גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלאת שכר המינימום? עסקת החבילה של ליברמן נתקלת בקשיים

"עסקת החבילה" של שר האוצר ליברמן הולכת ומתרחקת בשל סירוב המעסיקים לדרישת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום ● מחקר חדש של האוצר חושף כי המעסיקים הגדולים במשק דווקא לא ייפגעו מהמהלך, והמומחים טוענים כי ישנן דרכים נוספות לתגמל את העובדים

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

לא ברור איך אפשר לחיות על בסיס שכר מינימום בישראל של 2021, המדורגת במקום התשיעי בעולם מבחינת יוקר המחיה (לפי אתר numbeu). גם התקווה של מקבלי השכר הנמוך כי עסקת החבילה שמנסים קברניטי המשק להשיג, ובמסגרתה דרישה של ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקל - הולכת ומתרחקת.

הסירוב של המעסיקים שלא להעלות את שכר המינימום במסגרת עסקת החבילה הוא ברור - חשש שהרווחיות שלהם תיפגע ומצבם הכלכלי יורע. האם זהו באמת המצב, לאור העובדה שישנן לא מעט חברות גדולות במשק הישראלי שנהנות מרווחיות גבוהה?

המחקר: העלאת שכר מינימום תגרור פיטורים

העלאת שכר מינימום, לפי התיאוריה הכלכלית, גורמת לכך שעסקים מתקשים להרוויח או מרוויחים פחות, וכתוצאה מכך הם נאלצים להתייעל ולפטר עובדים. הטענות של המעסיקים נגד העלאת שכר מינימום נשענות בין היתר על מחקרים בתחום ועל הנחות כלכליות. אבל לא היו מחקרים שעסקו ברווחיות החברות. הטענה כי העלאת שכר המינימום תייקר את עלות העסקה ותביא לפגיעה ברווחיות כעת מגובה במספרים.

לפי מחקר של לב דרוקר וקטיה מזירוב ממשרד האוצר בשיתוף דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Public Economics - העלאה של שיעור מקבלי שכר המינימום בחברה מסוימת ב-10% גורעת 1.2% מהתעסוקה של אותה חברה, ובנוסף לשחיקה של 7.5% ברווחיה בממוצע.
המחקר מתייחס לתקופה שבין השנים 2006 ל-2008, שבה שכר המינימום בישראל עלה בארבע פעימות שהובילו לעלייה ניכרת של 15.4% בשכר המינימום הנומינלי (עלייה של 8.3% במונחים ריאלים). אבל האם ניתן להקיש ממנו גם על הימים האלו?

הבעיה: שכר המינימום תקוע, יוקר המחיה ממשיך לעלות

שכר מינימום בישראל, שנועד להגן על העובדים החלשים במשק, מוגדר על-פי החוק בשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק, כפי שהוא נקבע ב-1 באפריל של כל שנה. לאורך השנים שכר המינימום עלה - באפריל 1987, כאשר נכנס לתוקף חוק שכר המינימום הוא נקבע על 39% מהשכר הממוצע במשק, והועלה בהדרגה עד שנקבע ב-1997 על שיעורו כיום - כאמור, 47.5% מהשכר הממוצע.

במהלך השנים נקבעו מספר העלאות נוספות - האחרונה שבהן במרץ 2015, אז נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נציגי נשיאות הארגונים העסקיים ועל פיו הועלה שכר המינימום ל-5,300 שקל החל מדצמבר 2017. מאז שכר המינימום נשאר בעינו. מה קרה מאז ליוקר המחיה? כולם יודעים.

 

מי חסין? מכה קלה בכנף לחברות הגדולות והרווחיות

המחקרים שעוסקים בשכר מינימום מתייחסים בעיקר לזווית של שכר העבודה. המחקר של האוצר הוא ייחודי בכך שהוא בוחן מי נושא על גבו את העלאת שכר המינימום. הממצאים מראים כי החברות הפחות רווחיות, שמעסיקות בשכר מינימום, הן אלו שנושאות בחלק הארי של העלאת שכר המינימום, מה שמאלץ אותן לקצץ את כוח העבודה בהתאם. במלים אחרות, ככל שהחברה קטנה יותר או בעלת רווחיות נמוכה יותר - כך הפגיעה שהיא תספוג בעקבות העלאת שכר המינימום משמעותית יותר.

לשם המחשה, אם ניקח את שכר המינימום כיום העומד על 5,300 שקל בחברה שבה 20% מהעובדים מקבלים שכר מינימום - המחקר מצא כי העלאת שכר המינימום ב-400 שקל תגרע 2.5% מכוח העבודה, כלומר תוביל לפיטורים.

מיהן החברות שלא נפגעו, לפי המחקר, מהעלאות שכר המינימום? החברות שהיו רווחיות בצורה משמעותית לפני העלאה. רשת שופרסל, למשל, רווחיה לא נשחקו בגלל העלאת שכר מינימום בתקופת המחקר - למרות ששיעור העובדים בשכר מינימום בחברה הוא גבוה יחסית.

במלים אחרות, כאשר מעלים את שכר המינימום אין העברה של כסף "מלמעלה למטה", אלא מ"האמצע למטה". כלומר, לא בעלי ההון הגדולים יספגו את המכה אלא בעלי העסקים ממעמד הביניים.

החשש: עדכון שכר מינימום יוביל לעבודה בשחור

קשה לקחת את ממצאי המחקר ולהשליך אותם אחד לאחד על המצב כיום. שוק העבודה הישראלי רחוק משווי משקל, בעודו מתאושש בקצב איטי ממשבר הקורונה. אבל אם בכל זאת לוקחים את ממצאי המחקר ונענים לדרישת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקל, לפי המודל של האוצר ייגרעו מהמשק 30 אלף משרות. בכל מקרה, ממצאי המחקר תומכים בטענות המעסיקים במסגרת המו"מ מול ההסתדרות על עסקת החבילה.

לדברי פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, "הבקשה של ההסתדרות להעלות את שכר המינימום הוא לא מהלך נכון בשלב זה למשק. כאשר מסתכלים על קבוצות בעלי ההשכלה הנמוכה, כ-20% מהם מדווחים על הכנסה שעתית נמוכה משכר המינימום - ואין אכיפה. להערכתי זה צעד שגוי, ודאי בעת הזו".

פרופ’ אקשטיין מוסיף כי המהלך יוביל למצב של עבודה בשחור. "האוכלוסייה שבה שיעורי התעסוקה מאוד נמוכים זו האוכלוסייה סביב שכר המינימום, שנדחקת לעבודה במזומן. שם אין אכיפה של שכר המינימום, כך שהם יעבדו מתחת לשכר המינימום".

דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה שבתפקידה הקודם ניהלה את אגף המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים והייתה מעורבת בגיבוש הסכמי שכר המינימום, מסכימה שזה לא זמן מתאים לעדכון שכר, כשהמגזר העסקי עדיין מלקק את פצעי משבר הקורונה.

מודל חלופי: העלאת שכר לעובדים על בסיס גידול בפריון

"העלאת שכר המינימום תוביל לייקור עלות ההעסקה לא רק של העובדים בדרגים הנמוכים", אומרת אבירם ניצן. "אלא גם לעדכון של כל סולמות השכר הסמוכות להם, עד לרמה של השכר הממוצע במשק ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך. המשמעות למעסיקים במגזר העסקי תהיה שחיקה ברווחיות ובכושר התחרות, ולמעסיק הגדול ביותר במשק - הממשלה - גידול בהוצאות השכר שיבוא לידי ביטוי בהגדלת החלק בתקציב המדינה שיוקצה לשכר על חשבון פעילות לרווחת האזרח".

אבירם ניצן מציעה מודל אחר - של הצמדת שכר המינימום לגידול בפריון העבודה. "נוסחה שכזו תאפשר העלאה בת קיימא של שכר המינימום, כזו שתטיב עם העובד לאורך זמן ומנגד לא תפגע בכושר התחרות המשקי. ב-2015 ניסו המעסיקים וההסתדרות להתכנס לנוסחה דומה, אבל לצערי המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם. כעת, זה הזמן המתאים לבחון מחדש קידום מהלך מעין זה".

"עסקת חבילה"? אין כרגע שיח | אלה לוי-וינריב

בשבוע שעבר איימה ההסתדרות לפוצץ את השיחות לגיבוש "עסקת החבילה" של שר האוצר אביגדור ליברמן - כיוון שאף אחת מהדרישות שהציג יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לא נענתה רגע לפני הד-ליין (ב-1 באוגוסט על פי התחייבות האוצר).

התוצאה: אף אחד מהצדדים, לפחות בשלב זה, לא חי באשליה שתוך ימים ספורים תגובש עסקה. השיחות נותרו בנקודת המוצא שבה התחילו - כשההסתדרות דורשת העלאת שכר מינימום, קיצור שבוע העבודה וסופי שבוע ארוכים, והתאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי מתנגדים ודורשים העלאת הפריון וצמצום רגולציה.

אין מה לפוצץ

לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "נכון להיום אין שיח, אין על מה לדבר ואין עם מי לדבר". לדברי אמיתי, "אם בהסתדרות לא רוצים לקדם את מה שחשוב למגזר העסקי, שזה העלאת הפיריון והפחתת הרגולציה, אז נתגלגל נראה לאן נגיע. אנחנו במלחמה, יש גירעון כלכלי, אבטלה, מתקרבים ל-75% יחס חוב תוצר, אז צריך להתכנס ולמצוא את הנוסחאות והפתרונות".

בנשיאות התאחדות התעשיינים, בראשות ד"ר רון תומר, דווקא ממשיכים להיפגש עם ההסתדרות, אבל התוצאה זהה. לדברי תומר, "אנחנו לא מאיימים לפוצץ את השיחות, כי אני לא יכול לפוצץ משהו לא רלבנטי בכלל. מה שמנסה לכפות ההסתדרות לא רלבנטי לימים הנוכחיים. כשנעלה את הפריון ונחזור למסלול צמיחה אז ניתן גם לא מעט לעובדים".

השבתה של המשק?

אז מה קורה אם אין שיח? כידוע, הארסנל של ההסתדרות כולל איום בסכסוך עבודה והשבתה כללית של המשק, מהנשקים החזקים ביותר שכופפו את האוצר לא פעם בעבר. בהסתדרות לא ממהרים לשלוף את הנשק הזה כרגע, אבל אם לא תהיה עסקה אין ספק שיו"ר ההתסתדרות ארנון בר דוד יידרש להסיר את האבק מכלי הנשק שברשותו.

עוד כתבות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים