מרים שטילמן, שאול אולמרט וליעד אגמון / צילום: איל יצהר
בשבועות האחרונים בחנו מחדש את הערכים שלאורם אנחנו פועלים כחלק מהתפיסה הכוללת של גלובס וחידדנו לעצמנו את הנהלים על מנת להפוך את מדור ההייטק והמדע לבית עוד יותר מאוזן, בהיר, מקורי, חדשני, אמין המתייחס לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.
צוות הכתבים והעורכים של גלובס יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, קריירה, ועוד. נגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג׳ורנל״ ונשמח אם תחפשו אותנו גם באתר האינטרנט באנגלית. נשמח לשמוע את דעתכם Hightech@globes.co.il
"אני חושב שאנחנו ב-All Time High בתעשיית ההייטק. ברמת המאקרו, כסף זול שמסתובב בעולם שמחפש איפה לייצר תשואה, הבורסות בשיא כל הזמנים - הכל בשיא כל הזמנים", פתח את הפאנל המיוחד ליעד אגמון, מנכ"ל Dynamic Yield שנרכשה על ידי מקדונלדס ב-2019. "נגזרת מהכסף הזה מגיעה להייטק הישראלי דרך קרנות גדולות שמשקיעות פה בארץ, ויש הרבה מאוד כסף שנכנס לחברות. אם בשנים קודמות חברות היו מגייסות סכום מסוים, היום הן יכולות לגייס פי עשרה".
המצב הזה, לפי אגמון, יוצר מצב בעייתי מבחינת עובדים. "נוצר מצב שהביקוש לעובדים גדול משמעותית מההיצע שיש בארץ. ולכן אנחנו רואים שגונבים פה בתעשייה אחד לשני, המשכורות מרקיעות שחקים - ובסוף העובדים מרוויחים מזה ואני מפרגן בטירוף. אבל כתעשייה, זה לא פותר את הבעיה", מפרט.
שאול אולמרט, מייסד ומנכ"ל Piggy, מסביר ש"הבהלה לזהב", לדבריו, "העבירה את התעשייה על דעתה. זה לא הגיוני שחברות שוות פי עשרה בלי שחל שינוי מהותי בביצועים או ביכולות שלהן לייצר ערך אמיתי ללקוחות ולבעלי המניות".
"חברות שיש להם ערך אמיתי ושיש להן שוק אמיתי - יצליחו", מסבירה מרים שטילמן, לשעבר משנה למנכ"ל אלגוטק, כיום מאיגוד ההייטק הישראלי. עם זאת אומרת שטילמן, "אף אחד לא יודע מתי זה יתפוצץ. מספר המהנדסים האיכותיים, שזה מה שהשוק צריך, הוא קבוע לאורך הרבה שנים או גדל מעט מאוד. ויחד עם זאת יש גידול ממשיך באנשי הנדסת תוכנה".
● החזון, הצוות והערכים: כך יעבוד מדור ההייטק המתחדש של גלובס
"עלולים לגדוע את הענף שעליו אנחנו יושבים"
אולמרט מתאר את האנומליה בשכר. "אם היו פערי שכר של 20% או 30%, אז באמת היה אפשר לחפות עם כל מיני הטבות אחרות או שיקולים אחרים של העובד. אבל הקיטוב במקרה הזה הופך לבלתי נסבל. אלו חברות עם כל כך הרבה כסף, והן חייבות לגדול והציפיות מהן כל כך אגרסיביות, שהן חייבות להשקיע בצורה לא הגיונית או ריאלית, ולפעמים השכר שהן מציעות הוא גבוה ב-100% ואפילו יותר ממה שחברות קטנות יכולות להציע", מפרט אולמרט.
וכך מוצגת התחזית המדאיגה: החברות הגדולות יהפכו לגדולות יותר עם הזמן, וחברות קטנות יתקשו לייצר את בסיס ההון האנושי שלהן, את הפול הראשוני של הטאלנט - אותם עובדים מנוסים ראשונים בחברה. "בתור אומת הסטארט-אפ אנחנו עלולים לגדוע את הענף שעליו אנחנו יושבים, שכן כל אותן חברות חד קרן או חברות ענק, היו פעם סטארט־אפים. ואם לא נוכל לגדל סטארט־אפים חדשים לא יהיו לנו דור הבא של חדי קרן בהמשך", מצביע אולמרט.
שטילמן מתארת את הקושי העצום שיהיה בחדשנות בתחומי טכנולוגיה. "יהיה מאוד קשה להקים סטארט-אפ מאפס, בתחומים שהם דיפ-טק וטכנולוגיה מתקדמת. אם היום היינו צריכים להקים את אלגוטק במצב השוק, לא היינו מצליחים לגייס את המסה הקריטית של אנשי אלגוריתמים כדי לבנות את המוצר הזה".
כוח הקנייה של הייטקיסטים גדל מאוד
"אני חושב שהייטקיסטים משלמים היום המון מסים שמממנים הרבה דברים טובים שקורים במדינת ישראל ומחפים על הרבה ביזיונות שהיו בשנים האחרונות. מצד שני כוח הקנייה שלהם גדל באופן לא פרופורציונלי לשאר השוק", מתאר אגמון.
לצד זאת, אגמון אומר כי זה לא רק משפיע על ההייטק. אם מישהו מסיים צבא ושוקל מה ללמוד - אותו בחור יודע שהוא יכול ללמוד תואר בשנתיים או שלוש שנים, והוא מגיע למשכורות הגבוהות בהייטק. "למה שיילכו ללמוד 7 שנים רפואה, גם אם זה מה שאני חושב שאני יכול לתרום בו, כשבתוך 3 שנים אני יכול לעשות את המשכורת הזו? זה יוצר חוסר איזון שנשלם עליו מחיר בעשורים הקרובים", אומר אגמון.
"אינטרס להעמקת הפער בין הפריפריה למרכז"
"זה נכון שראש הממשלה, נפתלי בנט, אז שר חינוך, השקיע רבות בניסיון להגדיל חזרה את תלמידי 5 יחידות מתמטיקה כמו שהיה בעבר", אומרת שטילמן. "אם תסתכל על תחומים אחרים שהם תחומים תומכי הייטק, כמו פיזיקה ומדעי המחשב - אתה תראה נתון לא פחות ממזעזע. המספר של לומדי פיזיקה ומדעי המחשב בתחילת שנות האלפיים דומה או גדול יותר מהיום, בעוד שהאוכלוסייה גדלה ב-45%. אפקטיבית שיעור האוכלוסייה שיש לו סיכוי להשתלב בצורה איכותית בהייטק - קטן", מצביעה שטילמן. היא אומרת שזה אסון מוחלט - "אי שוויון כל כך קיצוני על תא שטח קטן כמו בישראל".
אולמרט מצביע על חוסר היציבות הפוליטי בשנים האחרונות. "ממשלות יודעות שזמנן קצוב, לכן הן לא מתעדפות השקעה ארוכת טווח אלא רק השקעות עם פירות מידיים. בעולמות ההייטק מדובר על השקעות של שנים ולממשלות לא היה תמריץ לעשות כזו השקעה".
אגמון הוסיף שיש פה אינטרס פוליטי מובהק להעמיק את הפערים: "אנחנו אחרי 12 שנות ליכוד בשלטון, יש להם אינטרס פוליטי להעמיק את הפער בין פריפריה למרכז, להעמיק את הפער בין מי שיכול למי שלא יכול. זה משרת את הנרטיב שלהם. אנחנו נגד הם".
ההתייחסות צריכה להיות רחבה יותר משורת הרווח
חברי הפאנל מציגים תמונה עגומה למצב עיתונות ההייטק. "המכשול העיקרי של תקשורת ההייטק בישראל הוא שהיא מסונפת לעיתונות הכלכלית. מדובר בנקודת מבט כלכלית גרידא, ולכולנו מייצגים גופים מסחריים שנמדדים ברווחיות שלהם וביכולות לייצר ערך לבעלי המניות, אבל ההתייחסות להייטק צריכה להיות הרבה יותר רחבה מאשר רק התייחסות כלכלית", אומר אולמרט.
לצד זאת, חברי הפאנל מציגים חוסר התמקצעות בתחומים השונים, משום שההייטק מתפרש על פני תחומים רבים.
"כשקוראים את הידיעות בהייטק ויש חריגים, הכיסוי הוא בסגנון אגדות מדיסני. כולם חדי קרן ונסיכות, ומעת לעת מופיע איזה נבל נורא רשע שעושה דברים מסתוריים וטכנולוגיים נורא מפחידים. זה באמת פחות בוגר, ואני חושבת שיש הרבה מאוד ערך להתמקצעות, מה השווקים, מי המתחרים, לאף חברה אין מתחרים באף כתבה. והם בטוח הולכים להצליח, ודווקא בתחום שלרוב האוכלוסיה אין בו ידע, יש חשיבות מאוד גדולה לכתיבה שהיא כתיבה מקצועית יותר", אומרת שטילמן.
אגמון עם זאת, חושב שאין באמת פתרון לבעיית עיתונות אמיתית במדינה כמו ישראל.
"המודל של עיתונות אמיתית וחוקרת לא מתכנס עם כמותה אנשים המתעניינים בה. בעוד שלוש שנים, עדיין יהיה צוות מצומצם של כתבי הייטק שיחלשו על התחומים הענקיים האלו, ותצטרכו לייצר כמות ענקית של ידיעות והעורך ינסח קליקבייט כדי שיכנסו יותר לכתבה וזה ימשיך להיות ככה ואולי גרוע יותר", לדבריו.