גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחלה הכרונית של מערכת הבריאות: התקציב מזנק, אז למה השירות עדיין מדשדש?

מערכת הבריאות קורסת מהרעבה תקציבית? תקציב הבריאות דווקא עלה משמעותית בעשורים האחרונים, וזאת לפני התוספת עליה הוסכם היום ● לאן הלך הכסף? בזמן שמספר התקנים בישראל לרופאים, לאחים ולאחיות הוא מהנמוכים במערב, המשכורות לרופאים בכירים זינקו ביותר מ־80%

בית חולים תל השומר. מספר התקנים בישראל לרופאים, אחיות ואחים מהנמוכים במערב / צילום: עינת לברון
בית חולים תל השומר. מספר התקנים בישראל לרופאים, אחיות ואחים מהנמוכים במערב / צילום: עינת לברון

הסכמות על סוגיית תקציב הבריאות אולי הושגה הבוקר, אבל הכותרות בשנים האחרונות זעקו: "מערכת הבריאות בקריסה". והמצב במסדרונות בתי החולים רק מאשרר את הזעקה הזו. המחלקות הפנימיות עולות על גדותיהן, תור לרופא מומחה כמו גם תור לבדיקת MRI יכולים לקחת חודשים ארוכים.

על הרקע הזה, שר הבריאות ניצן הורוביץ איים בשבוע שעבר שלא יתמוך בתקציב המדינה אם לא יכיל תוספות משמעותיות לתקציב הבריאות. אם מסתכלים על התוספת של 2.5 מיליארד השקלים שאושרה לאחרונה לתקציב הביטחון - קל להבין אותו.

לפי הפשרה שהושגה הבוקר, התוספת התקציבית ל-2022 תהיה כ-2 מיליארד שקלים. יעודם המוצהר הוא הסיוע לבתי החולים הציבוריים, קיצור משמרות המתמחים ושיפור שרות הרופאים המומחים בפריפריה. הסיכום הזה מסיר את המכשול המרכזי מההצבעה בממשלה. בתוך ההעלאה של תקציב הבריאות, כרבע ישמש להגדלת סל התרופות.

הזנחה תקציבית?

חוק ההסדרים שעבר היום בממשלה מנסה לטפל במשאבים המוגבלים בדרכים אחרות: גביית 20 שקל על ביקור אצל רופא מומחה שלא בהפניית רופא משפחה, ודרישת אחריות תקציבית נרחבת יותר ממנהלי בתי החולים. ההסתדרות הרפואית מתנגדת נחרצות לחלק האחרון, ויושב הראש פרופ’ ציון חגי אמר: "חוק ההסדרים מבקש להתחשבן עם מנהלי בתי חולים עד כדי איום הפיטורים, במקרה של חריגה מיעד התקציב". הדרך לטפל בחוליי מערכת הבריאות, על פי ההסתדרות הרפואית ושר הבריאות - היא על ידי תוספת תקציבית, לאחר הזנחה משמעותית, להגדרתם, של מערכת הבריאות בשנים האחרונות.

שר הבריאות ניצן הורביץ / צילום: אורון בן חקון

עם זאת, נראה שהטענות על ההזנחה התקציבית אינן מדויקות: ההוצאה הציבורית על בריאות, כלומר ללא תשלומים פרטיים, עלתה בשנים 2009-2019 ב-79%. בעוד תקציב הבריאות הישיר עומד על 41 מיליארד שקל לעומת 55 מיליארד לתקציב הביטחון למשל, סך ההוצאה הציבורית על בריאות (כולל תשלומי מס בריאות) עקפה אותו לפני מספר שנים, והיום עומדת על 68 מיליארד שקל.

גם אם ננרמל את ההוצאה על בריאות למחירים, לגודל האוכלוסייה ולהרכב הגילאים - נגלה שבין 2009 ל-2019 ההוצאה הציבורית על בריאות עלתה ב-15.7%. העלייה בתקציב הבריאות כל כך ניכרת, שהיא מאפילה על ההוצאה הפרטית: מרכיב ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל ירד מ-38.2% ב-2009 ל-33.8% ב-2019. אם נשווה את עצמנו ל-OECD, נגלה שבעוד שממשלות ה-OECD מוציאות בממוצע 6.4% מהתמ"ג על בריאות, אנחנו מוציאים 6.5% אחרי נרמול לגילאי האוכלוסייה. כלומר - גם ביחס לעולם ההוצאות שלנו על בריאות נחשבות סבירות.

 

אז על מה נשענת הטענה על שחיקה בתקציבים ובמשאבים? אולי על תקני המיטות בבתי החולים המצטמצמים: ירדנו מ-3.16 תקני מיטות (ל-1,000 נפשות) ב-2009 ל-2.96 תקנים ב-2019, מה ששם אותנו במקום ה-25 ב-OECD. אבל האמת היא שכמעט כל מדינות ה-OECD מצמצמות את תקני המיטות שלהן בשנים האחרונות, כחלק ממגמה של מעבר בטיפול בבתי החולים לטיפול בקהילה. לנתון זה, שלרוב משמש כהוכחה ניצחת לקריסת מערכת הבריאות, כדאי להתייחס בזהירות - גם כי הטיפול בישראל הוא פחות בבתי החולים ויותר בקהילה, וגם כי זו המגמה במערב ככלל.
גם באיוש המשרות הרפואיות המצב מורכב: ישראל במקום ה-19 ברופאים לנפש. באחיות המצב גרוע יותר, ואנחנו במקום ה-31 ב-OECD מבחינת יחס האחיות ל-1,000 נפשות, עם עלייה קלה מ-4.73 אחיות ל-1,000 נפשות ב-2009, ל-5.01 אחיות ל-1,000 נפשות ב-2019.

הרופאים מתמעטים

למרות שנראה שמצבנו בתקני רופאים טוב ממצבנו בתקני אחיות, בעתיד המצב צפוי להתהפך - חלק אדיר מהרופאים שלנו הוכשרו בברית המועצות, ורבים מהם יפרשו בעשור הקרוב. אנחנו במקום השני מהסוף ב-OECD בהכשרת רופאים, ו"צוואר הבקבוק" מצד מיעוט מתמחים ורופאים חדשים עלול להביא לאסון: ניתוח של משרד הבריאות חוזה ירידה בשיעור הרופאים בישראל בעשור הקרוב.

אם כך, כיצד ניתן להסביר את הזינוק בתקציב הבריאות, ואת העובדה שהוא נחשב סביר ביחס לעולם, לעומת התקנים המעטים במיטות, רופאים ואחיות? הסבר אחד יכול להיות השכר המזנק: מאז 2009, שכר הרופאים המומחים הצעירים עלה ב-59%, שכר המנהלים עלה ב-62% ושכר המומחים הבכירים עלה ב-83%. המתמחים זכו בתוספת צנועה יותר בעשור האחרון, של 49% בלבד. כיום, משרה מלאה של רופאים (ללא סטאז’רים) מביאה לשכר ברוטו ממוצע של 37,749, ואפילו השכר החציוני חצה כבר את רף ה-30,000 לחודש. "העשירון העליון" של רופאים מרוויח היום בממוצע 79,080 שקל בחודש.

הסבר נוסף יכול להיות ניהול לא נכון של מערכת הבריאות: משרד האוצר מלין על חריגות תקציביות קבועות של בתי החולים, שמאפשרות להם "לסחוט" תקציבים נוספים מעבר למה שמוחלט בתקציב המדינה. נייר עמדה של ד"ר אורי כץ (כלכלה) וד"ר זיו גיל (רפואה) מצביע על כשלים רבים בהקצאת התקנים הפנימית בתוך בתי החולים, וממליצים על שידוד מערכות בתוך בתי החולים כתנאי לתוספות תקציביות משמעותיות. מחקרים כאלה מביאים את האוצר לדרוש ממנהלי בתי החולים אחריות תקציבית מוגברת, אך כפי שניתן לראות ההסתדרות הרפואית מתנגדת לכך נחרצות.

מערכת הבריאות הישראלית סובלת מבעיות כרוניות וארוכות שנים, אך הטיפול הנוכחי בדמות זינוק תקציבי לא הוכיח את עצמו. האם תוספת משאבים היא מה שמערכת הבריאות זקוקה לה? אולי בד בבד עם רפורמות בדרך בה אנחנו משקיעים את המשאבים: בניהול בתי החולים, בהכשרת רופאים ובקביעת שכרם.

 

תגובות

ממשרד האוצר נמסר: "משרדי הבריאות והאוצר יושבים לדיוני תקציב והגדלה של מעל 800 מיליון שקל לתקציב הבריאות. בין היתר עבור נושאים כמו הגדלה של מעל 200 כסאות לימוד לרופאים, ו-1,200 לאחיות; תכנית פסיכיאטריה; קיבוע של מעל מחצית מתקני הקורונה שהם שווי ערך לתוספת של 4 שנים ועוד".

מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "מנהלי בתי החולים בישראל נאלצים לעבוד בסביבה של תת-תקצוב כרוני ומובנה, שמביא אותם להקדיש חלק משמעותי מזמנם בגיוס משאבים, שלא לומר גירוד כספים, מהארץ ומהעולם. לא רק שמשרד האוצר מודע לכשל הזה - האוצר הוא שמוביל אותו ואף נהנה ממנו, כדי לחזק את מוטת השליטה שלו על המערכת.

"לכן יש בהצעה החדשה של האוצר לא מעט מוסר כפול ואף גלגול עיניים, וזו הסיבה להתנגדות שלנו - הרצון של האוצר לשלוט בבתי החולים ולהפוך את מנהלי בתי החולים לבובות של פקידים, במקום לעשות את מה שהם עושים כיום: לפעול לטובת המטופלים לפני כל אינטרס אחר. מוטב לכולם אם האוצר יימצא פתרונות תקציביים, במקום לעסוק במשחקי שליטה מיותרים".

פנינו למשרד הבריאות ולשר הורוביץ, אך לא נמסרה מהם תגובה.

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הרמז של המקורב לטראמפ לתקיפה יחד עם ישראל: "כוח מרשים"

הסנטור האמריקאי לינדזי גרהאם: "אי אפשר לתת להם למשוך זמן" ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"