מיכל רוזין, מרצ יומן 90, רדיו 90FM, 22.7.21 / צילום: אוריה תדמור
ההחלטה של יצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס להפסיק למכור את מוצריה בשטחים גררה אין ספור תגובות גינוי חריפות מצד פוליטיקאים ישראלים. כשחברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ נשאלה על הנושא היא הזכירה כי מדינת ישראל עצמה הסכימה לא אחת בעצמה להחריג את יהודה ושומרון. "ממשלת נתניהו חתמה על הסכמים רבים עם האיחוד האירופי, עם ארה"ב, או עם חברות מסחריות שהתנו את ההסכם באי מתן שירותים להתנחלויות", היא אמרה והזכירה את "הסכם הסחר החופשי שיש לנו עם האיחוד האירופי (בהיקף של) 200 מיליארד שקלים בשנה", ואת "הסכם הורייזון 2020 שנתניהו חתם עליו".
נבחן את שני ההסכמים עם אירופה אותם הזכירה רוזין. תוכנית הורייזן היא תוכנית המעניקה מענקי מחקר וחדשנות לגופים מכל מדינות אירופה החברות בהסכם. הסכם "הורייזון 2020" נחתם על ידי ממשלת נתניהו ב-2014, והמשכו, "הורייזון יורופ", חודש על ידי אותו נתניהו ב-2020. בשני המסמכים הללו מצוין בפירוש כי "בהתאם למדיניות האיחוד האירופי, הסכם זה לא יחול על האזורים הגיאוגרפיים שהועברו למדינת ישראל לאחר 5 ביוני 1967 (מדובר ברמת הגולן, רצועת עזה, יו"ש ומזרח ירושלים)".
ישראל כן ניסתה לעדן מעט את הצפרדע שהיא נאלצת לבלוע במסגרת ההסכם, וכך צורפו אליו שני נספחים - אחד מטעם האיחוד ואחד מטעם ישראל. הנספח הישראלי מצהיר על כך שישראל מתנגדת להנחיות בעניין ההתנחלויות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מדינית, ונקבע בו כי גופים מהשטחים כן יוכלו להגיש בקשה למענק. מצד שני, לוועדה מטעם האיחוד ניתנת הזכות לא לאשר את המענק מטעמים גיאוגרפיים, ובכל מקרה ברור שישראל הסכימה לכך שההתנחלויות יזכו למעמד שונה, ונחות, משל כל יישוב אחר בארץ.
הסכם אזור הסחר חופשי שהזכירה רוזין נחתם ב-1995 והחליף הסכם קודם לשיתוף פעולה משנת 1975. ההסכם דווקא לא כולל סעיפים הקשורים למה שמוגדר על ידי האירופים "שטחים כבושים", אולם הבהרה שהוציא האיחוד האירופי בעניין ב-2005 חידדה למשל את הצורך בציון מקורן של סחורות מהשטחים שנכבשו על ידי ישראל החל ביוני 1967. דוגמה נוספת לכך היא תיקון לעניין תקני שיווק בפירות וירקות משנת 2013, ששוב מחריג את שטחי יו"ש.
ומה לגבי ארה"ב שהוזכרה על ידי רוזין? כאן אפשר להזכיר את כספי הערבויות שהאמריקאים מעמידים לרשות ישראל לשם גיוס אג"ח. האמריקאים התנו את ההסכם ההיסטורי בכך שהכספים לא ישמשו למימון ההתנחלויות, וכך, משרד האוצר מכין מדי שנה חישוב שמסכם את השקעות ישראל בהתנחלויות, כדי שניתן יהיה לקזז אותן מהסכומים (בפועל ישראל לא נעזרת כיום בערבויות הללו).
ויש דוגמאות של מדינות נוספות, חלקן הוזכרו גם הן על ידי רוזין. הסכם הסחר עם דרום קוריאה עליו חתם שר הכלכלה עמיר פרץ במאי 2021; הסכם בין ישראל לסין על גיוס עובדים סינים מ-2017; הסכם הסחר מול בריטניה שנחתם ב-2019 לקראת פרישתה מהאיחוד האירופי - כולם מחריגים את ההתנחלויות.
בשורה התחתונה: דבריה של ח"כ רוזין נכונים. ממשלות נתניהו וממשלות אחרות חתמו עם מדינות אחרות על הסכמים כלכליים, תרבותיים וטכנולוגיים המחריגים את ההתנחלויות. לעיתים, כמו בהסכם "הורייזון 2020", ישראל מוסיפה נספח שבו היא מביעה מחאה על ההחרגה, אך אין לכך כמעט משמעות מעשית.
תחקיר: טלאור שמש