גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצלחה בראיון עבודה תלויה ביכולת לסגור פערים

עובד הוא לא מוצר מדף. קשה מאוד למכור אותו באמצעות רשימת יכולות והצלחות ● אל תעמידו פנים, אל תדקלמו ותסתפקו באישיות שלכם

הצלחה בראיון עבודה תלויה ביכולת לסגור פערים / צילום: Shutterstock
הצלחה בראיון עבודה תלויה ביכולת לסגור פערים / צילום: Shutterstock

שוק העבודה לא אוהב פערים. כשמעסיקים מבקשים לגייס מועמדים הם שואפים למצוא את מי שעונה על כל דרישות המשרה, או לפחות על ההכרחיות שהגדיר. לכן הוא פוסל על הסף למעלה מ-80% ממגישי המועמדות.

אבל גם מי שבכל זאת מצליחים להגיע לראיונות עבודה, סובלים במידה זו או אחרת מפער בין הדרישות לרקורד התעסוקתי, שלא לדבר על פערים בהיבט של אישיות. לכן המשימה שעומדת בפניהם היא סגירת מקסימום פערים, אחרת יעדיפו על פניהם מועמד אחר.

אז מה רוב האנשים עושים? מתעלמים מהפערים. הם מתייחסים לעצמם כאל מוצר בעל X מיומנויות אותן הם מנסים לשווק בראיון, וזאת בלי קשר למהות החברה/המשרה אליה הם מתראיינים, מאמינים שמספיק לספר על התפקידים הקודמים ועל ההצלחות לאורך הדרך.

אל תדקלמו

לעיתים קרובות זה לא עובד, בפרט בתפקידי ניהול. דוגמה קטנה מהשבוע: סמנכ"ל שיווק ומכירות התראיין אצל מנכ"ל חברה שמבקשת להחליף את הסמנכ"ל הנוכחי. כבר בתחילת הראיוןן, כשנתבקש לספר על עצמו, הוא הרדים את המראיין עם סיפור גנרי שלימדו אותו לדקלם בקורס הכנה לראיונות עבודה, בתוספת הסבר למה הוא חושב שהתפקיד מתאים לו, וזה עוד לפני שהמנכ"ל אמר מילה על החברה ועל התפקיד.

כשהחלו השאלות המהותיות שעסקו בפערי הניסיון, למשל העובדה שאין לו ניסיון בתחום פעילות של החברה, הסמנכ"ל התחיל להפגיז: "מכירות זה מכירות זה מכירות", "אני לומד מהר", "אין הבדל בין שיווק של מכונית לשיווק של תוכנית חסכון", ושאר סיסמאות, תוך שהוא חוזר שוב ושוב על מה שכתוב בקורות החיים ("ניהלתי מחזור של 200 מיליון שקל, הגדלתי את המכירות, פתחתי שווקים חדשים" וכו').

תתכוננו בשכל

ולא שהסמנכ"ל לא התכונן לראיון הזה. הוא קרא על החברה, בירר מי חברי ההנהלה והדירקטוריון, מהם המוצרים העיקריים, השירותים הנלווים, חוסנה של החברה, מיצובה, המתחרים שלה וכו'. הוא אף מצא איש קשר שבדק עבורו למה מחליפים את הסמנכ"ל הנוכחי ומה הכי חשוב למנכ"ל, ולמרות זאת הוא לא צלח את הראיוןן, והשאיר בחדר רושם כבד של מי שלא יספק את הסחורה. מדוע? כי הוא לא עשה שימוש חכם במידע שאסף, אם בכלל.

הוא השליך על המראיין עוד ועוד מידע על עברו המקצועי, כישוריו והישגיו, משל מדובר במוצר מדף, בתקווה שהמנכ"ל כבר יסיק לבדו את המסקנות וימצא אותו מתאים למשרה. זאת במקום לעבד עבורו את המידע ולתפור אותו באופן ייעודי לתפקיד הספציפי ולאתגרים שמצפים לו בתפקיד.

הדבר הראשון שהיה עליו לעשות עם המידע שאסף - בניית טבלת פערים בנושאים המרכזיים: שווקי הפעילות, המוצרים, המתחרים, הלקוחות, גודל החברות, מחזורי המכירות, התקציב, פערי מיתוג/מיצוב, כוח אדם ועוד - ומול כל אחד מהם להעמיד את הטיעונים והדוגמאות לאתגרים רלוונטיים מעברו שיסגרו את הפער, או לפחות יצמצמו אותו.

למשל, כשנשאל איך יצליח להתמודד עם פערי המיתוג, ועם הקושי למכור מוצרים של חברה אנונימית וקטנה משמעותית מהחברות המוכרות בהן עבד, הוא היה צריך להסביר שאומנם הגיע מחברה מוכרת אבל עם תדמית מיושנת אותה נדרש למתג מחדש כתשתית לגידול במכירות, ולהציע חלופות אסטרטגיות המבוססות על ניסיונו ועל ניתוח מקדים של התחרות מולה הוא עתיד להתמודד בתפקיד.

תסתפקו באישיות שלכם

ומה עם המנכ"ל לא יאהב את האסטרטגיה? אז לא. המטרה היא לא להציג אסטרטגיה מנצחת כבר בראיון (אני הצגתי אסטרטגיה הפוכה לזו שבה דגל המנכ"ל ובכל זאת גויסתי לתפקיד), אלא להמחיש למראיין את היכולות המקצועיות במגרש שלו, תוך העברת הראיוןן מחקירת העבר של המרואיין לבחינת העתיד הפוטנציאלי שלו בחברה. דיון מקצועי באתגרים העומדים בפני המנכ"ל הם נושא שיחה שמעניין אותו הרבה יותר, ובהתאמה אף הסיכוי שיעדיף את המועמד על פני מועמדים מדקלמים.

ומה באשר לפערים האישיותיים? בניגוד לפערים מקצועיים, פערים אישיותיים מאוד לא מומלץ למזער כי ניסיון "לפברק" אישיות יוצא הרבה יותר גרוע, תמיד. לכן, למרות החשיבות הדרמטית של האישיות להצלחה בראיון ובתפקיד, מומלץ להתמקד בסגירת פערים מקצועיים בלבד, מה גם שזו הדרך הטובה ביותר לשדר אנרגיה ומוטיבציה, שהולכות לאיבוד כשמדקלמים. זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

המלחמה האפשרית באיראן מרחיקה את הורדת הריבית בישראל

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות