גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלאת שכר המינימום? עסקת החבילה של ליברמן נתקלת בקשיים

"עסקת החבילה" של שר האוצר ליברמן הולכת ומתרחקת בשל סירוב המעסיקים לדרישת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום ● מחקר חדש של האוצר חושף כי המעסיקים הגדולים במשק דווקא לא ייפגעו מהמהלך, והמומחים טוענים כי ישנן דרכים נוספות לתגמל את העובדים

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

לא ברור איך אפשר לחיות על בסיס שכר מינימום בישראל של 2021, המדורגת במקום התשיעי בעולם מבחינת יוקר המחיה (לפי אתר numbeu). גם התקווה של מקבלי השכר הנמוך כי עסקת החבילה שמנסים קברניטי המשק להשיג, ובמסגרתה דרישה של ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקל - הולכת ומתרחקת.

הסירוב של המעסיקים שלא להעלות את שכר המינימום במסגרת עסקת החבילה הוא ברור - חשש שהרווחיות שלהם תיפגע ומצבם הכלכלי יורע. האם זהו באמת המצב, לאור העובדה שישנן לא מעט חברות גדולות במשק הישראלי שנהנות מרווחיות גבוהה?

המחקר: העלאת שכר מינימום תגרור פיטורים

העלאת שכר מינימום, לפי התיאוריה הכלכלית, גורמת לכך שעסקים מתקשים להרוויח או מרוויחים פחות, וכתוצאה מכך הם נאלצים להתייעל ולפטר עובדים. הטענות של המעסיקים נגד העלאת שכר מינימום נשענות בין היתר על מחקרים בתחום ועל הנחות כלכליות. אבל לא היו מחקרים שעסקו ברווחיות החברות. הטענה כי העלאת שכר המינימום תייקר את עלות העסקה ותביא לפגיעה ברווחיות כעת מגובה במספרים.

לפי מחקר של לב דרוקר וקטיה מזירוב ממשרד האוצר בשיתוף דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Public Economics - העלאה של שיעור מקבלי שכר המינימום בחברה מסוימת ב-10% גורעת 1.2% מהתעסוקה של אותה חברה, ובנוסף לשחיקה של 7.5% ברווחיה בממוצע.
המחקר מתייחס לתקופה שבין השנים 2006 ל-2008, שבה שכר המינימום בישראל עלה בארבע פעימות שהובילו לעלייה ניכרת של 15.4% בשכר המינימום הנומינלי (עלייה של 8.3% במונחים ריאלים). אבל האם ניתן להקיש ממנו גם על הימים האלו?

הבעיה: שכר המינימום תקוע, יוקר המחיה ממשיך לעלות

שכר מינימום בישראל, שנועד להגן על העובדים החלשים במשק, מוגדר על-פי החוק בשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק, כפי שהוא נקבע ב-1 באפריל של כל שנה. לאורך השנים שכר המינימום עלה - באפריל 1987, כאשר נכנס לתוקף חוק שכר המינימום הוא נקבע על 39% מהשכר הממוצע במשק, והועלה בהדרגה עד שנקבע ב-1997 על שיעורו כיום - כאמור, 47.5% מהשכר הממוצע.

במהלך השנים נקבעו מספר העלאות נוספות - האחרונה שבהן במרץ 2015, אז נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נציגי נשיאות הארגונים העסקיים ועל פיו הועלה שכר המינימום ל-5,300 שקל החל מדצמבר 2017. מאז שכר המינימום נשאר בעינו. מה קרה מאז ליוקר המחיה? כולם יודעים.

 

מי חסין? מכה קלה בכנף לחברות הגדולות והרווחיות

המחקרים שעוסקים בשכר מינימום מתייחסים בעיקר לזווית של שכר העבודה. המחקר של האוצר הוא ייחודי בכך שהוא בוחן מי נושא על גבו את העלאת שכר המינימום. הממצאים מראים כי החברות הפחות רווחיות, שמעסיקות בשכר מינימום, הן אלו שנושאות בחלק הארי של העלאת שכר המינימום, מה שמאלץ אותן לקצץ את כוח העבודה בהתאם. במלים אחרות, ככל שהחברה קטנה יותר או בעלת רווחיות נמוכה יותר - כך הפגיעה שהיא תספוג בעקבות העלאת שכר המינימום משמעותית יותר.

לשם המחשה, אם ניקח את שכר המינימום כיום העומד על 5,300 שקל בחברה שבה 20% מהעובדים מקבלים שכר מינימום - המחקר מצא כי העלאת שכר המינימום ב-400 שקל תגרע 2.5% מכוח העבודה, כלומר תוביל לפיטורים.

מיהן החברות שלא נפגעו, לפי המחקר, מהעלאות שכר המינימום? החברות שהיו רווחיות בצורה משמעותית לפני העלאה. רשת שופרסל, למשל, רווחיה לא נשחקו בגלל העלאת שכר מינימום בתקופת המחקר - למרות ששיעור העובדים בשכר מינימום בחברה הוא גבוה יחסית.

במלים אחרות, כאשר מעלים את שכר המינימום אין העברה של כסף "מלמעלה למטה", אלא מ"האמצע למטה". כלומר, לא בעלי ההון הגדולים יספגו את המכה אלא בעלי העסקים ממעמד הביניים.

החשש: עדכון שכר מינימום יוביל לעבודה בשחור

קשה לקחת את ממצאי המחקר ולהשליך אותם אחד לאחד על המצב כיום. שוק העבודה הישראלי רחוק משווי משקל, בעודו מתאושש בקצב איטי ממשבר הקורונה. אבל אם בכל זאת לוקחים את ממצאי המחקר ונענים לדרישת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקל, לפי המודל של האוצר ייגרעו מהמשק 30 אלף משרות. בכל מקרה, ממצאי המחקר תומכים בטענות המעסיקים במסגרת המו"מ מול ההסתדרות על עסקת החבילה.

לדברי פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, "הבקשה של ההסתדרות להעלות את שכר המינימום הוא לא מהלך נכון בשלב זה למשק. כאשר מסתכלים על קבוצות בעלי ההשכלה הנמוכה, כ-20% מהם מדווחים על הכנסה שעתית נמוכה משכר המינימום - ואין אכיפה. להערכתי זה צעד שגוי, ודאי בעת הזו".

פרופ’ אקשטיין מוסיף כי המהלך יוביל למצב של עבודה בשחור. "האוכלוסייה שבה שיעורי התעסוקה מאוד נמוכים זו האוכלוסייה סביב שכר המינימום, שנדחקת לעבודה במזומן. שם אין אכיפה של שכר המינימום, כך שהם יעבדו מתחת לשכר המינימום".

דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה שבתפקידה הקודם ניהלה את אגף המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים והייתה מעורבת בגיבוש הסכמי שכר המינימום, מסכימה שזה לא זמן מתאים לעדכון שכר, כשהמגזר העסקי עדיין מלקק את פצעי משבר הקורונה.

מודל חלופי: העלאת שכר לעובדים על בסיס גידול בפריון

"העלאת שכר המינימום תוביל לייקור עלות ההעסקה לא רק של העובדים בדרגים הנמוכים", אומרת אבירם ניצן. "אלא גם לעדכון של כל סולמות השכר הסמוכות להם, עד לרמה של השכר הממוצע במשק ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך. המשמעות למעסיקים במגזר העסקי תהיה שחיקה ברווחיות ובכושר התחרות, ולמעסיק הגדול ביותר במשק - הממשלה - גידול בהוצאות השכר שיבוא לידי ביטוי בהגדלת החלק בתקציב המדינה שיוקצה לשכר על חשבון פעילות לרווחת האזרח".

אבירם ניצן מציעה מודל אחר - של הצמדת שכר המינימום לגידול בפריון העבודה. "נוסחה שכזו תאפשר העלאה בת קיימא של שכר המינימום, כזו שתטיב עם העובד לאורך זמן ומנגד לא תפגע בכושר התחרות המשקי. ב-2015 ניסו המעסיקים וההסתדרות להתכנס לנוסחה דומה, אבל לצערי המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם. כעת, זה הזמן המתאים לבחון מחדש קידום מהלך מעין זה".

"עסקת חבילה"? אין כרגע שיח | אלה לוי-וינריב

בשבוע שעבר איימה ההסתדרות לפוצץ את השיחות לגיבוש "עסקת החבילה" של שר האוצר אביגדור ליברמן - כיוון שאף אחת מהדרישות שהציג יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לא נענתה רגע לפני הד-ליין (ב-1 באוגוסט על פי התחייבות האוצר).

התוצאה: אף אחד מהצדדים, לפחות בשלב זה, לא חי באשליה שתוך ימים ספורים תגובש עסקה. השיחות נותרו בנקודת המוצא שבה התחילו - כשההסתדרות דורשת העלאת שכר מינימום, קיצור שבוע העבודה וסופי שבוע ארוכים, והתאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי מתנגדים ודורשים העלאת הפריון וצמצום רגולציה.

אין מה לפוצץ

לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "נכון להיום אין שיח, אין על מה לדבר ואין עם מי לדבר". לדברי אמיתי, "אם בהסתדרות לא רוצים לקדם את מה שחשוב למגזר העסקי, שזה העלאת הפיריון והפחתת הרגולציה, אז נתגלגל נראה לאן נגיע. אנחנו במלחמה, יש גירעון כלכלי, אבטלה, מתקרבים ל-75% יחס חוב תוצר, אז צריך להתכנס ולמצוא את הנוסחאות והפתרונות".

בנשיאות התאחדות התעשיינים, בראשות ד"ר רון תומר, דווקא ממשיכים להיפגש עם ההסתדרות, אבל התוצאה זהה. לדברי תומר, "אנחנו לא מאיימים לפוצץ את השיחות, כי אני לא יכול לפוצץ משהו לא רלבנטי בכלל. מה שמנסה לכפות ההסתדרות לא רלבנטי לימים הנוכחיים. כשנעלה את הפריון ונחזור למסלול צמיחה אז ניתן גם לא מעט לעובדים".

השבתה של המשק?

אז מה קורה אם אין שיח? כידוע, הארסנל של ההסתדרות כולל איום בסכסוך עבודה והשבתה כללית של המשק, מהנשקים החזקים ביותר שכופפו את האוצר לא פעם בעבר. בהסתדרות לא ממהרים לשלוף את הנשק הזה כרגע, אבל אם לא תהיה עסקה אין ספק שיו"ר ההתסתדרות ארנון בר דוד יידרש להסיר את האבק מכלי הנשק שברשותו.

עוד כתבות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק