספיות חלשות וקושי של החברות המסוקרות להוציא לפועל את תוכניותיהן העסקיות, מה שמוביל לא פעם לביצועים דלים של מניותיהן.
המקרה של אקסיליון בולט במיוחד, כשרק לפני כחודשיים, לקראת סוף חודש אפריל, פרסמה פרוסט אנד סאליבן התייחסות מעודכנת לעסקי החברה שבה העניקה למניה מחיר יעד של כ-53 שקל - גבוה ביותר מפי 10 מהמחיר הנוכחי, ושגם באותה עת היה גבוה בכ-180% ממחיר השוק.
אז ציינו בפרוסט אנד סאליבן כי הם מזהים בחברה "הזדמנות מצוינת עבור המבקשים להשקיע בערים חכמות ובנות-קיימא, ובמיוחד במרכיב עיקרי של ערים חכמות, העוסק בניהול זרימת התנועה בערים ובמדינות". כן ציינו כי אקסיליון נמצאת "לאחר שלב ההיתכנות הטכנולוגית ולפני שלב המכירות המשמעותיות של פרויקטים".
אלא שהמציאות טפחה על פניה של אקסיליון תוך זמן קצר, בין היתר עם ביטול שני פיילוטים שקיוותה לבצע בצרפת ובארה"ב, כשבתווך החברה החליטה לעצור מהלך של רישום מניותיה בנאסד"ק. ולנוכח מצבה, בימים האחרונים גם החליטו לעזוב אותה חלק גדול ממנהליה ואנשי המפתח שלה.
אלה כללו את הדירקטור דני ימין, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, וכן את אילן וייצמן, סמנכ"ל טכנולוגיות ואחד מבעלי השליטה בחברה, ואת דני דניאל, סמנכ"ל בינה מלאכותית - האחרונים מוגדרים כשניים משלושה חברי צוות ההנהלה הבכירה, לצידו של אורן דרור, שותפו של וייצמן בהחזקות בחברה המכהן כמנכ"ל ויו"ר אקסיליון.
בשבוע שעבר, בפרוסט אנד סאליבן כבר היו מסויגים מעט יותר לגבי צמיחת עסקיה של אקסיליון, וציינו בעדכון שפרסמו בעניינה כי "אנו מזהים קושי גובר בסגירת עסקאות שכן כלל לקוחות החברה הם מוסדיים (בעיקרם עיריות, מדינות וכו'), ומחזור המכירה מולם ארוך יחסית".
עוד ציינו כי "לאור המציאות שנוצרה עקב התפרצות נגיף הקורונה, אותם לקוחות, בעיקר בשוק האמריקאי, ממקדים את משאביהם בנושאים הקשורים בבריאות ומלחמה בקורונה, ופחות בנושאים שהיו יותר על הפרק בעבר כמו תעבורה עירונית".
15 חברות מסוקרות בשלב השני ע"י פרוסט אנד סאליבן
פרויקט האנליזה של הבורסה, שהחל כבר בשנת 2016 וחודש ב-2019, כולל אספקת אנליזה לחברות מתחומי הטכנולוגיה והביומד על-ידי חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן (שזכתה במכרז) במשך שנתיים, במטרה לחשוף ולהנגיש את פעילות אותן חברות, שבמקרים רבים אינה נהירה ומוכרת מספיק, למשקיעים המוסדיים ולציבור.
במסגרת הפרויקט מספקת פרוסט אנד סאליבן ניתוח על פעילות החברה המסוקרת, הכולל מחיר יעד למניותיה, ובמשך שנתיים מפרסמת לפחות שמונה ניתוחים (ארבעה כל שנה), ועדכון לניתוחים במקרה שבו החברה המסוקרת מפרסמת דיווח מהותי בקשר לעסקיה.
אחרי שבמסגרת השלב הראשון של הפרויקט סוקרו קרוב ל-30 חברות מתחומי הטכנולוגיה והביומד, על-ידי שתי חברות מחקר - אדיסון ופרוסט אנד סאליבן, השלב הנוכחי כולל כ-15 חברות המסוקרות על-ידי פרוסט אנד סאליבן, אליהן עשויות להצטרף חברות נוספות לנוכח גל הנפקות הטכנולוגיה בת"א. אותן חברות מעבירות לבורסה עבור שירות האנליזה תשלום של כ-32-20 אלף דולר לשנה, והבורסה משלמת לחברת האנליזה.
המצדדים: גם חברות חדשות בבורסה מביעות עניין בפרויקט
בבורסה מציינים בעניין הפרויקט, כי "יעילות התוכנית הוכחה וברוב החברות המסוקרות חל גידול במחזורי המסחר, גדלו החזקות משקיעים מוסדיים, הן נחשפו לאלפי משקיעים בארץ ובעולם, וקיום אנליזות שוטפות על החברות סייעה להן בגיוסי הון בארץ ובחו"ל".
מול ביקורת הנמתחת לא פעם על הפרויקט, בשל הסקירות האופטימיות שהוא מנפק ביחס לביצועי החברות בפועל, היו פעילים בשוק שיצאו להגנתו, וציינו בין היתר כי האנליזה מספקת למשקיעים כלים לעקוב אחר החברה, בזכות הצגת וניתוח הפעילות המורכבת, הגם שהיא אינה מבטיחה שהחברה אמנם תצליח לממש את הפוטנציאל הגלום בה.
כן ציינו את העובדה כי פעילותן של רבות מהחברות המסוקרות מתאפיינת בסיכון גבוה יחסית, בשל הבוסריות ואופי הפעילות והתנודתיות הגבוהה המאפיינת את תחום הטכנולוגיה. ובשורה התחתונה, אמרו כי נתוני הפרויקט מוכיחים את יעילותו, עם סיוע בגיוסי הון, חשיפה למגוון רחב של משקיעים, עלייה במחזורי מסחר באותן מניות, ולראיה - גם חברות חדשות המגיעות כיום למסחר מביעות בו עניין.
אולם כאמור, אקסיליון אינה לבד, וישנן מניות נוספות המסוקרות במסגרת פרויקט האנליזה של הבורסה שמחירי היעד שניתנו להן גבוהים בעשרות אחוזים ממחיר השוק, לנוכח הירידות החדות שחוו. בין אלו ניתן למנות את מניות מיטק, אוגווינד, רובוגרופ ודי.אן.איי. בצד החיובי של הפרויקט, ניתן למנות את המניות שמאז החל סיקורן קפצו בשיעור תלת-ספרתי והתקרבו או הדביקו את מחיר היעד: אנלייט, פורסייט ואלוט.