גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההפתעה שמסתתרת בחוק ההסדרים ועשויה לשנות את כללי המשחק במגזר הציבורי

החזר הוצאות רכב במגזר הציבורי מביא לכך שעובדי משרדי הממשלה מחזיקים יותר כלי רכב ביחס לשאר המשק, כך עולה מסקירה של הכלכלנית הראשית באוצר ● מה תוקע את שינוי המודל שמוסיף אלפי כלי רכב לכבישים הפקוקים, והאם עכשיו יש סיכוי אמיתי לפתרון

עובדי משרדי הממשלה מחזיקים יותר כלי רכב ביחס לשאר המשק / צילום: כדיה לוי
עובדי משרדי הממשלה מחזיקים יותר כלי רכב ביחס לשאר המשק / צילום: כדיה לוי

9,200 כלי רכב פרטיים נוספים בפקקים בכבישי ישראל - זהו המחיר של מודל החזר הוצאות רכב (אחזקה, ביטוח רכב ואגרה שנתית) של כ-50% מעובדי המגזר הציבורי (עובדי ענף המינהל). הנתון הזה, שמופיע בסקירה שפרסמה הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, מעלה שוב אל קדמת הבמה את אחת הבעיות הגדולות במודל השכר של עובדי הציבור: הקשר הגורדי שנקשר בין בעלות על רכב לבין זכאותם של עובדי המגזר הציבורי להשתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה. הכלכלנית הראשית קבעה בסקירה, כי המודל - המחייב את העובדים להיות בעלים של רכב כדי להיות זכאים להשתתפות בנסיעות לעבודה - "מתמרץ עובדים להחזקת רכב פרטי, תורם לגודש בכבישים וכרוך בהשפעות שליליות כגון רעש, זיהום, ובלאי בתשתיות".

החזר הוצאות רכב נפוץ גם בחלקים נוספים במגזר הציבורי, בהם חברות ממשלתיות והשלטון המקומי, כך שגם מספר הרכבים שעולים על הכביש בעקבות מודל "החזר רכיב הרכב" גבוה משמעותית, ואולי אף יותר מכפול, אבל נדמה שאף אחד כבר לא מופתע כאשר אחת לכמה חודשים מתפרסמים נתונים שמלמדים על כך שהמדינה מתמרצת את עובדיה להצטרף לפקקים ולהעמיס על כבישי ישראל, גם במקרים בהם לעובד יש אפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית נגישה, ואפילו אם הם גרים במרחק הליכה ממקום עבודתם.

קל להאשים את העובדים

בימים בהם הפקקים הפכו לשיחת היום ומשרד האוצר מנסה לקדם במסגרת חוק ההסדרים הטלת "אגרת גודש" על כלי רכב שנכנסים ויוצאים מהערים בשעות שיא העומס כדי להקל על העומס בכבישים ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, קשה שלא לתהות למה הוא לא מתמודד עם הבעיה "מבית" - עם אלפי הרכבים של עובדי המגזר הציבורי שמצטרפים לפקקים.

התשובה לשאלה הזאת עוברת דרך משולש של אינטרסים, שבקודקודיו נמצאים העובדים, ההסתדרות ומשרד האוצר.

הכי קל לבוא בטענות אל העובדים ולומר "הם אשמים. למה הם קונים רכב אם הם לא חייבים?", אבל כמה עובדים במשק היו מוכנים לוותר על הטבה של כ-2,500 שקל בחודש, תשלום מלא של הביטוח ואגרות הרכב, וגם נוחות של נסיעה ברכב הפרטי אל מול השימוש בתחבורה הציבורית המקרטעת בישראל?

לדברי י', העובד בשירות הציבורי מזה 25 שנה, רכיב החזר הוצאות הרכב "מכריח" את עובדי השירות הציבורי לרכוש רכב וביטוח. "אם האוצר לא יתנה את קבלת אחזקת רכב לקיום של רכב, אז הרבה עובדי מדינה היו נפטרים מהרכב שלהם. רכיב אחזקת רכב נועד לשפר את תנאי העבודה של עובדי המדינה שהם נמוכים גם ככה. אם לא היו קושרים בין הבעלות על רכב לזכאות להשתתפות בנסיעות לעבודה אולי הייתי שוקל לא להחזיק שני רכבים בבית. מצב של אי התניה פותח את האפשרות לחשוב".

מו"מ בין האוצר להסתדרות

אז בינתיים העובדים מנצלים את ההטבה שמגיעה להם, מוסיפים עוד אלפי רכבים לכביש ועומדים עם כל עם ישראל בפקקים. ואיפה האוצר? למה הוא לא עוצר את זה? כאן מתחיל הסיפור האמיתי שעובר דרך המשאים ומתנים של האוצר וההסתדרות על שינוי מבנה השכר של עובדי המדינה ומסתיים (בינתיים) בפרק מסתורי שנעלם בעמוד 280 לטיוטת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022.

שנים מנסים באגף השכר באוצר, בראשות קובי בר נתן, לשנות את מבנה השכר של עובדי המדינה, בין היתר כדי שעליות שכר ישקפו ביצועים ויכולות ולא ותק וגם כדי לתקן את העובדה שרכיב החזר הוצאות הרכב מעודד רכישת רכב פרטי.

לדברי גורם באוצר, "אין שום כוונה לבטל לעובדי המדינה הטבה של 2,000 שקל. זה חיתוך שכר. וכמובן שההסתדרות תתנגד. הבעיה עם הכסף הזה היא שזה מותנה בבעלות על רכב וזה גורם לתמריץ מאוד גדול לעובדי מדינה להיות בעלים על רכב. צריך לנתק בין הבעלות על הרכב לבין הסכום הזה. אנחנו רוצים ליישם מודל שיהיה רכיב שכר שמכסה התניידות לעבודה, לפי סכום שיסוכם בהסכמי שכר, בלי התניית רכישת ביטוח והצגה של בעלות על רכב. כך, מי שיכול ונוח לו יקנה רכב ומי שלא יסע בתחבורה ציבורית ועדיין ייהנה מהשתתפות המעסיק בהוצאה".

אז למה זה לא מתקדם? עד כה ההסתדרות התנגדה לשנות את מרכיב החזק הוצאות הרכב למגזר הציבורי. מעבר לכך, שינוי הרכיב הזה עלול להוביל לכך שהמדינה תיאלץ לזקוף את השווי של הרכיב בפנסיות של העובדים, כאשר כרגע הסכום הזה לא נזקף לפנסיה. במציאות של הוראות החוק הקיימות בעניין חישוב הפנסיה התקציבית קיים חשש ששינוי רכיב החזר הוצאות הרכב יביא לקביעה כי יש לכלול את רכיבי השכר הללו במשכורת הקובעת לחישוב הפנסיה התקציבית. חשש זה מהווה חסם משמעותי, שמונע מהמעסיקים במגזר הציבורי לבצע את השינויים הללו.

התיקון שעשוי לשנות 

וכאן אנחנו מגיעים לעמוד 280 בטיוטת חוק ההסדרים בו חבוי שינוי שעלול לפתור את הבעיה - תיקון לחוק שיאפשר לקבוע בהסכם קיבוצי שרכיב שכר לא ייכלל במשכורת הקובעת לחישוב קצבה בפנסיה תקציבית. הפרק הזה שכמעט נעלם מעיני הציבור חושף כי במסגרת דיונים שהתקיימו מול הסתדרות העובדים הכללית החדשה הביעה ההסתדרות נכונות להסכים לכך שנושא הכללתו של רכיב שכר במשכורת הקובעת בפנסיה תקציבית יוכל להיקבע על ידי הצדדים למשא ומתן קיבוצי ולא רק בהתאם להגדרות שבחוק.

לדברי גורם באוצר, "התשלומים בגין הוצאות רכב אשר מעודדים רכישה של רכבים פרטיים ונסיעה בהם, ויוצרים השלכות בתחום התחבורה, התשתיות והגנת הסביבה, הם הדוגמא הקלאסית לכך".

במילים אחרות, אם התיקון הזה יעבור בחוק ההסדרים, זה יסלול את הדרך לקבוע השתתפות מעסיק ברכיב "התניידות" לעבודה של עובד במגזר הציבורי מבלי שהסכום הזה ייזקף לפנסיה - מה שלא ניתן לעשות היום.

לדברי גורם באוצר, "בעבר לא ניתן היה לגעת ברכיב החזקת הרכב כי ההסתדרות התנגדה וגם היתה התנגדות מצידה לקבוע שיהיה אפשר להוסיף בהסכם הקיבוצי רכיבים שלא יכללו בפנסיות, אבל עכשיו אנחנו בשיח חדש, את ההסתדרות מובילים אנשים חדשים והמו"מ הוא הזדמנות לצדדים להגיע להבנות סביב הדבר הזה. יש כוונות לגעת גם ברכיב של הרכב. זה עלה בעבר ולא הגענו להסכמות עם ההסתדרות ועכשיו נראה שבשלה העת להגיע להבנות. אולי יש עכשיו פריצת דרך בעסקת החבילה, ואם לא נצליח לגבש אותה אז בהסכמי השכר הבאים".

האופטימיות של האוצר נתקלת במציאות בה עסקת החבילה תקועה ונדמה כי גורלה נחרץ. מעבר לכך, גם אם ישונה מודל החזר הוצאות הרכב לעובדי הציבור עדיין תיוותר בעיה לאותם עובדים שאינם גרים קרוב לעבודה והתחבורה הציבורית לא נותנת להם מענה נח, ולכן השיח הזה צריך להתנהל תמיד במקביל לשיח על ההשקעה של המדינה בתשתיות. עד שלא יהיו בישראל תשתיות מתאימות ותחבורה ציבורית מתקדמת יתכן ששינוי רכיב השכר יוריד כמה מכוניות של עובדי ציבור מהכביש, אבל לא ברור כמה. 

עוד כתבות

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה