גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רעב, בצורת, מחלות: דו"ח האקלים של האו"ם חושף איומים בריאותיים קשים על האנושות

השפעות משבר האקלים יפקדו את כדור הארץ מוקדם יותר משצפו המדענים עד כה ● לפי טיוטת דוח מיוחד של מדעני האו"ם, ב-2050 האנושות תתמודד עם חום בלתי נסבל, התמוטטות של מערכות אקולוגיות, והשפעות הרסניות אחרות ● בישראל קצב ההתחממות כפול מהממוצע העולמי

הדוח נקרא ככתב אישום חריף כלפי האנושות על ניהול כושל ואחריותה לאי שמירה על כדור הארץ
הדוח נקרא ככתב אישום חריף כלפי האנושות על ניהול כושל ואחריותה לאי שמירה על כדור הארץ

עוד טרם הגיעם לגיל 30, ילדים שנולדו בשנת 2021 עלולים להתמודד עם השלכות קטסטרופליות שייגרמו כתוצאה מההתחממות הגלובלית, אילו האנושות לא תנקוט בצעדים דחופים למאבק בשינוי האקלים.

רעב, בצורת ומחלות ייגרמו לסבל רב עבור עוד עשרות מיליוני בני אדם בעוד עשרות שנים, כך מזהירים מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), בטיוטת דוח מיוחד שפרטים ממנו הודלפו השבוע לתקשורת. "הגרוע עוד לפנינו, והוא ישפיע על חיי ילדינו ונכדינו הרבה יותר מאשר על חיינו", מזהירים המדענים במסקנות הביניים.

ממצאי הדוח, שיתפרסם לקראת חודש פברואר 2022, מדאיגים. לפי מחבריו, מאות מדענים מרחבי העולם, שינויי האקלים יעצבו באופן פונדמנטלי את בסיס החיים על פני כדור הארץ בעשורים הקרובים, גם אם בני האדם יצליחו להגביל את פליטת גזי החממה.

הכחדה של מיני בעלי חיים, הפצה רחבה יותר של מחלות, חום בלתי נסבל, התמוטטות של מערכות אקולוגיות, ערים בסכנת הצפה בשל עליית גובה פני הים, והשפעות הרסניות אחרות של המשבר האקלימי והאקולוגי - עלולות להיות ברורות בהשלכותיהן הטראגיות עוד לפני שימלאו 30 לילדים שרק נולדו.

הסיכונים קרובים הרבה יותר משחשבנו

הערכת מדעני האו"ם חושפת את ההשלכות הקשות של כוכב לכת מתחמם על בריאות האדם. זהו לא הדוח הראשון של מדעני הפאנל הבין ממשלתי שחושף את השלכות משבר האקלים, אך הדוח הנוכחי מציג בבירור את ההשלכות הנובעות מעשרות שנים של זיהום פחמן בלתי מרוסן, וממחיש כי הסיכונים אותם מיצר משבר האקלים - קרובים יותר ממה שחשבו מדענים בעבר. האתגרים שהדוח מדגיש הם מערכתיים, ושזורים לאורכו ולרוחבו של מרקם חיי היומיום.

לפי AFP, סוכנות הידיעות אליה הגיעה טיוטת הדוח בת 4,000 העמודים המקטלגת ומרכיבה כפסיפס כיצד שינויי האקלים משפיעים על עולמנו, הדוח נקרא ככתב אישום חריף כלפי האנושות על ניהול כושל ואחריותה לאי שמירה על כדור הארץ.

אחת האמירות הנוקבות בדוח מתייחסת לכך שבני האדם עצמם הם אלו שידעו סבל רב כתוצאה מהמשבר לו הם אחראיים: "החיים על פני כדור הארץ יכולים להתאושש משינויי אקלים גדולים על ידי התפתחות של מינים חדשים ויצירת מערכות אקולוגיות חדשות. האנושות לא יכולה", כותבים החוקרים. בתגובה לדיווח של AFP, המסתמך כאמור על הדלפות מטיוטת הדוח, ה-IPCC פרסמו הצהרה כי הארגון "אינו מגיב לתוכן דוחות הטיוטה בזמן שהעבודה עדיין נמשכת".

כאשר הטמפרטורות הממוצעות כבר עלו ב-1.1 מעלות צלזיוס מאז אמצע המאה ה-19, ההשפעות על הפלנטה כבר חמורות ויהפכו לאלימות יותר ויותר, גם אם פליטת הפחמן הדו-חמצני (CO2) תפחת, מזהירים המומחים. בה בעת, כאשר האנושות ממשיכה לדחוף כמויות שיא של גזי חממה לאטמוספירה, ומערערת על יכולתם של יערות ואוקיינוסים לקלוט אותם, והופכת את בעלי בריתה הטבעיים הגדולים ביותר במאבק נגד ההתחממות - לאויבים. ראיה לכך, היא שזעזועי אקלים קודמים כבר שינו באופן דרמטי את הסביבה, חיסלו מינים, והעלו את השאלה האם האנושות זורעת את זרעי מותה שלה.

מקבלי ההחלטות צריכים להתמודד עם המציאות שכבר מתרחשת

עבור מקבלי ההחלטות, ישנם לפחות ארבעה מסרים עיקריים בדוח המדענים; עם התחממות של 1.1 מעלות עד כה, האקלים כבר משתנה. לפני עשור, מדענים האמינו שהגבלת עליית הטמפרטורה לעד 2 מעלות צלזיוס מעל רמות אמצע המאה, תספיק כדי להגן על עתידנו, ומודלים אקלימיים קודמים חזו כי לא צפוי שנראה שינויי אקלים דרסטיים וחסרי תקדים לפני 2100. מטרה זו מעוגנת בהסכם פריז, שאומץ על ידי כמעט 200 מדינות שהתחייבו לבצע את הנדרש כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-2 מעלות לכל היותר בתחזית השלילית, ולעשות מאמצים כבירים כדי להוביל לכך שכדור הארץ לא יתחמם ביותר מ-1.5 מעלות.

אך טיוטת הדוח של האו"ם אומרת כי התחממות ממושכת אפילו מעבר ל-1.5 צלזיוס עלולה לייצר "תוצאות חמורות בהדרגה, לאורך מאות שנים, ובמקרים מסוימים - בלתי הפיכות". ובמבחן המציאות - לפי המגמה הנוכחית, כדור הארץ מצוי במסלול התחממות של 3 מעלות, במקרה הטוב. בהקשר הזה, ראוי לציין כי בחודש שעבר ארגון המטאורולוגיה העולמי פירסם תחזית לפיה ישנו סיכוי של 40% שכדור הארץ יחצה את רף ההתחממות של 1.5 מעלות לפחות למשך שנה אחת, עד שנת 2024.

האנושות כבר מתמודדת עם שינויים חסרי תקדים. בין אם מדובר בשוניות האלמוגים המצוית בסיכון, או אוכלוסיות ילידיות בערבה הארקטית המתמודדות עם הכחדה תרבותית, שכן הסביבה עליה מתבססת פרנסתן וההיסטוריה שלהן, נמסה תחת רגליהן.

ההתחממות כבר מובילה להתארכות של עונת השריפות, ולאובדן של מערכות מזון. לפי הדוח, מקבלי ההחלטות צריכים להתמודד עם המציאות שכבר מתרחשת, כאשר רמות ההסתגלות הנוכחיות "לא יהיו מספקות כדי לענות על סיכוני האקלים העתידיים".

שנית, האנושות תאלץ להתמודד עם גלי פליטים ורעב כרוני; עשרות מיליוני אנשים נוספים עשויים להתמודד עם רעב כרוני עד 2050, ו-130 מיליון נוספים עלולים לחוות עוני קיצוני בתוך עשור אם אי-השוויון ימשיך להעמיק. בשנת 2050, ערי חוף הנמצאות בקו החזית של משבר האקלים יציבו מאות מיליוני אנשים בסיכון לשיטפונות ופרצי סערה תכופים יותר ויותר, שיהפכו לקטלניים יותר בגלל עליית גובה פני הים.

המטרות שהוצבו בהסכם פריז לא מספיקות

גם אם תצליח האנושות לקיים את התחייבויות בהסכם פריז - לא יהיה די בכך. כ-350 מיליון אנשים נוספים החיים באזורים עירוניים יחשפו למחסור במים בגלל בצורת קשה בהתחממות של 1.5 צלזיוס - 410 מיליון בהתחממות של 2 מעלות צלזיוס. חצי המעלה הנוספת, פירושה גם 420 מיליון אנשים נוספים שיחשפו לגלי חום קיצוניים, העלולים להיות קטלניים. "באפריקה, עלויות ההסתגלות להתחממות צפויות לעלות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה באם תעלה הטמפרטורה ביותר מ-2 מעלות", מזהיר הדוח.

שלישית, הדוח מתאר את הסכנה וההשפעות המרובות של הגעה לנקודות האל חזור של מערכות האקלים, אותן מדענים רק החלו למדוד ולהבין. כך למשל, מחקרים אחרונים הראו כי התחממות של שתי מעלות עלולה לגרום להתכת מדפי הקרח בגרינלנד ומערב אנטארקטיקה - ולהעלות את גובה פני הים ב-13 מטרים - מעבר לנקודת האל חזור.

לבסוף, בעתיד הקרוב יותר, במחוזות מסוימים כמו מזרח ברזיל, דרום מזרח אסיה, הים התיכון, מרכז סין, קווי החוף כמעט בכל נקודה עלולים להיות מוכים על ידי אסונות אקלים מרובים בבת אחת: בצורות, גלי חום, ציקלונים, שריפות ושיטפונות.

קצב ההתחממות בישראל כפול מהממוצע העולמי

בישראל, קיימת מנהלת אקלים אך היא לא מתוקצבת, בעוד שיעדי הממשלה בתחום לא נחשבים לשאפתניים. עד היום, לא הצליחה הממשלה לאשר למשל את תוכנית הפחתת הפחמן בכלכלה הישראלית עד 2050, בשל מחלוקות בין המשרדים.

בהסכמים הקואליציוניים עליהם חתמה הממשלה הנוכחית, נוכח הנושא האקלימי. הממשלה התחייבה להעביר חוק אקלים ובתוכו מנגנון לתמחור פחמן, וכך גם לאשר את התוכנית להפחתת הפחמן בכלכלה ולהציגה לאו"ם בכנס האקלים שיתקיים בגלאזגו בנובמבר.

קצב ההתחממות בישראל כפול מהממוצע העולמי. הטמפרטורה בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות בין השנים 1950-2017, ועד 2050 היא צפויה לעלות במעלה נוספת, כך לפי דוח השירות המטאורולוגי. על כן, מדגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כי מדינת ישראל חייבת להתייחס למשבר האקלים כאיום לאומי. לדבריה, "עיקרי דוח פאנל המומחים והמדענים מראה, שמשבר האקלים הצפוי יהיה עוד יותר חמור וקיצוני ממה שציפו בעולם. לאור זאת, היערכות ישראל למשבר האקלים היא קריטית. יש להכניס את משבר האקלים כתרחיש ייחוס במפת האיום הלאומית, לראות בו איום אסטרטגי, ולתת לו מענה רוחבי כבר במסגרת תקציב המדינה הקרוב".

נדגיש, כי פעילותה של ישראל לבדה, לא תספיק כמובן כדי לבלום את ההתחממות, אך יש לה אחריות דומה לכלל אומות העולם במאמץ להפחתת הפליטות, למרות גודלה. יתר על כן, להפחתת הפליטות ישנו גם ערך חיובי בהפחתת זיהום אוויר, בשל המעבר המתבקש לייצור חשמל באמצעים נקיים, נטולי נפט, פחם וגז.

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר