הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
האם המדיניות הכלכלית של ישראל עומדת בפני שינוי אסטרטגי? צוות של אנשי מקצוע בכירים בשירות הציבורי, בגיבוי חוקרים בכירים מהאקדמיה ומכוני מחקר קוראים לממשלה לעבור מכלכלה מוטת צמיחה לכלכלה מכלילה. מסקנות הצוות הועברו למנכ"לי משרדי הממשלה בכוונה שיתבטאו בתקציב 2021-2022 ובחוק ההסדרים הקרוב. הסוגיה נידונה כעת במסדרונות האוצר. אגף הכלכלנית הראשית באוצר תומכים בהצעות, בעוד באגף התקציבים מסתייגים ממנו.
המלצות הפורום
במסמך שהגיע לידי גלובס, המליצו המומחים להתמודד עם פריון העבודה הנמוך בישראל באמצעות השקעות מכוונות תוצאה כלכלית-חברתית, בדגש על שילוב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. לשיטתם, הגברת הפריון בצורה הזו תצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים ותביא לצמיחה כוללנית ולא רק של פלח מסוים באוכלוסייה.
המסמך הגדיר שלושה תחומי ליבה: הרחבת מעגל התעסוקה באמצעות מתן מיומנויות וכישורים לכלל האוכלוסייה; הנגשת שירותי החינוך, הבריאות, הסביבה והשירותים הציבוריים; ופיתוח והנגשת תשתיות לכלל האוכלוסייה ובתוכם תשתיות דיור, תחבורה, תקשורת ודיגיטל.
הצוות מציע לפתח "דשבורד" דיגיטלי כלכלי חברתי לצמיחה מכלילה, בדומה לזה שהיה לנתוני התחלואה בקורונה. הכלי הזה אמור לספק למשרדי הממשלה תמונת מצב מתעדכנת בזמן אמת על הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל. המומחים טוענים שאין צורך בחקיקה, אלא בהטמעת ההמלצות בהחלטת ממשלה שתחייב דיווח על היבט הצמיחה הכוללת של התוכניות והרפורמות הבאות. הפורום קורא לקבוע יעדים כלכליים חברתיים מדידים שיהוו תשתית מקצועית לתקציב המדינה המתגבש.
בחודש נובמבר האחרון, על רקע הקורונה, המשבר הפוליטי המתמשך והיעדר תקציב ותכניות ממשלתיות, לירון הנץ, סמנכ"לית אסטרטגית מדיניות ותכנון במשרד לשוויון חברתי, יזמה פורום חשיבה. בפורום השתתפו גורמים ממשרדי ממשלה שונים שבניהם גורמים מהאוצר, משרד הכלכלה, משרד ראש הממשלה ובנק ישראל, בשיתוף של בכירי אקדמיה כמו הפרופסור מנואל טרכטנברג, השגריר ל-OECD, הביטוח הלאומי ונגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג.
הנץ, אומרת כי זו הזדמנות להתקדם לעידן חדש של הכלכלה העולמית שמוביל ה־OECD. מדובר בגיבוש אסטרטגיה לאומית כלכלית-חברתית שרואה את אלמנט צמצום הפערים במנועי הצמיחה כחלק מובנה והכרחי למיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק. הקורונה, לדבריה, רק הדגישה את דחיפות העיסוק בכך. "זה לא רק המה, זה גם האיך - איך לבצע השקעות חכמות כלכלית וחברתית באותה נשימה. במקום חשיבה פרויקטאלית או משרדית דרוש ‘מצפן כלכלי-חברתי’ שיהווה מעטפת לעשייה בממשל ומחוצה לו".
הפרופסור מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי שהשתתף בפורום, מסביר כי המשמעות העיקרית של מונח הצמיחה המכלילה היא חיבור בין שני המושגים של צמיחה כלכלית וצמצום פערים. "זו לא רק סמנטיקה, אלא פרקטיקה. כשאתה כקובע מדיניות ומגדיר את יעדי הצמיחה למשק, אתה צריך לבדוק לא רק את נתוני הגידול בתוצר אלא גם את ההשפעה של המהלכים על צמצום הפערים.
כך למשל, אם יש הצעה להביא אלפי מתכנתים מהודו כדי לפתור את המחסור בתעשיית ההייטק, היא תישלל אם מביאים בחשבון גם את הצורך בצמיחה מכלילה. במקום עובדים זרים, שיעבירו משכורותיהם למדינת המוצא, אוכלוסיות חלשות יוכשרו ויוכוונו לענף הזה. כך נרוויח הכנסה למדינה והעברת הצלחת ההייטק לאוכלוסיות שלא נהנות ממנה בינתיים.
למה לשנות אסטרטגיה?
"קרן המטבע הבינלאומי, שהייתה שם נרדף לשמרנות כלכלית וניאוליברליזם, פרסמה בשנה החולפת כמה מחקרים והמלצות להתאוששות הכלכלית שלאחר הקורונה, שהראו שינו כיוון דרמטי והכוונה להתאוששות דרך הצמיחה המכלילה, וצמצום אי השוויון". הוא כורך את השינוי במסקנות מההתאוששות מהמשבר הכלכלי של 2008. האוכלוסיות החלשות יותר התקשו להשתקם והפכו לנטל על הכלכלה לאורך זמן. בנוסף, טרכטנברג מסביר כי המחקרים הראו שהעובדה שרק חלק מהאוכלוסייה (העשירים) נהנה מהצמיחה הכלכלית, הביאה לתסיסה פוליטית בשכבות החלשות, מה שסיכן ממש את הדמוקרטיות ויביא לאי יציבות שלטונית.
מחקרי ה-OECD עמדו במרכז המהלך הזה והפורום התייעץ עם מומחי הארגון וקיבל נתונים מפורטים על ישראל ובעיות המגזרים החלשים שבה. לפי המחקרים, העלאת הציונים של תלמידי ישראל לממוצע ה-OECD עשויה לתרום כ-0.4% לתוצר בשנה; סגירת פערי התעסוקה ופריון העבודה בחברות הערבית והחרדית תגדיל את התוצר לנפש בכ-33% בעשור ותצמצם את פערי השכר במדינה. בתחום התשתיות ובפרט תשתיות תחבורה, פוטנציאל התועלת מתשתיות יעילות בישראל מוערך בתוספת של כ-6% תוצר בשנה עד שנת 2065.
על פי מדד הצמיחה המכלילה של הפורום הכלכלי העולמי (WEF), ישראל נמצאת במקום ה־25 מבין 29 הכלכלות המתקדמות בעולם. פריון העבודה הנמוך במשק הישראלי, 24% פחות ממוצע ה־OECD, מהווה חסם מרכזי לצמיחה כלכלית מתמשכת.
הוויכוח באוצר
אבל מה הסיכוי שההמלצות אכן ייושמו? טרכטנברג יודע שגם אם הפוליטיקאים יריעו למשמע התוכנית, המבחן האמיתי הוא המבחן המעשי. הנץ והסמנכ"לים האחרים מקדמים את האסטרטגיה החדשה במשרדיהם, אבל ברור שהמפתחות בידיים של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.
באוצר יש חילוקי דעות לגבי האסטרטגיה הזו. אגף הכלכלנית הראשית תומך נוכח המחקרים שצוינו לעיל, אבל באגף תקציבים מסתייגים. לטענת אגף התקציבים, הפערים בישראל לא גרועים כפי שהם מוצגים במסמך של הפורום ולכן צריך להתמקד בהרחבת קטר הצמיחה המקומי - תחום ההייטק.
כך, השכר הממוצע יגדל וזה יחלחל לשאר השכבות. ההכרעה תלויה בשר האוצר ליברמן ובמנכ"ל משרדו בלינקוב שהוא יוצא האגף נזכיר. גם ראש הממשלה בנט יידרש לסוגיה, אך ספק אם יתנגד לעמדת ליברמן.