גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלאת שכר המינימום? עסקת החבילה של ליברמן נתקלת בקשיים

"עסקת החבילה" של שר האוצר ליברמן הולכת ומתרחקת בשל סירוב המעסיקים לדרישת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום ● מחקר חדש של האוצר חושף כי המעסיקים הגדולים במשק דווקא לא ייפגעו מהמהלך, והמומחים טוענים כי ישנן דרכים נוספות לתגמל את העובדים

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

לא ברור איך אפשר לחיות על בסיס שכר מינימום בישראל של 2021, המדורגת במקום התשיעי בעולם מבחינת יוקר המחיה (לפי אתר numbeu). גם התקווה של מקבלי השכר הנמוך כי עסקת החבילה שמנסים קברניטי המשק להשיג, ובמסגרתה דרישה של ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקל - הולכת ומתרחקת.

הסירוב של המעסיקים שלא להעלות את שכר המינימום במסגרת עסקת החבילה הוא ברור - חשש שהרווחיות שלהם תיפגע ומצבם הכלכלי יורע. האם זהו באמת המצב, לאור העובדה שישנן לא מעט חברות גדולות במשק הישראלי שנהנות מרווחיות גבוהה?

המחקר: העלאת שכר מינימום תגרור פיטורים

העלאת שכר מינימום, לפי התיאוריה הכלכלית, גורמת לכך שעסקים מתקשים להרוויח או מרוויחים פחות, וכתוצאה מכך הם נאלצים להתייעל ולפטר עובדים. הטענות של המעסיקים נגד העלאת שכר מינימום נשענות בין היתר על מחקרים בתחום ועל הנחות כלכליות. אבל לא היו מחקרים שעסקו ברווחיות החברות. הטענה כי העלאת שכר המינימום תייקר את עלות העסקה ותביא לפגיעה ברווחיות כעת מגובה במספרים.

לפי מחקר של לב דרוקר וקטיה מזירוב ממשרד האוצר בשיתוף דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Public Economics - העלאה של שיעור מקבלי שכר המינימום בחברה מסוימת ב-10% גורעת 1.2% מהתעסוקה של אותה חברה, ובנוסף לשחיקה של 7.5% ברווחיה בממוצע.
המחקר מתייחס לתקופה שבין השנים 2006 ל-2008, שבה שכר המינימום בישראל עלה בארבע פעימות שהובילו לעלייה ניכרת של 15.4% בשכר המינימום הנומינלי (עלייה של 8.3% במונחים ריאלים). אבל האם ניתן להקיש ממנו גם על הימים האלו?

הבעיה: שכר המינימום תקוע, יוקר המחיה ממשיך לעלות

שכר מינימום בישראל, שנועד להגן על העובדים החלשים במשק, מוגדר על-פי החוק בשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק, כפי שהוא נקבע ב-1 באפריל של כל שנה. לאורך השנים שכר המינימום עלה - באפריל 1987, כאשר נכנס לתוקף חוק שכר המינימום הוא נקבע על 39% מהשכר הממוצע במשק, והועלה בהדרגה עד שנקבע ב-1997 על שיעורו כיום - כאמור, 47.5% מהשכר הממוצע.

במהלך השנים נקבעו מספר העלאות נוספות - האחרונה שבהן במרץ 2015, אז נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נציגי נשיאות הארגונים העסקיים ועל פיו הועלה שכר המינימום ל-5,300 שקל החל מדצמבר 2017. מאז שכר המינימום נשאר בעינו. מה קרה מאז ליוקר המחיה? כולם יודעים.

 

מי חסין? מכה קלה בכנף לחברות הגדולות והרווחיות

המחקרים שעוסקים בשכר מינימום מתייחסים בעיקר לזווית של שכר העבודה. המחקר של האוצר הוא ייחודי בכך שהוא בוחן מי נושא על גבו את העלאת שכר המינימום. הממצאים מראים כי החברות הפחות רווחיות, שמעסיקות בשכר מינימום, הן אלו שנושאות בחלק הארי של העלאת שכר המינימום, מה שמאלץ אותן לקצץ את כוח העבודה בהתאם. במלים אחרות, ככל שהחברה קטנה יותר או בעלת רווחיות נמוכה יותר - כך הפגיעה שהיא תספוג בעקבות העלאת שכר המינימום משמעותית יותר.

לשם המחשה, אם ניקח את שכר המינימום כיום העומד על 5,300 שקל בחברה שבה 20% מהעובדים מקבלים שכר מינימום - המחקר מצא כי העלאת שכר המינימום ב-400 שקל תגרע 2.5% מכוח העבודה, כלומר תוביל לפיטורים.

מיהן החברות שלא נפגעו, לפי המחקר, מהעלאות שכר המינימום? החברות שהיו רווחיות בצורה משמעותית לפני העלאה. רשת שופרסל, למשל, רווחיה לא נשחקו בגלל העלאת שכר מינימום בתקופת המחקר - למרות ששיעור העובדים בשכר מינימום בחברה הוא גבוה יחסית.

במלים אחרות, כאשר מעלים את שכר המינימום אין העברה של כסף "מלמעלה למטה", אלא מ"האמצע למטה". כלומר, לא בעלי ההון הגדולים יספגו את המכה אלא בעלי העסקים ממעמד הביניים.

החשש: עדכון שכר מינימום יוביל לעבודה בשחור

קשה לקחת את ממצאי המחקר ולהשליך אותם אחד לאחד על המצב כיום. שוק העבודה הישראלי רחוק משווי משקל, בעודו מתאושש בקצב איטי ממשבר הקורונה. אבל אם בכל זאת לוקחים את ממצאי המחקר ונענים לדרישת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקל, לפי המודל של האוצר ייגרעו מהמשק 30 אלף משרות. בכל מקרה, ממצאי המחקר תומכים בטענות המעסיקים במסגרת המו"מ מול ההסתדרות על עסקת החבילה.

לדברי פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, "הבקשה של ההסתדרות להעלות את שכר המינימום הוא לא מהלך נכון בשלב זה למשק. כאשר מסתכלים על קבוצות בעלי ההשכלה הנמוכה, כ-20% מהם מדווחים על הכנסה שעתית נמוכה משכר המינימום - ואין אכיפה. להערכתי זה צעד שגוי, ודאי בעת הזו".

פרופ’ אקשטיין מוסיף כי המהלך יוביל למצב של עבודה בשחור. "האוכלוסייה שבה שיעורי התעסוקה מאוד נמוכים זו האוכלוסייה סביב שכר המינימום, שנדחקת לעבודה במזומן. שם אין אכיפה של שכר המינימום, כך שהם יעבדו מתחת לשכר המינימום".

דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה שבתפקידה הקודם ניהלה את אגף המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים והייתה מעורבת בגיבוש הסכמי שכר המינימום, מסכימה שזה לא זמן מתאים לעדכון שכר, כשהמגזר העסקי עדיין מלקק את פצעי משבר הקורונה.

מודל חלופי: העלאת שכר לעובדים על בסיס גידול בפריון

"העלאת שכר המינימום תוביל לייקור עלות ההעסקה לא רק של העובדים בדרגים הנמוכים", אומרת אבירם ניצן. "אלא גם לעדכון של כל סולמות השכר הסמוכות להם, עד לרמה של השכר הממוצע במשק ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך. המשמעות למעסיקים במגזר העסקי תהיה שחיקה ברווחיות ובכושר התחרות, ולמעסיק הגדול ביותר במשק - הממשלה - גידול בהוצאות השכר שיבוא לידי ביטוי בהגדלת החלק בתקציב המדינה שיוקצה לשכר על חשבון פעילות לרווחת האזרח".

אבירם ניצן מציעה מודל אחר - של הצמדת שכר המינימום לגידול בפריון העבודה. "נוסחה שכזו תאפשר העלאה בת קיימא של שכר המינימום, כזו שתטיב עם העובד לאורך זמן ומנגד לא תפגע בכושר התחרות המשקי. ב-2015 ניסו המעסיקים וההסתדרות להתכנס לנוסחה דומה, אבל לצערי המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם. כעת, זה הזמן המתאים לבחון מחדש קידום מהלך מעין זה".

"עסקת חבילה"? אין כרגע שיח | אלה לוי-וינריב

בשבוע שעבר איימה ההסתדרות לפוצץ את השיחות לגיבוש "עסקת החבילה" של שר האוצר אביגדור ליברמן - כיוון שאף אחת מהדרישות שהציג יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לא נענתה רגע לפני הד-ליין (ב-1 באוגוסט על פי התחייבות האוצר).

התוצאה: אף אחד מהצדדים, לפחות בשלב זה, לא חי באשליה שתוך ימים ספורים תגובש עסקה. השיחות נותרו בנקודת המוצא שבה התחילו - כשההסתדרות דורשת העלאת שכר מינימום, קיצור שבוע העבודה וסופי שבוע ארוכים, והתאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי מתנגדים ודורשים העלאת הפריון וצמצום רגולציה.

אין מה לפוצץ

לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "נכון להיום אין שיח, אין על מה לדבר ואין עם מי לדבר". לדברי אמיתי, "אם בהסתדרות לא רוצים לקדם את מה שחשוב למגזר העסקי, שזה העלאת הפיריון והפחתת הרגולציה, אז נתגלגל נראה לאן נגיע. אנחנו במלחמה, יש גירעון כלכלי, אבטלה, מתקרבים ל-75% יחס חוב תוצר, אז צריך להתכנס ולמצוא את הנוסחאות והפתרונות".

בנשיאות התאחדות התעשיינים, בראשות ד"ר רון תומר, דווקא ממשיכים להיפגש עם ההסתדרות, אבל התוצאה זהה. לדברי תומר, "אנחנו לא מאיימים לפוצץ את השיחות, כי אני לא יכול לפוצץ משהו לא רלבנטי בכלל. מה שמנסה לכפות ההסתדרות לא רלבנטי לימים הנוכחיים. כשנעלה את הפריון ונחזור למסלול צמיחה אז ניתן גם לא מעט לעובדים".

השבתה של המשק?

אז מה קורה אם אין שיח? כידוע, הארסנל של ההסתדרות כולל איום בסכסוך עבודה והשבתה כללית של המשק, מהנשקים החזקים ביותר שכופפו את האוצר לא פעם בעבר. בהסתדרות לא ממהרים לשלוף את הנשק הזה כרגע, אבל אם לא תהיה עסקה אין ספק שיו"ר ההתסתדרות ארנון בר דוד יידרש להסיר את האבק מכלי הנשק שברשותו.

עוד כתבות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%