גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך צעירה אנונימית מצליחה לתת פייט לחדשות 12?

על מיה דגן (מהטיקטוק, לא השחקנית) לא בטוח ששמעתם. אז איך היא מצליחה להתברג בראש צמרת הפודקאסטים בישראל לצד חדשות 12 ו"כאן"? ● הצצה לתעשייה הכי חמה שמספר המאזינים בה מזנק ואפילו חברות ההייטק גילו את הפוטנציאל שלה

מיה דגן / צילום: ענבל מרמרי. צולם בדייב גורדון מקולקציית מלונות בראון, גורדון 17, תל אביב
מיה דגן / צילום: ענבל מרמרי. צולם בדייב גורדון מקולקציית מלונות בראון, גורדון 17, תל אביב

הפודקאסטים בישראל מצויים בפריחה חסרת תקדים. למרות צניחה זמנית בשיעורי ההאזנה בתחילת הקורונה, ניכר כעת שהתקופה הזו דווקא רק האיצה את צמיחת הפורמט בארץ. הפריחה הנוכחית כל כך חזקה, שהיא מזכירה למרואיינים היותר ותיקים בכתבה פריחות תוכן־טכנולוגיה מעשורים קודמים שהסתיימו די רע מבחינת הפרחים והגננים.

"ישראל היא שוק נורא קטן ומוגבל וגם הפודקאסטים כאן נופלים לכל התקלה הזו שנקראת עברית. אני חושש מאוד שיקרה להם מה שקרה לבלוגים ב־2003", אומר לי ד"ר יובל דרור, מגיש הפודקאסט הוותיק "עושים טכנולוגיה" ברשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה".

ד"ר יובל דרור / צילום: רמי זרנגר
 ד"ר יובל דרור / צילום: רמי זרנגר

דרור, סוציולוג וחוקר טכנולוגיה, היה כאן גם לפני שני עשורים כשכולם היו בטוחים שישראבלוג של נענע זה הדבר הבא. "כל חברה הקימה אז בלוג, כולם רצו בלוגים - ואז זה נעלם. לא, אני לא חושב שהפודקאסטים ייעלמו, אבל כן נראה קונסולידציה בשנים הקרובות. כיום, וזה נתון עולמי, אם אתה פותח פודקאסט ויש לך יותר מ־50 מאזינים בממוצע לפרק, אתה מעל הממוצע של האזנות בעולם. זה מצב שלא יכול להימשך".

כמה מאזינים יש כיום לפודקאסטים בישראל? לפי סקר TGI למחצית השנייה של 2020 שבדק מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת של 4.5 מיליון איש מעל גיל 18, שיעור ההאזנה לפודקאסטים עמד אז על 24.6%. מדובר בכ־1.1 מיליון ישראלים, אולם הנתון הזה לא כולל את הצעירים הרבים בגילי 12־18 שמאזינים לפודקאסטים. לפי הערכות, הנתון המלא כיום עומד על לא פחות מ־1.5 עד 2 מיליון ישראלים שמאזינים לפודקאסטים. והעוגה הזו, בטוחים כולם, רק תלך ותגדל.

טבלאות הפופולריות של הפודקאסטים בישראל שמספקות אפל וספוטיפיי, שתיים מפלטפורמות ההאזנה הנפוצות ביותר, מגלות תמונה לא שגרתית. בראש הרשימה אמנם מופיע הפודקאסט היומי של חברת החדשות N12, "אחד ביום", ולצדו פודקאסטים מצליחים מבית היוצר של כאן11 כמו "חיות כיס" ו"שיר אחד" והפקות של גופי תקשורת נוספים כמו ynet והארץ, אך ביניהם ולעתים אף לפניהם ניצבים פודקאסטים רבים בהפקות פרטיות ואפילו ביתיות במגוון נושאים, מהשקעות בבורסה ודיוני ספורט ועד שיחות אינטימיות בין חברים. ישראלים רבים מצאו אפיק ייצור והפצת תוכן חדש ומהנה שבו פוטנציאל ההצלחה שלהם לא נופל מזה של גופים ומותגים גדולים.

"כשיונית לוי ממליצה להאזין, כל הענף מרוויח"

"הכניסה של 'אחד ביום' לתחום הפודקאסטים היא דרמטית, הוא ממש מכניס את התחום למיינסטרים", טוען רום אטיק, עורך ומנהל מחלקת הפודקאסטים של N12. "ברגע שאתה משתמש בטאלנטים המובילים והחזקים בישראל ועושה פודקאסט יומי, אתה מייצר כוח הרבה יותר משמעותי. כולם מרוויחים מזה. כשיש פרסומות ב־N12 שמסבירות איך להקשיב לפודקאסטים, העוגה רק גדלה".

אטיק הוא דמות מפתח בתעשיית הפודקאסטים הישראלית. הוא היה ממקימי מחלקת ההסכתים של כאן11 בסוף 2016, וחתום כשותף מרכזי בהצלחות פורצות דרך בזירת הפודקאסטים הנראטיביים בישראל: "חיות כיס", שמנגיש נושאים כלכליים, ו"שיר אחד", שמפרק את תהליך היצירה של שירים ישראלים כמו "ליל חניה" של נתן אלתרמן או "זוט עני" של אלה לי.

בסוף 2020 אטיק הודיע על עזיבת התאגיד לטובת N12 של חדשות 12, במה שרשום כמחטף הטאלנט המשמעותי ביותר עד כה בזירת הפודקאסטים המקומית. בפברואר השנה הוא כבר השיק ביחד עם המגיש אלעד שמחיוף את "אחד ביום", פודקאסט המשלב אקטואליה עם יכולת להעמיק ולספר סיפור. לפודקאסט ארבעה פרקים בשבוע ואטיק מפנטז אפילו על חמישה, כשהמודל להשראה הוא The Daily - פודקאסט מוערך של "הניו יורק טיימס".

"אחרי שהניו יורק טיימס עלו עם הפודקאסט היומי שלהם, כל אמריקה התחילה לעשות את זה", אומר אטיק. "אחרי שאנחנו עלינו עם 'אחד ביום', גם ynet השיקו פודקאסט יומי. זה בחזית העשייה כיום. ההאזנה לפודקאסטים בישראל גדלה בקצב מטורף. נכון, זה עדיין לא ארצות הברית שבה 30% מהאוכלוסייה מעידים שהם מקשיבים לפודקאסטים. אנחנו עוד לא שם, אבל יותר ויותר אנשים מכירים את התחום וזה בהחלט קשור לעובדה שכלי תקשורת מרכזי בישראל החליט להיכנס למשחק. זה כבר לא תחום נישתי או מחתרתי. ברגע שיש לך פרסומת יומית לפודקאסטים בערוץ 12, זה עוזר להפוך את התחום להרבה יותר מיינסטרים".

אטיק טוען עוד כי "'אחד ביום' הפך בתוך זמן קצר לפודקאסט המוביל בישראל. יש לנו עשרות אלפי מאזינים מדי יום. אנחנו צוות קטן שמשקיע בזה זמן מטורף, כי אנחנו מאוד מאמינים בתוצאה".

"זה ש־N12 החליטו להשקיע עשה טוב לכולם. הקידומים שהם עושים ל'אחד ביום' בפריים טיים העלו את ההאזנות לכל הפודקאסטים בישראל", אומר גם ניר גורלי, עורך בכיר בכאן הסכתים, שהחליף בתחילת השנה את אטיק בתפקיד העורך ומתווה הדרך מצד התוכן לפודקאסטים של התאגיד. גם גורלי, עיתונאי מוזיקה במקור, נמצא בתאגיד מימי ההקמה וחתום בין השאר (בצוותא עם אטיק ואנשים נוספים) על ההצלחה של "שיר אחד".

"כשיונית לוי ממליצה לכולם להאזין לפודקאסט של חדשות 12, המון אנשים נכנסים לאפליקציות הפודקאסטים ומתחילים להקשיב. בהמשך הם מגלים שבספוטיפיי או באפל יש עוד המון תכנים שכדאי להקשיב להם: פודקאסט על כדורגל, פודקאסט על שירים. הרמה הכללית עולה וזה כיף, כי זה גורם לכולנו להשתפר".

רום אטיק מ-N12 (מימין), רן לוי מרשת "עושים היסטוריה" וניר גורלי מ"כאן הסכתים" / צילום: ענבל מרמרירום אטיק מ-N12 (מימין), רן לוי מרשת "עושים היסטוריה" וניר גורלי מ"כאן הסכתים". צולם בדייב גורדון מקולקציית מלונות בראון, גורדון 17, תל אביב

עם כל הכבוד להצלחה העכשווית של N12, נדמה שאין בישראל גוף שחתום על הבאת הפודקאסטים לארץ המובטחת יותר מכאן11. אטיק נזכר: "כשהגעתי לתאגיד בסוף 2016 אף אחד לא הבין מה זה הדבר הזה, למה חשוב שיהיו פודקאסטים ולמה זה מעניין. זה התהפך לחלוטין".

לפי נתוני התאגיד, עד היום עלו במחלקת ההסכתים של חטיבת הרדיו כ־140 תוכניות בתחומים כמו כלכלה, תרבות, היסטוריה ועוד. ב־2020, שנת הקורונה, רשמו הסכתי כאן 17,763,754 האזנות מצטברות, כלומר: כמעט 50 אלף האזנות בממוצע ביום.

רן לוי, שייסד עם דני טימור את חברת פודקאסט ישראל מדיה, מסכים שהפודקאסטים בישראל עלו סוף סוף על הדרך אל המיינסטרים. לוי, המכהן כעורך הראשי של רשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה", יוצר ומגיש פודקאסט פופולרי תחת אותו שם.

"אני רואה התקדמות ברורה", אומר לוי שנכנס לתחום הפודקאסטים כבר ב־2007. "בשנתיים האחרונות כל ארגון וכל חברה פותחים פודקאסט או בוחנים את האפשרות לפתוח פודקאסט, וזה קצת מזכיר את פריחת הבלוגים ב־2003. אין ספק שנצרוך יותר את תכני האודיו שלנו on-demand. כמו שנטפליקס הולכה ונעשית המיינסטרים של הטלוויזיה, כך הפודקאסטים יהיו המיינסטרים של הרדיו. כמי שהתחיל בימים שאנשים עוד לא ידעו לבטא נכון את המילה פודקאסט, מדהים לראות אזכורים של הנושא בפריים טיים".

איפה עומד שוק הפודקאסטים הישראלי בהשוואה לאמריקאי?
"אנחנו בפיגור של 3־4 שנים אחרי מה שקורה בארה"ב. אם בישראל יש כיום בהגזמה 2,000 פודקאסטים, בארה"ב אנחנו מדברים על כ־2 מיליון פודקאסטים. הפריצה הגדולה שם התרחשה ב־2014 עם פודקאסט בשם Serial שיוצרת ומגישה העיתונאית החוקרת שרה קניג. בישראל הפודקאסטים החלו לצבור תאוצה רק ב־2017. בארה"ב, קהל מאזיני הפודקאסטים מייצג כיום את כלל האוכלוסיה, ובישראל זה עדיין בעיקר גברים. אבל השינוי כבר החל".

רוב גברי בין מאזיני הפודקאסטים? למה?
"מי שאימץ את המדיום בהתחלה היו גיקים, גברים לבנים בגיל 20 עד 40. רק כשהפודקאסטים נכנסו למכוניות והיה נוח להאזין להם, מאפייני המאזינים החלו ליישר קו עם ההתפלגות באוכלוסיה הכללית. לפי סקרים שאנחנו עושים, לפני חמש שנים 92% מהמאזינים לפודקאסטים בישראל היו גברים, אבל היום הם יותר באזור ה־70% ואני מניח שתוך שנתיים־שלוש נגיע להתפלגות באוכלוסיה הכללית".

"הקהל שלי הוא 85% בנות ואני מאוד שמחה שזה כך" 

לצד המאמצים וההשקעה הכספית הרבה של גופים גדולים בענף הפודקאסטים, ישנם כאמור גם לא מעט יוצרים עצמאיים בישראל שמצליחים לא פחות - כמו "הפודיום" של אורן יוסיפוביץ' בתחום הספורט, "הולכים לקולנוע" של קרין ונמרוד אלדאה, "חושבים טוב" של יהודית כץ ועוד.

ביניהם בולט במיוחד "דגנים מלאים", פודקאסט חדש יחסית של מיה דגן ("מהטיקטוק, לא המפורסמת") שהתברגה במהירות למקומות הגבוהים בטבלאות ההאזנות. דגן בת ה־25 מטפחת חשבון טיקטוק פופולרי עם 121 אלף עוקבים, ומאפריל האחרון היא מתפעלת פודקאסט שבועי באמצעות חברת שמע פודקאסטים והפקות סאונד. "בינתיים אנחנו לא יורדים מהעשירייה", היא אומרת ביחס לטבלאות הדירוג של אפל וספוטיפיי.

בפודקאסט דגן, להגדרתה, "מרכלת עם עצמה" - כלומר מדברת על נושאים שקרובים אליה, מזוגיות ומיניות ועד מצב כלכלי ובחירת מקצוע. "יש משהו קצת מגלומני בפודקאסט שרק אני מדברת בו על היומיום והתחושות שלי, אבל הרגשתי שיש לזה ביקוש", היא אומרת. "הרגשתי גם שכל עוד אני לא עפה על עצמי ומבינה שאני רק פישרית בת 25 שלא יודעת מהחיים, אז זה בסדר שאדבר. וכן, זה הצליח הרבה יותר ממה שחשבתי".

איזה נושאים מעניינים אותך?
"דברים שקשורים לחיים שלי, למשל דימוי גוף כי אני בחורה שמנה, מיניות, זוגיות ועוד. אני מנסה לפנות לבני נוער ולדבר איתם בפתיחות על נושאים שאף אחד לא דיבר עליהם איתי. בא לי פשוט לדבר על זה בצורה חופשית ופתוחה. חצי מהמאזינים שלי כבר מעל גיל 18, והקהל שלי הוא 85% בנות, בניגוד למה שקורה בפודקאסטים אחרים. אני מאוד שמחה שזה כך".

איזה פידבקים את מקבלת?
"יש המון תגובות מזדהות, המון בקשות לעזרה בבעיות, המון מקומות שאנשים מרגישים קרובים אליי וחברים שלי. אני מראה הרבה את העולב בחיים שלי, יש דברים שקשורים אליי שאמא שלי שמעה לראשונה בפודקאסט. לא נעים. זה לפעמים מפחיד ומרגיש חשוף מאוד, אבל זה גם נורא משתלם. באחד הפרקים כמעט התפרקתי וקיבלתי תגובות מדהימות. אנשים אמרו לי: גם זה מעניין, אנחנו רוצים לראות אותך גם בוכה ומטומטמת".

תצליחי לעשות מזה כסף?
"כשחשבתי לעשות פודקאסט ראיתי בו יותר אאוטלט יצירתי ולא משהו שמרוויחים ממנו. היום אני מבינה שכן אפשר להרוויח כסף ובפרקים האחרונים כבר היו לי ספונסרים ואני מקווה שגם בהמשך".

"פחות מ־5% מהפודקאסטים בישראל עושים כסף" 

"בתחום הפרסום מבינים שתכני אודיו דיגיטליים נפוצים מאי פעם", אומר דרור גנות, מנכ"ל ובעלים משותף עם כפיר נוח בחברת אדיו שמשווקת פרסום ברדיו הדיגיטלי ובפודקאסטים ושותפה עסקית של ספוטיפיי בישראל.

"אם בהתחלה עוד התייחסו לפודקאסטים קצת כמו להרצאות טד, עכשיו זה לגמרי הולך לכיוון המיינסטרים", הוא אומר. "אנחנו, לדוגמא, השקנו השנה עם ארומה מיוזיק את רשת הפודקאסטים אודיותר, אחרי שהבנו שרוב הפודקאסטים בישראל הם בעצם אינפוטיינמנט ולא אנטרטיינמנט (מתמקדים במידע ולא בבידור - ד"א), כלומר: עוסקים בהיסטוריה, תנ"ך, אקדמיה, אקטואליה והשכלה גבוהה. בעולם זה פחות ככה, לכל סלב וטאלנט יש פודקאסט - קים קרדשיאן, מישל אובמה, הנסיך הארי ומייגן, בילי אייליש, קונאן אובריאן - וזה עובד מדהים. אנחנו מאמינים שפודקאסט זה מוצר שפונה לכולם, אז ריכזנו אצלנו פודקאסטרים כמו ליאור דיין, עדי מאירי, ליאל אלי, טום אביב, מושיק גלאמין ואחרים. יש באודיותר פרקים עם עשרות אלפי האזנות. אנחנו מתחלקים חצי־חצי עם הטאלנטים ברווחים והם, מבחינתם, פתחו את הרדיו של המחר. בשנה האחרונה אנחנו עומדים על 2 מיליון שקל הכנסות מפרסום בפודקאסטים שלנו".

גנות נוגע בנקודה קריטית: איך עושים מזה כסף? על אף הרייטינג המזנק, ההמלצות בפריים טיים ושורה מתארכת של פודקאסטים איכותיים ומושקעים, לרוב העוסקים בתחום ברור שהדרך עוד ארוכה עד להצלחה מסחרית או רווחיות.

הרווחים, אם בכלל, לא באים בדרך כלל רק מפרסום וחסויות על הפודקאסט עצמו. אדיו של גנות, לדוגמא, היא יותר חברת שיווק וטכנולוגיה מאשר חברת תוכן. בתחום הפודקאסטים, החברה משווקת שלושה מוצרי פרסום: תשדירי אודיו המוגשים במערכות פרסום דינמיות, חסויות ופודקאסטים שיווקיים. בין לקוחותיה של אדיו בתחום הפודקאסטים השיווקיים ניתן למנות את חברות הביטוח הראל וכלל, סופרפארם, דורקס ועוד.

חברת פודקאסט ישראל של לוי וטימור, שעומדת מאחורי רשת "עושים היסטוריה", טוענת לרווחיות כבר כמה שנים. המודל עסקי שלה כולל מלבד פרסומות גם הפקת פודקאסטים ממותגים לעשרות חברות וארגונים בישראל, וגם כ־5־6 פודקאסטים בשוק האמריקאי.

ומה קורה בישראל? כמה מתוך כמעט 2,000 הפודקאסטים הפועלים עושים כסף?
לוי: "אחוזים זעומים עושים מזה כסף, פחות מ-5%. הרשת שלנו אמנם מסחרית ורווחית כבר מהשנה הראשונה לקיומה, אבל בארץ מאוד קשה לעשות כסף כפודקאסטר עצמאי. מכירות וקשרים עם מפרסמים הם כישורים עסקיים שלא נמצאים בדרך כלל בארסנל של הפודקאסטר הממוצע. פודקאסטר מעולה בתחום הספורט, לדוגמא, אינו בהכרח איש מכירות מעולה".

דרור מספק הצצה נוספת לקרביים המסחריים של רשת "עושים היסטוריה", שמתפעלת נכון להיום 21 פודקאסטים. "פרקים ממותגים", הוא מסביר, "הם חלק מהמודל העסקי של הרשת. למשל, IBM באה ואמרה: אנחנו רוצים לפנות למאזינים של 'עושים טכנולוגיה' ולספר להם על דברים שאנחנו עושים".

זה תוכן שיווקי?
"כן, אבל הוא צריך לעבור אותי. זו לא יכולה להיות פרסומת של 30־40 דקות אלא תוכן, וזה חייב להיות תוכן שהייתי מוכן לעשות עליו פרק גם אם הם לא היו משלמים".

יש גילוי נאות?
"בטח, חייבים. בתחילת הפרק אומרים את זה, המוזיקה בפרק שונה מאשר בפרקים מערכתיים רגילים ויש גילוי נאות גם בתקציר של הפרק. היו כבר מקרים שביקשו שנוותר על זה, אבל לא הסכמתי בשום פנים ואופן. המאזין צריך לדעת על ההתחלה מה קורה כאן".

איל שטרן / צילום: שלום יוסף
איל שטרן / צילום: שלום יוסף

כצפוי, היתרונות המיתוגיים והאחרים של הפודקאסטים לא חמקו מעיניהם של אנשי ההייטק הישראלי. "בשנה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר גופים וארגונים שנכנסים לתחום ונעזרים בפודקאסטים כדי להשיג כל מיני יעדים ומטרות, בעיקר כדי לספר את הסיפור הארגוני שלהם באופן שלא חוסך במילים", אומר אייל שטרן, יועץ תקשורת עצמאי בתחום ההייטק שעובד בעיקר עם קרנות הון סיכון, חברות טכנולוגיה וסטארט־אפים.

שטרן מוסיף: "חברות טכנולוגיה רבות משתמשות בפודקאסטים כפלטפורמה לגיוס עובדים חדשים, הן רוצות ליצור באזז סביב החברה ולהגיע למועמדים שמאזינים לפודקאסטים טכנולוגיים. זו גם דרך מצוינת לספר לעובדים, משקיעים ושותפים פוטנציאליים על העשייה של החברה, ולמשוך אותם ליצור קשר".

"הדוגמא הכי טובה זה הפודקאסט של מאנדיי, שנקרא Startup for Startup. מאנדיי, שהונפקה בנאסד"ק, השיקה לפני כשנתיים פודקאסט שמספר על תהליכים בארגון. הם ממש עברו מחלקה אחרי מחלקה, ראיינו את העובדים והמנהלים הרלוונטיים ויצרו סביב זה קהילה ובאזז. זה עזר להם למצב את עצמם כמודל לחיקוי בתעשייה.

"כיום הקהילה של הפודקאסט שלהם היא אחת המפותחות ביותר בהייטק הישראלי והגיעו דרכה לא מעט עובדים במשרה מלאה. מאנדיי הביאו אנשי תוכן ומגישים שכל עבודתם זה לספר את הסיפור של החברה דרך הפודקאסט. בהמשך הם התחילו גם לראיין אנשים מבחוץ ויצרו כאמור קהילה. זה משרת אותם בערוצים של מודעות למותג, גיוס עובדים ועוד. גם אינטל ובזק הקימו פודקאסטים למטרות דומות".

אלכס אוסוב / צילום: Fundbox
 אלכס אוסוב / צילום: Fundbox

אלכס אוסוב, איש IT ומנהל מערך המחשוב בחברת היוניקורן הישראלית פאנדבוקס, יצר ומתפעל פודקאסט שמארח מובילי דעת קהל בהייטק. הפודקאסט מקבל רוח גבית נלהבת ומימון מפאנדבוקס, שמספרת באמצעותו את הסיפור של החברה ומגייסת דרכו עובדים.

אוסוב: "קהילת אנשי ה־IT היא בדרך כלל קהילה שקטה, פחות קיימת. מטרת הפודקאסט היא למנוע מאנשים לעשות את אותן טעויות שאני עצמי עשיתי בקריירת ה־IT שלי. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא לשמוע על ניסיונם של אנשים אחרים מהתחום. בפודקאסט אני מדבר עם אנשים מובילים בתעשייה שכבר עברו דבר או שניים, שסבלו בדרך. לחברות ההייטק בישראל משתלם לעזור לעובדים שרוצים לתפעל פודקאסטים, כי זה שם את השם שלהן על המפה".

"לא מסכימים לחזור עם ספוטיפיי על הטעות שהייתה עם פייסבוק" 

אחת השאלות בנוגע לזירת הפודקאסטים הישראלית נוגעת לכניסה האגרסיבית של ענקית הסטרימינג ספוטיפיי לתחום. בתוך שלוש שנים מכניסתה לתחום, זמינים כיום בספוטיפיי כ־2.2 מיליון פודקאסטים, ונתוני ההאזנה בכל אחת מ־178 הטריטוריות שבהן פועלת החברה מראים על זינוק מתמשך בהאזנה. המתחרה העיקרית של ספוטיפיי בתחום הפודקאסטים היא אפל, ולאחרונה קפצה לבריכה גם שחיינית לא רעה נוספת - גוגל.

"ספוטיפיי הבינה כבר לפני שלוש־ארבע שנים שהפודקאסטים הם ה־Talk Radio החדש", מסביר גנות, כזכור שותף עסקי של ספוטיפיי בישראל. "הם השקיעו יותר מ־1.5 מיליארד דולר בתחום בשנתיים האחרונות, רכשו כמה מהפודקאסטים הגדולים בעולם, כמו גם טכנולוגיות של הפצה ומסחור בפודקאסטים.

"לדעתי, הכניסה שלהם לתחום היא מהלך מבריק. עובדת היותם גן סגור מאפשרת להם ליצור יכולות טרגוט אדירות ברשת שלהם. אם אתה למשל מפרסם שמעוניין לפרסם עכשיו לגברים בני 45 שאוהבים ספורט, אתה יכול לייצר קמפיין כזה בתוך ספוטיפיי. העובדות מראות שבישראל הם שולטים ביד רמה".

ברשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה" מתלהבים קצת פחות. למעשה, לוי וטימור החליטו על מדיניות הגבלת העלאת פרקים לספוטיפיי, לפיה מופיעים שם בכל פעם רק שלושת הפרקים האחרונים של כל 

פודקאסט. אם המאזין רוצה עוד, הוא מוזמן לעבור לכל פלטפורמה אחרת. לטענת גורמים בכירים ברשת, המהלך הצליח וכיום רק 10% מההאזנות לפודקאסטים של "עושים היסטוריה" מגיעים מספוטיפיי.

"כפלטפורמה, יש לספוטיפיי פרקטיקה דורסנית של גן סגור", מסביר לוי. "אם הפודקאסט שלך שם אתה מאבד שליטה על הקהל שלך. אם אני רוצה לעזוב ולעבור לפלטפורמה, אני לא יכול לעשות את זה בלי לאבד את כל המאזינים שלי בספוטיפיי. ספוטיפיי גם בעלים של פודקאסטים בעצמה, ואם היא רוצה לקדם את הפודקאסטים שלה בטבלאות ההאזנה על חשבון, נאמר, הפודקאסטים שלי, אני בחיים לא אדע מזה.

"אנחנו כבר למודי ניסיון בפרקטיקות כאלו עם ענקיות כמו פייסבוק ויוטיוב. כשפייסבוק שינתה אלגוריתם לפני שלוש שנים היו עסקים שפשטו את הרגל. לא הסכמנו לחזור על הטעות הזו עם ספוטיפיי".

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; אקרו קופצת לאחר המיזוג עם ישראל קנדה

מדדי ת"א 90 יורד בכ-0.6%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.2% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● עדכונים שוטפים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו