גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום לבכות על בריחת המוחות להייטק: 6 פתרונות למשבר בענף הפרסום

בחודש החולף הציף גלובס את נושא המשבר העובדים בענף הפרסום, בסדרת כתבות שעוררה גלים ● משיחות שערכנו עם אנשי הענף עלו כמה הצעות לדרכי פעולה, ובהן שכר הוגן, השקעה במיזמי עובדים, מודל תשלום חדש והקמת ארגון עובדים ● כתבה רביעית ואחרונה בסדרה

הפתרונות למשבר בענף הפרסום / איור: גיל ג'יבלי
הפתרונות למשבר בענף הפרסום / איור: גיל ג'יבלי

בשבועות האחרונים פרסמנו בגלובס סדרת כתבות שעסקה בבריחת המוחות מענף הפרסום, והסיבות לה. נגענו בחוליים הסמויים של הענף, שהשינויים הטכנולוגיים בשוק, היווצרותה של אלטרנטיבה תעסוקתית ומשבר הקורונה הביאו להתפרצותם באופן גלוי.

הסדרה יצרה שיח ער ברשתות החברתיות. בצד כאב גדול, כעס ולעתים ואכזבה, בלטה גם האהבה של עובדי הענף לדורותיהם לעשייה הפרסומית עצמה. הכתבות לא נועדו לחבל בענף או לזרות מלח על פצעיו, אלא נועדו להאיר תופעות שרצוי ואפשר לתקן.

כעת, לאחר שנוצר שיח שהציף את התופעות, הגיע הזמן גם להציע פתרונות. אלה לא פתרונות קסם, חלקם קשים ליישום, אך מאחר שמצבו של הענף מורכב ממילא, שווה לעשות את מה שהפרסומאים מציעים למפרסמים לעשות - לחשוב מחוץ לקופסה. ואם הענף הוא המוצר, אולי כמו בכל תוכנית שיווק טובה כדאי קודם לטפל במוצר עצמו, ורק אז לשווק אותו החוצה.

חיים מחוץ לעבודה

ברור מאליו כי ענף הפרסום לא יוכל להתחרות במשכורות שמציעים בענף ההייטק. מנגד, עבודה עד שעות הלילה המאוחרות, ציפייה לזמינות של העובד כמעט 24/7 ועל הדרך גם התעמרות והשפלה - לא יוכלו להתקיים לאורך זמן. העולם השתנה, והדור הצעיר חושב, חי, מרוויח וחולם אחרת. אפשר לשפוט אותו על כך ולהיאחז בעולם הישן, ואפשר לחבק את השינוי ולהבין שיש בו הבטחה גדולה למשרדים עצמם.

שכר הוגן ושעות עבודה המאפשרות חיים פרטיים הם תנאי בסיסי לשינוי בתעשייה. האינטנסיביות הקיצונית שאליה נדרשים במשרדים פוגעת ביכולת לשמר עובדים לאורך זמן, אבל היא גם נגד האינטרס של המשרד עצמו. פרסום הוא תחום יצירתי, ויצירתיות מגיעה מהחיים עצמם - בוודאי כשמדובר ביצירתיות שאמורה לשנות דפוסי צריכה או חשיבה. עובד שחי, מנהל מערכות יחסים, מתנסה, חווה, טועם ולומד הוא עובד שיש לו מה להביא חזרה - לתוך העבודה.

ניהול נשי אנושי

האפשרות לנהל חיים שפויים תאפשר לשמר במשרדים לא רק עובדים צעירים, אלא גם נשים אימהות. כיום, בדרגים הנמוכים ובדרגי הביניים יש במשרדי הפרסום הרבה נשים, אבל חלקן הגדול נוטשות את הענף - שעדיין נתפס שוביניסטי וכוחני - בשלב גיבוש המשפחה.

וכך, הענף לא מצמיח מספיק נשים שמנהלות בסגנון נשי. ברוב המשרדים - בעיקר במחלקות הקריאייטיב - הצמרת גברית, ובכך הענף יורה לעצמו ברגל פעמיים. ראשית, אימהות הן חלק משמעותי בקהלי היעד שאליהם פונים קמפיינים (80% מהקמפיינים פונים לנשים), ולכן היציאה של נשים מענף הפרסום פוגעת ישירות בתוצר הפרסומי. שנית, סגנון הניהול המזוהה עם נשיות הוא למעשה סגנון הניהול האנושי - שגם מזוהה עם הדור הצעיר שמחפש בעבודה רבדים נוספים, ולא רק כסף.

בנוסף, במשך שנים קידשו במשרדים את הצעירים - מה ששלח החוצה עובדים "מבוגרים" שעברו את גיל 40. במקום זאת, כדאי להשתמש בניסיון של עובדים מנוסים, מפוכחים ויציבים, כגורם מאזן לתזזיתיות של הצעירים.

הקמת קרנות השקעה

בני הדור הצעיר אומנם רוצים להרוויח הרבה מבלי לשעבד את חייהם לעבודה - מה שממתג אותם לעיתים (ולא בצדק) כעצלנים ומפונקים. מנגד, הם יצירתיים, מעורבים במטרות חברתיות ומחפשים תכלית שאיננה כלכלית בלבד.

הם רוצים להצליח, אך מבינים שהצלחה איננה כרוכה בהכרח בשעות עבודה ארוכות במשרד. כסף אפשר לעשות גם מפיתוח אפליקציה, ייצור תוכן, קו אופנה או כל דבר אחר שדורש יצירתיות ותעוזה. לכל השאיפות והחלומות הללו אין היום מקום במשרדי הפרסום, למרות שחלקם - בוודאי הגדולים בהם - מחפשים כל העת את ההשקעה הבאה בסטארט-אפים, בטכנולוגיה, באיקומרס ובמדיה.

משרדי הפרסום יכולים להקים קרנות השקעה שמשקיעות ברעיונות, בפיתוחים ובחלומות של העובדים שלהם. אם זה ייעשה באופן מובנה, על-פי פרמטרים מסודרים, זה עשוי גם לתת לעובדים יצירתיים אופק (או תכלית במקרה שמדובר בקידום אג'נדה) וגם להתברר כהשקעה כלכלית טובה.

שינוי מודל התשלום

על-פי מודל התשלום כיום, המשרדים לא מתוגמלים על התוצר הקריאייטיבי שלהם, אלא בעיקר על המדיה שהם רוכשים עבור הלקוח. המחיר הפך כמעט לחזות הכול - אבל במקביל נרשמה השחיקה ברווחיות, שנובעת מכך שהחלק הדיגיטלי בתמהיל המדיה גדל, בעוד שהמשרדים מרוויחים עליו עמלה נמוכה, אם בכלל.

למרות השחיקה בעמלות המדיה המסורתיות וברווחים, התחרותיות בענף לא קטנה - לעיתים משיקולי אגו. קורה לא פעם שמשרדים מוכנים לקבל או להשאיר לקוחות, גם כשהמחיר הוא התעמרות בעובדים, הכנת תוצרים שבינם לבין פרסום אין כלום (עיין ערך איש הקריאייטיב שנדרש לכתוב ברכת בר מצווה), ותוצרים פרסומיים מעבר להסכם (מבלי לשלם על העבודה הנוספת). מפרסמים שמבינים את המצב מנהלים לעתים מכרזי פרסום ללא גבולות - עיין ערך מכרז עיריית ירושלים, שדרשה זמינות של 24/7 כולל בשבת.

אלא שהמציאות השתנתה, וכיום הענף מונה הרבה פחות משרדים. בעולם של ניגודי אינטרסים, למפרסם יש לעיתים פחות אופציות לבחירת משרד המתאים לו. על הכוח שיש בימינו למשרדים ניתן היה ללמוד מהמהלך האחרון של אדלר חומסקי, שהמיר את בנק הפועלים שנתפס כלקוח לא יציב בהבטחה של בנק דיסקונט, והותיר את הפועלים עם אופציות מועטות (לשיטתו) לבחירת משרד חדש.

זה הזמן של המפרסמים והפרסומאים להגדיר מערכות יחסים חדשות, ובתוך זה מודל כספי שמחזק את הקשר בין התוצר לתשלום. לשם כך נדרשים אמנה או קוד אתי, שיטפלו למשל בניהול מכרזים ובמחירון מוצרים (כמה עולה לייצר מודעה, סקיצה, על מה משלמים תוספת לאחר כמות מסוימת של ביצועים וכדומה). נדגיש כי לא מדובר בקביעת מחירון לענף או תיאום מחירים, אלא הסכמה על כך שמדובר במנגנון שמומלץ להשתמש בו, כל משרד לפי יכולתו והנכונות של לקוחות לשלם לו.

אפשר לחייב לפי שעות עבודה, עבור רעיונות, תוצאות של הלקוח או כל דרך אחרת שתחייב את המשרד לתת שירות ברמה גבוהה, ואת המפרסם לשלם עלו המוצר באופן מכבד - בדיוק כפי שמשלמים לעורך הדין או רואה החשבון. לשינוי מודל ההתקשרות יהיו השלכות לא רק על רמת הרווחיות, אלא גם על האווירה וההתנהלות שבין ספק ללקוח.

הקמת ארגון עובדים

ארגון חברות הפרסום כבר קיים שנים רבות, אך הוא דואג לבעלי המשרדים, בעוד שלעובדים המהווים את הרוב בענף אין הגנה - וגם לא כוח. על פניו, הקמת ארגון עובדים עלולה להיתפס כמהלך כמעט הפוך לרוח הענף, אבל אולי הגיע הזמן לאתחל את המחשבות.

אומנם מדובר בענף מרובה בעובדים צעירים, שמאופיין בתחלופה גבוה, תחרותיות והבדלים גדולים בתנאים שמציעים המשרדים השונים, אבל אפיון דומה לא מנע הקמת ארגונים כמו ארגון העיתונאים או אק"ט (ארגון מקצועות הטלוויזיה).

התארגנות עובדים לא אמורה לדאוג למשכורות או לתנאים אחידים, אלא לתת לעובדים הגנה, ייעוץ משפטי, תנאים, ובעיקר כבוד אנושי מינימלי. זה מהלך שקשה להוביל, נדרשים לצורך זה "משוגעים לדבר" שאינם חוששים להסתכן - כי הרי ברור שחלק מבעלי המשרדים ינסו לטרפד את העניין - אבל בהתמדה ובנחישות זה אפשרי.

קהילה, ולא רק בפייסבוק

בענף הפרסום תמיד עבדו שעות ארוכות, באינטנסיביות, ולא תמיד עבור תמורה הולמת, אבל רבים רצו להיות בו כי הוא נתפס שמח, יצירתי וחי. ראשי הענף נתפסו כמקורבים לפוליטיקאים ובעלי הון, וזוהו עם הצלחה. חלקם צוטטו בתקשורת, חלקם כיכבו במדורי רכילות, ואחרים הרצו במקומות נחשבים.

למשרדי הפרסום הייתה תרבות, קהילתיות ומסורת - המריבות סביב תחרות הקקטוס, הנסיעות המשרדיות לחו"ל, המסיבות. אלא שבשנים האחרונות חלק ניכר מזה נעלם. אין כמעט מפגשים בין אנשי התעשייה, שיתופי פעולה רוחביים עם תעשיות יצירתיות אחרות, מסיבות או קהילה שנפגשת פיזית. וכשאין את כל אלה, יש גם מעט תחושת שייכות וגאוות יחידה.

יש לא מעט דברים שקל וזול לשנות. הרבה מזה יכול לייצר איגוד חברות הפרסום - אם וכאשר יתגייסו אליו חברי הנהלה שישכילו לראות מעבר לאינטרס של המשרד שלהם. איגוד השיווק עושה זאת כבר שנים מצוין, ואין סיבה שהפורמט לא ישוכפל אצל הקולגות בפרסום.

עוד כתבות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה מזנקות, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל היכינו את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים