לירון אוזר ופיונה ביברשטיין, בעלות MYROO / צילום: סלפי
זמן קצר אחרי שלירון אוזר ופיונה ביברשטיין יצאו לדרכן העצמאית, נחתה עליהן המכה הרצינית הראשונה. זו לא הייתה הקורונה, שעבורן הייתה לא יותר ממכשול זמני, אלא המקום שבחרו שייצר עבורן את מוצר הדגל שלהן: שקי שינה לתינוקות. "שלחנו הכול, עשינו מה שצריך, חיכינו, ואז השקים הגיעו וחשכו עינינו", מספרת אוזר.
"במקום לספור כמויות, לעשות משלוח ולהגיד תודה, עברנו מוצר מוצר וראינו ששום דבר לא תפור כמו שצריך. אי אפשר היה למכור את זה. היינו בהלם. זה היה מאוד מייאש כי זו הייתה הפעם הראשונה שהוצאנו סכום כסף שהבאנו מהבית, היינו ממש חדשות, ולא ידענו מה לעשות.
"בסוף גנזנו את כל הכמות הזו, חלקנו עם בעל המקום את העלויות של הבדים והתפירה, ונפרדנו ממנו. ואז פשוט התחלנו מחדש: שוב קנינו בדים, שוב חיפשנו מתפרה. הפעם היינו חכמות יותר לבקש דוגמה לפי הפרוטו-טייפ, כדי שנוודא שהפולואפ באמת נכון. זה לא משהו שניפול בו שוב".
אל הקמת Myroo (השם מבוסס על קנגורו שנושא את התינוק בתוכו) הגיעה אוזר אחרי שלמדה עיצוב טקסטיל בשנקר, אך לא עסקה בתחום. היא עבדה בעיצוב חללים באיקאה ("בית ספר מהמם שפתח לי דלתות ואפשרויות"), ומשם עברה לעצב חלונות ראווה לורדינון, לסטורי ולמעצבות אופנה. "אחרי הלידה הראשונה ידעתי שלא אחזור לעבודה מטורפת של חלונות ראווה מהבוקר עד הערב, זה גם הרבה לסחוב, עבודה פיזית", היא מספרת. במקום זה, פיתחה קריירה עצמאית בהום סטיילינג.
אחרי לידת בנה השלישי פגשה את ביברשטיין, שהפכה לשותפה שלה. "אני אוהבת לעשות לאנשים אמבוש", מספרת ביברשטיין, שוויצרית שעלתה לארץ בסוף 2014. "הייתי אחרי לידה ראשונה, ראיתי את לירון הולכת בשדרות בן גוריון עם עגלה שיש לה טרמפיסט, והתחלתי לשאול אותה שאלות. אחרי הלידה השנייה שוב עשיתי אמבוש ללירון, כי זכרתי שהיא מתחום הטקסטיל, והצעתי לה לעשות משהו יחד".
ה"משהו" הזה היה, כאמור, שקי שינה לתינוקות. "אני הייתי בשק שינה עד גיל 3", מספרת ביברשטיין. "בתי חולים בשוויץ ובגרמניה משתמשים בזה כבר בתינוקייה, מיד אחרי הלידה. בניו יורק, שבה גרתי כמה שנים, עושים עיטוף טטרה עד גיל חודשיים, ואז עוברים לשק שינה. בישראל יש קצת איחור במודעות לנושא - רק בשנה האחרונה התחילו בשערי צדק התחילו עם שקי שינה בתינוקייה".
"אחרי שפיונה הראתה לי את השקים, החלטנו לעשות מחקר וראינו שזה אמנם קיים בשוק הישראלי אבל בהיקף קטן, וגם אין מודעות לכך", מוסיפה אוזר.
בחרתן להשיק עסק ממש בתוך הקורונה.
ביברשטיין: "התחלנו שבוע-שבועיים לפני שהקורונה הגיעה לארץ. זה לא גרם לנו לרצות להפסיק, כי ראינו והרגשנו שבסגרים כולם רוצים שהילדים ישנו טוב. החלטנו לא להסתכל על המגפה כמכשול, הבנו שזה פשוט ייקח עוד קצת זמן".
מה ידעתן על יזמות כשהתחלתן?
אוזר: "לא הבנו לאן אנחנו נכנסות. התחלנו לגשש דרך קבוצות פייסבוק של מעצבים, אני הייתי על הצילומים, פיונה על פייסבוק ומודעות. חברה שיודעת עיצוב גרפי עזרה לנו עם הלוגו. עשינו עשרות פרוטו-טייפס למוצר, תהליך העיבוד נמשך חצי שנה. הכי קשה היה למצוא מקום שיסכים לייצר עבורנו כמות מסוימת, שבעינינו הייתה גדולה - 50 יחידות. הסתכלו עלינו במבט של 'אנחנו לא עובדים בשביל כמות כזו, זה לא שווה את הכסף'.
"עברנו בין כמה גזרנים, תדמיתנים ומתפרות עד שהגענו לאלה שאמרו 'אתם עסק קטן, וזה בסדר'. בהתחלה גם לא ידענו איך מחשבים מחיר של מוצר - לפי עלויות, לפי זמן עבודה. קיבלנו הצעות לעבוד עם מפעל בסין, אבל למרות שפה יותר קשה ויותר יקר, חשוב לנו להישאר מותג ישראלי שעובד פה בארץ - ושואף להתפתח ולמכור בחו"ל".
ביברשטיין: "לפני שעליתי לארץ עבדתי כדילרית אמנות בניו יורק, ובישראל אצרתי תערוכות. נכון ששקי שינה זה כיוון אחר, אבל בעיניי מכירה זו מכירה".
אחרי חצי שנה של עבודה, הן החלו למכור בינואר האחרון. יש להן פייסבוק ואינסטגרם, והן בדרכן להקים אתר. "האג'נדה שלנו היא להשתמש בבדים נעימים בפלטת צבעים רכה, מתוך מחשבה שתינוק לא צריך משהו מקושקש וצבעוני. העבודה שלנו עכשיו היא להכיר לקהל את הישראלי את הצורך בדבר הזה, שגם מגן ונותן שקט להורים, וגם מתקשר לטקס שינה, סדר ורוגע של התינוק".
בשונה מהמתחרים בארץ, הן מציעות שקי שינה לפי מידות, מניו בורן עד שנתיים. "פיתחנו גם מוצר מעל גיל שנתיים, שק עם רגליים, כדי שלילד שיודע ללכת יהיה המשך ישיר לשק". הן מציעות מארזי מתנה ליולדת, שבנוסף לשק השינה כוללים גם תיק חיתולים ומגבונים מבד עמיד למים, טטרות ועין מגולדפילד שניתן לשים בעגלה או במיטה. "כרגע אנחנו עובדות מהבית, חיות עם שקים בכל חדר", מספרת אוזר.
איך אתן משווקות את עצמכן?
אוזר: "אחרי שראיתי שאני מוכרת מתנה ליולדת, ואנשים מתלהבים, אבל לא יודעים מה עומד מאחורי זה, החלטנו לשמש גם כפלטפורמה שמציעה הרצאות של יועצות שינה ומדריכות הורים. ב-16 באוגוסט יהיה הערב הראשון שלנו - נארח אימהות להרצאה עם טיפים וכלים, על הגג של פיונה".
מה התובנה הכי משמעותית שצברת כעצמאית?
"היו הרבה פעמים שניסיתי להרים ולעשות, וזה דישדש. פה יש משהו שצומח בזכות זה שיש לי שותפה. חשוב למצוא את האדם שמשלים אותך ושאפשר לעבוד יחד. כשלי נגמר האוויר כי שלחנו חמש דוגמאות ושום דבר לא יצא כמו שצריך, היא יודעת להרים אותי. וכשהיא מיואשת, אני מרימה אותה. הכדור עובר ממני אליה ובחזרה כל הזמן. להיות עם אדם שיש לו אותו פשן זה מאוד מחזק ומעצים.
"לא היינו נשות עסקים מפולפלות, וככל שעובר הזמן, אנחנו מבינות ויודעות יותר להתנהל מול אנשים. למדנו להגיד לא לכל מי שאומר לנו 'אתן מדקדקות יותר מדי'. ככה אנחנו רוצות את המוצר, ומי שלא יכול לעבוד איתנו, לא צריך".
ביברשטיין: "לי היה קשה להתמודד עם איך שעושים פה ביזנס. יש קומבינות, וכל אחד חושב שהוא יודע קצת יותר טוב. זה הופך את התהליך ליותר קשה. בחו"ל האחריות עוברת למי שחתמת איתו שייצר עבורך, ופה האחריות היא כל הזמן אצלנו, 24/7".
איזה עוד טעויות עשיתן בדרך?
אוזר: "היו תדמיתנים שלא עבדו לפי הראש שלנו, היו גם בדים שחשבנו שיהיו טובים ואז כיבסנו אותם, והייתה התכווצות מטורפת".
היכן תרצו להיות בעוד שנתיים?
אוזר: "לייצר עוד מוצרים, אבל לא להעמיס סתם, אלא דברים שחשובים ושעזרו לנו בתור אימהות. אנחנו לא רשימת קניות לילד ראשון שמלאה בדברים שלא צריך. חשוב לנו לא ליצור צרכנות מיותרת, אלא לזקק את המוצרים. אני גם רוצה שכמה שיותר אנשים יכירו אותנו, שיהיה אתר ושנמכור בחו"ל".
ביברשטיין: "הייתה לנו מכירה פרונטלית אחת באירוע פופאפ, וגילינו שאנשים חושבים ששקי שינה זה רק לחורף ורק לקטנים. אז אני רוצה להעלות את המודעות לנושא, שאנשים יכירו אותנו ושנהיה במיינדסט שלהם. ושזה יהיה גם בתודעה של גננות עד גיל שנתיים פלוס - ילדים יישנו צהרים בגן עם שק שינה".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il