ילדים זה תשואה / אילוסטרציה: Shutterstock
הורים שבחרו לשייך את ילדיהם למסלול "סיכון מוגבר" בתוכנית "חיסכון לכל ילד" השיגו תשואה יותר מכפולה לעומת מסלול "סיכון מועט" במהלך ארבע השנים הראשונות של התוכנית. מדובר בתשואה מצטברת שהגיעה בחלק מהמקרים ליותר מ-50%, כך עולה מבדיקת גלובס. בעוד שבמסלול הסיכון המוגבר רכיב המניות יכול להגיע למחצית מההשקעה ויותר, במסלול הסיכון המועט מורכבת ההשקעה בעיקר מאג"ח ממשלתיות.
מי שמוביל את התשואה בקופות הגמל בין ינואר 2017 לדצמבר 2020 הוא בית ההשקעות אנליסט , שהשיג תשואה מצטברת של 58.3% במסלול המוגבר. אחריו מדורג במסלול עם הסיכון המוגבר אלטשולר שחם , עם תשואה מצטברת של 52% בארבע שנות התוכנית, והשלישי הוא אינפיניטי עם 43.8% תשואה (שהושגה על היקף כספים קטן יחסית).
בסוף השבוע חשף הביטוח הלאומי נתונים על תוכנית החיסכון, שבמסגרתה מפקידה המדינה לכל ילד בישראל 51 שקל מדי חודש, עד הגיעו לגיל 18. על פי הנתונים, בארבע השנים מינואר 2017, אז נפתחה התוכנית, ועד לסוף שנת 2020, הועברו כספים לתוכניות החיסכון בסכום כולל של כמעט 13 מיליארד שקל, עבור כמעט 3.5 מיליון ילדים חוסכים. מסכום זה, 9.7 מיליארד שקל הועברו לתוכנית על-ידי ביטוח לאומי, מטעם המדינה, והיתרה, על-ידי הורי הילדים.
עוד עולה מהנתונים, כי יותר משני שלישים מהחסכונות בתוכנית (73%) נפתחו בקופות גמל, ורק 27% בבנקים, מה שהתברר כבחירה נבונה של ההורים (65% עשו זאת בעצמם, והשאר שויכו על-ידי המדינה כברירת מחדל לקופות גמל או לבנקים). זאת לאור התשואות הגבוהות יחסית שהשיגו קופות הגמל בתקופה זו. הבנקים מצידם, מציעים תשואה יציבה, שיכולה לפעול לטובת החוסכים במקרה של נפילות בשוקי ההון, אך הריביות בה נמוכות משמעותית מבגמל.
אלטשולר מוביל בסיכון המועט והבינוני
תוכנית חיסכון לכל ילד נועדה לצמצם פערים בחברה הישראלית על מנת לאפשר לילדים שהגיעו לגיל 18 סכום התחלתי עמו יוכלו להתחיל בלימודים, לצאת לטיול או לפתוח עסק. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי אלטשולר שחם הוא הגוף המנהל הגדולה ביותר בשוק החיסכון לכל ילד (כמו בשוק הגמל כולו) עם נתח של 31.5% מכלל התוכנית ו-36.5% מההפקדות לגמל נכון לסוף 2020 (שיעור שגדל ל-44% מנכסי הגמל ביוני 2021).
אלטשולר גם מוביל את התשואה במסלול מועט הסיכון של התוכנית בארבע השנים הראשונות שלה עם 21.5%, ואחריו מגדל (17.2%) ומיטב דש (16.1%). במסלול זה הושקעו עד סוף 2020 כ-4 מיליארד שקל, לעומת 4.3 מיליארד שקל במסלול המוגבר.
לצד שני המסלולים הללו קיימים שלושה מסלולי חיסכון נוספים בקופות הגמל. הראשון הוא מסלול בסיכון בינוני, שגם בו מוביל אלטשולר שחם (28% תשואה).
שני המסלולים האחרים הם מסלולים מוטי-דת. הראשון הוא מסלול שההשקעות בו נעשות בהתאם להלכה, כלומר השקעות כשרות, שהצליחו להשיג תשואות שברובן קצת יותר גבוהות מהמסלול עם הסיכון המועט, אך לרוב נמוכות מהמסלול עם הסיכון הבינוני.
המסלול השני הוא מסלול השריעה המיועד עבור חוסכים מוסלמים. את מסלול זה מציעות שתי חברות מנהלות בלבד - מור בית השקעות והלמן אלדובי, שנמכרה בשנה שעברה לאקסלנס - ושתי הקופות הציגו תשואה שלילית - מינוס 0.69% במור ומינוס 0.22% בהלמן אלדובי. ב-2021 עד עתה, אגב, התשואה הייתה חיובית אך שולית, ברמה של פחות מ-1%.
"הבדלים באוריינות הפיננסית בין השכבות"
עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, טוען בהתייחסו לנתונים של תוכנית החיסכון לכל ילד, כי ברירת המחדל חייבת להיות המסלול בסיכון מוגבר, מה שיגרום לדבריו לחלקים גדולים יותר מהאוכלוסייה ליהנות מפירות צמיחה בשוק ההון. "איגוד בתי ההשקעות רואה בנתונים מודעות גבוהה יותר של השכבות החזקות, בעלות ההבנה הפיננסית, ליתרונות התוכנית ולדרך האופטימלית לנצל אותה".
לדבריו, "אנחנו רואים שבשכבות הנמוכות לא מפקידים את הכסף במסלול סיכון גבוה אלא משאירים במסלול ברירת המחדל בסיכון נמוך או בריבית בנקאית, כשברור ששוק ההון יניב לאורך זמן תשואה גבוהה יותר. בגלל שבשכבות אלה לעיתים יש פחות אוריינות פיננסית, הן לא מודעות מספיק לעדיפות של שוק ההון לזמן ארוך.
"נכון, יכול להיות שכשהריבית תעלה הפערים ישתנו אבל עדיין די ברור שהילד ב-15 השנים הראשונות צריך לחסוך במסלול בסיכון גבוה, וכך ימקסם תשואה. גם הביטוח הלאומי אמר את זה ב-2019. דבר נוספים שאנו רואים שמתבטא בבחירה במסלול ההשקעה, הוא שיש חסר באוריינות הפיננסית בעיקר במגזרים החרדיים והערביים", אומר ספיר.
הכדאיות בהכפלת הסכום שמפקידה המדינה
כחלק מתוכנית חיסכון לכל ילד, הותר להורים להפקיד 51 שקלים נוספים מדי חודש עבור כל אחד מילדיהם, ועבור כ-45% מהילדים אכן נבחרה הפקדה נוספת. על פי נתוני הביטוח הלאומי, שיעור זה גדל ל-72% בקרב ילדים להורים שבחרו בתוכנית חיסכון באופן אקטיבי, כלומר אוריינות פיננסית אכן משפיעה על ההחלטה האם להפקיד תוספת כספית.
הכפלת ההפקדה ל-102 שקל בחודש מכפילה את סכום החיסכון שמתקבל. למשל, חיסכון של 51 שקל בחודש לילד לאורך 18 שנה בקופת גמל להשקעה בתשואה ברוטו של 4% בשנה (הריבית שקבע האוצר במסגרת כללי המחשת החיסכון לחוסכים) ובדמי ניהול של 0.23% יניב 15,618 שקל, ושל 102 שקל בחודש - 31,235 שקל. כך לפי סימולציה שביצע עבור גלובס יוסי מויאל - יועץ פנסיוני מגונן את גלזנר.
הפערים הללו אף גדלים בפועל, בעיקר עבור הבוחרים במסלול המנייתי, שהציג עד סוף 2020 תשואה שנתית דו-ספרתית אך גם עבור חלק ניכר מהחוסכים במסלול הסיכון המועט, שרשמו תשואה שנתית גבוהה מ-5%.
בבנקים, לעומת זאת, המספרים שונים לגמרי. הבנקים מציעים שלושה מסלולי חיסכון: פיקדון בריבית משתנה בהתאם לפריים (שהוא כיום 1.6%, ועשוי להשתנות), לא צמודה למדד המחירים לצרכן; פיקדון בריבית קבועה לא צמודה - כלומר הריבית נקבעת מראש, ואינה משתנה; וכן פיקדון בריבית קבועה וצמודה למדד.
מדיווח הבנקים לאתר, ריביות שנתיות קבועות לא צמודות נעות בין 1.8% בבנק לאומי ועד 2.45% בקבוצת הבינלאומי, הכוללת גם את מסד ואוצר החייל. קבוצת הבינלאומי מציעה גם את הריבית הגבוהה ביותר במסלול הריבית הקבועה הצמודה למדד - 1.1%, כאשר הריביות המשתנות נמוכות הרבה יותר, שם מציע הפועלים את הריבית הגבוהה יותר העומדת על פריים פחות 0.98%.
לפי הבדיקה שביצע מויאל, המסלול עם הריבית הקבועה הלא צמודה יניב 13,792 שקל עבור הפקדה חודשית של 51 שקל, ועבור מי שהוריו יפקידו 51 שקל נוספים החיסכון יעמוד אחרי 18 שנה על 27,584 שקל. במסלול ריבית קבועה צמודה, עם יעד אינפלציה של 2% כפי שצופה בנק ישראל, החיסכון עבור 51 שקלים בחודש יביא לסכום של 14,695 שקל, ועבור חיסכון חודשי של 102 שקל - 29,389 שקל.
כלומר בבנקים יתקבלו, במקרה הטוב, 1,000 שקל פחות בסוף תקופת החיסכון בהשוואה לתשואה ברוטו של 4% - וכאמור, בפועל התשואות היו הרבה יותר גבוהות, עד כדי 14.5% לשנה.