גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת בן אנד ג’ריס הצליחה לבלבל את הציבור, והמרוויחה המפתיעה היא יוניליוור

כ-40% מהגולשים הישראלים סבורים כי יש לנקוט חרם בפרשת הגלידות, כך עולה מניתוח של חברת באזילה עבור גלובס ● עם זאת, הישראלים לא מספיק מכירים את מותגי חברת האם יוניליוור, וכמי שמשווקת בארץ את גלידות שטראוס, היא תרוויח גם אם יחרימו את בן אנד ג'ריס

גלידות בן אנד ג'ריס. יותר מ־1,600 דיונים ברשתות החברתיות ובפורומים / צילום: Shutterstock
גלידות בן אנד ג'ריס. יותר מ־1,600 דיונים ברשתות החברתיות ובפורומים / צילום: Shutterstock

המכה שהנחיתה השבוע חברת הגלידות בן אנד ג'ריס על הזכיין הישראלי שלה - אל תמכור ביהודה ושומרון או שלא נחדש את הרישיון שלך - עוררה כצפוי מחלוקת בקרב הציבור הישראלי. מבדיקת גלובס, המבוססת על ניתוח של חברת באזילה שעוסקת בניטור וניתוח שיח ברשתות החברתיות, עולה כי התשובה לשאלה למי צריך להפנות את האצבע המאשימה לא הייתה ברורה מאליה.

שיטת הבדיקה של באזילה מתבססת על שיח אותנטי, ציבורי וגלוי בלבד (בהתאם לחוקי הפרטיות בישראל). השיחות נדגמות מרשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואינסטגרם, מאתרי חדשות, מפורומים ומבלוגים. התאריכים שנבדקו על ידי החברה הם 19-21.7.21, מיום הודעת החברה העולמית ועד יומיים אחרי.

ההבדל בין הרשתות

בשלושת הימים שנבדקו נרשמו 1,637 דיונים בנושא, וכ-426 אלף אינטראקציות. על פי באזילה, ביום הראשון היו 800 דיונים, כשבממוצע לכל דיון היו 300 אינטראקציות. ביום השני הייתה ירידה לכ-600 דיונים, כשבממוצע לכל דיון היו 250 אינטראקציות. ביום השלישי - כ-200 דיונים עם 100 אינטראקציות בממוצע.

מתוך כל היקפי השיח, 61% הדיונים היו בטוויטר, שבו יש נרשמת בדרך כלל מעורבות פוליטית רבה. שאר הרשתות החברתיות הכילו 21% מהשיח, והשאר התקיימו בדיווחים תקשורתיים ובפורומים. לעומת זאת, הכי הרבה אינטראקציות נרשמו בפייסבוק ובאינסטגרם (64%).

הסיבה לכך, לפי באזילה, היא שברשתות החברתיות האלה נוצרו הדיונים הארוכים יותר, וישנן תגובות ארוכות ושיחות מפורטות יותר. בשתיהן דנו בשאלת האשמה, ובשאלה איזה פעולות יש לנקוט - האם להחרים את החברה העולמית, ואיך לא לפגוע בחברה הישראלית.

 

שאלת הפרידה

על פי ניתוח השיח של באזילה, הציבור חווה בלבול גדול בשני שלבים מרכזיים. בתחילה, לא הייתה ברורה זהותו של מוציא הוראת החרם. רבים הניחו שמדובר בבן אנד ג'ריס ישראל, והיו קריאות להחרים אותה. החברה, בייעוצו של משרד בן חורין אלכסנדרוביץ', הצליחה ליצור קונצנזוס לטובתה, כשפרסמה סרטון של המנכ"ל, אבי זינגר, שהסביר שהחרם הזה יפגע בעובדים ישראלים ובמפעל ישראלי.

בשלב הזה הגיע מקור בלבול נוסף: האם צריך לתמוך בחברה ישראלית או שמא אחוז מסוים מהרווחים מגיע לחברה העולמית, ואז תמיכה בבן אנד ג'ריס ישראל תעבור לחברה העולמית? החברה טענה שהיא משתמשת בשם ובמתכונים של העולמית, אבל לא מעבירה לה אחוזים מהרווח.

עם זאת, לא כולם נחשפו למידע הזה, ולכן השיח התחלק לדרכי הפעולה הבאות: 33% מהמשתמשים האמינו שצריך לחזק את החברה ולרכוש ממנה גלידות בשנה וחצי הקרובות, עד סוף תוקף הזיכיון; 27% חשבו הפוך, כלומר שצריך להחרים ולזרוק את מוצרי בן אנד ג'ריס לגמרי; 11% קראו להחרים את מוצרי חברת האם, יוניליוור; כ-29% מהמשתמשים לא כתבו מה כדאי לעשות.

לגבי השאלה מי אשם, 67% מהגולשים מצביעים על בן אנד ג'ריס, גם אם יש בלבול בין הישראלית לעולמית. 27% מהגולשים מאשימים את חברת האם יוניליוור. בשני המקרים החברות מואשמות באנטישמיות, בתמיכה ב-BDS ובאפליה של מדינת ישראל אל מול מדינות ערב. מעט מהמשתמשים, כ-6% אחוזים, מאשימים את הממשלה.

באשר לשאלה מה הזכיין הישראלי צריך לעשות, כמעט 60% מהדיונים היו נחרצים: על הזכיין הישראלי להיפרד מהמותג, ולייצר גלידה באופן עצמאי. מרבית הגולשים שהציעו את הרעיון אף התחייבו לרכוש את הגלידה.

זוכרים את סערת אורנג'

בשיח שמעודד את חברת בן אנד ג'ריס לפתוח בדרך חדשה עלתה הדוגמה של חברת פרטנר, ועזיבת מותג אורנג'. בשנת 2015 אמר מנכ"ל אורנג' העולמית, סטפן ריצ'רד, במסיבת עיתונאים בקהיר כי היה מסיים את הקשר עם המפעילה הישראלית פרטנר, לו היה יכול. הוא אמר אז שמדובר במהלך שייקח זמן, והדבר אכן קרה שנה לאחר מכן, לאחר שארגוני זכויות אדם בצרפת דחקו בחברה ובממשלת צרפת לסיים את החוזה עם פרטנר בגלל פעילות החברה בהתנחלויות.

"בן אנד ג'ריס ישראל נמצאת במצב טוב מאורנג' בזמנו", אומרת לגלובס מרב בורנשטיין גבאי, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בבאזילה. "השימוש בעובדים בישראל הצליח להבהיר לציבור מיהם הרעים ומיהם הטובים בסיפור - וזה לקח שניתן ללמוד מהמשבר הזה.

מרב בורנשטיין גבאי / צילום: מירי דיווידוביץ

"באורנג' המצב היה סבוך מעט יותר: גם שם נעזרו בעובדים שכיסו את סמל אורנג' בדגל ישראל, אבל זה התרחש שלושה ימים לאחר מכן. בן אנד ג'ריס הפנימו את לקחי אורנג', וזה שיפר את המצב".

על פי נתוני באזילה, השיח במשבר הנוכחי של חברת הגלידה הוא אינטנסיבי ויעיל יותר. חשוב לציין שהיקפי השיח ברשתות החברתיות ב-2015 וכעת הם שונים. לצורך ההשוואה, באזילה בחנה את הסנטימנט הציבורי לבן אנד ג'ריס מול זה שהיה בשנת 2015 עם אורנג'. הסנטימנט נע בין -10 ל-10. בן אנד ג'ריס עומד כרגע על ציון 4.8 בסנטימנט. אורנג', בזמנו, סיים במינוס 2.5. מבחינת הנתונים, בעוד שבן אנד ג'ריס זכו לכמעט 60% שיח חיובי כי לא נכנעו ללחצי החברה העולמית, אורנג' השיגו רק 26%.

תוכנית מגירה

למעשה, הזוכה המרכזית מהסערה בישראל היא חברת יוניליוור העולמית. "יוניליוור, נכון לנקודה זו, יוצאת כמעט ללא פגיעה, בין היתר כי לצרכן הישראלי אין מספיק מודעות למותגים הספציפיים של החברה", מסבירה בורנשטיין גבאי. "ישנן מספר קריאות לחרם, אך הן אינן קונקרטיות. לשם השוואה, בימי מחאת הקוטג' היו פוסטים שהציגו את כל החברות הקשורות המחלבות, וקראו להחרים גם אותן. כאן לא עלו פוסטים דומים.

"נראה כי כל חברה בינלאומית צריכה ללמוד את ההתנהלות בשני משברים אלה. אם זאת הייתה סנונית ראשונה, אזי כדאי לחברות להתכונן לבאות, ולהכין תוכניות עבודה למצבים מסוג זה".

עוד כתבות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

בכיר באי.בי.אי: "מניות אמזון ומיקרוסופט היום הן הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק