כביש מוצף בעיר הגרמנית ארפשטדט לאחר שנהר ארפט עלה על גדותיו / צילום: Associated Press, Michael Probst
"לתאר את האירועים של הימים האחרונים כשיטפונות של פעם במאה שנה יהיה בלשון המעטה, צריך לקרוא להם שיטפונות של פעם במילניום", כך תיאר הדובר של שירות מזג האוויר הגרמני את ההצפות הקשות במדינה בפני "הניו יורק טיימס".
גשמים עזים ושיטפונות קטלניים גרמו להרס עצום בעיריות רבות במערב גרמניה ובבלגיה. נכון לשעה זו, מספר הקורבנות עומד על לפחות 168 בני אדם, 141 מתוכם בגרמניה. מאות בני אדם עדיין נעדרים.
הארגון המטאורולוגי העולמי ציין שכמות המשקעים שירדה ביומיים בחלקים מסוימים במערב אירופה שווה לכמות שיורדת במשך חודשיים. כאשר לצד גרמניה ובלגיה שספגו את הפגיעה הקשה ביותר, גם בהולנד, בלוקסמבורג, בשווייץ ובצפון מערב צרפת התמודדו עם הצפות וכמויות חריגות של גשם.
"כתוצאה מהתחממות כדור הארץ יש יותר לחות באטמוספירה (מהתאדות מהאוקיינוס וצמחים) ולכן כשסופות נוצרות יש יותר לחות ליצור גשם והסוף הוא שיטפונות", מסביר פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב. "ככל שיש יותר לחות, יש יותר אנרגיה או דלק לסופות. במקרה הזה גם הייתה הסעה של אוויר טרופי לאירופה שהביא עוד יותר לחות לשם. השילוב של האוויר טרופית ואוויר יותר חם ולח השפיע על כמות הגשמים. הרבה גשם בזמן קצר מתרגם לשיטפונות".
אירועי מזג האוויר החריגים, בין אם אלו השיטפונות השבוע או גלי החום הקשים בקנדה בתחילת החודש, נגרמים בשל משבר האקלים. "שינוי האקלים גורם לעלייה באירועי קיצון בכל העולם, ובהם השיטפונות בגרמניה ובבלגיה", אומרת ל"גלובס" ד"ר מיה נגב, ראשת מגמת מנהל מערכות בריאות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. "עד היום, מדינות העולם עשו מעט מדי להפחתת ההתחממות הגלובלית ואנחנו רואים את התוצאות. לצד הפחתת שינוי האקלים, האירועים האחרונים מדגישים את הצורך בהערכות לאקלים שכבר משתנה כולל עלייה בגלי חום, שריפות, סופות ושיטפונות בכל העולם. ישראל עשתה עד היום מעט מאוד, הן בהפחתת פליטות והן בהערכות, והאירועים האחרונים הם קריאת השכמה".
ד"ר נגב מוסיפה כי "חשוב לזכור שמדינות העולם המתפתח ואנשים שחיים בעוני סובלים ופגיעים הרבה יותר לאקלים. אירועים כאלה תופסים כותרות כשהם מתרחשים בארה"ב, בגרמניה ובאוסטרליה, אבל אירועים עוצמתיים והרסניים יותר כבר מתרחשים באפריקה ובאסיה".
האם ישראל מוכנה לאסון דומה?
האם ישראל ערוכה להתמודד עם אירועים דומים? כנראה שלא מספיק. מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, מציינת כי "גם בישראל בשנים האחרונות אנו עדים לאירועי גשם חריגים שגורמים לשיטפונות והצפות, לאבדות בנפש וברכוש ולפגיעה אדירה בתשתיות. הגיע העת להקים מנהלת מים שתרכז את הטיפול באירועי גשם, שתדע לנצל את המים כמשאב. על המנהלת לוודא הקמת אזורי תפיסת מים שיוחדרו לאחר מכן לקרקע וישמרו כמי תהום. על הרשיות המקומיות, בפיקוח המנהלת שתוקם, לקדם בנייה ירוקה ולשמור על שטחים פתוחים ואזורי חלחול".
"מדינת ישראל חייבת לתרום את חלקה להתמודדות הגלובאלית עם משבר האקלים, לפני שנגיע לנקודת האל-חזור", אומרת ל"גלובס" שירה לב-עמי, מומחית בטכנולוגיית סביבה ואקלים. "ברמה הלאומית, ישראל הקימה מינהלת לשינוי אקלים, אך לא הקצתה תקציב משמעותי ולא הרימה את הכפפה בהקמת מועצה לאומית לאקלים שתחבר יחד את כל הגורמים הנדרשים ליצירת אימפקט אמיתי. הממשלה החדשה מצהירה על כוונות בנושא, ויכולה להיות זו שתחולל את השינוי. במקביל, ישראל כסטארט-אפ-ניישן יכולה להיות מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיית אימפקט שתסייע בפתרון אתגרי משבר האקלים. ניתן לשים על המפה את הסטארט-אפים הפועלים לפתרון בעיות אקלים. זו הזדמנות כלכלית, לצד האחריות לקחת חלק במניעת ההידרדרות האקלימית הגלובאלית שאנחנו רואים את התחלתה באירועי השבוע".
כך נראים השיטפונות הקטלניים במערב באירופה בתמונות.
