גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין עם מי להתכתב: למה השירות הדיגיטלי עדיין תקוע מאחור

במשרד התקשורת דיווחו לאחרונה על עלייה של פי שלושה בכמות הפניות למוקדי שירות דיגיטליים, כמו וואטסאפ וצ'ט; בפועל, היעילות לא השתפרה, והלקוחות עדיין מחכים לחידושים הטכנולוגיים ● שירות הוא השיווק החדש, כתבה שנייה בסדרה

השירות הדיגיטלי עדיין תקוע מאחור / איור: גיל ג'יבלי
השירות הדיגיטלי עדיין תקוע מאחור / איור: גיל ג'יבלי

בסך הכול רציתי לבדוק מועד משלוח למוצר שהזמנתי מחברה שאני מצויה עמה בהתקשרות קבועה. לפנייה מסוג זה אין צורך להתייבש על הקו הטלפוני, ולכן פניתי לצ'ט שבאתר החברה. הנציגה הדיגיטלית "תמר" (תמיד יש להן שם פחות דיגיטלי כדי לתת הרגשה של בן אנוש מעבר לקו הווירטואלי) שלחה קוד בסמס, ואז המשיכה בדרכה הרובוטית לנסות לנתב אותי לעזרה דיגיטלית מבלי שאטריד תמר אמיתית.

החברות הגדולות בישראל הבינו שצריך להשקיע בתחום הזה

לא נכנעתי לה, ובחרתי באופציה של נציג אמיתי, לטובת בירור אמיתי. המתנתי תשע דקות מול מסך, עד שעלתה הילה, הנציגה האמיתית. היא ביקשה לאמת את פרטי המנוי שלי, למרות ש"תמר" כבר ידעה לבד לזהות מי אני ומהיכן. השירות היה איטי. אותן שאלות נשאלו שוב ושוב. ובכל פעם הנציגה האמיתית נעלמה. כשחזרה, הסבירה שהיא מול שלושה לקוחות במקביל "כי בקיץ יש עומס". אחרי 22 דקות קיבלתי מענה. המשלוח יגיע מחר. מזל שלא על-ידי בוט.

כשרציתי לשאול שאלה שירותית באפליקציית העברת התשלומים שבה אני משתמשת, הופתעתי לגלות שלא קיימת אופציה לצ'ט. "נשמח לעזור לך בכל מצב", הבטיחו שם בצירוף מספר טלפון. מוזר: אפליקציה שמבינה שלהעביר כסף אפשר בלי מגע אדם, אבל מענה באותו האופן? זה לא. באפליקציה המתחרה מציעים לשלוח מייל לשירות לקוחות. הפספוס אותו פספוס - זו אפליקציה, לכאורה כלי צרכני חכם. אז למה השירות לא מתנגן באותה מנגינה?

לפני שבוע ביצעתי הזמנה דרך וולט. דקה לאחר מכן גיליתי טעות. פניתי לצ'ט המובנה באפליקציה, בחרתי באופציה "אני רוצה לבטל את ההזמנה", ועברתי אוטומטית לנציגה בצ'ט. אחרי שביטלה את ההזמנה כתבה: "לא נורא, טעויות קורות (לב כחול). המשך ערב מקסים (פרח ורוד)". גיף מעודד נשלח בהמשך. ממש כמו צ'ט עם חברה.

בוולט ישראל עובדים 430 נציגי שירות (ומגייסים שם עוד). זואי שלו היא אחת ממנהלות התמיכה בחברה. לדבריה, "התפריט הראשי הוא בוט רק כדי למיין את נושא הפנייה, ובשלב הבא מגיעים תמיד לנציג אנושי. לא משנה לכמה אזורים נגיע, זה הסטנדרט שנשמר".

השירות הוא אנושי אמנם אבל לא ניתן טלפונית, אלא רק בצ'ט, למה?
"נקודת המוצא היא שהכול מתנהל באפליקציה, והשירות הוא חלק ממנה. אגב זה לא אומר שלקוח כועס יתנהל אחרת אם אין לו אפשרות לדבר, משום שרבים מרגישים יותר גיבורים מאחורי המקלדת. המטרה היא להפוך את השיח לנוח ונעים, בגובה העיניים.

"גם אני כלקוחה מעדיפה לכתוב, ולא להרים טלפון בסוגיות שירות. זה העולם הטכנולוגי החדש, שמתכתב עם זה שהכול נגיש יותר ושקוף יותר לכל אורך ההזמנה, והשירות הוא חלק ממנה".

אגב, הלבבות הכחולים שמשתרבבים לשיח הם חלק מהמדיניות העולמית. כך גם שפת השירות, שלפעמים היא על גבול התמיכה הפסיכולוגית בנוסח, "איזה מבאס לשמוע, אנחנו מבינים אותך".

מחפשים יעילות

"הרעיון של שימוש של לקוחות קצה בדיגיטציה כרוך בשאלה עד כמה זה מייצר חיסכון או תועלת", אומר היועץ האסטרטגי שלומי לחנה, מרצה במכללה למנהל בתחום של התנהגות צרכנים. "בשירות באמצעות דלקן או בהזמנת שולחן במסעדה אעדיף את הדיגיטציה באופן מלא, אבל בעולמות שבהם אלך לאיבוד בנבכי המענה הקולי או הנתב הדיגיטלי, בסוף לא רק שלא אקבל מענה - אלא שהכעס שלי יעלה.

שלומי לחנה, יועץ אסטרטגי / צילום: תמונה פרטית

"כיצורים אנושיים תמיד נעדיף אינטראקציה עם בני אדם, וכל עוד הלקוח ירגיש שמדובר במכונה, הוא יעדיף את המענה האנושי על פני בוט. האתגר המרכזי של החברות הוא להגיע למצב שבו הלקוח לא ירגיש שהוא מדבר עם צ'ט - וזה יקרה באמצעות בינה מלאכותית שתזהה את התקשורת הלא מילולית, כלומר את תחושות הלקוח, כמו כעס או תסכול".

אז המסר הוא שעד שאין לך מערכת מספיק יעילה וחכמה, עדיף שלא תציע שירות דיגיטלי?
"זה לא בבחינת הכול או כלום. ארגונים צריכים לנוע לכיוון של מענה דיגיטלי, אבל להיות בהאזנה ללקוח ובמקום שלא מסוגלים לתת מענה, לעבור להולד. דור ה-Y וה-Z הם הקטליזטור להאצת טכנולוגיה, אבל גם הם דורשים לראות יעילות".

ככל שאנחנו קונים יותר באונליין, אנחנו מצפים לקבל שירות באותה שפה?
"בהחלט. עסקים ישראלים שנכנסו למכירות באונליין צריכים לדעת שהקונים באים עם סטנדרט של שירות שחוו באתרים בחו"ל. זה לא רק בשירות שאחרי המכירה, זה לכל אורך חווית הקנייה, כולל מעקב אחר החבילה ועד פתיחתה בבית. עסקים מקומיים שלא מצליחים להציע סטנדרט דומה מובילים לאכזבה. עסקים צריכים לחקור מה קורה בענף שלהם, ולא רק בזירה המקומית, ולעמוד לפחות בסטנדרט הקיים, אם לא יותר".

הנתב הרובוטי

בסוגיות צרכניות רבות הציפייה היא שכוח התחרות יוביל למהלכים פרו-צרכניים, מבלי שהרגולטור יידרש לכך. כך, למשל, בנושא של החזרת מוצרים או החובה לעמוד בפרק זמן של שלוש דקות למענה טלפוני.

אלא שציפייה לחוד ומציאות לחוד: לאחרונה פרסם משרד התקשורת את "רפורמת הוואטסאפ", שעל-פיה חברות התקשורת יחויבו להפעיל מוקדי שירות לקוחות דיגיטליים. את מטרת המהלך נימק שר התקשורת יועז הנדל בהתייעלות - "הרפורמה תאפשר לחברות להשקיע באפיקים חדשים של מוקדי שירות", אמר הנדל.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, הסבירה כי זו הדרך להבטיח "שירות איכותי, מתקדם ונוח". נתוני המשרד נסמכים על עלייה של פי שלושה בכמות הפניות למוקדי שירות דיגיטליים, אל מול ירידה של 21% בכמות הפניות למוקדים הטלפונים. אלא שכפי שנוכחנו - שירות בוואטסאפ אינו מספיק כשלעצמו, עליו גם להיות יעיל.

בשנים האחרונות עבר שירות הלקוחות טרנספורמציה, שאינה עומדת בהלימה לסבלנות הצרכנים שהולכת ואוזלת. ממרכזי הענק הטלפוניים שנמדדו על-פי עומס השיחות, משך ההמתנה ומשך השיחה, עברנו לעולמות של נתבי השיחה (שהגבירו את הפער הצורם בין מהירות המענה למחלקת מכירות מול הייבוש האינסופי במחלקת השירות). לפי החזון, הנתב הרובוטי אמור לאפשר לנו לסיים את הפנייה מבלי להזדקק לנציג. הבעיה מתחילה כשסוג הפנייה לא מופיע בתפריט הדיגיטלי, ואין אפשר לקבל מענה מיידי מנציג אנושי.

במאי 2018 פרסמנו בגלובס כתבה שכותרתה "למה הבוטים שמחליפים את נציגי השירות כל-כך מעצבנים?". כשניסינו להבין את נקודות התורפה שמפילות את החברות שאימצו אז את הטכנולוגיה הדיגיטלית בשירות, המסקנה הייתה ברורה: כל עוד לא ניתן לקבל מענה מהיר וענייני לפנייה, הרעיון קורס אל תוך עצמו.

סוגיית השקיפות

לדברי חגית מלול, סמנכ"לית אופרציה וראש מטה בלייבפרסון, המפתחת פלטפורמות דיגיטליות לתקשורת בין לקוחות למותגים ברחבי העולם, המודעות למערכת שירותית דיגיטלית מתקדמת בישראל נמוכה מזו שבארה"ב או באירופה.

מלול מציעה להסתכל על עולמות השירות בהקבלה לדפוסי התקשורת שלנו כיום, כלומר בעיקר בוואטסאפ. "יש איזו פיקציה שמענה אנושי עושה את זה טוב יותר, אבל אחרי שאת ממתינה חצי שעה לנציג שמעביר אותך לנציג אחר ואז השיחה מתנתקת, זה לא שירות טוב יותר. אנחנו מתקשרים אחד עם השני בהודעות, ויודעים שאחרי ששלחתי הודעה אקבל מענה כשהבן אדם שמולי יתפנה. זו תקשורת א-סינכרונית שהיא יותר טבעית עבורי, מאשר לכלות את זמני בהמתנה לנציג טלפוני".

חגית מלול / צילום: ענבל מרמרי

מבחינתכם אפשר לסגור את מרכזי השירות, ולתת למכונה להחליף את האדם?
"לא. השירות האנושי צריך לתת מענה במקומות המורכבים. בוט איכותי אמור לפנות את נציג השירות מעיסוק בפניות פשוטות כמו שינוי פרטי מנוי, שזו פעולה שאני יכולה לעשות מתי שארצה. לא משנה אם השירות הוא אנושי או לא, מה שחשוב זו השקיפות - שהבוט מזדהה כבוט, ויותר מזה, שבאמצעות בינה מלאכותית הוא יידע לזהות מהר מאוד מה אני רוצה ומה הסנטימנט שלי. למשל, אם כתבתי שלושה סימני קריאה בפנייה, ואני כועסת - להעביר את השיחה מיד לנציג אנושי.

"לתוך זה נכנס נושא הזמינות - הצ'טים מאפשרים לי לשגר פנייה ולקבל מענה כשהנציג יתפנה, והיסטוריית הפנייה שלי פרוסה מולו, כך שאין צורך להציק לי בשאלות".

המערכות של לייפרסון מוטמעות בכ-18 אלף חברות בתחומים כמו תעופה, ביטוח וקמעונאות. "בארץ חברות מנסות למשוך את הקץ להשקעה שנדרשת בשירות, כשהן לא מבינות עד הסוף את חשיבות הדבר", אומרת מלול. "ככל שתהיה יותר תחרות ופחות שליטה של חברות גדולות במשק, נראה יותר יחס של חברות לסוגיית השירות. חברות שעברו לשירות שיחה בענן (דיגיטלי) דיווחו על ירידה של 50% בהוצאות של השירות, וירידה של 50% בתחלופת נציגי שירות".

מצד שני, הטכנולוגיה מאפשרת לחברות ליישר קו, ולהעניק רמת שירות דומה. מה יבדל אותן?
"הדבר הבא הוא פרו אקטיביות. להבדיל משירות רה-אקטיבי, שבו הצרכן פונה, החברות הן שיפנו אליי. חברות יידעו לתת לי שירות עוד לפני שאני מבקשת".

עוד כתבות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?