כלים חד-פעמיים / צילום: Shutterstock
משרד האוצר מפרסם הבוקר (ג') לראשונה פרקים בטיוטת מסמך ההתאמות הפיסקליות, ובתוך כך את המסים שיוטלו במטרה לצמצם את השימוש בכלים החד-פעמיים ולהפחית צריכה של משקאות ממתוקים. כמה ישלמו צרכני הכלים החד-פעמיים והקוקה-קולה בקופת המרכולים, והאם לסעיפים המעוררים התנגדות עזה בכנסת ובזירה העסקית יש סיכוי לעבור את משוכת הכנסת?
בניסיון להפחית את השימוש בכלים החד-פעמיים המזיקים לסביבה וגוררים עלויות חיצוניות שליליות כבדות מייצורם ועד סילוקם, יוטל מס של 11 שקל לק"ג על צלחות, קערות, כוסות, קשיות, סכינים, מזלגות, כפות וכפיות חד-פעמיים העשויים מפלסטיק או המכילים פלסטיק.
המס על הכלים החד-פעמיים משקף הכפלה של מחירם לצרכן, והוא צפוי להיכנס לתוקף כמס קנייה לא יאוחר מ-1 בינואר 2022. כתוצאה מהטלת מס החד"פ, יזרמו לקופת המדינה הכנסות בהיקף מוערך של כ-800 מיליון שקל בשנה.
כיצד יוגדרו כלים חד-פעמיים, והאם החוק יותיר מחוץ למעגל המיסוי את חלקם? לפי טיוטת חוק ההסדרים, כלים חד-פעמיים יוגדרו בהתאם לרף עובי מקסימלי; כוס, צלחת וקערה עד 2 מ"מ, סכו"ם עד 1.2 מ"מ, וקשית עד 1 מ"מ. כלים עבים יותר לא יוגדרו כחד-פעמיים.
נכון להיום, ההגדרה המתבססת על עובי המוצרים - "תופסת" את מרבית כלי הפלסטיק החד פעמיים בשוק, אך קיים חשש כי מוצרים 'מהודרים' יותר העשויים מפלסטיק קשיח עבה במיוחד, גם אם מדובר באחוזים קטנים, יוכלו לחמוק ממטריית המיסוי.
על כך, אומרים במשרד להגנת הסביבה כי עובי הכלי הוא ההבדל העיקרי בין כלי חד-פעמי לכלי רב-פעמי, שכן "אין אפשרות למנוע מאנשים לזרוק כלים אחרי שימוש אחד. במקרה שבו יצרן יבחר לעבות את המוצר כדי להימנע ממיסוי, הוא גם ייקר את המוצר וגם יהפוך אותו בפועל לרב פעמי".
לכך, מוסיפים במשרד להגנת הסביבה כי רוב הכלים החד פעמיים בישראל, כ-85%, מיובאים ואינם מיוצרים בישראל, ולכן לא צפוי שינוי יצור שיוביל למכירת כלים עבים הרבה יותר, וכך גם שימוש בפלסטיק רב יותר.
אף שמדובר במס שמטרתו היא סביבתית, בארגוני הסביבה מוחים על כך שבטיוטה שפורסמה אין התייחסות להקצאת משאבים המתקבלים כתוצאה מהמסים, לעידוד הישראלים לשינוי הרגלים בפועל.
לפי עו"ד מירב עבאדי, יועצת משפטית בתחום הפסולת בארגון אדם טבע ודין, "המתווה שבהצעת ההחלטה חסר ולוקה. היעדר התייחסות בהצעה לכך שהתקבולים שיתקבלו כתוצאה ממיסוי זה ישמשו לצמצום השימוש בפלסטיק, להסברה ולהתמודדות עם הנזקים החמורים שכבר נגרמו, מלמדים כי מנסחי ההצעה החמיצו את המטרה העיקרית של המיסוי: צמצום עד כדי איפוס השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמי. ההערכה שהתקבולים מהמיסוי יסתכמו ב-800 מיליון שקל - כאשר על-פי עבודה של המשרד להגנת הסביבה, ישראלים צורכים כלים חד-פעמיים בעלות של 1.3 מיליארד שקל - מעלה את החשש שכותבי ההצעה לא רואים את היעד של צמצום הצריכה כיעד בר-השגה".
מס צרכני נוסף שיצטרף למס הירוק על הכלים החד-פעמיים, הוא מס על משקאות ממותקים, שיוטל במטרה לשקף את הסכנות הבריאותיות הגלומות בצריכת סוכר מרובה. עבור משקאות מתוקים בהם שיעור הסוכר המוסף גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, יוטל מס של 1.3 שקלים לליטר משקה, וכן יוטל מס של 7.8 שקלים לליטר תרכיז להכנת משקה. עבור משקאות מתוקים בהם שיעור הסוכר המוסף נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה (דוגמת משקאות הדיאט והזירו), יוטל מס של 0.7 שקלים, ועבור תרכיז להכנת משקה - 4.2 שקלים.
נתוני משרד הבריאות מצביעים על משקאות מתוקים כמקור ל-30%-40% מצריכת הסוכר המוסף (שאינו מצוי במזון באופן טבעי), אך חברות המשקאות, שינסו בתקופה הקרובה לפעול לכל הפחות לריכוך הצעת משרד האוצר ומשרד הבריאות, טוענות כי מוצרי מדף אחרים דוגמת חטיפים, המכילים כמויות גדולות של סוכר או מלח, ימשיכו להימכר לצרכנים כרגיל - ללא מס. בסך-הכול, מס הסוכר יוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקל בשנה.
שני המסים - המס הירוק ומס הבריאות - יצטרכו לעבור את מסוכת הכנסת, שם צפויה התנגדות לא רק של חברי כנסת בוועדות, אלא גם של חברות המשקאות, הפלסטיק והגופים המייצגים אותן.
הפרוצדורה לאחר פרסום הטיוטה היא צו מכוח סמכות שר האוצר לפי חוק מס קנייה טובין ושירותים, שיובא לאישור בוועדת הכספים של הכנסת. בוועדת הכספים ישנן שתי אפשרויות; קבלה של הצו כפי שהוא - או הסרתו מהפרק.
לפי רחל גור, מנהלת תחום ממשלה ב"לובי 99", עד לאישור המס ישנה דרך ארוכה ורצופת מאבקים. לדבריה, "הלוביסטים של חברות המשקאות כבר מפעילים לחצים על משרדי הממשלה. הם טוענים כי המס יעלה את יוקר המחיה, יפגע בשכבות החלשות, שיש חלופות של חינוך תזונתי, וכשכל הטיעונים האלה לא עובדים - הם מאיימים בפיטורי עובדים בתעשייה הישראלית.
"חברות המשקאות, כמו חברות הטבק בזמנו, מנסות לחמוק מהשיח על הפגיעה הבריאותית המשמעותית שגורמים משקאות קלים. ישראל כבר שיאנית בתחום ההשמנה, ולכן יש צורך בצעדים דרסטיים כדי למנוע סבל מיותר ופגיעה עתידית ביכולת של מערכת הבריאות לתת לציבור מענה".