גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין עם מי להתכתב: למה השירות הדיגיטלי עדיין תקוע מאחור

במשרד התקשורת דיווחו לאחרונה על עלייה של פי שלושה בכמות הפניות למוקדי שירות דיגיטליים, כמו וואטסאפ וצ'ט; בפועל, היעילות לא השתפרה, והלקוחות עדיין מחכים לחידושים הטכנולוגיים ● שירות הוא השיווק החדש, כתבה שנייה בסדרה

השירות הדיגיטלי עדיין תקוע מאחור / איור: גיל ג'יבלי
השירות הדיגיטלי עדיין תקוע מאחור / איור: גיל ג'יבלי

בסך הכול רציתי לבדוק מועד משלוח למוצר שהזמנתי מחברה שאני מצויה עמה בהתקשרות קבועה. לפנייה מסוג זה אין צורך להתייבש על הקו הטלפוני, ולכן פניתי לצ'ט שבאתר החברה. הנציגה הדיגיטלית "תמר" (תמיד יש להן שם פחות דיגיטלי כדי לתת הרגשה של בן אנוש מעבר לקו הווירטואלי) שלחה קוד בסמס, ואז המשיכה בדרכה הרובוטית לנסות לנתב אותי לעזרה דיגיטלית מבלי שאטריד תמר אמיתית.

החברות הגדולות בישראל הבינו שצריך להשקיע בתחום הזה

לא נכנעתי לה, ובחרתי באופציה של נציג אמיתי, לטובת בירור אמיתי. המתנתי תשע דקות מול מסך, עד שעלתה הילה, הנציגה האמיתית. היא ביקשה לאמת את פרטי המנוי שלי, למרות ש"תמר" כבר ידעה לבד לזהות מי אני ומהיכן. השירות היה איטי. אותן שאלות נשאלו שוב ושוב. ובכל פעם הנציגה האמיתית נעלמה. כשחזרה, הסבירה שהיא מול שלושה לקוחות במקביל "כי בקיץ יש עומס". אחרי 22 דקות קיבלתי מענה. המשלוח יגיע מחר. מזל שלא על-ידי בוט.

כשרציתי לשאול שאלה שירותית באפליקציית העברת התשלומים שבה אני משתמשת, הופתעתי לגלות שלא קיימת אופציה לצ'ט. "נשמח לעזור לך בכל מצב", הבטיחו שם בצירוף מספר טלפון. מוזר: אפליקציה שמבינה שלהעביר כסף אפשר בלי מגע אדם, אבל מענה באותו האופן? זה לא. באפליקציה המתחרה מציעים לשלוח מייל לשירות לקוחות. הפספוס אותו פספוס - זו אפליקציה, לכאורה כלי צרכני חכם. אז למה השירות לא מתנגן באותה מנגינה?

לפני שבוע ביצעתי הזמנה דרך וולט. דקה לאחר מכן גיליתי טעות. פניתי לצ'ט המובנה באפליקציה, בחרתי באופציה "אני רוצה לבטל את ההזמנה", ועברתי אוטומטית לנציגה בצ'ט. אחרי שביטלה את ההזמנה כתבה: "לא נורא, טעויות קורות (לב כחול). המשך ערב מקסים (פרח ורוד)". גיף מעודד נשלח בהמשך. ממש כמו צ'ט עם חברה.

בוולט ישראל עובדים 430 נציגי שירות (ומגייסים שם עוד). זואי שלו היא אחת ממנהלות התמיכה בחברה. לדבריה, "התפריט הראשי הוא בוט רק כדי למיין את נושא הפנייה, ובשלב הבא מגיעים תמיד לנציג אנושי. לא משנה לכמה אזורים נגיע, זה הסטנדרט שנשמר".

השירות הוא אנושי אמנם אבל לא ניתן טלפונית, אלא רק בצ'ט, למה?
"נקודת המוצא היא שהכול מתנהל באפליקציה, והשירות הוא חלק ממנה. אגב זה לא אומר שלקוח כועס יתנהל אחרת אם אין לו אפשרות לדבר, משום שרבים מרגישים יותר גיבורים מאחורי המקלדת. המטרה היא להפוך את השיח לנוח ונעים, בגובה העיניים.

"גם אני כלקוחה מעדיפה לכתוב, ולא להרים טלפון בסוגיות שירות. זה העולם הטכנולוגי החדש, שמתכתב עם זה שהכול נגיש יותר ושקוף יותר לכל אורך ההזמנה, והשירות הוא חלק ממנה".

אגב, הלבבות הכחולים שמשתרבבים לשיח הם חלק מהמדיניות העולמית. כך גם שפת השירות, שלפעמים היא על גבול התמיכה הפסיכולוגית בנוסח, "איזה מבאס לשמוע, אנחנו מבינים אותך".

מחפשים יעילות

"הרעיון של שימוש של לקוחות קצה בדיגיטציה כרוך בשאלה עד כמה זה מייצר חיסכון או תועלת", אומר היועץ האסטרטגי שלומי לחנה, מרצה במכללה למנהל בתחום של התנהגות צרכנים. "בשירות באמצעות דלקן או בהזמנת שולחן במסעדה אעדיף את הדיגיטציה באופן מלא, אבל בעולמות שבהם אלך לאיבוד בנבכי המענה הקולי או הנתב הדיגיטלי, בסוף לא רק שלא אקבל מענה - אלא שהכעס שלי יעלה.

שלומי לחנה, יועץ אסטרטגי / צילום: תמונה פרטית

"כיצורים אנושיים תמיד נעדיף אינטראקציה עם בני אדם, וכל עוד הלקוח ירגיש שמדובר במכונה, הוא יעדיף את המענה האנושי על פני בוט. האתגר המרכזי של החברות הוא להגיע למצב שבו הלקוח לא ירגיש שהוא מדבר עם צ'ט - וזה יקרה באמצעות בינה מלאכותית שתזהה את התקשורת הלא מילולית, כלומר את תחושות הלקוח, כמו כעס או תסכול".

אז המסר הוא שעד שאין לך מערכת מספיק יעילה וחכמה, עדיף שלא תציע שירות דיגיטלי?
"זה לא בבחינת הכול או כלום. ארגונים צריכים לנוע לכיוון של מענה דיגיטלי, אבל להיות בהאזנה ללקוח ובמקום שלא מסוגלים לתת מענה, לעבור להולד. דור ה-Y וה-Z הם הקטליזטור להאצת טכנולוגיה, אבל גם הם דורשים לראות יעילות".

ככל שאנחנו קונים יותר באונליין, אנחנו מצפים לקבל שירות באותה שפה?
"בהחלט. עסקים ישראלים שנכנסו למכירות באונליין צריכים לדעת שהקונים באים עם סטנדרט של שירות שחוו באתרים בחו"ל. זה לא רק בשירות שאחרי המכירה, זה לכל אורך חווית הקנייה, כולל מעקב אחר החבילה ועד פתיחתה בבית. עסקים מקומיים שלא מצליחים להציע סטנדרט דומה מובילים לאכזבה. עסקים צריכים לחקור מה קורה בענף שלהם, ולא רק בזירה המקומית, ולעמוד לפחות בסטנדרט הקיים, אם לא יותר".

הנתב הרובוטי

בסוגיות צרכניות רבות הציפייה היא שכוח התחרות יוביל למהלכים פרו-צרכניים, מבלי שהרגולטור יידרש לכך. כך, למשל, בנושא של החזרת מוצרים או החובה לעמוד בפרק זמן של שלוש דקות למענה טלפוני.

אלא שציפייה לחוד ומציאות לחוד: לאחרונה פרסם משרד התקשורת את "רפורמת הוואטסאפ", שעל-פיה חברות התקשורת יחויבו להפעיל מוקדי שירות לקוחות דיגיטליים. את מטרת המהלך נימק שר התקשורת יועז הנדל בהתייעלות - "הרפורמה תאפשר לחברות להשקיע באפיקים חדשים של מוקדי שירות", אמר הנדל.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, הסבירה כי זו הדרך להבטיח "שירות איכותי, מתקדם ונוח". נתוני המשרד נסמכים על עלייה של פי שלושה בכמות הפניות למוקדי שירות דיגיטליים, אל מול ירידה של 21% בכמות הפניות למוקדים הטלפונים. אלא שכפי שנוכחנו - שירות בוואטסאפ אינו מספיק כשלעצמו, עליו גם להיות יעיל.

בשנים האחרונות עבר שירות הלקוחות טרנספורמציה, שאינה עומדת בהלימה לסבלנות הצרכנים שהולכת ואוזלת. ממרכזי הענק הטלפוניים שנמדדו על-פי עומס השיחות, משך ההמתנה ומשך השיחה, עברנו לעולמות של נתבי השיחה (שהגבירו את הפער הצורם בין מהירות המענה למחלקת מכירות מול הייבוש האינסופי במחלקת השירות). לפי החזון, הנתב הרובוטי אמור לאפשר לנו לסיים את הפנייה מבלי להזדקק לנציג. הבעיה מתחילה כשסוג הפנייה לא מופיע בתפריט הדיגיטלי, ואין אפשר לקבל מענה מיידי מנציג אנושי.

במאי 2018 פרסמנו בגלובס כתבה שכותרתה "למה הבוטים שמחליפים את נציגי השירות כל-כך מעצבנים?". כשניסינו להבין את נקודות התורפה שמפילות את החברות שאימצו אז את הטכנולוגיה הדיגיטלית בשירות, המסקנה הייתה ברורה: כל עוד לא ניתן לקבל מענה מהיר וענייני לפנייה, הרעיון קורס אל תוך עצמו.

סוגיית השקיפות

לדברי חגית מלול, סמנכ"לית אופרציה וראש מטה בלייבפרסון, המפתחת פלטפורמות דיגיטליות לתקשורת בין לקוחות למותגים ברחבי העולם, המודעות למערכת שירותית דיגיטלית מתקדמת בישראל נמוכה מזו שבארה"ב או באירופה.

מלול מציעה להסתכל על עולמות השירות בהקבלה לדפוסי התקשורת שלנו כיום, כלומר בעיקר בוואטסאפ. "יש איזו פיקציה שמענה אנושי עושה את זה טוב יותר, אבל אחרי שאת ממתינה חצי שעה לנציג שמעביר אותך לנציג אחר ואז השיחה מתנתקת, זה לא שירות טוב יותר. אנחנו מתקשרים אחד עם השני בהודעות, ויודעים שאחרי ששלחתי הודעה אקבל מענה כשהבן אדם שמולי יתפנה. זו תקשורת א-סינכרונית שהיא יותר טבעית עבורי, מאשר לכלות את זמני בהמתנה לנציג טלפוני".

חגית מלול / צילום: ענבל מרמרי

מבחינתכם אפשר לסגור את מרכזי השירות, ולתת למכונה להחליף את האדם?
"לא. השירות האנושי צריך לתת מענה במקומות המורכבים. בוט איכותי אמור לפנות את נציג השירות מעיסוק בפניות פשוטות כמו שינוי פרטי מנוי, שזו פעולה שאני יכולה לעשות מתי שארצה. לא משנה אם השירות הוא אנושי או לא, מה שחשוב זו השקיפות - שהבוט מזדהה כבוט, ויותר מזה, שבאמצעות בינה מלאכותית הוא יידע לזהות מהר מאוד מה אני רוצה ומה הסנטימנט שלי. למשל, אם כתבתי שלושה סימני קריאה בפנייה, ואני כועסת - להעביר את השיחה מיד לנציג אנושי.

"לתוך זה נכנס נושא הזמינות - הצ'טים מאפשרים לי לשגר פנייה ולקבל מענה כשהנציג יתפנה, והיסטוריית הפנייה שלי פרוסה מולו, כך שאין צורך להציק לי בשאלות".

המערכות של לייפרסון מוטמעות בכ-18 אלף חברות בתחומים כמו תעופה, ביטוח וקמעונאות. "בארץ חברות מנסות למשוך את הקץ להשקעה שנדרשת בשירות, כשהן לא מבינות עד הסוף את חשיבות הדבר", אומרת מלול. "ככל שתהיה יותר תחרות ופחות שליטה של חברות גדולות במשק, נראה יותר יחס של חברות לסוגיית השירות. חברות שעברו לשירות שיחה בענן (דיגיטלי) דיווחו על ירידה של 50% בהוצאות של השירות, וירידה של 50% בתחלופת נציגי שירות".

מצד שני, הטכנולוגיה מאפשרת לחברות ליישר קו, ולהעניק רמת שירות דומה. מה יבדל אותן?
"הדבר הבא הוא פרו אקטיביות. להבדיל משירות רה-אקטיבי, שבו הצרכן פונה, החברות הן שיפנו אליי. חברות יידעו לתת לי שירות עוד לפני שאני מבקשת".

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים