ענף הריהוט לבית היה מאלה שנהנו מכך שישבנו בבתים לא מעט בשנה וחצי האחרונות. פתאום הספה אותתה שיש להחליפה, המחסור במדפים בלט לעין, התעורר דחף פתאומי לחדש את סט הכלים ולצייד את המטבח בציוד מקצועי לבשלנים ולאופים (שהתרבו מאוד בשנת הקורונה) - ובאופן כללי, רבים חשבו שמדובר בהזדמנות מצוינת לשיפוץ ולתחזוקה. והתוצאה: קנינו יותר. הרבה יותר.
הביקוש זינק, אך הרשתות הפועלות בתחום - ואף יותר מכך החנויות הפרטיות - התמודדו עם אתגרים רבים: לא רק שהן היו סגורות למשך חודשים, אלא סבלו גם ממחסור בחומרי גלם ועיכובים בייצור, בעיקר אלה שנשענו על מפעלים במזרח הרחוק מוכה הקורונה. כך קרה שגם בתחום זה הקניות המקוונות קיבלו דחיפה בחסות המגיפה.
והרשת שהישראלים סומכים עליה ומעריכים אותה יותר מכל, מסתבר, מגיעה דווקא משבדיה. כבר מיומה הראשון של איקאה בישראל, בדיוק לפני 20 שנה, הישראלים אימצו לחיקם את ענקית הריהוט, שבאה עם רעיון שטילטל את השוק: קנו בזול, הרכיבו לבד. לימים הפכו חנויות הענק של החברה, המונות כיום חמישה סניפים בישראל, למוקד עלייה לרגל. במרץ 2019, יצאה איקאה מהקופסה של עצמה כשהקימה בנמל תל אביב חנות קונספט למטבחים. בתחילת יוני השנה, היא השיקה סניף שני של חנות המטבחים בפתח תקוה ובכוונתה להתרחב.
הישראלים אוהבים את איקאה וכגודל החיבה, גודל הפספוס שהורגש בעיקר בתקופת הקורונה: להבדיל מהנעשה במדינות אחרות, לאיקאה אין אתר מכירתי אמיתי בישראל (היא משווקת דרך אתר שבבעלותה, אבל לא באופן ישיר). את הזינוק בקניות האונליין בישראל בזמן הסגרים והמגפה, איקאה השאירה למתחרות, שבהחלט נהנו מכך.
בשנה שעברה, איקאה גם הצליחה לעצבן את המתחרים, כשבדומה לחנויות הרחוב היא הורשתה לפתוח את סניפיה בשעה שרשתות אחרות וסניפים הממוקמים במרכזים מסחריים נאלצו להישאר סגורים. הנימוק בשעתו שסיפק משרד הבריאות ושהתיר את פתיחת איקאה היה כי חנויות הריהוט וכלי הבית מהוות מענה לצורך חיוני. אחרי הסערה שהתעוררה הודה מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר סימן טוב כי נעשתה טעות, "מהסיבה שאיקאה היא סוג של קניון ולא חנות רהיטים ברחוב".
בסגר השני, איקאה כבר סגרה שעריה, וניסתה להילחם על זכותה לפתוח את חנויותיה מחדש. המחלוקת שהתעוררה מול משרד הבריאות, נעה סביב ההגדרה האמורפית מיהו עסק חיוני. בפברואר 2020 קרא משרד הכלכלה לצרכנים הישראלים להעדיף לרכוש באייס ובהום סנטר על פני איקאה, אך חיבת הישראלים לרשת השבדית נותרה חזקה.
הניצול של זמן הסגרים לשיפוצים ביתיים הוא כנראה זה שגם הזניק את טמבור למקום השני בקטגוריה. טמבור הוקמה ב־1932 ולא ברור אם היא מזוהה אצל הצרכנים יותר כיצרנית צבע או כמי שעומדת מאחורי רשת המונה כ־1,200 טמבוריות, שהפכו לשם גנרי לחנויות למוצרים לשיפוץ הבית, לקהל הפרטי והמקצועי. חנויות אלה, שנותרו פתוחות לאורך התקופה, סיפקו מענה ליצר ואולי לצורך הגובר לתחזק את הבית.
פוקס הום ממוקמת שלישית בקטגוריית הבית רוויית המתחרות. הרשת מונה 88 סניפים, חלקם משולבים עם חנויות האופנה, והיא מפעילה אתר מכירתי שהושק (למזלה) זמן קצר לפני המגפה. במסגרת שיתופי פעולה מעניינים שהולידה הקורונה, צפויה הרשת לפתוח בתי קפה של רשת ארקפה בחלק מסניפיה. שיתוף פעולה אחר כולל משלוחים של מוצרי פוקס הום דרך וולט. פוקס נכנסה לתחום הכלים והטקסטיל לבית לפני כעשור, כחלק מטרנד עולמי שבמסגרתו זלגו רשתות אופנה מחדר הארונות לסלון ולמטבח. כך עשו גם זארה, H&M, ובקרוב גם קסטרו.
ד"ר גב העוסקת בייצור ובשיווק של מוצרי שינה ומוצרי ישיבה, הרביעית בקטגוריה, מפעילה רשת חנויות ואתר מכירתי. החברה הודיעה לאחרונה על מהלך של הרחבת מספר הסניפים וגם של פורטפוליו המוצרים לתחומי הגיימינג (שנהנה גם הוא משנת הקורונה), הריהוט המשרדי והמזרנים לתינוקות.
