גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך צעירה אנונימית מצליחה לתת פייט לחדשות 12?

על מיה דגן (מהטיקטוק, לא השחקנית) לא בטוח ששמעתם. אז איך היא מצליחה להתברג בראש צמרת הפודקאסטים בישראל לצד חדשות 12 ו"כאן"? ● הצצה לתעשייה הכי חמה שמספר המאזינים בה מזנק ואפילו חברות ההייטק גילו את הפוטנציאל שלה

מיה דגן / צילום: ענבל מרמרי. צולם בדייב גורדון מקולקציית מלונות בראון, גורדון 17, תל אביב
מיה דגן / צילום: ענבל מרמרי. צולם בדייב גורדון מקולקציית מלונות בראון, גורדון 17, תל אביב

הפודקאסטים בישראל מצויים בפריחה חסרת תקדים. למרות צניחה זמנית בשיעורי ההאזנה בתחילת הקורונה, ניכר כעת שהתקופה הזו דווקא רק האיצה את צמיחת הפורמט בארץ. הפריחה הנוכחית כל כך חזקה, שהיא מזכירה למרואיינים היותר ותיקים בכתבה פריחות תוכן־טכנולוגיה מעשורים קודמים שהסתיימו די רע מבחינת הפרחים והגננים.

"ישראל היא שוק נורא קטן ומוגבל וגם הפודקאסטים כאן נופלים לכל התקלה הזו שנקראת עברית. אני חושש מאוד שיקרה להם מה שקרה לבלוגים ב־2003", אומר לי ד"ר יובל דרור, מגיש הפודקאסט הוותיק "עושים טכנולוגיה" ברשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה".

ד"ר יובל דרור / צילום: רמי זרנגר
 ד"ר יובל דרור / צילום: רמי זרנגר

דרור, סוציולוג וחוקר טכנולוגיה, היה כאן גם לפני שני עשורים כשכולם היו בטוחים שישראבלוג של נענע זה הדבר הבא. "כל חברה הקימה אז בלוג, כולם רצו בלוגים - ואז זה נעלם. לא, אני לא חושב שהפודקאסטים ייעלמו, אבל כן נראה קונסולידציה בשנים הקרובות. כיום, וזה נתון עולמי, אם אתה פותח פודקאסט ויש לך יותר מ־50 מאזינים בממוצע לפרק, אתה מעל הממוצע של האזנות בעולם. זה מצב שלא יכול להימשך".

כמה מאזינים יש כיום לפודקאסטים בישראל? לפי סקר TGI למחצית השנייה של 2020 שבדק מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת של 4.5 מיליון איש מעל גיל 18, שיעור ההאזנה לפודקאסטים עמד אז על 24.6%. מדובר בכ־1.1 מיליון ישראלים, אולם הנתון הזה לא כולל את הצעירים הרבים בגילי 12־18 שמאזינים לפודקאסטים. לפי הערכות, הנתון המלא כיום עומד על לא פחות מ־1.5 עד 2 מיליון ישראלים שמאזינים לפודקאסטים. והעוגה הזו, בטוחים כולם, רק תלך ותגדל.

טבלאות הפופולריות של הפודקאסטים בישראל שמספקות אפל וספוטיפיי, שתיים מפלטפורמות ההאזנה הנפוצות ביותר, מגלות תמונה לא שגרתית. בראש הרשימה אמנם מופיע הפודקאסט היומי של חברת החדשות N12, "אחד ביום", ולצדו פודקאסטים מצליחים מבית היוצר של כאן11 כמו "חיות כיס" ו"שיר אחד" והפקות של גופי תקשורת נוספים כמו ynet והארץ, אך ביניהם ולעתים אף לפניהם ניצבים פודקאסטים רבים בהפקות פרטיות ואפילו ביתיות במגוון נושאים, מהשקעות בבורסה ודיוני ספורט ועד שיחות אינטימיות בין חברים. ישראלים רבים מצאו אפיק ייצור והפצת תוכן חדש ומהנה שבו פוטנציאל ההצלחה שלהם לא נופל מזה של גופים ומותגים גדולים.

"כשיונית לוי ממליצה להאזין, כל הענף מרוויח"

"הכניסה של 'אחד ביום' לתחום הפודקאסטים היא דרמטית, הוא ממש מכניס את התחום למיינסטרים", טוען רום אטיק, עורך ומנהל מחלקת הפודקאסטים של N12. "ברגע שאתה משתמש בטאלנטים המובילים והחזקים בישראל ועושה פודקאסט יומי, אתה מייצר כוח הרבה יותר משמעותי. כולם מרוויחים מזה. כשיש פרסומות ב־N12 שמסבירות איך להקשיב לפודקאסטים, העוגה רק גדלה".

אטיק הוא דמות מפתח בתעשיית הפודקאסטים הישראלית. הוא היה ממקימי מחלקת ההסכתים של כאן11 בסוף 2016, וחתום כשותף מרכזי בהצלחות פורצות דרך בזירת הפודקאסטים הנראטיביים בישראל: "חיות כיס", שמנגיש נושאים כלכליים, ו"שיר אחד", שמפרק את תהליך היצירה של שירים ישראלים כמו "ליל חניה" של נתן אלתרמן או "זוט עני" של אלה לי.

בסוף 2020 אטיק הודיע על עזיבת התאגיד לטובת N12 של חדשות 12, במה שרשום כמחטף הטאלנט המשמעותי ביותר עד כה בזירת הפודקאסטים המקומית. בפברואר השנה הוא כבר השיק ביחד עם המגיש אלעד שמחיוף את "אחד ביום", פודקאסט המשלב אקטואליה עם יכולת להעמיק ולספר סיפור. לפודקאסט ארבעה פרקים בשבוע ואטיק מפנטז אפילו על חמישה, כשהמודל להשראה הוא The Daily - פודקאסט מוערך של "הניו יורק טיימס".

"אחרי שהניו יורק טיימס עלו עם הפודקאסט היומי שלהם, כל אמריקה התחילה לעשות את זה", אומר אטיק. "אחרי שאנחנו עלינו עם 'אחד ביום', גם ynet השיקו פודקאסט יומי. זה בחזית העשייה כיום. ההאזנה לפודקאסטים בישראל גדלה בקצב מטורף. נכון, זה עדיין לא ארצות הברית שבה 30% מהאוכלוסייה מעידים שהם מקשיבים לפודקאסטים. אנחנו עוד לא שם, אבל יותר ויותר אנשים מכירים את התחום וזה בהחלט קשור לעובדה שכלי תקשורת מרכזי בישראל החליט להיכנס למשחק. זה כבר לא תחום נישתי או מחתרתי. ברגע שיש לך פרסומת יומית לפודקאסטים בערוץ 12, זה עוזר להפוך את התחום להרבה יותר מיינסטרים".

אטיק טוען עוד כי "'אחד ביום' הפך בתוך זמן קצר לפודקאסט המוביל בישראל. יש לנו עשרות אלפי מאזינים מדי יום. אנחנו צוות קטן שמשקיע בזה זמן מטורף, כי אנחנו מאוד מאמינים בתוצאה".

"זה ש־N12 החליטו להשקיע עשה טוב לכולם. הקידומים שהם עושים ל'אחד ביום' בפריים טיים העלו את ההאזנות לכל הפודקאסטים בישראל", אומר גם ניר גורלי, עורך בכיר בכאן הסכתים, שהחליף בתחילת השנה את אטיק בתפקיד העורך ומתווה הדרך מצד התוכן לפודקאסטים של התאגיד. גם גורלי, עיתונאי מוזיקה במקור, נמצא בתאגיד מימי ההקמה וחתום בין השאר (בצוותא עם אטיק ואנשים נוספים) על ההצלחה של "שיר אחד".

"כשיונית לוי ממליצה לכולם להאזין לפודקאסט של חדשות 12, המון אנשים נכנסים לאפליקציות הפודקאסטים ומתחילים להקשיב. בהמשך הם מגלים שבספוטיפיי או באפל יש עוד המון תכנים שכדאי להקשיב להם: פודקאסט על כדורגל, פודקאסט על שירים. הרמה הכללית עולה וזה כיף, כי זה גורם לכולנו להשתפר".

רום אטיק מ-N12 (מימין), רן לוי מרשת "עושים היסטוריה" וניר גורלי מ"כאן הסכתים" / צילום: ענבל מרמרירום אטיק מ-N12 (מימין), רן לוי מרשת "עושים היסטוריה" וניר גורלי מ"כאן הסכתים". צולם בדייב גורדון מקולקציית מלונות בראון, גורדון 17, תל אביב

עם כל הכבוד להצלחה העכשווית של N12, נדמה שאין בישראל גוף שחתום על הבאת הפודקאסטים לארץ המובטחת יותר מכאן11. אטיק נזכר: "כשהגעתי לתאגיד בסוף 2016 אף אחד לא הבין מה זה הדבר הזה, למה חשוב שיהיו פודקאסטים ולמה זה מעניין. זה התהפך לחלוטין".

לפי נתוני התאגיד, עד היום עלו במחלקת ההסכתים של חטיבת הרדיו כ־140 תוכניות בתחומים כמו כלכלה, תרבות, היסטוריה ועוד. ב־2020, שנת הקורונה, רשמו הסכתי כאן 17,763,754 האזנות מצטברות, כלומר: כמעט 50 אלף האזנות בממוצע ביום.

רן לוי, שייסד עם דני טימור את חברת פודקאסט ישראל מדיה, מסכים שהפודקאסטים בישראל עלו סוף סוף על הדרך אל המיינסטרים. לוי, המכהן כעורך הראשי של רשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה", יוצר ומגיש פודקאסט פופולרי תחת אותו שם.

"אני רואה התקדמות ברורה", אומר לוי שנכנס לתחום הפודקאסטים כבר ב־2007. "בשנתיים האחרונות כל ארגון וכל חברה פותחים פודקאסט או בוחנים את האפשרות לפתוח פודקאסט, וזה קצת מזכיר את פריחת הבלוגים ב־2003. אין ספק שנצרוך יותר את תכני האודיו שלנו on-demand. כמו שנטפליקס הולכה ונעשית המיינסטרים של הטלוויזיה, כך הפודקאסטים יהיו המיינסטרים של הרדיו. כמי שהתחיל בימים שאנשים עוד לא ידעו לבטא נכון את המילה פודקאסט, מדהים לראות אזכורים של הנושא בפריים טיים".

איפה עומד שוק הפודקאסטים הישראלי בהשוואה לאמריקאי?
"אנחנו בפיגור של 3־4 שנים אחרי מה שקורה בארה"ב. אם בישראל יש כיום בהגזמה 2,000 פודקאסטים, בארה"ב אנחנו מדברים על כ־2 מיליון פודקאסטים. הפריצה הגדולה שם התרחשה ב־2014 עם פודקאסט בשם Serial שיוצרת ומגישה העיתונאית החוקרת שרה קניג. בישראל הפודקאסטים החלו לצבור תאוצה רק ב־2017. בארה"ב, קהל מאזיני הפודקאסטים מייצג כיום את כלל האוכלוסיה, ובישראל זה עדיין בעיקר גברים. אבל השינוי כבר החל".

רוב גברי בין מאזיני הפודקאסטים? למה?
"מי שאימץ את המדיום בהתחלה היו גיקים, גברים לבנים בגיל 20 עד 40. רק כשהפודקאסטים נכנסו למכוניות והיה נוח להאזין להם, מאפייני המאזינים החלו ליישר קו עם ההתפלגות באוכלוסיה הכללית. לפי סקרים שאנחנו עושים, לפני חמש שנים 92% מהמאזינים לפודקאסטים בישראל היו גברים, אבל היום הם יותר באזור ה־70% ואני מניח שתוך שנתיים־שלוש נגיע להתפלגות באוכלוסיה הכללית".

"הקהל שלי הוא 85% בנות ואני מאוד שמחה שזה כך" 

לצד המאמצים וההשקעה הכספית הרבה של גופים גדולים בענף הפודקאסטים, ישנם כאמור גם לא מעט יוצרים עצמאיים בישראל שמצליחים לא פחות - כמו "הפודיום" של אורן יוסיפוביץ' בתחום הספורט, "הולכים לקולנוע" של קרין ונמרוד אלדאה, "חושבים טוב" של יהודית כץ ועוד.

ביניהם בולט במיוחד "דגנים מלאים", פודקאסט חדש יחסית של מיה דגן ("מהטיקטוק, לא המפורסמת") שהתברגה במהירות למקומות הגבוהים בטבלאות ההאזנות. דגן בת ה־25 מטפחת חשבון טיקטוק פופולרי עם 121 אלף עוקבים, ומאפריל האחרון היא מתפעלת פודקאסט שבועי באמצעות חברת שמע פודקאסטים והפקות סאונד. "בינתיים אנחנו לא יורדים מהעשירייה", היא אומרת ביחס לטבלאות הדירוג של אפל וספוטיפיי.

בפודקאסט דגן, להגדרתה, "מרכלת עם עצמה" - כלומר מדברת על נושאים שקרובים אליה, מזוגיות ומיניות ועד מצב כלכלי ובחירת מקצוע. "יש משהו קצת מגלומני בפודקאסט שרק אני מדברת בו על היומיום והתחושות שלי, אבל הרגשתי שיש לזה ביקוש", היא אומרת. "הרגשתי גם שכל עוד אני לא עפה על עצמי ומבינה שאני רק פישרית בת 25 שלא יודעת מהחיים, אז זה בסדר שאדבר. וכן, זה הצליח הרבה יותר ממה שחשבתי".

איזה נושאים מעניינים אותך?
"דברים שקשורים לחיים שלי, למשל דימוי גוף כי אני בחורה שמנה, מיניות, זוגיות ועוד. אני מנסה לפנות לבני נוער ולדבר איתם בפתיחות על נושאים שאף אחד לא דיבר עליהם איתי. בא לי פשוט לדבר על זה בצורה חופשית ופתוחה. חצי מהמאזינים שלי כבר מעל גיל 18, והקהל שלי הוא 85% בנות, בניגוד למה שקורה בפודקאסטים אחרים. אני מאוד שמחה שזה כך".

איזה פידבקים את מקבלת?
"יש המון תגובות מזדהות, המון בקשות לעזרה בבעיות, המון מקומות שאנשים מרגישים קרובים אליי וחברים שלי. אני מראה הרבה את העולב בחיים שלי, יש דברים שקשורים אליי שאמא שלי שמעה לראשונה בפודקאסט. לא נעים. זה לפעמים מפחיד ומרגיש חשוף מאוד, אבל זה גם נורא משתלם. באחד הפרקים כמעט התפרקתי וקיבלתי תגובות מדהימות. אנשים אמרו לי: גם זה מעניין, אנחנו רוצים לראות אותך גם בוכה ומטומטמת".

תצליחי לעשות מזה כסף?
"כשחשבתי לעשות פודקאסט ראיתי בו יותר אאוטלט יצירתי ולא משהו שמרוויחים ממנו. היום אני מבינה שכן אפשר להרוויח כסף ובפרקים האחרונים כבר היו לי ספונסרים ואני מקווה שגם בהמשך".

"פחות מ־5% מהפודקאסטים בישראל עושים כסף" 

"בתחום הפרסום מבינים שתכני אודיו דיגיטליים נפוצים מאי פעם", אומר דרור גנות, מנכ"ל ובעלים משותף עם כפיר נוח בחברת אדיו שמשווקת פרסום ברדיו הדיגיטלי ובפודקאסטים ושותפה עסקית של ספוטיפיי בישראל.

"אם בהתחלה עוד התייחסו לפודקאסטים קצת כמו להרצאות טד, עכשיו זה לגמרי הולך לכיוון המיינסטרים", הוא אומר. "אנחנו, לדוגמא, השקנו השנה עם ארומה מיוזיק את רשת הפודקאסטים אודיותר, אחרי שהבנו שרוב הפודקאסטים בישראל הם בעצם אינפוטיינמנט ולא אנטרטיינמנט (מתמקדים במידע ולא בבידור - ד"א), כלומר: עוסקים בהיסטוריה, תנ"ך, אקדמיה, אקטואליה והשכלה גבוהה. בעולם זה פחות ככה, לכל סלב וטאלנט יש פודקאסט - קים קרדשיאן, מישל אובמה, הנסיך הארי ומייגן, בילי אייליש, קונאן אובריאן - וזה עובד מדהים. אנחנו מאמינים שפודקאסט זה מוצר שפונה לכולם, אז ריכזנו אצלנו פודקאסטרים כמו ליאור דיין, עדי מאירי, ליאל אלי, טום אביב, מושיק גלאמין ואחרים. יש באודיותר פרקים עם עשרות אלפי האזנות. אנחנו מתחלקים חצי־חצי עם הטאלנטים ברווחים והם, מבחינתם, פתחו את הרדיו של המחר. בשנה האחרונה אנחנו עומדים על 2 מיליון שקל הכנסות מפרסום בפודקאסטים שלנו".

גנות נוגע בנקודה קריטית: איך עושים מזה כסף? על אף הרייטינג המזנק, ההמלצות בפריים טיים ושורה מתארכת של פודקאסטים איכותיים ומושקעים, לרוב העוסקים בתחום ברור שהדרך עוד ארוכה עד להצלחה מסחרית או רווחיות.

הרווחים, אם בכלל, לא באים בדרך כלל רק מפרסום וחסויות על הפודקאסט עצמו. אדיו של גנות, לדוגמא, היא יותר חברת שיווק וטכנולוגיה מאשר חברת תוכן. בתחום הפודקאסטים, החברה משווקת שלושה מוצרי פרסום: תשדירי אודיו המוגשים במערכות פרסום דינמיות, חסויות ופודקאסטים שיווקיים. בין לקוחותיה של אדיו בתחום הפודקאסטים השיווקיים ניתן למנות את חברות הביטוח הראל וכלל, סופרפארם, דורקס ועוד.

חברת פודקאסט ישראל של לוי וטימור, שעומדת מאחורי רשת "עושים היסטוריה", טוענת לרווחיות כבר כמה שנים. המודל עסקי שלה כולל מלבד פרסומות גם הפקת פודקאסטים ממותגים לעשרות חברות וארגונים בישראל, וגם כ־5־6 פודקאסטים בשוק האמריקאי.

ומה קורה בישראל? כמה מתוך כמעט 2,000 הפודקאסטים הפועלים עושים כסף?
לוי: "אחוזים זעומים עושים מזה כסף, פחות מ-5%. הרשת שלנו אמנם מסחרית ורווחית כבר מהשנה הראשונה לקיומה, אבל בארץ מאוד קשה לעשות כסף כפודקאסטר עצמאי. מכירות וקשרים עם מפרסמים הם כישורים עסקיים שלא נמצאים בדרך כלל בארסנל של הפודקאסטר הממוצע. פודקאסטר מעולה בתחום הספורט, לדוגמא, אינו בהכרח איש מכירות מעולה".

דרור מספק הצצה נוספת לקרביים המסחריים של רשת "עושים היסטוריה", שמתפעלת נכון להיום 21 פודקאסטים. "פרקים ממותגים", הוא מסביר, "הם חלק מהמודל העסקי של הרשת. למשל, IBM באה ואמרה: אנחנו רוצים לפנות למאזינים של 'עושים טכנולוגיה' ולספר להם על דברים שאנחנו עושים".

זה תוכן שיווקי?
"כן, אבל הוא צריך לעבור אותי. זו לא יכולה להיות פרסומת של 30־40 דקות אלא תוכן, וזה חייב להיות תוכן שהייתי מוכן לעשות עליו פרק גם אם הם לא היו משלמים".

יש גילוי נאות?
"בטח, חייבים. בתחילת הפרק אומרים את זה, המוזיקה בפרק שונה מאשר בפרקים מערכתיים רגילים ויש גילוי נאות גם בתקציר של הפרק. היו כבר מקרים שביקשו שנוותר על זה, אבל לא הסכמתי בשום פנים ואופן. המאזין צריך לדעת על ההתחלה מה קורה כאן".

איל שטרן / צילום: שלום יוסף
איל שטרן / צילום: שלום יוסף

כצפוי, היתרונות המיתוגיים והאחרים של הפודקאסטים לא חמקו מעיניהם של אנשי ההייטק הישראלי. "בשנה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר גופים וארגונים שנכנסים לתחום ונעזרים בפודקאסטים כדי להשיג כל מיני יעדים ומטרות, בעיקר כדי לספר את הסיפור הארגוני שלהם באופן שלא חוסך במילים", אומר אייל שטרן, יועץ תקשורת עצמאי בתחום ההייטק שעובד בעיקר עם קרנות הון סיכון, חברות טכנולוגיה וסטארט־אפים.

שטרן מוסיף: "חברות טכנולוגיה רבות משתמשות בפודקאסטים כפלטפורמה לגיוס עובדים חדשים, הן רוצות ליצור באזז סביב החברה ולהגיע למועמדים שמאזינים לפודקאסטים טכנולוגיים. זו גם דרך מצוינת לספר לעובדים, משקיעים ושותפים פוטנציאליים על העשייה של החברה, ולמשוך אותם ליצור קשר".

"הדוגמא הכי טובה זה הפודקאסט של מאנדיי, שנקרא Startup for Startup. מאנדיי, שהונפקה בנאסד"ק, השיקה לפני כשנתיים פודקאסט שמספר על תהליכים בארגון. הם ממש עברו מחלקה אחרי מחלקה, ראיינו את העובדים והמנהלים הרלוונטיים ויצרו סביב זה קהילה ובאזז. זה עזר להם למצב את עצמם כמודל לחיקוי בתעשייה.

"כיום הקהילה של הפודקאסט שלהם היא אחת המפותחות ביותר בהייטק הישראלי והגיעו דרכה לא מעט עובדים במשרה מלאה. מאנדיי הביאו אנשי תוכן ומגישים שכל עבודתם זה לספר את הסיפור של החברה דרך הפודקאסט. בהמשך הם התחילו גם לראיין אנשים מבחוץ ויצרו כאמור קהילה. זה משרת אותם בערוצים של מודעות למותג, גיוס עובדים ועוד. גם אינטל ובזק הקימו פודקאסטים למטרות דומות".

אלכס אוסוב / צילום: Fundbox
 אלכס אוסוב / צילום: Fundbox

אלכס אוסוב, איש IT ומנהל מערך המחשוב בחברת היוניקורן הישראלית פאנדבוקס, יצר ומתפעל פודקאסט שמארח מובילי דעת קהל בהייטק. הפודקאסט מקבל רוח גבית נלהבת ומימון מפאנדבוקס, שמספרת באמצעותו את הסיפור של החברה ומגייסת דרכו עובדים.

אוסוב: "קהילת אנשי ה־IT היא בדרך כלל קהילה שקטה, פחות קיימת. מטרת הפודקאסט היא למנוע מאנשים לעשות את אותן טעויות שאני עצמי עשיתי בקריירת ה־IT שלי. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא לשמוע על ניסיונם של אנשים אחרים מהתחום. בפודקאסט אני מדבר עם אנשים מובילים בתעשייה שכבר עברו דבר או שניים, שסבלו בדרך. לחברות ההייטק בישראל משתלם לעזור לעובדים שרוצים לתפעל פודקאסטים, כי זה שם את השם שלהן על המפה".

"לא מסכימים לחזור עם ספוטיפיי על הטעות שהייתה עם פייסבוק" 

אחת השאלות בנוגע לזירת הפודקאסטים הישראלית נוגעת לכניסה האגרסיבית של ענקית הסטרימינג ספוטיפיי לתחום. בתוך שלוש שנים מכניסתה לתחום, זמינים כיום בספוטיפיי כ־2.2 מיליון פודקאסטים, ונתוני ההאזנה בכל אחת מ־178 הטריטוריות שבהן פועלת החברה מראים על זינוק מתמשך בהאזנה. המתחרה העיקרית של ספוטיפיי בתחום הפודקאסטים היא אפל, ולאחרונה קפצה לבריכה גם שחיינית לא רעה נוספת - גוגל.

"ספוטיפיי הבינה כבר לפני שלוש־ארבע שנים שהפודקאסטים הם ה־Talk Radio החדש", מסביר גנות, כזכור שותף עסקי של ספוטיפיי בישראל. "הם השקיעו יותר מ־1.5 מיליארד דולר בתחום בשנתיים האחרונות, רכשו כמה מהפודקאסטים הגדולים בעולם, כמו גם טכנולוגיות של הפצה ומסחור בפודקאסטים.

"לדעתי, הכניסה שלהם לתחום היא מהלך מבריק. עובדת היותם גן סגור מאפשרת להם ליצור יכולות טרגוט אדירות ברשת שלהם. אם אתה למשל מפרסם שמעוניין לפרסם עכשיו לגברים בני 45 שאוהבים ספורט, אתה יכול לייצר קמפיין כזה בתוך ספוטיפיי. העובדות מראות שבישראל הם שולטים ביד רמה".

ברשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה" מתלהבים קצת פחות. למעשה, לוי וטימור החליטו על מדיניות הגבלת העלאת פרקים לספוטיפיי, לפיה מופיעים שם בכל פעם רק שלושת הפרקים האחרונים של כל 

פודקאסט. אם המאזין רוצה עוד, הוא מוזמן לעבור לכל פלטפורמה אחרת. לטענת גורמים בכירים ברשת, המהלך הצליח וכיום רק 10% מההאזנות לפודקאסטים של "עושים היסטוריה" מגיעים מספוטיפיי.

"כפלטפורמה, יש לספוטיפיי פרקטיקה דורסנית של גן סגור", מסביר לוי. "אם הפודקאסט שלך שם אתה מאבד שליטה על הקהל שלך. אם אני רוצה לעזוב ולעבור לפלטפורמה, אני לא יכול לעשות את זה בלי לאבד את כל המאזינים שלי בספוטיפיי. ספוטיפיי גם בעלים של פודקאסטים בעצמה, ואם היא רוצה לקדם את הפודקאסטים שלה בטבלאות ההאזנה על חשבון, נאמר, הפודקאסטים שלי, אני בחיים לא אדע מזה.

"אנחנו כבר למודי ניסיון בפרקטיקות כאלו עם ענקיות כמו פייסבוק ויוטיוב. כשפייסבוק שינתה אלגוריתם לפני שלוש שנים היו עסקים שפשטו את הרגל. לא הסכמנו לחזור על הטעות הזו עם ספוטיפיי".

עוד כתבות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה