עו"ד בעז בן-צור / צילום: יוסי זמיר
עורכי דינו של מיקי גנור, עד המדינה שחזר בו מן ההסכם ואשר נאשם בפרשת הצוללות וכלי השיט ("פרשת 3000"), הודיעו לבית המשפט על התפטרותם מייצוגו של גנור.
עורכי דהין בעז בן-צור ואורי קורב ממשרד בן-צור-קורב הודיעו על ההתפטרות מהייצוג, לאחר שעל-פי ההערכות, גנור לא שילם להם שכר-טרחה בהיקף הנאמד במאות אלפי דולרים.
גנור מחזיק בנכסים רבים בשווי של עשרות מיליוני דולרים, אולם בעקבות החקירה נגדו הוא נכנס לרשימה השחורה של הבנקים באירופה, ולמעשה נותר כמעט ללא יכולת לשלם את חובותיו שמאמירים מדי חודש.
כאשר גנור חזר בו מהסכם עד המדינה, רווחה השמועה כי מדובר בצעד של תסכול וכעס כלפי הפרקליטות, שלא סייעה לו מספיק להפשיר את נכסיו בחו"ל מול הגורמים המוסדיים שם.
גנור חייב שכר-טרחה גם לפרקליטיו הקודמים
בן-צור וקורב אינם עורכי הדין הראשונים שגנור חייב להם שכר-טרחה. לפני שנתיים וחצי תבע משרד גולדפרב-זליגמן את גנור בסכום של כמיליון שקל, לאחר שבכירי המשרד ייצגו אותו לצורך כריתת הסכם עד המדינה, אך גנור לא שילם למשרד את שכר-הטרחה. גנור מצידו העלה טענות לייצוג רשלני וכושל. בסופו של דבר נמחקה התביעה, בשל התרשמות גולדפרב-זליגמן כי בשלב זה הסיכוי לגבות את החוב נמוך מאוד.
גנור גם חייב שכר-טרחה למשרד הרצוג-פוקס-נאמן, זאת בשל הייצוג שהעניק עו"ד נתי שמחוני לגנור במהלך החקירה. בינתיים הספיק שמחוני להקים משרד עצמאי.
כעת ייצג את גנור עו"ד מאיר ארנפלד לבדו, אולם הוא יפעל להרחיב את הייצוג על-מנת להתמודד עם תיק רחב היקפים זה.
בחודש מאי השנה החליטה פרקליטות מיסוי וכלכלה להגיש כתב אישום בפרשת הצוללות נגד מיקי גנור, ששימש סוכן תאגיד טיסנקרופ בישראל; המשנה לראש המל"ל דאז, תא"ל במיל' אבריאל בר-יוסף; מנהל לשכת ראש הממשלה דאז, דוד שרן; יו"ר קרן היסוד לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג; איש העסקים תא"ל במיל' שי ברוש; היועץ הפוליטי דאז לשר יובל שטייניץ, רמי טייב; ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר. במקביל, הפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגד האלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום ועו"ד דוד שמרון.
גנור נאשם בשורת עבירות של הצעות שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות מס שונות וכן בעבירה על חוק המפלגות. בר-יוסף מואשם בבקשת שוחד, קבלת שוחד בצוותא ומרמה והפרת אמונים. ברוש מואשם בבקשת שוחד, קבלת שוחד בצוותא והלבנת הון וסיוע לעבירות מס. שרן מואשם בלקיחת שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון ועבירות על חוק המפלגות. זנדברג מואשם בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; טייב מואשם בתיווך לשוחד הלבנת הון וסיוע לעבירות מס; וליבר נאשם בתיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע לעבירות מס. כן נאשמות ארבע חברות בבעלות גנור בעבירות מס.
קבלת עמלות בגין עסקאות
עניינה של פרשת הצוללות וכלי השיט נוגעת לעבירות חמורות הנוגעות להצטיידות ביטחונית בעלת משמעת אסטרטגית למדינת ישראל, בהיקף כספי של מיליארדי שקלים.
במשך השנים רכשה מדינת ישראל מהמספנות שבשליטת תאגיד טיסנקרופ חמש צוללות. ניתנה לישראל אופציה לרכוש בעתיד צוללת נוספת, שישית במספר, במחיר שנקבע מראש. באפריל 2011 אישרה ועדת שרים אישור עקרוני למימוש האופציה לרכש הצוללת השישית, וכעבור כשנה חתמה מדינת ישראל על חוזה מול התאגיד למימוש האופציה. במקביל נחתם הסכם עם התאגיד בנוגע לעריכת "מחקר היתכנות לצוללות 9-7". בשנת 2015 החלה במל"ל פעילות מואצת לצורך בחינת האפשרות לרכש צוללות 9-7. באוקטובר 2016 החליט הקבינט לרכוש את הצוללות, ולאחר מכן הושגו הסכמות בין ממשלת ישראל לבין ממשלת גרמניה על כל פרטי מזכר ההבנות בנוגע לרכש צוללות 9-7. במקביל, במאי 2015 נחתם חוזה בין מדינת ישראל לתאגיד לרכישת ארבע ספינות מגן.
בשנת 2009 ביקש בר-יוסף לקדם את מינויו של גנור, עימו היה לו קשר אישי על רקע עברם בחיל הים, לתפקיד סוכן תאגיד טיסנקרופ בארץ. גנור בעת ההיא היה איש עסקים בתחום הנדל"ן. תפקידו של סוכן התאגיד בישראל הוא לפעול בארץ על-מנת לשווק ולקדם את פעילותו של התאגיד בה. במקרה שהסוכן מתווך בעסקה היוצאת לפועל, הוא זוכה לעמלה הנגזרת משווי העסקה. ככלל, מדובר בעמלות בגובה מיליוני אירו עבור כל עסקה.
לצורך קידום התוכנית למנות את גנור, פעל בר-יוסף מול מפקד חיל הים בתקופה זו, אליעזר (צ'ייני) מרום, על-מנת לשכנעו לסייע גם כן בקידום המינוי. בשנת 2009 פעלו בר-יוסף ומרום, בין היתר מול נציגי המספנה, על-מנת לקדם את מינויו של גנור. בין גנור ובר-יוסף נרקמה הבנה, ציפייה והסכמה כי משיצמחו לגנור רווחים מעמלות מעסקאות עתידיות בין מדינת ישראל ובין התאגיד, יגמול גנור לבר-יוסף. גנור פעל מול מרום על-מנת לטעת בו ציפייה כי משיצמחו לו רווחים כאמור, הוא יגמול לו.
גנור אכן מונה לסוכן התאגיד באופן רשמי בחודש אוקטובר 2009. עוד בטרם מונה גנור לסוכן התאגיד, וביתר שאת לאחר מינויו, פעל גנור על-מנת לקדם עסקאות כלי שיט בין מדינת ישראל לבין התאגיד, תוך הסתייעות בנאשמים אחרים.
על-פי כתב האישום, בתקופת כהונתו במל"ל, פעל בר-יוסף באופנים שונים לקידום עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד. בכל תקופה זו קיים בר-יוסף קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, במסגרתו מסר לגנור מידע וסייע לו לקדם רכש של כלי שיט מהתאגיד, ותוך הסתרת הקשר ביניהם מהממונים עליו, ובהתאם להסכמה כי בעתיד יתוגמל על-ידי גנור עבור פעולותיו.
בשנת 2011 החל בר-יוסף לפנות לגנור בדרישות שונות לקבלת תשלומים, באמצעות מקורבו שי ברוש, וכן בבקשות שונות מצדו של בר-יוסף להשקעות של גנור בעסקאות נדל"ן אחרות, מהן יתוגמל בר-יוסף כמתווך בעסקה ובעסקאות אחרות. כאמור, כל זאת בעודו משמש בתפקיד בכיר ורגיש ועוסק באופן אינטנסיבי בקידום עסקאות מהן גנור הפיק והיה עתיד להפיק עמלות. עד פרוץ החקירה, נטען, העביר גנור תשלומי שוחד לברוש בסכום כולל של 420 אלף שקל בעד פעולותיו של בר-יוסף. תשלומי השוחד לכאורה הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
עוד על-פי כתב האישום, דוד שרן שימש כראש מטה שר האוצר, לאחר מכן כמזכיר חברת קצא"א ולבסוף כראש לשכת ראש הממשלה. שרן נאשם כי פעל במסגרת תפקידיו לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. בין השנים 2016-2013 גנור שילם באמצעות מתווכים (יצחק ליבר ורמי טייב) בשלוש הזדמנויות סכום כולל של כ-130 אלף שקל לדוד שרן, כל זאת בעודו משמש כעובד ציבור בתפקידים בכירים.
זנדברג, ששימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד, נאשם כי פעל במסגרת תפקידו כעובד ציבור לסייע לגנור בקידום עסקאות כלי השיט. בין השנים 2016-2012, נטען, שילם גנור לזנדברג שוחד בשבע הזדמנויות שונות בסכום כולל של 103 אלף שקל. תשלומי השוחד לכאורה הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
עד פרוץ החקירה, שולמו לגנור על-ידי התאגיד תשלומים בהיקף של כ-10 מיליון אירו, שהם חלק מסכום העמלה על עסקאות כלי שיט שנחתמו בין ישראל לתאגיד. בגין קבלת סכומים אלה שמקורם בעבירות, מיוחסת לגנור עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, גנור מואשם בשורה של עבירות מס.
לאחר פרוץ החקירה, חתם גנור על הסכם עד מדינה שבמסגרתו התחייב להעיד נגד שותפיו למסכת השחיתות. ואולם במרץ 2019 חזר בו גנור מההסכם ומהגרסה שמסר למשטרה והחל לטעון כי בניגוד לגרסתו הקודמת, לא הועברו כספי שוחד בין החשודים. בעקבות חזרתו מההסכם, גנור נעצר, והוא נחקר באזהרה והפך שוב לחשוד.
*** חזקת החפות: מיקי גנור ויתר הנאשמים בפרשת הצוללות לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.