גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האפיק המנייתי או הסולידי? זה היה המסלול המשתלם בתוכנית חיסכון לכל ילד

נחשפים נתוני התשואה בתוכנית חיסכון לכל ילד, מהקמתה ב-2017 ועד סוף 2020: אנליסט מוביל את התשואות עם יותר מ-58% במסלול המנייתי, ואחריו אלטשולר שחם, שחולש כבר על יותר מ-40% מההפקדות לתוכנית בקופות הגמל

ילדים זה תשואה / אילוסטרציה: Shutterstock
ילדים זה תשואה / אילוסטרציה: Shutterstock

הורים שבחרו לשייך את ילדיהם למסלול "סיכון מוגבר" בתוכנית "חיסכון לכל ילד" השיגו תשואה יותר מכפולה לעומת מסלול "סיכון מועט" במהלך ארבע השנים הראשונות של התוכנית. מדובר בתשואה מצטברת שהגיעה בחלק מהמקרים ליותר מ-50%, כך עולה מבדיקת גלובס. בעוד שבמסלול הסיכון המוגבר רכיב המניות יכול להגיע למחצית מההשקעה ויותר, במסלול הסיכון המועט מורכבת ההשקעה בעיקר מאג"ח ממשלתיות.

מי שמוביל את התשואה בקופות הגמל בין ינואר 2017 לדצמבר 2020 הוא בית ההשקעות אנליסט , שהשיג תשואה מצטברת של 58.3% במסלול המוגבר. אחריו מדורג במסלול עם הסיכון המוגבר אלטשולר שחם , עם תשואה מצטברת של 52% בארבע שנות התוכנית, והשלישי הוא אינפיניטי עם 43.8% תשואה (שהושגה על היקף כספים קטן יחסית).

בסוף השבוע חשף הביטוח הלאומי נתונים על תוכנית החיסכון, שבמסגרתה מפקידה המדינה לכל ילד בישראל 51 שקל מדי חודש, עד הגיעו לגיל 18. על פי הנתונים, בארבע השנים מינואר 2017, אז נפתחה התוכנית, ועד לסוף שנת 2020, הועברו כספים לתוכניות החיסכון בסכום כולל של כמעט 13 מיליארד שקל, עבור כמעט 3.5 מיליון ילדים חוסכים. מסכום זה, 9.7 מיליארד שקל הועברו לתוכנית על-ידי ביטוח לאומי, מטעם המדינה, והיתרה, על-ידי הורי הילדים.

עוד עולה מהנתונים, כי יותר משני שלישים מהחסכונות בתוכנית (73%) נפתחו בקופות גמל, ורק 27% בבנקים, מה שהתברר כבחירה נבונה של ההורים (65% עשו זאת בעצמם, והשאר שויכו על-ידי המדינה כברירת מחדל לקופות גמל או לבנקים). זאת לאור התשואות הגבוהות יחסית שהשיגו קופות הגמל בתקופה זו. הבנקים מצידם, מציעים תשואה יציבה, שיכולה לפעול לטובת החוסכים במקרה של נפילות בשוקי ההון, אך הריביות בה נמוכות משמעותית מבגמל.

אלטשולר מוביל בסיכון המועט והבינוני

תוכנית חיסכון לכל ילד נועדה לצמצם פערים בחברה הישראלית על מנת לאפשר לילדים שהגיעו לגיל 18 סכום התחלתי עמו יוכלו להתחיל בלימודים, לצאת לטיול או לפתוח עסק. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי אלטשולר שחם הוא הגוף המנהל הגדולה ביותר בשוק החיסכון לכל ילד (כמו בשוק הגמל כולו) עם נתח של 31.5% מכלל התוכנית ו-36.5% מההפקדות לגמל נכון לסוף 2020 (שיעור שגדל ל-44% מנכסי הגמל ביוני 2021).

אלטשולר גם מוביל את התשואה במסלול מועט הסיכון של התוכנית בארבע השנים הראשונות שלה עם 21.5%, ואחריו מגדל (17.2%) ומיטב דש (16.1%). במסלול זה הושקעו עד סוף 2020 כ-4 מיליארד שקל, לעומת 4.3 מיליארד שקל במסלול המוגבר.

לצד שני המסלולים הללו קיימים שלושה מסלולי חיסכון נוספים בקופות הגמל. הראשון הוא מסלול בסיכון בינוני, שגם בו מוביל אלטשולר שחם (28% תשואה).

שני המסלולים האחרים הם מסלולים מוטי-דת. הראשון הוא מסלול שההשקעות בו נעשות בהתאם להלכה, כלומר השקעות כשרות, שהצליחו להשיג תשואות שברובן קצת יותר גבוהות מהמסלול עם הסיכון המועט, אך לרוב נמוכות מהמסלול עם הסיכון הבינוני.

המסלול השני הוא מסלול השריעה המיועד עבור חוסכים מוסלמים. את מסלול זה מציעות שתי חברות מנהלות בלבד - מור בית השקעות והלמן אלדובי, שנמכרה בשנה שעברה לאקסלנס - ושתי הקופות הציגו תשואה שלילית - מינוס 0.69% במור ומינוס 0.22% בהלמן אלדובי. ב-2021 עד עתה, אגב, התשואה הייתה חיובית אך שולית, ברמה של פחות מ-1%.

"הבדלים באוריינות הפיננסית בין השכבות"

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, טוען בהתייחסו לנתונים של תוכנית החיסכון לכל ילד, כי ברירת המחדל חייבת להיות המסלול בסיכון מוגבר, מה שיגרום לדבריו לחלקים גדולים יותר מהאוכלוסייה ליהנות מפירות צמיחה בשוק ההון. "איגוד בתי ההשקעות רואה בנתונים מודעות גבוהה יותר של השכבות החזקות, בעלות ההבנה הפיננסית, ליתרונות התוכנית ולדרך האופטימלית לנצל אותה".

לדבריו, "אנחנו רואים שבשכבות הנמוכות לא מפקידים את הכסף במסלול סיכון גבוה אלא משאירים במסלול ברירת המחדל בסיכון נמוך או בריבית בנקאית, כשברור ששוק ההון יניב לאורך זמן תשואה גבוהה יותר. בגלל שבשכבות אלה לעיתים יש פחות אוריינות פיננסית, הן לא מודעות מספיק לעדיפות של שוק ההון לזמן ארוך.

"נכון, יכול להיות שכשהריבית תעלה הפערים ישתנו אבל עדיין די ברור שהילד ב-15 השנים הראשונות צריך לחסוך במסלול בסיכון גבוה, וכך ימקסם תשואה. גם הביטוח הלאומי אמר את זה ב-2019. דבר נוספים שאנו רואים שמתבטא בבחירה במסלול ההשקעה, הוא שיש חסר באוריינות הפיננסית בעיקר במגזרים החרדיים והערביים", אומר ספיר.

 

הכדאיות בהכפלת הסכום שמפקידה המדינה

כחלק מתוכנית חיסכון לכל ילד, הותר להורים להפקיד 51 שקלים נוספים מדי חודש עבור כל אחד מילדיהם, ועבור כ-45% מהילדים אכן נבחרה הפקדה נוספת. על פי נתוני הביטוח הלאומי, שיעור זה גדל ל-72% בקרב ילדים להורים שבחרו בתוכנית חיסכון באופן אקטיבי, כלומר אוריינות פיננסית אכן משפיעה על ההחלטה האם להפקיד תוספת כספית.

הכפלת ההפקדה ל-102 שקל בחודש מכפילה את סכום החיסכון שמתקבל. למשל, חיסכון של 51 שקל בחודש לילד לאורך 18 שנה בקופת גמל להשקעה בתשואה ברוטו של 4% בשנה (הריבית שקבע האוצר במסגרת כללי המחשת החיסכון לחוסכים) ובדמי ניהול של 0.23% יניב 15,618 שקל, ושל 102 שקל בחודש - 31,235 שקל. כך לפי סימולציה שביצע עבור גלובס יוסי מויאל - יועץ פנסיוני מגונן את גלזנר.

הפערים הללו אף גדלים בפועל, בעיקר עבור הבוחרים במסלול המנייתי, שהציג עד סוף 2020 תשואה שנתית דו-ספרתית אך גם עבור חלק ניכר מהחוסכים במסלול הסיכון המועט, שרשמו תשואה שנתית גבוהה מ-5%.

בבנקים, לעומת זאת, המספרים שונים לגמרי. הבנקים מציעים שלושה מסלולי חיסכון: פיקדון בריבית משתנה בהתאם לפריים (שהוא כיום 1.6%, ועשוי להשתנות), לא צמודה למדד המחירים לצרכן; פיקדון בריבית קבועה לא צמודה - כלומר הריבית נקבעת מראש, ואינה משתנה; וכן פיקדון בריבית קבועה וצמודה למדד.

מדיווח הבנקים לאתר, ריביות שנתיות קבועות לא צמודות נעות בין 1.8% בבנק לאומי ועד 2.45% בקבוצת הבינלאומי, הכוללת גם את מסד ואוצר החייל. קבוצת הבינלאומי מציעה גם את הריבית הגבוהה ביותר במסלול הריבית הקבועה הצמודה למדד - 1.1%, כאשר הריביות המשתנות נמוכות הרבה יותר, שם מציע הפועלים את הריבית הגבוהה יותר העומדת על פריים פחות 0.98%.

לפי הבדיקה שביצע מויאל, המסלול עם הריבית הקבועה הלא צמודה יניב 13,792 שקל עבור הפקדה חודשית של 51 שקל, ועבור מי שהוריו יפקידו 51 שקל נוספים החיסכון יעמוד אחרי 18 שנה על 27,584 שקל. במסלול ריבית קבועה צמודה, עם יעד אינפלציה של 2% כפי שצופה בנק ישראל, החיסכון עבור 51 שקלים בחודש יביא לסכום של 14,695 שקל, ועבור חיסכון חודשי של 102 שקל - 29,389 שקל.

כלומר בבנקים יתקבלו, במקרה הטוב, 1,000 שקל פחות בסוף תקופת החיסכון בהשוואה לתשואה ברוטו של 4% - וכאמור, בפועל התשואות היו הרבה יותר גבוהות, עד כדי 14.5% לשנה.

עוד כתבות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה