גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחלה הכרונית של מערכת הבריאות: התקציב מזנק, אז למה השירות עדיין מדשדש?

מערכת הבריאות קורסת מהרעבה תקציבית? תקציב הבריאות דווקא עלה משמעותית בעשורים האחרונים, וזאת לפני התוספת עליה הוסכם היום ● לאן הלך הכסף? בזמן שמספר התקנים בישראל לרופאים, לאחים ולאחיות הוא מהנמוכים במערב, המשכורות לרופאים בכירים זינקו ביותר מ־80%

בית חולים תל השומר. מספר התקנים בישראל לרופאים, אחיות ואחים מהנמוכים במערב / צילום: עינת לברון
בית חולים תל השומר. מספר התקנים בישראל לרופאים, אחיות ואחים מהנמוכים במערב / צילום: עינת לברון

הסכמות על סוגיית תקציב הבריאות אולי הושגה הבוקר, אבל הכותרות בשנים האחרונות זעקו: "מערכת הבריאות בקריסה". והמצב במסדרונות בתי החולים רק מאשרר את הזעקה הזו. המחלקות הפנימיות עולות על גדותיהן, תור לרופא מומחה כמו גם תור לבדיקת MRI יכולים לקחת חודשים ארוכים.

על הרקע הזה, שר הבריאות ניצן הורוביץ איים בשבוע שעבר שלא יתמוך בתקציב המדינה אם לא יכיל תוספות משמעותיות לתקציב הבריאות. אם מסתכלים על התוספת של 2.5 מיליארד השקלים שאושרה לאחרונה לתקציב הביטחון - קל להבין אותו.

לפי הפשרה שהושגה הבוקר, התוספת התקציבית ל-2022 תהיה כ-2 מיליארד שקלים. יעודם המוצהר הוא הסיוע לבתי החולים הציבוריים, קיצור משמרות המתמחים ושיפור שרות הרופאים המומחים בפריפריה. הסיכום הזה מסיר את המכשול המרכזי מההצבעה בממשלה. בתוך ההעלאה של תקציב הבריאות, כרבע ישמש להגדלת סל התרופות.

הזנחה תקציבית?

חוק ההסדרים שעבר היום בממשלה מנסה לטפל במשאבים המוגבלים בדרכים אחרות: גביית 20 שקל על ביקור אצל רופא מומחה שלא בהפניית רופא משפחה, ודרישת אחריות תקציבית נרחבת יותר ממנהלי בתי החולים. ההסתדרות הרפואית מתנגדת נחרצות לחלק האחרון, ויושב הראש פרופ’ ציון חגי אמר: "חוק ההסדרים מבקש להתחשבן עם מנהלי בתי חולים עד כדי איום הפיטורים, במקרה של חריגה מיעד התקציב". הדרך לטפל בחוליי מערכת הבריאות, על פי ההסתדרות הרפואית ושר הבריאות - היא על ידי תוספת תקציבית, לאחר הזנחה משמעותית, להגדרתם, של מערכת הבריאות בשנים האחרונות.

שר הבריאות ניצן הורביץ / צילום: אורון בן חקון

עם זאת, נראה שהטענות על ההזנחה התקציבית אינן מדויקות: ההוצאה הציבורית על בריאות, כלומר ללא תשלומים פרטיים, עלתה בשנים 2009-2019 ב-79%. בעוד תקציב הבריאות הישיר עומד על 41 מיליארד שקל לעומת 55 מיליארד לתקציב הביטחון למשל, סך ההוצאה הציבורית על בריאות (כולל תשלומי מס בריאות) עקפה אותו לפני מספר שנים, והיום עומדת על 68 מיליארד שקל.

גם אם ננרמל את ההוצאה על בריאות למחירים, לגודל האוכלוסייה ולהרכב הגילאים - נגלה שבין 2009 ל-2019 ההוצאה הציבורית על בריאות עלתה ב-15.7%. העלייה בתקציב הבריאות כל כך ניכרת, שהיא מאפילה על ההוצאה הפרטית: מרכיב ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל ירד מ-38.2% ב-2009 ל-33.8% ב-2019. אם נשווה את עצמנו ל-OECD, נגלה שבעוד שממשלות ה-OECD מוציאות בממוצע 6.4% מהתמ"ג על בריאות, אנחנו מוציאים 6.5% אחרי נרמול לגילאי האוכלוסייה. כלומר - גם ביחס לעולם ההוצאות שלנו על בריאות נחשבות סבירות.

 

אז על מה נשענת הטענה על שחיקה בתקציבים ובמשאבים? אולי על תקני המיטות בבתי החולים המצטמצמים: ירדנו מ-3.16 תקני מיטות (ל-1,000 נפשות) ב-2009 ל-2.96 תקנים ב-2019, מה ששם אותנו במקום ה-25 ב-OECD. אבל האמת היא שכמעט כל מדינות ה-OECD מצמצמות את תקני המיטות שלהן בשנים האחרונות, כחלק ממגמה של מעבר בטיפול בבתי החולים לטיפול בקהילה. לנתון זה, שלרוב משמש כהוכחה ניצחת לקריסת מערכת הבריאות, כדאי להתייחס בזהירות - גם כי הטיפול בישראל הוא פחות בבתי החולים ויותר בקהילה, וגם כי זו המגמה במערב ככלל.
גם באיוש המשרות הרפואיות המצב מורכב: ישראל במקום ה-19 ברופאים לנפש. באחיות המצב גרוע יותר, ואנחנו במקום ה-31 ב-OECD מבחינת יחס האחיות ל-1,000 נפשות, עם עלייה קלה מ-4.73 אחיות ל-1,000 נפשות ב-2009, ל-5.01 אחיות ל-1,000 נפשות ב-2019.

הרופאים מתמעטים

למרות שנראה שמצבנו בתקני רופאים טוב ממצבנו בתקני אחיות, בעתיד המצב צפוי להתהפך - חלק אדיר מהרופאים שלנו הוכשרו בברית המועצות, ורבים מהם יפרשו בעשור הקרוב. אנחנו במקום השני מהסוף ב-OECD בהכשרת רופאים, ו"צוואר הבקבוק" מצד מיעוט מתמחים ורופאים חדשים עלול להביא לאסון: ניתוח של משרד הבריאות חוזה ירידה בשיעור הרופאים בישראל בעשור הקרוב.

אם כך, כיצד ניתן להסביר את הזינוק בתקציב הבריאות, ואת העובדה שהוא נחשב סביר ביחס לעולם, לעומת התקנים המעטים במיטות, רופאים ואחיות? הסבר אחד יכול להיות השכר המזנק: מאז 2009, שכר הרופאים המומחים הצעירים עלה ב-59%, שכר המנהלים עלה ב-62% ושכר המומחים הבכירים עלה ב-83%. המתמחים זכו בתוספת צנועה יותר בעשור האחרון, של 49% בלבד. כיום, משרה מלאה של רופאים (ללא סטאז’רים) מביאה לשכר ברוטו ממוצע של 37,749, ואפילו השכר החציוני חצה כבר את רף ה-30,000 לחודש. "העשירון העליון" של רופאים מרוויח היום בממוצע 79,080 שקל בחודש.

הסבר נוסף יכול להיות ניהול לא נכון של מערכת הבריאות: משרד האוצר מלין על חריגות תקציביות קבועות של בתי החולים, שמאפשרות להם "לסחוט" תקציבים נוספים מעבר למה שמוחלט בתקציב המדינה. נייר עמדה של ד"ר אורי כץ (כלכלה) וד"ר זיו גיל (רפואה) מצביע על כשלים רבים בהקצאת התקנים הפנימית בתוך בתי החולים, וממליצים על שידוד מערכות בתוך בתי החולים כתנאי לתוספות תקציביות משמעותיות. מחקרים כאלה מביאים את האוצר לדרוש ממנהלי בתי החולים אחריות תקציבית מוגברת, אך כפי שניתן לראות ההסתדרות הרפואית מתנגדת לכך נחרצות.

מערכת הבריאות הישראלית סובלת מבעיות כרוניות וארוכות שנים, אך הטיפול הנוכחי בדמות זינוק תקציבי לא הוכיח את עצמו. האם תוספת משאבים היא מה שמערכת הבריאות זקוקה לה? אולי בד בבד עם רפורמות בדרך בה אנחנו משקיעים את המשאבים: בניהול בתי החולים, בהכשרת רופאים ובקביעת שכרם.

 

תגובות

ממשרד האוצר נמסר: "משרדי הבריאות והאוצר יושבים לדיוני תקציב והגדלה של מעל 800 מיליון שקל לתקציב הבריאות. בין היתר עבור נושאים כמו הגדלה של מעל 200 כסאות לימוד לרופאים, ו-1,200 לאחיות; תכנית פסיכיאטריה; קיבוע של מעל מחצית מתקני הקורונה שהם שווי ערך לתוספת של 4 שנים ועוד".

מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "מנהלי בתי החולים בישראל נאלצים לעבוד בסביבה של תת-תקצוב כרוני ומובנה, שמביא אותם להקדיש חלק משמעותי מזמנם בגיוס משאבים, שלא לומר גירוד כספים, מהארץ ומהעולם. לא רק שמשרד האוצר מודע לכשל הזה - האוצר הוא שמוביל אותו ואף נהנה ממנו, כדי לחזק את מוטת השליטה שלו על המערכת.

"לכן יש בהצעה החדשה של האוצר לא מעט מוסר כפול ואף גלגול עיניים, וזו הסיבה להתנגדות שלנו - הרצון של האוצר לשלוט בבתי החולים ולהפוך את מנהלי בתי החולים לבובות של פקידים, במקום לעשות את מה שהם עושים כיום: לפעול לטובת המטופלים לפני כל אינטרס אחר. מוטב לכולם אם האוצר יימצא פתרונות תקציביים, במקום לעסוק במשחקי שליטה מיותרים".

פנינו למשרד הבריאות ולשר הורוביץ, אך לא נמסרה מהם תגובה.

עוד כתבות

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהטילה עליה סנקציות בסך 18 מיליון שקל, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות ● עפ"י בדיקת הרשות, החברה התערבה במחירי הצרכן מול רשתות השיווק, בתצוגת המוצרים ועוד

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת ת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

מדד הבנייה מזנק ב-5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?