"המזהם ישלם" יוצא לדרך: יוטל מס קנייה על כלים חד-פעמיים

כפי שנחשף בגלובס, שר האוצר ליברמן והשרה להגנת הסביבה זנדברג מקדמים הטלת מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים • המס, שגובהו טרם נקבע, יוטל על כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשיות • עפ"י ההערכות, הכפלת מחיר הכלים החד-פעמיים תפחית את השימוש בהם בכ-40%

כלים חד-פעמיים / צילום: עינת לברון
כלים חד-פעמיים / צילום: עינת לברון

רפורמת "המזהם ישלם" יוצאת לדרך: שר האוצר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מקדמים מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים.

משרדי האוצר והגנת הסביבה הודיעו היום (ב') כי הם מגבשים תוכנית להטלת מס קנייה על יבוא וייצור מקומי על בסיס משקל המוצרים. מטרת המס לצמצם את התופעה השלילית הייחודית בהיקפה בישראל של שימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק, בדומה למדינות מתקדמות אחרות בעולם הנוקטות צעדים דומים.

מס הקנייה שיוטל יהיה דומה באופיו לזה המוטל על סיגריות ומשקאות אלכוהוליים, ויוטל על כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשיות (בקבוקים מטופלים במסגרת חוק הפיקדון, ואריזות מטופלות במסגרת חוק האריזות).

המהלך אינו דורש חקיקה אלא עדכון תעריף המכס בצו, ולכן באוצר ובמשרד להגנת הסביבה מתכוונים ליישם את המהלך כבר בינואר 2022.

גובה המס יתבסס על מחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה, שבחן את נכונות הצרכנים הביתיים לשלם על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים ואפיין את רגישות הצרכנים למחירי מוצרים אלה. המחקר מצא כי הכפלת המחיר לצרכן צפויה להפחית את השימוש בכ-40%.

גובה המס המדויק טרם נקבע, והנושא מצוי כעת בדיונים מול רשות המסים, כאשר ההנחיה שניתנה היא להטיל מס שיכפיל את המחיר לצרכן. 

ישראל מכורה לפלסטיק

מהמחקר שעמד בבסיס ההחלטה להטיל מס קנייה על כלים חד-פעמיים עלה כי "ישראל מכורה לפלסטיק", כאשר הצריכה הביתית הכפילה עצמה בעשור האחרון. היקף הצריכה הביתית בישראל של מוצרים חד-פעמיים מפלסטיק עומד על 68,344 טון בשנה, כ-7.5 ק"ג לנפש - פי 5 יותר מאשר באיחוד האירופי. ההוצאה השנתית של משקי-הבית על כלי פלסטיק חד-פעמיים עומדת על כ-1.3 מיליארד שקל, וסך ההוצאה בישראל על כלי פלסטיק חד-פעמיים מתקרב ל-2 מיליארד שקל.

הצריכה הביתית בישראל מהווה כ-70-75% מסך צריכת כלי הפלסטיק החד-פעמיים, כאשר באירופה המצב כמעט הפוך, ומדובר על 62% צריכה מוסדית ו-38% צריכה ביתית בלבד.

כלי פלסטיק חד-פעמיים גורמים לנזק סביבתי משמעותי, והשפעותיהם השליליות על בריאות הציבור הן ברורות. הכלים הופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הממשיכה להתקיים לעתים גם אלפי שנים ותופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות פינוי אשפה, לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי ומקבעת את התלות שלנו בדלקים פוסיליים מזהמים שמהם הפלסטיק עשוי.

הטיפול בזיהום הפלסטיק הוא נושא דגל עבור השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שהדגישה כבר בנאום הבכורה שלה כי תפעל כדי לצמצם את השימוש בכלים המזיקים לסביבה. באוצר נענו לקריאה וגיבשו יחד עמה את התוכנית שעתידה להיות מיושמת בקרוב להכפלת המחיר של כלי הפלסטיק. 

מס לפי משקל

כפי שפורסם בגלובס, המס החדש יוטל לפי משקל הפלסטיק בכלים. מס גבוה, עד כדי הכפלה של המחיר, יוטל על כלים חד-פעמיים שמשקל הפלסטיק בהם גבוה; בעוד שמס נמוך בהרבה יוטל על כלים חד-פעמיים דקים וזולים יותר. זאת, במטרה לצמצם את הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות המרבות להשתמש בכלים חד-פעמיים, בהן המשפחות החלשות במגזר החרדי שהשימוש בו בכלי פלסטיק הוא משמעותי. 

מניתוח שערך משרד האוצר עולה כי היקף הצריכה בכלי פלסטיק חד-פעמיים דומה בכל החמישונים של האוכלוסייה, כך שלמעשה הישראלים בכל השכבות צורכים כלי פלסטיק חד-פעמיים רבים, ולא מדובר בתופעה שמאפיינת רק את האוכלוסיות החלשות. עם זאת, השוני בהרגלי הצריכה הוא באיכות המוצרים - בעוד האוכולוסיות החלשות צורכות מוצרי פלסטיק זולים יותר ודקים יותר (באיכות נמוכה), באוכלוסיות חזקות יותר צורכים מוצרי פלסטיק מעוצבים, כבדים יותר ויקרים יותר.

לדברי גורם במשרד להגנת הסביבה, "אוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי יותר נמוך צורכת כלים חד-פעמיים יותר קלים, וכיוון שהמס הוא פר קילו, אז היא תשלם פחות. הכלים היקרים יותר הם עבים יותר ומכילים פי עשרות יותר של חומר, ולכן המחיר שלהם יעלה בהתאם. צלחות קלות שצורכים באוכלוסיות החלשות יכולות להיות אלף יחידות בקילו, והעבות זה 100 יחידות בקילו, מה שמשנה את המחיר". 

במקביל לרצון לצמצם את השימוש בפלסטיק בבתים, במשרד להגנת הסביבה פועלים לעידוד צמצום השימוש בכלי פלסטיק באזורים ציבוריים, בהם חופי הים וגנים לאומיים ועירוניים. לדברי גורמים במשרד להגנת הסביבה, "מקודמת חקיקת עזר לאיסור שימוש בכלים חד-פעמיים בחופי הים ובגנים לאומיים, כדי לטרגט את האזורים הרגישים לשימוש בכלים חד-פעמיים בהם. זהו חלק מארסנל הכלים". 

לא במכה אחת 

במסגרת בחינת האפשרויות שנבחנו לצמצום השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים, נבחנה גם האפשרות לאסור כליל את השימוש בכלים אלה, כפי שנעשה במדינות רבות באירופה וכן באוסטרליה ובקנדה, אך לדברי גורם באוצר, השימוש הרב בישראל בכלים אלה לא מאפשר שינוי חד בבת-אחת.

לדברי גורם באוצר, "יש תנועה רצינית של מדינות בעולם שנוקטות צעדים להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים. לא מעט מדינות הולכות לאיסור שימוש. לצערנו, בשל הביקוש הגדול והקשיח בישראל אנחנו לא יכולים לעשות את זה במכה אחת. יש לי רצון לעשות שינוי התנהגות, ולא ניתן לעשות זאת בבת-אחת, ובכל זאת הוחלט ללכת למהלך שיצמצם את השימוש. אם בן אדם צורך פלסטיק, ויש לזה נזק כלכלי וסביבתי, אז הוא צריך לדעת שתהיה לזה העלות".

לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן, "צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל עולה בקצב מהיר וחריג בהיקפיו. תמריצים כלכליים יכולים להכווין את הציבור להתנהגות סביבתית יותר. בדומה למדינות רבות בעולם שנוקטות צעדים להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים, חלה גם עלינו החובה לנקוט צעדים להפחתת השימוש בכלים אלה, תוך הובלת שינוי צרכני התנהגותי משמעותי. כבר הנחתי את עובד משרדי להיפרד מהשימוש בכלים חד-פעמיים. ההחלטה שאנו מביאים היום היא צעד נוסף בדרך למדינה ירוקה יותר, שמיושרת גם עם הסטנדרטים בשאר המדינות המפותחות בעולם".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הוסיפה כי "כמו סיגריות ואלכוהול, גם פלסטיק חד-פעמי הוא התמכרות. בעוד שבאיחוד האירופי הצריכה הביתית מוערכת ב-1.5 ק"ג כלי פלסטיק חד-פעמיים לנפש בשנה, בישראל הצריכה הביתית עומדת על 7.5 ק"ג לנפש, כלומר גבוהה פי 5. אנחנו טובעים בפלסטיק חד-פעמי, וכולנו רואים את ההשפעה הבעייתית שלו על ניקיון הארץ ועל איכות חיינו.

"מיסוי עולה בקנה אחד עם העיקרון שלפיו 'המזהם משלם', כך שמי שבוחר לצרוך כלים חד-פעמיים בכמות גבוהה, הוא זה שיישא באופן המשמעותי ביותר בעלות הנזק. ייצור הפלסטיק החד-פעמי מבוסס על דלקים מזהמים, ויש לו השפעה שלילית גם על משבר האקלים. אני קוראת לכולם לעבור לכלים רב-פעמיים, למען הבריאות והסביבה של כולנו". 

"המס חייב להיות מרתיע"

מארגון "אדם, טבע ודין" נמסר בתגובה: "אנו מברכים על הצעד הראשון וההכרחי בטיפול בפלסטיק החד-פעמי. חשוב שהצעד הראשוני הזה יהיה חלק ממהלך רחב יותר שמטרתו לצמצם - עד כדי איפוס - את השימוש בכלים חד-פעמיים, כמקובל במדינות מתקדמות בעולם. לכן שיעור המס חייב להיות מרתיע, באופן שיעודד שינוי התנהגותי אצל הצרכנים. במקביל, סכום המס שייגבה חייב להיות מיועד למטרות סביבתיות קונקרטיות, כמו צמצום נזקי הפלסטיק וצמצום השימוש בפלסטיק חד-פעמי". 

מהתאחדות התעשיינים נמסר, כי "ההתאחדות מבינה את חיוניות התוכנית ולא מתנגדת לה, אולם, על מנת שלא יהיה מדובר במס שרק יכביד את יוקר המחייה על צרכן הקצה, יש לקדם מהלכים מלווי תוכנית - דוגמת פתרונות מיחזור מעשיים, פעילות חינוכית להגדלת מודעות הציבור למניעת השלכת פסולת בפארקים ובחופים; השקעת תקבולי המס בהתאמת קווי הייצור של התעשייה המקומית לעולם המשתנה ופיתוח מוצרים סביבתיים יותר; בידול במיסוי לפי שילוב חומרים ממוחזרים ישראליים; וכן אפשרות להשליך את הכלים החד פעמיים לפחי המחזור".

צרו איתנו קשר *5988