גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במקום לבכות על בריחת המוחות להייטק: 6 פתרונות למשבר בענף הפרסום

בחודש החולף הציף גלובס את נושא המשבר העובדים בענף הפרסום, בסדרת כתבות שעוררה גלים ● משיחות שערכנו עם אנשי הענף עלו כמה הצעות לדרכי פעולה, ובהן שכר הוגן, השקעה במיזמי עובדים, מודל תשלום חדש והקמת ארגון עובדים ● כתבה רביעית ואחרונה בסדרה

הפתרונות למשבר בענף הפרסום / איור: גיל ג'יבלי
הפתרונות למשבר בענף הפרסום / איור: גיל ג'יבלי

בשבועות האחרונים פרסמנו בגלובס סדרת כתבות שעסקה בבריחת המוחות מענף הפרסום, והסיבות לה. נגענו בחוליים הסמויים של הענף, שהשינויים הטכנולוגיים בשוק, היווצרותה של אלטרנטיבה תעסוקתית ומשבר הקורונה הביאו להתפרצותם באופן גלוי.

הסדרה יצרה שיח ער ברשתות החברתיות. בצד כאב גדול, כעס ולעתים ואכזבה, בלטה גם האהבה של עובדי הענף לדורותיהם לעשייה הפרסומית עצמה. הכתבות לא נועדו לחבל בענף או לזרות מלח על פצעיו, אלא נועדו להאיר תופעות שרצוי ואפשר לתקן.

כעת, לאחר שנוצר שיח שהציף את התופעות, הגיע הזמן גם להציע פתרונות. אלה לא פתרונות קסם, חלקם קשים ליישום, אך מאחר שמצבו של הענף מורכב ממילא, שווה לעשות את מה שהפרסומאים מציעים למפרסמים לעשות - לחשוב מחוץ לקופסה. ואם הענף הוא המוצר, אולי כמו בכל תוכנית שיווק טובה כדאי קודם לטפל במוצר עצמו, ורק אז לשווק אותו החוצה.

חיים מחוץ לעבודה

ברור מאליו כי ענף הפרסום לא יוכל להתחרות במשכורות שמציעים בענף ההייטק. מנגד, עבודה עד שעות הלילה המאוחרות, ציפייה לזמינות של העובד כמעט 24/7 ועל הדרך גם התעמרות והשפלה - לא יוכלו להתקיים לאורך זמן. העולם השתנה, והדור הצעיר חושב, חי, מרוויח וחולם אחרת. אפשר לשפוט אותו על כך ולהיאחז בעולם הישן, ואפשר לחבק את השינוי ולהבין שיש בו הבטחה גדולה למשרדים עצמם.

שכר הוגן ושעות עבודה המאפשרות חיים פרטיים הם תנאי בסיסי לשינוי בתעשייה. האינטנסיביות הקיצונית שאליה נדרשים במשרדים פוגעת ביכולת לשמר עובדים לאורך זמן, אבל היא גם נגד האינטרס של המשרד עצמו. פרסום הוא תחום יצירתי, ויצירתיות מגיעה מהחיים עצמם - בוודאי כשמדובר ביצירתיות שאמורה לשנות דפוסי צריכה או חשיבה. עובד שחי, מנהל מערכות יחסים, מתנסה, חווה, טועם ולומד הוא עובד שיש לו מה להביא חזרה - לתוך העבודה.

ניהול נשי אנושי

האפשרות לנהל חיים שפויים תאפשר לשמר במשרדים לא רק עובדים צעירים, אלא גם נשים אימהות. כיום, בדרגים הנמוכים ובדרגי הביניים יש במשרדי הפרסום הרבה נשים, אבל חלקן הגדול נוטשות את הענף - שעדיין נתפס שוביניסטי וכוחני - בשלב גיבוש המשפחה.

וכך, הענף לא מצמיח מספיק נשים שמנהלות בסגנון נשי. ברוב המשרדים - בעיקר במחלקות הקריאייטיב - הצמרת גברית, ובכך הענף יורה לעצמו ברגל פעמיים. ראשית, אימהות הן חלק משמעותי בקהלי היעד שאליהם פונים קמפיינים (80% מהקמפיינים פונים לנשים), ולכן היציאה של נשים מענף הפרסום פוגעת ישירות בתוצר הפרסומי. שנית, סגנון הניהול המזוהה עם נשיות הוא למעשה סגנון הניהול האנושי - שגם מזוהה עם הדור הצעיר שמחפש בעבודה רבדים נוספים, ולא רק כסף.

בנוסף, במשך שנים קידשו במשרדים את הצעירים - מה ששלח החוצה עובדים "מבוגרים" שעברו את גיל 40. במקום זאת, כדאי להשתמש בניסיון של עובדים מנוסים, מפוכחים ויציבים, כגורם מאזן לתזזיתיות של הצעירים.

הקמת קרנות השקעה

בני הדור הצעיר אומנם רוצים להרוויח הרבה מבלי לשעבד את חייהם לעבודה - מה שממתג אותם לעיתים (ולא בצדק) כעצלנים ומפונקים. מנגד, הם יצירתיים, מעורבים במטרות חברתיות ומחפשים תכלית שאיננה כלכלית בלבד.

הם רוצים להצליח, אך מבינים שהצלחה איננה כרוכה בהכרח בשעות עבודה ארוכות במשרד. כסף אפשר לעשות גם מפיתוח אפליקציה, ייצור תוכן, קו אופנה או כל דבר אחר שדורש יצירתיות ותעוזה. לכל השאיפות והחלומות הללו אין היום מקום במשרדי הפרסום, למרות שחלקם - בוודאי הגדולים בהם - מחפשים כל העת את ההשקעה הבאה בסטארט-אפים, בטכנולוגיה, באיקומרס ובמדיה.

משרדי הפרסום יכולים להקים קרנות השקעה שמשקיעות ברעיונות, בפיתוחים ובחלומות של העובדים שלהם. אם זה ייעשה באופן מובנה, על-פי פרמטרים מסודרים, זה עשוי גם לתת לעובדים יצירתיים אופק (או תכלית במקרה שמדובר בקידום אג'נדה) וגם להתברר כהשקעה כלכלית טובה.

שינוי מודל התשלום

על-פי מודל התשלום כיום, המשרדים לא מתוגמלים על התוצר הקריאייטיבי שלהם, אלא בעיקר על המדיה שהם רוכשים עבור הלקוח. המחיר הפך כמעט לחזות הכול - אבל במקביל נרשמה השחיקה ברווחיות, שנובעת מכך שהחלק הדיגיטלי בתמהיל המדיה גדל, בעוד שהמשרדים מרוויחים עליו עמלה נמוכה, אם בכלל.

למרות השחיקה בעמלות המדיה המסורתיות וברווחים, התחרותיות בענף לא קטנה - לעיתים משיקולי אגו. קורה לא פעם שמשרדים מוכנים לקבל או להשאיר לקוחות, גם כשהמחיר הוא התעמרות בעובדים, הכנת תוצרים שבינם לבין פרסום אין כלום (עיין ערך איש הקריאייטיב שנדרש לכתוב ברכת בר מצווה), ותוצרים פרסומיים מעבר להסכם (מבלי לשלם על העבודה הנוספת). מפרסמים שמבינים את המצב מנהלים לעתים מכרזי פרסום ללא גבולות - עיין ערך מכרז עיריית ירושלים, שדרשה זמינות של 24/7 כולל בשבת.

אלא שהמציאות השתנתה, וכיום הענף מונה הרבה פחות משרדים. בעולם של ניגודי אינטרסים, למפרסם יש לעיתים פחות אופציות לבחירת משרד המתאים לו. על הכוח שיש בימינו למשרדים ניתן היה ללמוד מהמהלך האחרון של אדלר חומסקי, שהמיר את בנק הפועלים שנתפס כלקוח לא יציב בהבטחה של בנק דיסקונט, והותיר את הפועלים עם אופציות מועטות (לשיטתו) לבחירת משרד חדש.

זה הזמן של המפרסמים והפרסומאים להגדיר מערכות יחסים חדשות, ובתוך זה מודל כספי שמחזק את הקשר בין התוצר לתשלום. לשם כך נדרשים אמנה או קוד אתי, שיטפלו למשל בניהול מכרזים ובמחירון מוצרים (כמה עולה לייצר מודעה, סקיצה, על מה משלמים תוספת לאחר כמות מסוימת של ביצועים וכדומה). נדגיש כי לא מדובר בקביעת מחירון לענף או תיאום מחירים, אלא הסכמה על כך שמדובר במנגנון שמומלץ להשתמש בו, כל משרד לפי יכולתו והנכונות של לקוחות לשלם לו.

אפשר לחייב לפי שעות עבודה, עבור רעיונות, תוצאות של הלקוח או כל דרך אחרת שתחייב את המשרד לתת שירות ברמה גבוהה, ואת המפרסם לשלם עלו המוצר באופן מכבד - בדיוק כפי שמשלמים לעורך הדין או רואה החשבון. לשינוי מודל ההתקשרות יהיו השלכות לא רק על רמת הרווחיות, אלא גם על האווירה וההתנהלות שבין ספק ללקוח.

הקמת ארגון עובדים

ארגון חברות הפרסום כבר קיים שנים רבות, אך הוא דואג לבעלי המשרדים, בעוד שלעובדים המהווים את הרוב בענף אין הגנה - וגם לא כוח. על פניו, הקמת ארגון עובדים עלולה להיתפס כמהלך כמעט הפוך לרוח הענף, אבל אולי הגיע הזמן לאתחל את המחשבות.

אומנם מדובר בענף מרובה בעובדים צעירים, שמאופיין בתחלופה גבוה, תחרותיות והבדלים גדולים בתנאים שמציעים המשרדים השונים, אבל אפיון דומה לא מנע הקמת ארגונים כמו ארגון העיתונאים או אק"ט (ארגון מקצועות הטלוויזיה).

התארגנות עובדים לא אמורה לדאוג למשכורות או לתנאים אחידים, אלא לתת לעובדים הגנה, ייעוץ משפטי, תנאים, ובעיקר כבוד אנושי מינימלי. זה מהלך שקשה להוביל, נדרשים לצורך זה "משוגעים לדבר" שאינם חוששים להסתכן - כי הרי ברור שחלק מבעלי המשרדים ינסו לטרפד את העניין - אבל בהתמדה ובנחישות זה אפשרי.

קהילה, ולא רק בפייסבוק

בענף הפרסום תמיד עבדו שעות ארוכות, באינטנסיביות, ולא תמיד עבור תמורה הולמת, אבל רבים רצו להיות בו כי הוא נתפס שמח, יצירתי וחי. ראשי הענף נתפסו כמקורבים לפוליטיקאים ובעלי הון, וזוהו עם הצלחה. חלקם צוטטו בתקשורת, חלקם כיכבו במדורי רכילות, ואחרים הרצו במקומות נחשבים.

למשרדי הפרסום הייתה תרבות, קהילתיות ומסורת - המריבות סביב תחרות הקקטוס, הנסיעות המשרדיות לחו"ל, המסיבות. אלא שבשנים האחרונות חלק ניכר מזה נעלם. אין כמעט מפגשים בין אנשי התעשייה, שיתופי פעולה רוחביים עם תעשיות יצירתיות אחרות, מסיבות או קהילה שנפגשת פיזית. וכשאין את כל אלה, יש גם מעט תחושת שייכות וגאוות יחידה.

יש לא מעט דברים שקל וזול לשנות. הרבה מזה יכול לייצר איגוד חברות הפרסום - אם וכאשר יתגייסו אליו חברי הנהלה שישכילו לראות מעבר לאינטרס של המשרד שלהם. איגוד השיווק עושה זאת כבר שנים מצוין, ואין סיבה שהפורמט לא ישוכפל אצל הקולגות בפרסום.

עוד כתבות

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקלים ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית