גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועד האולימפי כופף את העולם, בטוקיו רק רוצים שזה ייגמר כבר

העלויות חורגות דרך קבע מהמתוכנן והמארחות מסתכנות בחובות, וכבר לא צריכות את הוועד האולימפי כדי לבנות עיר או לשפץ תחנות רכבת ● הספורטאים ממילא נפגשים באופן סדיר, והצעירים לא מתעניינים ● המשחקים האולימפיים הם שריד מעידן אחר, וכל זה עוד לפני שהזכרנו את הקורונה

מיצג של הטבעות האולימפיות, בטוקיו / צילום: Reuters, KIM KYUNG-HOON
מיצג של הטבעות האולימפיות, בטוקיו / צילום: Reuters, KIM KYUNG-HOON

ב-1896 כשהחלום האולימפי נולד מחדש עם משחקי אתונה אפשר היה להבין את ההיגיון. זה היה כמעט צורך. העולם המודרני היה אז אחר, האולימפיאדה באמת הייתה אירוע רב-משמעות, האירוע הגלובלי היחיד, שמאחד את העולם, שעוצר בכוחו מדון בין מדינות ומחבר בין מנהיגים. הפופולריות רכבה על ההיסטוריה של יוון העתיקה אבל גם על ואקום - פיפ"א הצליחה לייצר את טורניר גביע העולם הפופולרי שלה רק ארבעה עשורים מאוחר יותר.

כשמסתכלים היום על משחקי טוקיו שנפתחים רשמית ביום שישי וההתעקשות להביא 11,500 ספורטאים כדי לשחק מול יציעים ריקים, חלקם בענפים שנפגוש שוב רק בעוד ארבע שנים, אפשר לתהות האם בכלל הצורך הזה עוד קיים. ואם כן, עבור מי (חוץ מהוועד האולימפי הבינלאומי כמובן).

קרן אור מארץ השמש העולה: אנחנו זקוקים לאולימפיאדה הזו | דעה
היעדר באזז ונתוני רייטינג השפיעו על מחירי הפרסום

ההימור של המארחת

טוקיו זכתה באירוח המשחקים ב-2013. המנגנון של בחירת המארחת זמן רב לפני נועד להבטיח מספיק זמן לעיר על מנת להתכונן, לבנות מתקנים, לשדרג תשתיות, להתארגן על ספונסרים, למכור כרטיסים, להכין את העיר לבום תיירותי ולקוות שהזמן יאפשר למצוא מספיק מקורות הכנסה שיכסו את העלות המטורפת. המנגנון הזה נועד כדי לענות על הציפיות של הוועד האולימפי לייצר משחקים לא פחות מגרנדיוזיים.

לאורך השנים התברר כי ההיערכות המוקדמת מדי היא לא בהכרח יתרון. טוקיו היא עיר מסודרת עם תשתיות, ולא צריכה למשל את זמן ההתארגנות שהיו צריכות ריו דה ז'ניירו, אתונה או בייג'ינג. בכל מקרה, חלק מהערים המארחות מרחו את הזמן, הכסף הגדול שכרוך בבניית תשתיות מצא דרכו לשחיתויות, לדריסת זכויות אדם (בעיקר של פועלים) כדי לעמוד בדד-ליין, ותמיד תמיד העלויות בסופו של יום התבררו כרחוקות מאוד מההערכות הראשוניות. החשבון הוגש כמובן לתושבים - בין שרצו או לא רצו משחקים אולימפיים אצלם בבית.

גם במקום שנחשב מסודר כמו טוקיו התברר שאין קשר בין 2013 ל-2020. כשבירת יפן יצאה לדרך היא עשתה זאת עם תקציב רשמי מוכרז של 7.5 מיליארד דולר שהציגה לוועד האולימפי. היום היא עומדת רשמית על קצת מעל 15 מיליארד דולר. לפי דיווחים שונים, ב"לוס אנג'לס טיימס", וב"פייננשל טיימס" - המספרים האמיתיים עומדים על כ-26 מיליארד דולר.

מחקר של אוניברסיטת אוקספורד שבחן את המשחקים האולימפיים מראה שהפערים בין העלות המשוערת לבין התוצאה בפועל מוכפלים ומשולשים. ברנט פליווביארג, שכתב את המחקר אמר בראיון לאי-פי: "המשחקים האולימפיים מציעים את הסיכון הגדול ביותר שעיר יכולה לקחת על עצמה. הטרנד הזה לא יכול להימשך יותר. אף עיר לא תרצה לקחת על עצמה את זה יותר בגלל שזה כל כך יקר, ולסכן את עצמה בחובות שהיא לא תוכל לעמוד בהם".

המחקר מראה כי לפחות בכמה מהאירועים החריגה הייתה דרמטית. למשל, במשחקי מונטריאול ב-1976 החריגה הסתכמה ב-720% בכל הקשור לבניית תשתיות ספורט (לא כולל תשתיות תחבורה, מלונות וכו'). במשחקי ריו 2016 החריגה הסתכמה ב-352%. הממוצע של חריגה מהתקציב המוצהר של משחקי הקיץ מאז 1976 עומדת על 213%. משחקי החורף על 142% "בלבד".

 

הוועד האולימפי עצמו לא נוטל על עצמו סיכון משמעותי: לפי הדוחות הכספיים של הארגון, בשלושת המשחקים האולימפיים האחרונים - בייג'ינג, לונדון, ריו - התרומה שלו בכסף לעיר המארחת עמדה בממוצע על 1.3 מיליארד דולר.

משחקים בצל המגפה

ללא קשר לעלויות, את הבעיה של מרכיב הזמן רואים היום בטוקיו. מי ידע איך ייראה העולם בעוד שבע שנים. נגיף הקורונה דחה את המשחקים בשנה, וכאשר התקרבו לתאריך החדש, 23 ביולי 2021, התברר כי מצב התחלואה גרוע עוד יותר. מאחר שהרבה כסף נמצא על הכף, ההחלטה להוציא לדרך את המשחקים נעשית כעת בניגוד לרצון התושבים, ובניגוד גמור לכל היגיון - לפי סקר שנערך בימים האחרונים במספר מדינות בעולם, רק 22% מתושבי יפן חושבים כי יש לקיים את המשחקים. בוועד האולימפי? שם ממשיכים לשדר את אותו דיסקט: "המשחקים הבטוחים אי פעם", "משחקים של שלום", "חגיגה".

האמירות האלו מנותקות מהמציאות. 87 גורמים הקשורים למשחקים (ספורטאים, מאמנים, אנשי מדיה וכו') נדבקו נכון ליום חמישי, יומיים לפני תחילת המשחקים. חלק מהספורטאים לא יוכלו להתחרות בגלל שיחמיצו את הלו"ז שנקבע להם בגלל בידודים. והמשחקים עוד לא התחילו, וחלק מהמשתתפים עוד לא נחתו בעיר.

גם מי ששילם כסף גדול מוכן להבהיר מה הוא חושב על החגיגה של טוקיו. טויוטה, אחת מ-14 ספונסריות-העל של המשחקים, הודיעה כי לא תפרסם בטלוויזיה במהלך המשחקים. אליה הצטרפה גם יצרנית הצמיגים ברידג'סטון.

שלום ואחווה, וגם כסף

המטרה המוצהרת של המשחקים ושל הרוח האולימפית היא שלום, אחדות ואחווה בין העמים. אבל בואו נשים את הדברים על השולחן - המטרה היא לייצר כסף עבור הוועד האולימפי ולשמור על כוחו. לאורך השנים שמר לעצמו הוועד על מעמד כמעט מיתי בקרב מדינות. במובן מסוים הוא מחזיק בכוח רב יותר - ברצונו הוא מוציא "כרטיס צהוב", סוג של איום, לעיר המארחת. בכספו הוא מבטיח יצירת תשתיות לערים וקיצורי דרך כלכליים שלא יוכלו להגיע אליהם ללא המשחקים.

את הכוח הוא צבר בעיקר בזכות היותו זה שבוחר ומעניק את "אירוע הספורט הגדול בעולם" לעיר אחת מדי ארבע שנים. הוא גוף עשיר מאוד, כמעט בכל רגע נתון עם רזרבות של כמיליארד דולר בחשבון, ועם עתיד מובטח שנים קדימה - הסכמי הטלוויזיה שלו עם רשת NBC למשל, מקור ההכנסה המשמעותי ביותר שלו, חתומים עד שנת 2032 בהסכם כולל של 7.6 מיליארד דולר. ההסכם עם קוקה קולה שנחתם ל-12 שנים וירוץ עד 2032 מבטיח לוועד האולימפי 3 מיליארד דולר, והוא הסכם החסות הארוך בהיסטוריה של הספורט - החל במשחקי אמסטרדם ב-1928.

אבל במקביל לרצון של הוועד האולימפי לשמר את המשחקים כך הלך ופחתה התעניינות של ערים באירוח המשחקים. בשני העשורים האחרונים נאלצו ראשי ערים למשוך את המועמדות שלהם לארח אחרי שהתושבים המקומיים התנו קבלת החלטה כה משמעותית מבחינה כלכלית ב"משאל תושבים" והצביעו נגד.

הדמוקרטיה המוזרה הזו שבה נתקל הוועד האולימפי מצד הערים הובילה את המשחקים למדינות "נוחות" יותר ופחות דמוקרטיות.

האם יש צורך בזה היום? לא בטוח. העולם הוא גלובלי מזמן - ספורטאים נפגשים במהלך השנה דרך קבע בתחרויות, באליפויות עולם, בליגות, באליפויות יבשתיות, בתחרויות גרנד פרי. למפגש של "העולם כולו" במקום אחד לצורך יצירת שלום ואחווה כמו ב-1896 אין עוד משמעות, מלבד הצורך הכלכלי. וגם הצורך הזה כבר לא באמת קיים - ערים מכירות באחריות שלהן לספק לתושבים תשתיות טובות ומתקדמות גם ללא אירוח משחקים אולימפיים. לא צריך את הוועד האולימפי כדי לבנות עיר או לשפץ תחנות רכבת.

מנותקים מהצעירים

בטוקיו יתחרו ב-33 ענפי ספורט שונים. רחוק מאוד מהגרסה האולימפית הראשונה בעידן המודרני שיצאה לדרך עם תחרויות בתשעה ענפים. למעגל המשחקים בטוקיו יצטרפו טיפוס על קיר, גלישת גלים, קראטה וסקייטבורד. במשחקי פריז 2024 יצטרף לתוכנית האולימפית ברייקדאנס.

במשחקי החורף ב-1998 עשה הוועד האולימפי את הצעד הראשון המשמעותי בכיוון כאשר הכניס לתוכנית המשחקים את הסנואובורד, כדי לקרב את המשחקים לקהלים צעירים יותר. במשחקי 2024 שוקלים בוועד האולימפי לשלב eSports, "גיימרים", מתוך רצון להגדיל את הנוכחות של נוער בין צופי הטלוויזיה.

השינויים הללו נועדו לצורך פנייה לדור הצעיר - קשה לעניין צופים צעירים בתחרויות אתלטיקה או שחייה, ודאי בענפים כמו קליעה או חתירה בקיאק. וגם הניתוק מספורטאים בענפים האולימפיים במשך כמעט ארבע שנים מקשה על הזדהות עם הדמויות ועל יצירת דור חדש של צופים. לא צריך מבחן מסובך מדי כדי להבין את הסיטואציה של הניתוק הזה, גם עבור כל אחד שצופה במשחקים, מספיק שתנסו למנות שלושה-ארבעה ספורטאים שאמורים להתמודד בגמר ריצת ה-100 מטר - אולי האירוע הפופולרי והמרגש ביותר במשחקים.

משחק בייסבול בטוקיו, אצטדיונים ריקים / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

הנתונים מראים כי המשחקים "מזדקנים": בארה"ב - השוק הגדול והחשוב ביותר מבחינת המשחקים האולימפיים בעקבות החוזה שנחתם עם NBC (7.75 מיליארד דולר ל-10 שנים, עד 2032) - הגיל החציוני שצפה במשחקי ריו דה ז'ניירו ב-2016 עמד על 52.4 שנים, לפי "אד אייג'". במשחקי סידני 2000 עמד הגיל החציוני של הצופים האמריקאים במשחקים על 45.5.

אם המגמה הזו תימשך, המשחקים האולימפיים בעוד קצת יותר מעשור יהיו אירוע שברובו נועד לאנשים בגיל הפנסיה.

בריסביין תארח ב־2032

הוודאות סביב המשך קיומם של משחקים בעידן המודרני אינו קיימת מבחינת הוועד האולימפי. את המשמעות של שימור ההיסטוריה ככל הניתן הלאה אפשר לראות גם מההצהרה שיצאה השבוע: עוד לא התחלנו את משחקי טוקיו, אבל ערב פתיחת התחרויות הכריז הוועד האולימפי על הענקת זכות האירוח של משחקי 2032 לבריסביין שבאוסטרליה. מי יודע איפה יהיה העולם ומה יתרחש בעוד 11 שנים - אבל עצם הענקת האירוח מכניסה לתוקף את החוזה בין הוועד האולימפי לבין עיר המארחת. חוזה, שכמו שראינו כעת בטוקיו, בלתי אפשרי לצאת ממנו.

לפי השיטה החדשה של בחירת העיר המארחת, בריסביין הייתה המועמדת היחידה לאירוח וקיבלה את הזכות לנהל מול הוועד האולימפי מו"מ במשך כמה חודשים כדי להציג את התוכניות שלה לאירוח. וכמו במקרי עבר הוצגו נתונים פנטסטיים שממחישים את הכדאיות של כניסה לעסק הזה - לפי ההערכות שהוצגו, עלות המשחקים תעמוד על 5 מיליארד דולר בלבד והאפקט הכלכלי לעיר ולאזור יעמוד על כ-17 מיליארד דולר. כדאי לזכור את המספר הזה, ולבחון אותו בעוד עשור.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Evan Vucci

הממשל בארה״ב כבר הגיע לשיתוק בעבר, אבל חדלות פירעון?

לממשלה הפדרלית יאזל הכסף בחצות של יום חמישי ובמקביל הממשלה תתקשה לפרוע את חובותיה לאחר 18 באוקטובר ● אבל הסנאט בוושינגטון חצוי, ותקוע

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות הטק רשמו ירידות

נעילה מעורבת באירופה בצל הבחירות בגרמניה ● מדד ניקיי ירד ב-0.03%, מדד שנחאי נסגר בירידות של 0.84% ומדד שנזן בירידה של 0.1% ● במהלך הסופ"ש שוק הקריפטו התייצב מעט, הביטקוין יורד כעת ב-1.26%, שער המטבע עומד על 43,056 דולר

הנסיך הארי ומייגן מרקל / צילום: Associated Press, Seth Wenig

הנסיך הארי ומייגן פועלים להפוך לחלק מהאצולה – של הוליווד

התעלומה הגדולה: הנסיך הארי ומייגן עשו עשרות מיליוני דולרים בהסכמים עם חברות תקשורת כמו נטפליקס וספוטיפיי. אבל האם למישהו אכפת מהם כשהם לא מגלים סודות של המשפחה המלכותית?

מפעל לעיבוד פחם בסין / צילום: Shutterstock, humphery

גולדמן זאקס חותך את תחזיות הצמיחה של סין בעקבות משבר האנרגיה

בנק ההשקעות האמריקאי חותך את תחזיות הצמיחה של סין לאור הפסקות החשמל המרובות שפוגעות בתעשייה ● לא רק פחם חסר: המחסור בגז הטבעי, לצד הציפיות לחורף קר במיוחד, מזניקים את מחיר הגז לשיא של מעל עשור

יונת ים בודדה על קרחון באזור האוקיינוס הארקטי

ציפורים, דגים ואפילו עצים: המינים שמשתנים עם שינוי האקלים

תנאים חמים יותר גרמו לחיות וצמחים להתאים לעצמם מנהגים חדשים ולפתח תכונות חדשות: תמנונים מתכווצים, לטאות מפתחות רגליים חזקות יותר, ועצים מהגרים

המלצות ספרי ניהול

את הבלתי אפשרי נעשה היום ואת הקשה נשאיר למחר: המלצות לספרי ניהול, התפתחות וצמיחה

איך לגדול ולהתפתח כמו ילדים, איך להנדס ולנצל לטובה את האוטומט שמנהל אותנו ומה אפשר ללמוד מיחידות עילית לניהול עסקי ולחיים בכלל

אבראהים ראיסי, נשיא איראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour/WANA

יו"ר ועדת החוץ של איחוד האמירויות: "איראן לא באחריותה של ישראל בלבד"

ד"ר עלי ראשיד אל נועיימי, יו"ר הוועדה להגנה, פנים ויחסי חוץ במועצה הפדרלית הלאומית של האיחוד, מזהיר בראיון לגלובס מפני חזרה להסכם הגרעין ומאשים כי הקהילה הבינלאומית שלא נאבקת במשטר הרצחני באיראן אלא מאפשרת לו להתקיים ולשמור על יציבותו ● "הסכם הגרעין נתן להם אור ירוק"

יותר ויותר חברות הופכות לחדי קרן ומציפות את עמק הסיליקון הישראלי במזומנים / צילום: Associated Press, Wade Payne

הדיון על מתעשרי ההייטק הישראלי הגיע ל"וול סטריט ג׳ורנל"

אולף שולץ העניק בעבר ראיון בלעדי לגלובס. זה מה שהוא חושב על ישראל ● מה קצב דעיכת רמת הנוגדנים בחיסון לקורונה בגוף והאם היא נעצרת בשלב מסוים ● איך איבדו רוכשי מכוניות פרטיות את כוח המיקוח? ● רשת מלונות הלואו קוסט החדשה שמגיעה לת"א ועוד ארבעה סיפורים מהחג

נפתלי בנט בנאומו באו''ם, אתמול / צילום: Associated Press, John Minchillo

בנט: "עם כל הכבוד לקבינט המומחים - אני לא מקבל את הגישה של 'למי אכפת' לגבי כסף ופרנסה"

ראש הממשלה נפתלי בנט ממשיך בקו הביקורתי כלפי בכירי משרד הבריאות והמומחים המזהירים מפני מדיניות לא זהירה של הממשלה ● אמר בתדרוך לעיתונאים בעת הביקור בניו יורק כי "חלקם לא רואים את התמונה המלאה. כששאלתי אותם למה צריך לסגור הופעה של שלמה ארצי - הם גמגמו"

שלט בחירות של מפלגת AfD / צילום: Associated Press, Martin Meissner

חברה בדיונית הצליחה להפיל בפח את הימין בגרמניה במהלך הבחירות

"המרכז ליופי פוליטי" הקים חברה בדיונית שהציעה למפלגת הימין הקיצונית "אלטרנטיבה לגרמניה" לחלק פליירים לקראת הבחירות במחיר נמוך ● עשרות סניפים של המפלגה נעתרו, והפליירים נזרקו ● קולקטיב האומנים הסתבך בעבר כשהציב חבית גדולה עם אפר של קורבנות שואה מול הרייכסטאג

אולף שולץ / צילום: Associated Press, Michel Euler

האיש שניצח בבחירות בגרמניה העניק בעבר ראיון בלעדי לגלובס. זה מה שהוא חושב על ישראל ועל עסקאות נשק

אם יצליח להרכיב קואליציה, אולף שולץ יהיה הקנצלר החדש של גרמניה ● באוקטובר 2018 נפגשו עימו כתב גלובס באירופה אסף אוני ועורכת גלובס נעמה סיקולר לראיון בלעדי והיחיד שהעניק לכלי תקשורת ישראלי ● בעקבות ניצחונו בבחירות לפי תוצאות המדגמים, גלובס מפרסם את הראיון מחדש

המלצות פודקאסטים / עיצוב: גלובס

בזמן הכלים, הפקקים או סתם במקום עוד בינג' בנטפליקס: הפודקאסטים שכדאי להכיר

מהנושאים הכי איזוטריים (ראיון עם פחית קולה), דרך שיחות על קריירה וניהול ועד לאקטואליה כלכלית: הפודקאסטים ששווה להכיר, ואח"כ להתנשא על החברים

Instagram Kids / צילום: Shutterstock

אחרי הביקורות הקשות נגדה: אינסטגרם משהה את פיתוח גרסת "Instagram Kids"

ברקע התחקיר של WSJ כי אינסטגרם מזיקה לבני נוער, ראש אינסטגרם כתב בבלוג החברה: "מאמינים כי עדיף להורים לתת לילדיהם אפשרות גישה לגרסת אינסטגרם המיועדת להם מאשר להסתמך על היכולת של אפליקציה לאמת את גיל הילדים" ● פיתוח Instagram Kids חטף ביקורות הגורסת כי פייסבוק לא באמת יכולה להגן על הילדים

גבעת הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Brad Booysen

מטבע אחד בשווי של טריליון דולר יכול לתת מענה למשבר התקציב בארה"ב

בתוך דיוני התקציב בארצות הברית והאפשרות המסתמנת של השבתה כללית של הממשל, עלתה האפשרות שהנשיא ג'ו ביידן ינפיק מטבע במהדורה מיוחדת של טריליון דולר, ויפקיד אותו בבנק המרכזי - כדי לעקוף את הקונגרס ולממן את האוצר

סנט ג’ון הארווי. “המודל שלנו הוא להגיע לתפוסה ממוצעת של 88%” / צילום: יח''צ

"אנחנו האחות של איזי ג'ט": הכירו את רשת מלונות הלואו קוסט החדשה שמגיעה לתל אביב

המחסור במקומות לינה בולט בתל אביב בעיקר בסגמנט הזול יותר - ולנישה הזו נכנסת כעת רשת איזיהוטל, המוכרת בעיקר בזכות החברה ה"אחות" איזיג'ט ● בראיון לגלובס מציג האחראי על תחום הזכיינות של הרשת את המודל שמביא רווח למשקיעים גם עם 40% תפוסה ● האם החברה שחוללה מהפכה בענף התעופה תצליח כך גם בתחום המלונות?

ריאן ברסלו / צילום: באדיבות Bolt

החברה שלו כבר שווה 4 מיליארד דולר, ויש לו בשורה לעובדים: "עוברים ל-4 ימי עבודה בשבוע"

ריאן ברסלו, מנכ"ל ומייסד של חברת הפינטק בולט, מצייץ את השיעור החשוב ביותר שלמד לאורך הקריירה שלו: הדרך הנכונה לטפס לפסגה היא להשקיע בעובדים ● ברשימה של חמישה עקרונות מנחים, ברסלו מציע מהפכה אמיתית בשבוע עבודה של ארבעה ימים ● מה הסיכויים ששבוע העבודה בישראל יקוצר?

המלצות אפליקציות / עיצוב: גלובס

לשחק אותה מבינים ביין ולעצב כמו גרפיקאי: האפליקציות שישדרגו את חייכם

ניהול משימות, אלטרנטיבה לוואטסאפ וגם אניני טעם שיעזרו לכם לבחור יין לחגים ● המלצות על אפליקציות שיהפכו את החיים שלכם לקצת יותר קלים

המלצות ספרות / צילום: Tom Hermans / unsplash

עיון, פרוזה וגם שירה: ספרים שאנשי מערכת גלובס אוהבים וממליצים

ספר על האנשים שבשוליים, סיפורים מקו החזית של חקר המוח, כלת פרס נובל לספרות שכתבה ספר מתח וגם 3 ספרי שירה ששווה לשים אליהם לב

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת / צילום: שיר גולני

"מגיע לנו לקבל כסף מהקרקעות בשדה דב": ראש העיר החדש של אילת עולה להתקפה

ראש עיריית אילת החדש, אלי לנקרי, נכנס לתפקיד כשהעיר מתאוששת מנזקי הקורונה, ובטוח שמה שהעיר צריכה הוא מקורות תעסוקה שאינם קשורים לתיירות ● בזכות הטבות המס הוא מקווה למשוך לאילת צעירים שיעבדו מרחוק בהייטק, ומבטיח שהעיר תהיה הראשונה בעולם להיות עצמאית אנרגטית

שלט רשות המיסים / צילום: איל יצהר

נקיטת הליכים פליליים נגד בעלי חברות ארנק היא צעד קיצוני ומוגזם

ברשות המסים החליטו להפעיל את התותחים הכבדים במאבק נגד בעלי חברות הארנק ● אלא שכשהרשות נוקטת הליכים פליליים נגד מי שהפרו לכאורה הוראות חדשות שעדיין לא הוטמעו כראוי – חרף יכולתה לנקוט אמצעים פוגעניים הרבה פחות אך אפקטיביים בערך באותה מידה – מדובר בהפעלת כוח מופרזת